למידה חוץ-כיתתית
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
 |
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
| |
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
למידה חוץ כיתתית היא למידה המתרחשת בסביבה שמחוץ לכיתה ואף עוסקת בסביבה זו (טל, 2009). הסביבה החוץ-כיתתית עשויה לזמן חשיפה לנושא או המחשה שלו, להוות שדה לאיסוף מידע והבניית ידע באמצעות ראיונות, סקר, חקר, או להתנסות בקיום דיאלוג משמעותי עם הסביבה אל מול פסל סביבתי.
בספרות הלמידה החוץ כיתתית נובעת מעקרונות הלמידה הקונסטרוקטיבית הַהֶקְשֶרִית (ויגוצקי, 2003; ברונר, 2000; ברוקס וברוקס,1997). ובמיוחד כאלה המתייחסות ללמידה בסביבות חוץ כיתתיות Falk & Dierking 2000)) בנוסף, תהליך הלמידה מתרחש בתודעה של הלומד בהשפעת מאפיינים אישיים, תוך אינטראקציה עם הסביבה החברתית-תרבותית והסביבה הפיזית.
בהמשך לתאוריה זו, סביבות הלמידה המגוונות מחוץ לכותלי הכיתה מזמנות מגוון אינטראקציות שונות מאלה המוצעות בלמידה הכיתתית המשלימה אותה.
יתרה מכך, הסביבה החוץ כיתתית מוחשית, רב חושית, מרחיבה את מגוון אפשרויות הלמידה שהכיתה לעתים צרה מלהכיל. מאפשרת לתלמידים לפתח מלבטא מיומנויות וכישורים כחלק ממאגר תפקודים הנדרשים לצמיחתו של הפרט.
באשר לרצף ההוראה בלמידה החוץ כיתתית נוטים בתחילה ללמד את הצד העיוני אך לעתים ניתן לחשוב "מחוץ לקופסה" ולהתחיל את הנושא בלמידה חוץ כיתתית. כך מגיעים אל הלמידה מלאים בחוויות ובדוגמאות, המעוררים סקרנות בעקבות המראות והצלילים ובכל המידע שנרכש ונחשף. כתוצאה מחוויה ראשונית זו התלמידים יחושו קרבה וסקרנות אל החומר הנלמד. כך הלמידה תהייה יותר מוחשית, מובנת ונגישה.
הלמידה החוץ כיתתית מהווה השלמה ללמידה הכיתתית. גבולות הגמישות הפדגוגית מתרחבים ברגע שהמורים חשים שהתלמידים זקוקים לשפע של גירויים ללמידה ולהזדמנויות למידה שונות ומגוונות. דרכי ההוראה השונות, פתיחת הזדמנויות מגוונות ללמידה והעשרת הלמידה בסביבות למידה מגוונות בשילוב עם דרכי הערכה חלופיות גורמות ללמידה להיות גמישה מגוונת ומעשירה. ומעניקים לילדים אפשרויות למידה חלופיות ומאתגרות ההופכות את הלמידה למעשירה, חווייתית ומגוונת.
יתרונות וחסרונות של הלמידה החוץ כיתתית[עריכה]
מחקרים רבים מלמדים על תרומתה הרבה של הלמידה החוץ-כיתתית לתוצרים הקוגניטיביים, החברתיים הבין-אישיים וההתנהגותיים של הלומדים
חשוב להדגיש שמודעות המורה ליתרונותיה של הלמידה החוץ כיתתית דרוש ליצירת תנאים ללמידה חוץ כיתתית והפיכת האירוע ללמידה אפקטיבית. לא פעם אירועים חוץ כיתתיים נכשלים ולכן חשוב שהמורה יהיה מודע וישתמש ביתרונות הייחודיים ללמידה זו, תוך הכנה לקראת הסיור, השיעור ואו כל יציאה חוץ כיתתית לימודית אחרת.
יתרונות הלמידה החוץ כיתתית:[עריכה]
1.רלוונטיות- בלמידה החוץ כיתתית מתרחשת למידה טבעית כאשר היא קשורה לצורך החיוני הרלוונטי לחיי היומיום ולעולמם הפרטי של הלומדים.
