כדור יד בישראל
ההיסטוריה של הכדורעף בישראל[עריכה]
שיחקו כדורעף בישראל עוד משנות השלושים של המאה. והוא היה בראשיתו פופולרי בעיקר בקיבוצים בשנים הראשונות שיחקו בטורנירים במסגרת אליפויות הפועל. בדומה לענפי ספורט נוספים.(מתוך-אנציקלופדיה) בשנת 1943 הוקמה "ההתאחדות הארצישראלית בכדורעף",שהייתה בשליטה מלאה של אגודות "הפועל". הקמת ההתאחדות הזאת תרמה לשיפור הענף הן מן ההיבט הארגוני (כמו: ליגות סדירות, תאריכי משחק קבועים, תוכניות משחק שנתיות) והן מן ההיבט המקצועי (כמו:מאמנים מקצועיים, אמונים סדירים, עידוד נוער). בתחילת פעילות ההתאחדות הפעילות לא כללה נשים, למעט קבוצות הצבא הבריטי, או קבוצות שונות שביקרו מדי פעם בארץ ישראל ההתמודדויות היו לרוב רק בין קבוצות ארץ-ישראליות. בשנת 1947 הצטרפה ההתאחדות הארץ-ישראלית להתאחדות הכדורעף הבינלאומית (FIVB) שהוקמה באותה שנה ונמנתה בין 20 החברות הראשונות של ארגון זה. למרות הפעילות הבינלאומית שהחלה כבר בשנים הראשונות של המדינה, הליגה הלאומית הרשמית הראשונה החלה רק בשנת 1956 כשהוחלט להעביר את הכדורעף למסגרת "ההתאחדות לספורט" שהוקמה בשנת 1951. בשנת 1995 הוחלט כי איגוד הכדורעף יפסיק לפעול תחת "ההתאחדות לספורט" ותוקם עמותה נפרדת בשם "איגוד הכדורעף בישראל". (מתוך אתר-איגוד הכדורעף בישראל)
נבחרת נשים[עריכה]
נבחרת ישראל בכדורעף נשים הופיעה לראשונה בשנת 1967 בטורניר גמר אליפות אירופה באיסטנבול, וסיימה במקום השמיני. כעבור ארבע שנים, ב-1971 הופיעה הנבחרת פעם נוספת בטורניר הגמר, וסיימה במקום ה-11. בשנת 2007 התחיל פרויקט שמטרתו לחזק את ענף כדורעף הנשים בישראל, כשהמטרה הסופית היא העפלה למשחקים אולימפיים. לצורך זה מונה להוביל את הנבחרת המאמן הוותיק הבכיר אריה זלינגר. הפרויקט הביא לשינוי משמעותי בענף ובנבחרת. בשנת 2010, לאחר 39 שנים הצליחה הנבחרת להעפיל פעם נוספת לטורניר גמר אליפות אירופה 2011, לאחר שסיימה במקום השני בבית המוקדם ובמשחקי ההצלבה ניצחה את נבחרת בלרוס באליפות אירופה הודחה הנבחרת לאחר שהפסידה את שלושת משחקיה. למרות ההכנות הרבות והשיפור הניכר בנבחרת, היא לא הצליחה להעפיל לאולימפיאדת לונדון (מתוך אתר-כדורעף נשים בישראל)
נבחרות ישראל[עריכה]
עד היום, נבחרת ישראל בכדורעף רשמה שלוש הופעות בטורנירי גמר אליפות אירופה. הפעם הראשונה הייתה ב-1951 בצרפת מקום 10, השנייה ב-1967 באיסטנבול מקום 11, ופעם שלישית ב-1971 במילאנו מקום 12. בנוסף לאליפויות אירופה הגיעה נבחרת ישראל גם שלוש פעמים לטורניר גמר אליפות העולם בשנים (1952,1956,1962). נכון ל-2017, מדורגת הנבחרת במקום ה-25 באירופה וה-68 בעולם. (מתוך אתר-ליגת העל בכדורעף) .כיום לישראל יש נבחרות כדורעף של נשים וגברים המשתתפות באליפויות באירופה והענף ממשיך להתפתח בארץ במיוחד בליגות בתי ספר שגדלות בכל שנה.
