ישתבח

ברכת ישתבח
יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ. הָאֵל הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. כִּי לְךָ נָאֶה יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. שִׁיר וּשְׁבָחָה. הַלֵּל וְזִמְרָה עֹז וּמֶמְשָׁלָה. נֶצַח. גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה. תְּהִלָּה, וְתִפְאֶרֶת. קְדֻשָּׁה, וּמַלְכוּת: בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ , אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל בַּתִּשְׁבָּחוֹת, אֵל הַהוֹדָאוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, מֶלֶךְ אֵל חֵי הָעוֹלָמִים:
ברכת ישתבח.

ברכת ישתבח (נקראת גם ברכת השיר) היא היא ברכה המהווה סיום לפסוקי דזמרא הנאמרים כחלק מתפילת שחרית, שאותם פתחה ברכת ברוך שאמר. הברכה נקראת כך עקב המילה הפותחת אותה.

ברכה זו פותחת בסדרת שבחים לאל.

היסטוריה

ברכה זו מוזכרת לראשונה בגאונים וכנראה היא מתקנת הגאונים. אמנם באחרונים קיימות מספר שיטות מי תיקן ברכה זו, וחלקם טענו שברכה זו קדומה יותר, ניתן לחלק זאת לשלוש חטיבות עיקריות:

• ברכת ישתבח לא נזכרה בדברי חז"ל אך היא מוזכרת לראשונה בגאונים, גם הפרי חדש ייחס תקנה זו לגאונים, ואף תמה על כך "תמהני מאחר שנסתם ונחתם התלמוד איך יכלו הגאונים לתקן ברכות מחודשות?".
• בסידור הגיון לב טען שברכה זו קדומה, אך אינה מוזכרת בתלמוד משום שהיו אומרים אותה בזמנם רק בזמנים מיוחדים כליל פסח או על הגשמים. חיזוק לדבריו נמצא בסידור רב סעדיה גאון "התנדבה אומתנו לקרוא מזמורים מספר תשבחות הקב"ה ולפניהם ואחריהם שתי ברכות", נראה שמדובר במשהו קדום יותר. אף רבי מאיר אבן גבאי, בתולעת יעקב, מביא מסורת קבלית לפיה "ברוך שאמר" ו"ישתבח" נתקנו בידי אנשי כנסת הגדולה "על פי פיתקא דנפל מן שמיא ומצאוהו כתוב בו".
• הכלבו טען שאת ברכה זו תיקן שלמה המלך ואף הנציח את שמו בתחילת הברכה בראשי תיבות שמך לעד מלכנו האל. ותיקנה ביום הראשון שעלה לישב על כיסא שן שבנה וציפהו בזהב, וכשבאו כל ישראל לשבחו אמר להם שבחו והודו לשמו של הקב"ה, ואז אמר ישתבח שמך. אך בספר הכוונות שחיבר הרב חיים ויטאל מובא שאברהם אבינו תיקן את הברכה והנציח את שמו בראשי התיבות שבסוף הברכה: אל ההודאות בורא כל רבון כל הבוחר מלך. דעה שלישית מובאת בדעת זקנים על פרשת פקודי שמשה רבנו תיקן ברכה זו.

נוסחים

בנוסח עדות המזרח מוסיפים לפני אמירת ישתבח את המילה "ובכן". וכן בנוסח ספרד בשבת ויום טוב.

בסיום הברכה נוהגים הספרדים להוסיף אמן ומוזכרת דעה זו בגמרא "כל העונה אמן אחר ברכותיו הרי זה משובח" וביארו כמה ראשונים בדברי הגמרא שהכוונה היא אחר סוף סדרת ברכות כגון ברכותיהם של פסוקי דזמרא. וכתבו התוספות שלא נהגו לענות אמן אחר עצמו אלא בברכת בונה ירושלים שבברכת המזון, וזהו מנהג המתפללים בנוסח אשכנז.

מבנה הברכה

בברכה זה יש שלושה עשר לשונות שבח, כנגד שלוש עשרה מידות.

ברכת ישתבח אינה פותחת בברוך כיוון שסמוכה לחברתה (ברוך שאמר), ששניהם נתקנו על פסוקי דזמרא, ולכן פסוקי דזמרא אינם נחשבים הפסק כמו ברכה אחרונה של קריאת שמע והלל שאינה מתחלת בברוך מטעם זה. אמנם ברכת ישתבח אינה כפופה לברכת ברוך שאמר, ואף אם לא אמר ברוך שאמר יכול לומר ישתבח.

מנהגים שונים

בעת אמירת ישתבח נוהגים האשכנזים לעמוד, על פי פסק הרמ"א, מפני מעלת ישתבח. אולם לפי השולחן ערוך וכן נוהגים יהדות המזרח רק השליח ציבור מחויב לעמוד בישתבח.

קישורים חיצוניים

עיונים בסידור התפילה - תפילת ישתבח, מכללת אורות ישראל.

הערות שוליים

This article "ישתבח" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:ישתבח. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.

This page exists already on Wikipedia.

---

 Facebook Page

🐤 Twitter Follow us on Twitter !

Read or create/edit this page in another language

• ישתבח in English