2. מעוררת מוטיבציה ללמידה- הלמידה הטבעית משרתת את צורכי המוטיבציה הפנימית, וכל דרך אחרת פועלת בניגוד לצורך הלמידה הטבעית.
3. למידה שיתופית- קיימת הבנה של חשיבות התיווך והקשר הבין-אישי שבין המורה לתלמיד ועידוד ללמידה שיתופית שבה התלמידים לומדים האחד מרעהו.
4. למידה מהמוחשי אל המופשט- מאחר שהמטרה העיקרית של הפעילות החוץ-כיתתית היא להפגיש את הלומדים עם תופעות ותהליכים במקום התרחשותם, מומלץ לקיימה כבר בשלבים המוקדמים כרצף ההוראה-למידה, באופן שהרצף יתפתח בהדרגה מן המוחשי אל המופשט.
5. בתחום החברתי חלים תהליכי הטמעה חינוכיים וחינוך לערכים שבאים לידי ביטוי בעוצמות רבות יותר מאשר בלמידה הכיתתית כפי שמציינים.
זאת ועוד, המרכיבים הריגושים, חברתיים, הפסיכו-מוטוריים, אינטראקציות חברתיות תוך למידה בקבוצות, המגע הישיר עם החברים, ההתנסות בחוויות חושיות גורמות לאינטראקציות חינוכיות המעשירות את התוכן החברתי-רגשי. בתחום הערכי ישנה תרומה לפיתוח מנהיגות, מיומנויות לפתרון בעיות, קבלת החלטות בתחום הסביבתי, נתינה האחד לאחר.
הלמידה החוץ כיתתית מאפשרת התנסות ישירה, הבנה של יחסי גומלין בין אדם לסביבה, זיהוי בעיות, פיתוח אחריות סביבתית וחינוך לשמירה על הסביבה.
6. למורה תפקיד חשוב בפעילויות החוץ-כיתתיות, הוא הגורם המקשר בין שני סוגי הלמידה הכיתתית והחוץ- כיתתית.
בנוסף, הזמן בו שוהים הילדים מחוץ לכותלי הכיתה בדרך כלל הוא קצר ביחס לזמן בו שוהים בלמידה הכיתתית. לכן חשוב שהמורה יתכנן יחידות לימוד אפקטיביות ומשמעותיות המבוססים על עקרונות בסיסיים כמו: העברת האחריות ללמידה ללומדים, משימות מאתגרות המאפשרות אינטראקציה חברתית. תמיכה של המורים ועידוד ללמידה עצמאית. בניית פעילויות המתבססות על תוצר סופי מוגדר אך ניתן לבנותו באפשרויות רבות ומגוונות, תהליכי חקר המאפשרים ניסויים ובדיקת תהליכים במרחב המוקדש לכך ודיאלוג מתמיד עם הלומדים על מנת לתת להם משוב מקדם במהלך המשימה.
חסרונות הלמידה החוץ כיתתית:[עריכה]
על אף היתרונות הרבים, נמצא שמורים רבים אינם עושים שימוש בסביבות הלמידה החוץ כיתתיות. כנראה שישנם חסמים היוצרים קושי ומהווים חסרונות של הלמידה החוץ כיתתית.
1. היעדר גישה הרואה את ההוראה החוץ-כיתתית כסביבת למידה שערכה אינו נופל מלמידה בכיתה. קושי של המורים לשנות שיטות הוראה, עבודת הכנה רבה לקראת השיעור החוץ כיתתי, חשש מאובדן שליטה. חשש מבעיות בטיחות ובריאות, הצורך בשליטה ובארגון השיעור. קשיי מזג אוויר ומחסור בזמן ובמשאבים. (לביא-אלון, 2014).
2. קשיים ומגבלות כמו: בעיות התנהגות, קשיי קשב וריכוז וקשיי למידה. הלמידה החוץ כיתתית מהווה קושי ולא מענה נוסף ללמידה. מגבלות מוטוריות, פיזיות וחושיות, קשיי נגישות, שעלולות לאפיין חלק קטן של תלמידי הכיתה. (לביא-אלון, 2014).
