ישראל כץ (חוקר)
ד"ר ישראל כץ (12 אוקטובר 1936 – 7 יולי 2022) היה חוקר מקרא, מורה לתנ"ך, מחנך, מיסד ומנהלו הראשון של בית הספר התיכון קריית שרת בחולון. ד"ר ישראל כץ היה חבר באגודת הסופרים העבריים בישראל, פרסם ארבעה ספרי מחקר במקרא.
ביוגרפיה[עריכה]
ישראל כץ, בנם של חיה ושלמה כץ, שעלו לארץ מליטא בשנת 1934, נולד בתל אביב בשנת 1936, נשוי לציונה, אב לשלושה (תמי כץ-לוריא, אהוד כץ, ויפעת עפר) וסב לשישה נכדים. אביו, שלמה, עבד בשירות המדינה במשרד ראש הממשלה. כץ למד בבית הספר היסודי ביאליק, בתיכון גאולה ובתיכון עירוני א' ערב בתל אביב. בהיותו תלמיד תיכון היה חניך ומדריך בתנועת הנוער העובד והלומד בתל אביב, ומדריך גדנ"ע (בוגר קורס מכי"ם) בתיכון גאולה . כץ שירת בצה"ל בין השנים 1955 – 1958. שירת במילואים 35 שנים, וסיים בדרגת רס"ל. בסוף שנת 1957 החל לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים מקרא ותולדות עם ישראל וסיים תואר ראשון וכן תעודת הוראה בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית (1961 – 1962). בין מוריו נמנו פרופ' זליגמן, פרופ' טלמון, פרופ' הרן, פרופ' מלמט ופרופ' מנחם שטרן. כץ התחיל להורות בתיכון קוגל בחולון היסטוריה תנ"ך ותלמוד (1960) ובתיכון "בזק" בירושלים (1961 – 1964). בשנת 1964 חזר לתיכון קוגל, הורה היסטוריה ומקרא. בשנתו השנייה בבית הספר מונה לתפקיד סגן מנהל כסגנו של גרשון יגר ז"ל עד שנת 1975. בשנת 1975 מונה כץ למנהל בית הספר ובתפקיד זה שימש עד 1984. בשנת 1971 שימש כץ כמדריך מעשי במחלקה לפדגוגיה של אוניברסיטת תל אביב, ושימש עוזר הוראה של פרופ' נחמה לייבוביץ, במחלקה לפדגוגיה באוניברסיטה, בשנים 1969 – 1973. בשנת 1973 פרשה נחמה לייבוביץ לגמלאות וכץ מונה למורה האחראי להכשרת מורים, בהוראת המתודיקה של הוראת המקרא במחלקה לפדגוגיה, שהפכה להיות בית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב בראשותו של פרופ' דוד חן (1973 – 1984). בשנת 1984 שימש כץ כעוזר הוראה של פרופ' הרן באוניברסיטה העברית. בשנת 1985 התמנה כץ, לבקשתו, למייסד ולמנהל בית ספר חדש בשכונת קריית שרת בעיר. ישראל כץ העביר לקריית שרת את כל הנהלים שהיו בקוגל. בשנתו הראשונה מנה בית הספר ארבע כיתות 154 תלמידים. בית הספר צמח במהירות. הציבור שהעריך מאוד את כץ, את תפישתו ועשייתו החינוכית הביא זאת לידי ביטוי בשליחת ילדיו לבית הספר מאזור הרישום של בית הספר ומכל העיר, וכך צמח בית הספר במהירות והגיע תוך שנים מועטות ל־43 כיתות למעלה מ - 2500 תלמידים. עם רפורמת החינוך והקמת חטיבות הביניים בעיר נוספו לבית הספר שתי חטיבות ביניים "אלון" ו- "ארן" בשני מבנים שונים בעיר. מספר התלמידים הגיע ל-3500, 250 מורים ב -84 כיתות. באוגוסט 2005 פרש כץ לגמלאות בתום 45 שנות עבודה בחינוך. עם פרישתו של כץ לגמלאות הוא החליט לחזור לאהבת נערותו – האקדמיה, השלים עבודת מחקר לקראת דוקטורט, כתב עבודת דוקטור בשם " בין שני מלכים, סיפורים כפולים בספר שמואל" בהדרכת פרופ' יאיר זקוביץ, וזכה בתואר דוקטור PhD וכך סגר מעגל. בשנת 2015 יצא לאור ספרו "בין שני מלכים, סיפורים כפולים בספר שמואל" בהוצאת רסלינג, תל אביב. הספר מבוסס על עבודת הדוקטור שלו. בשנת 2019 יצא לאור ספרו השני של ד"ר כץ "בין שני זוגות אישים במקרא, בהוצאת כרמל, ירושלים. בשנת 2020 יצא לאור ספרו השלישי של ד"ר כץ " בין יהודים לשומרונים", בהוצאת כרמל ירושלים. ספרו הרביעי של ד"ר כץ " אמנות הסיפור במקרא, אמצעים ותכסיסים של הסופר המקראי להעביר מסרים לקוראים מבלי לכתבם" נמצא בשלבי עריכה סופיים ויצא לאור בקרוב.