כדורעף חופים[עריכה]
ליגת כדורעף החופים הישראלי נוסדה בשנת 1995 הליגה התקיימה בשיתוף מקצועי עם איגוד הכדורעף הישראלי. הליגה קיימה מדי שנה 4 טורנירים (משחקי זוגות), במהלך הסופ"ש, בחופי רחצה מרכזיים בישראל (מתוך אתר-כדורעף חופים)
חוקי המשחק[עריכה]
זכייה בנקודה קבוצה זוכה בנקודה כאשר היא מצליחה לגרום לכדור לגעת בחלקת היריב.כל עבירה מזכה את הקבוצה היריבה בנקודה, ללא שום קשר לקבוצה שהכתה את מכת הפתיחה. (מתוך אתר-ויקיפדיה) זכייה במערכה קבוצה המשיגה ראשונה 25 נקודות עם יתרון של 2 נקודות לפחות, זוכה במערכה למעט המערכה המכרעת – החמישית. במקרה של שוויון, ממשיכים לשחק עד להשגת יתרון של 2 נקודות. ניצחון במשחק הקבוצה הזוכה בשלוש מערכות מנצחת במשחק. במקרה של שוויון 2:2 במערכות, משחקים את המערכה המכרעת החמישית עד להשגת 15 נקודות עם יתרון של 2 נקודות לפחות. (מתוך אתר- חוקי הכדורעף הרשמיים) נגיעה בכדור
- .לכל קבוצה מותר לגעת 3 פעמים בכדור.
- .חסימה אינה נחשבת כנגיעה.
- .לשחקן אסור לגעת בכדור 2 פעמים רצוף (פרט לאחרי חסימה).
- .מותר לגעת בכדור בכל חלקי הגוף.
- .יש לחבוט בכדור ולא להחזיקו או להשליכו.
- .בנגיעה ראשונה בכדור מותר לגעת בחלקי גוף שונים ברציפות (לבצע "דאבל") בתנאי שהנגיעות מתרחשות תוך כדי פעולה אחת.
- .אין לגעת בכדור כשהוא בחלקת היריב אלא לאחר שהסתיימה פעולת ההתקפה.
- .נגיעה של שני שחקנים מאותה קבוצה בו זמנית בכדור תחשב חוקית ותספר כשתי נגיעות.(מתוך אתר- לומדים כדורעף- אוהבים כדורעף)
פסק זמן בכל מערכה, כל קבוצה זכאית לבקש שני פסקי זמן. כל פסק זמן אורך 30 שניות בדיוק ומתבצע מחוץ לתחומי המגרש המסומנים. בליגה העולמית, ישנם שני פסקי זמן טכניים נוספים כשאחת הקבוצות מגיעה לשמונה נקודות ולשש עשרה נקודות במערכות הראשונה עד הרביעית - במערכה החמישית אין פסקי זמן טכניים. (מתוך ויקיפדיה)
סוג ליגה | גברים | נשים |
---|---|---|
ליגת העל | ליגת על גברים ליגת על גברים 1-5 ליגת על גברים 6-10 ליגת על גברים - רבע גמר |
ליגת על נשים ליגת על נשים 1-5 ליגת על נשים 6-10 ליגת על נשים - רבע גמר |
ליגה לאומית | ליגה לאומית גברים דרום ליגה לאומית גברים צפון ליגה לאומית גברים עליון ליגה לאומית גברים תחתון |
ליגה לאומית נשים דרום ליגה לאומית נשים צפון ליגה לאומית נשים עליון ליגה לאומית נשים תחתון |
ליגה ארצית | ליגה ארצית גברים צפון ליגה ארצית גברים מרכז ליגה ארצית גברים דרום ליגה ארצית גברים ירושלים |
ליגה ארצית נשים צפון ליגה ארצית נשים מרכז ליגה ארצית נשים דרום |
ליגת נוער | ליגת נערים צפון ליגת נערים דרום |
ליגת נערות צפון ליגת נערות מרכז ליגת נערות דרום |
ליגת נוער על | ליגת על נוער בנים | ליגת על נוער בנות |
ליגא א | ליגא א דרום ליגא א צפון ליגא א מרכז |
( המידע מתוך אתר- איגוד הכדורעף)
קבוצות גברים | קבוצות נשים |
---|---|
הפועל כפר סבא | אסא בן-גוריון באר שבע |
הפועל מטה אשר | הפועל עירוני קריית אתא |
מכבי תל אביב | מ.כ. רעננה |
מ.כ. חיפה נווה שאנן | הפועל כפר סבא |
אליצור כרמיאל | מ.כ. חיפה נווה שאנן |
מ.ס. עיילבון | מכבי הוד השרון |
ק.ק. תל אביב | מכבי בני נצרת |
אסא בן-גוריון באר שבע | מכבי ע.ת. חדרה |
מכבי הוד השרון | ק.ק. תל אביב |
( המידע מתוך אתר- איגוד הכדורעף הישראלי)
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
This article "כדור יד בישראל" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:כדור יד בישראל. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.