למרות ההסכמה הגורפת בקרב אנשי חינוך וחוקרי חינוך לגבי הפוטנציאל הגלום בסביבה החוץ-כיתתית, קיים פער עצום בין הפוטנציאל לבין מימושו בבתי הספר בכל העולם. (ניר אוריון, 2013 )
חשוב להדגיש שבמערכת החינוך הישראלית יש מורים המשלבים בצורה אופטימלית את הלמידה בסביבה החוץ כיתתית.
כמו כן ישנם מנהלים היוצרים את הסביבה התומכת ומאפשרת למידה חוץ כיתתית באופן המנוגד לכאורה לצורכי מערכת החינוך ודרישותיה. (ניר אוריון, 2013)
ביבליוגרפיה[עריכה]
- טל, ט'. (2009). חינוך סביבתי וחינוך לקיימות: עקרונות, רעיונות ודרכי הפעלה. משרד החינוך, המשרד להגנת הסביבה, הטכניון והחברה להגנת הטבע.
- ויגוצקי, ל' ס' (2003). כלי וסימן בהתפתחות הילד. בתוך: א' קוזולין וג' עילם (עורכים). לב ויגוצקי מחשבה ותרבות. ירושלים: ברנקו וייס.
- אוריון, נ' (2013). מוטיבציה ללמידה וסביבת הלימוד החוץ כיתתית.
- ברונר, ג' (2000) . תרבות החינוך: מאמרים על חינוך בהקשר, תל אביב: ספרית פועלים
- ברוקס, ז' ג' וברוקס, מ' ג .(1997) בחיפוש אחר הבנה: לקראת כיתה קונסטרוקטיביסטית. ירושלים: מכון ברנקו וייס והאגף לת"ל במשרד החינוך, התרבות והספורט.
- לביא-אלון, נ' (2014). חצר בית ספר כסביבה לימודית חוץ-כיתתית – סקירת ספרות. אתר החברה להגנת הטבע.
- משרד החינוך המנהל הפדגוגי. תלקיט "גמישות פדגוגית פנים רבות לה".
- שחם, ב' (2014 ). לצאת מהקופסה? לצאת מהכיתה! למידה חוץ-כיתתית ככלי לחוות מדע בכל החושים, אאוריקה 37, למדע. מרכז מורים ארצי למדע וטכנולוגיה, המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי, אוניברסיטת תל אביב.
- Dillon, Justin, et al. "The value of outdoor learning: evidence from research in the UK and elsewhere." School science review 87.320 (2006): 107
- Falk, John H., and Lynn D. Dierking (2000). Learning from museums: Visitor experiences and the making of meaning. Altamira Press.
- Higgins, P. & Nicol, R. (2002). Outdoor Education: Authentic learning in the context of landscapes.
- Orion, N. (October 01, 1993). A practical model for the development and Implementation of Field Trips as an Integral Part of the Science Curriculum. School Science and Mathematics, 325-331.
- Orion, N. and Hofstein, A. (1994). Factors that influence learning during scientific field trips in a natural environment. Journal of Research in Science Teaching. 31 .10), 1097-1119).
- Rickinson, M., Dillon ,J., Teamey, K., Morris, M., Choi, M.-Y., Sanders, D., et al. (2004). A review of [3] research on outdoor learning: National Foundation for Educational Research.
- Tal, R. T., Bamberger, Y., & Morag, O. (2005). Guided school visits to natural history museums in Israel: Teachers' roles. Science Education, 89, 920-935.
- Vol.2. Kisa, Sweeden. ISBN, No. 91-631-2904-3. .
קטגוריה:למידה== ראו גם ==
קישורים חיצוניים[עריכה]
- למידה חוץ כיתתית- באגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים / משרד החינוך
- יתרונות הלמידה החוץ כיתתית- פינה חמה להורים
- חינוך לערכים משרד החינוך
This article "למידה חוץ-כיתתית" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:למידה חוץ-כיתתית. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