פועלו החינוכי[עריכה]
כמנהל תיכון קוגל הנהיג כץ כמה חידושים שלא היו קודם בבתי ספר תיכוניים, ויישם אותם אחר-כך גם בתיכון קריית שרת שייסד וניהל: השירות לזולת, התנדבות התלמידים באפיקי שירות שונים כדון: מד"א, בית אבות, גני ילדים, קופת חולים, בתי חולים ועוד. על חידוש זה, שמשרד החינוך אימץ לכל בתי הספר, זכה כץ בפרס מטעם מנהל מחוז תל אביב במשרד החינוך. ישראל הנהיג את " יום בטבע": בית הספר כולו נסע ליער בו שמן ליום ארוך. כל כיתה בחרה בנושא פעילות כגון: תיאטרון בובות, מוצרי אמנות, דוכני מזון, תחרויות ומשחקים, ועוד. כן הנהיג ישראל כץ את "השירות העצמי", במסגרת זו תלמידי הכיתות ניקו את כיתותיהם בסיום כל יום לימודים. ישראל כץ הנהיג קיום שיעורי העשרה באמצע יום הלימודים, ובו למדו התלמידים, בין השאר, אספרנטו שפת יידיש, שירה, תיאטרון, חוג דיון באקטואליה ועוד. ישראל כץ הקפיד להזמין סופרים ומשוררים לבית הספר. התלמידים הכינו עצמם למפגש על ידי קריאת חלק מסיפור או מספר שירים של הסופר/ת או המשורר/ת. הסופר הגיע לבית הספר ונערך מפגש ודיון ביצירות. כן הוזמנו פוליטיקאים ממפלגות שונות למפגש עם התלמידים. במסגרות אלה ביקרו בבית הספר המשוררת זלדה, נתן יהונתן, טומי לפיד, רם אורן ועוד רבים. כץ הנהיג בבית הספר משמעת קפדנית. לא הנוקשות אפיינה את כץ אלא האמונה בחשיבות הצבת גבולות, למשל: דיוק בעשייה ובזמנים, תלבושת אחידה, ברכת בוקר של התלמידים באמצעות קימה והזדקפות כאשר המורה נכנס לכיתה. הימנעות מהרמת קול וצעקות גם בהפסקות. מניעת "התקוטטויות" קלות בהפסקות וכיוצ"ב. כץ ניסח את חובת התלבושת האחידה : "ההתנגדות לתלבושת היא ההנמקה הטובה לקיומה. זה גבול החיכוך הנוח בין בית הספר והתלמידים". המשטר שהנהיג כץ התאפיין ביראת כבוד ושמירה על מרחק ראוי בין המורים לתלמידים. כץ הטמיע בבית הספר את החתירה למצוינות ותמיכה בתלמידים החלשים ועידודם למאמץ נושא פירות. פרויקט הגמלאים: ישראל כץ יזם וביצע מפעל מיוחד במינו בשם" פרויקט גמלאים". המטרה הייתה ליצור זיקה בין דורית ועידוד התלמידים לכבד קשישים, תחילה בתיכון קוגל ( החל בשנת 1981 ) ובתיכון קריית שרת (החל בשנת 1986 ). במסגרת מסע לימודי בארצות הברית ובקנדה במאי 1981 ביקר כץ בבית ספר תיכון בעיר קינגסטון, שבמחוז אונטריו, קנדה. בסיור בבית הספר ליווה את כץ מנהל בית הספר, ולכץ התגלה מראה מרהיב: בכל חדר עסקו קשישים במלאכות ןעיסוקים, חלקם רכונים על מכונות תפירה, חלקם עבדו בחדר שהיה מוסך למכוניות, חלקם ציירו בחדר אמנות, חלקם עבדו על מחשבים, וחלקם בישלו במטבח. המנהל סיפר שבית הספר מוחזק על ידי אנשי הקהילה, והתמורה של בית הספר היא העסקת גמלאי העיר בבית הספר. מיד קיבל כץ החלטה לאמץ את הרעיון ולייבא את הרעיון לארץ, לעיר חולון, ולבית ספרו. בפגישה עם ראש עיריית חולון המנוח פנחס אילון, גילה אילון התלהבות רבה. הרעיון הותאם לתנאי הארץ ולתפישתו החינוכית של כץ שחיפש קירוב לבבות בין דורי. הפרויקט לווה ונתמך בקוגל על ידי ה"ג'וינט" עמותת אשל ובתיכון, קריית שרת לווה הפרויקט על ידי הביטוח הלאומי. שני הארגונים פרסמו דוחות מדעיים על הפרויקט. הקשישים למדו בשתי כיתות פעמיים בשבוע 4 – 5 שעות. מורי בית הספר