כופר (הלכה)
בהלכה, כופר הוא חיוב כספי המוטל על אדם ששורו הרג אדם בפעם הרביעית.
מקור[עריכה]
דין כופר נזכר בתורה בפרשת משפטים: שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.”וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם, וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ, וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה: הַשּׁוֹר יִסָּקֵל, וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת. אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו: וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר-יוּשַׁת עָלָיו“ (שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר שמות, פרק כ"א, פסוקים כ"ט-ל').
על אף שפסוק כתוב שבעל השור חייב מיתה שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."השור יסקל וגם בעליו יומת", חז"ל במסכת בבא קמאסבורים שהכוונה לתשלום כופר, המופיע בפסוק הסמוך ("אם כופר יושת עליו").
חז"ל מנמקים את דעתם, שלא ייתכן להרוג אדם על הריגת שורו, בהסתמך על דרשה אחרת המופיע במסכת סנהדרין שאדם חייב מיתה רק על מעשה רציחה שנעשה על ידו, אך לא ברציחת שעל ידי שורו. כופר זה הוא כעין פדיון נפש לחיוב מיתה בידי שמים הראויה לו מחמת שפשע ולא שמר את השור.
כאמור חיוב זה הוא בשור מועד בלבד, אך בשור הוא תם, אין בעליו מתחייבים בתשלום, כפי שמסיים הפסוקשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.”וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי“[1].
במקרה של שור שהרג עבד כנעני, בעל השור ההורג צריך לשלם 30 שקלים לאדון העבד: שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.”אִם-עֶבֶד יִגַּח הַשּׁוֹר, אוֹ אָמָה: כֶּסֶף שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים יִתֵּן לַאדֹנָיו, וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל“[2].
מהות התשלום[עריכה]
בתלמוד[3] נחלקו תנאים במשמעות דברי הפסוק שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ":
- תנא קמא סבור כי הכוונה לפדיון נפשו של הנרצח, ויש לשום כמה היה שווה, וזהו סכום הכופר שישלם.
- לדעת רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה, הכוונה היא לפדיון נפשו של הרוצח, וישלם כפי שוויו.
הכופר מוגדר בהלכה כקנס ולכן אם בעל השור יודה על רציחת שורו הוא יפטר מתשלום כדין כל מודה בקנס שפטור.
שור הנסקל[עריכה]
מלבד חיוב תשלום כופר, שמוטל על בעל השור המועד. ישנו חיוב להרוג את השור בסקילה, חיוב זה הוא גם על שור תם, ונלמד מדברי הפסוק: שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.”וְכִי-יִגַּח שׁוֹר אֶת-אִישׁ אוֹ אֶת-אִשָּׁה, וָמֵת--סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר, וְלֹא יֵאָכֵל אֶת-בְּשָׂרוֹ“[1]. החיוב מוטל על בית דין שמצווים לסקול את השור. בתלמוד למדו שגם אם בעל השור הזדרז ושחט אותו לפני שנסקל, השור נאסר בהנאה. שור זה נקרא בלשון חז"ל "שור הנסקל".
התורה עצמה לא מנמקת את סקילת השור, ואכן במדרש תנחומא[4] מנה דין זה בכלל ה"חוקים", מצוות שטעמן אינו גלוי, שכן, מדובר על הענשת בעל חיים החסר חופש בחירה. אמנם בספרות חז"ל נאמרו כמה הסברים לדין זה:
- סילוק בעלי חיים העלולים להזיק שוב בעתיד[5].
- הרתעת בעלי הבהמות כדי שישמרו על בהמותיהם כראוי[6].
- אזהרת העם שלא תבוא תקלה על ידיהם[7].
- הדגשת חומרת מעשה הרצח וערך חיי האדם[8].
- ה' מגלגל את מות השור באופן זה כעונש לבעליו על חטא אחר[9].
- עונש לבעל החיים, מתוך תפיסת עולם שגם להם ישנה מערכת גמול אלוקית מוגדרת[10].
- "כי שור שהמית את האדם, והוא הדין חיה ועוף שהמיתו, על כל פנים נקשר בו הכח שנקשר בנחש הקדמוני"[11].
הערת שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ 1.0 1.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר שמות, פרק כ"א, פסוק כ"ח.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר שמות, פרק כ"א, פסוק ל"ב.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף כ"ז, עמוד א'
- ↑ מדרש תנחומא משפטים, ז'.
- ↑ רלב"ג.
- ↑ רבנו בחיי; רלב"ג; שד"ל.
- ↑ ספר החינוך, נב.
- ↑ ר' אברהם בן הרמב"ם; רש"ר הירש; שד"ל.
- ↑ אלשיך.
- ↑ על פי הפסוק (בראשית ט, ה): "וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ, מִיַּד כָּל חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ, וּמִיַּד הָאָדָם מִיַּד אִישׁ אָחִיו אֶדְרֹשׁ אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם". במדרש אגדה (בובר) נאמר על כך: "שאם החיות יהרגו אותו, כגון שטרפו ארי או נחש ויהרגנו, אני אדרוש ואתבע דמו מן החיות". כן כתבו רבים ממפרשי פסוק זה, וכן הרחיבו הרד"ק בתהלים (קמה, יז), ורד"צ הופמן על דין סקילת השור.
- ↑ רבנו בחיי.
This article "כופר (הלכה)" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:כופר (הלכה). Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
|
This page exists already on Wikipedia. |