לימדו בו והמקצועות כללו תנ"ך, מדעי החברה, ספרות, היסטוריה, וחינוך גופני (לרבות התעמלות על מזרן). נוכחותם של הקשישים בבית הספר השפיע על התנהגות התלמידים, שנעשו מתונים יותר. הגמלאים השתתפו בחיי החברה והיו מעורים ומעורבים בנעשה. אושרם של הקשישים גרם לסיפוק אדיר של כץ וחבר המורים, משרד החינוך, הביטוח הלאומי והעמותה למען הזקן בירושלים. בשנת 1999 מונה כץ ראש הוועדה לטיפוח תלמידים חלשים בעיר. מורים עברו הכשרה להוראה בכיתות גמר חלשות, נערכו שיעורים לדוגמה וקודמו הישגי התלמידים. גיוון בחינוך לפי תפישתו של כץ, בית הספר צריך לתת מענה למגוון אופקי לימוד ולאוכלוסייה מגוונת של תלמידים בעלי כישורים וכישרונות שונים. כך הוקמו מגמות הלימוד : מתמטיקה, פיזיקה, מגמה ביוטכנולוגיה, מגמת רובוטיקה ומגמת מחשבים. מגמה הומניסטית בה ספרות ותנ"ך במרכז, וכן מגמת חינוך גופני, מגמת מחול ומגמת מוזיקה. בית הספר זכה באליפויות המדינה בכדורסל בנים ובנות וייצג את המדינה באליפויות העולם לבתי ספר תיכוניים מספר רב של פעמים. במסגרת זו השתתפו הנבחרות בארצות שונות באירופה, כגון גרמניה, פורטוגל, וארצות מזרח אירופה. בברזיל ועוד. בשנת 1999 זכתה נבחרת הבנות של בית הספר בכדורסל באליפות העולם שנערכה בירושלים. נבחרת הבנים בכדורסל זכו במקום שני באליפות העולם באיזמיר, טורקיה. כמו כן, זכתה נבחרת הבנים בכדור יד באליפות המדינה. באתלטיקה קלה זכה בית הספר פעמים רבות וברציפות זה 25 שנים. נבחרות בית הספר ברובוטיקה השתתפו באליפות העולם ברובוטיקה שנערכו בארצות הברית, קונטיקט, וזכתה במקום ראשון בשנת 2005. משלחת מבית הספר השתתפה בתחרות רובוטיקה ביפן . מגמות המוזיקה והמחול מקיימות מאז ועד היום את "שבוע האמנויות" בתיאטרון חולון, לתלמידי בית הספר, לתלמידי בתי הספר היסודיים ולקהל ההורים והציבור הרחב. תפישתו החינוכית של כץ הביאה אותו ליצור קשרים עם תלמידים מארצות שונות, לרבות חילופי קבוצות במסע בן שבועיים בארצות אלה. במסגרת זו נוצר קשר של שנים עם בית הספר התיכון בעיר הרפשטאט-לכניש ליד קלן בגרמניה, קשר שהעצים במיוחד את לימודי השואה, ואת הידידות בין נוער גרמני וחבר מורים גרמני לתלמידים ומורים בישראל. קשר כזה נוצר גם עם גימנסיה אמנותית בעיר לייפציג. הקשר הזה נמשך כ-12 שנים, ובו הוחלפו עשרות משלחות. כץ קיים קשר מיוחד עם עמותת יוצאי העיר חוביישוב שבפולין. מקום הימצאה של העמותה הוא בחולון .כל משלחת שיצאה לפולין במסגרת " את אחי אנכי מבקש", עברה דרך העיר חוביישוב, ערכה בעיר טקס זיכרון ליד מצבת הזיכרון ליהודי העיר שנרצחו, וקיימה מפגש עם תלמידי הגימנסיה הפולנית בעיר, לרבות הופעות אמנותיות. הונהג שתלמידים מבית הספר משתתפים באספה השנתית של חברי חוביישוב בארץ, ומופיעים בפני החברים, וזוכים במלגות כספיות מקרן העמותה. כץ יצר קשר עם בית ספר בשנחאי שבסין, ומשלחת מבית הספר בראשותו ביקרה בבית הספר הסיני במשך עשרה ימים. האירוח היה מדהים בנדיבותו. המשלחת ביקרה בביג'ין וסיירה במספר מרשים של אתרי נוף. בעיר חולון בכלל ובציבור ההורים והתלמידים, לרבות עיריית חולון פורסם כי "מזלה של העיר חולון שישראל כץ ניהל תיכון בעיר חולון. הוא היה גורם מתסיס במערכת החינוך בעיר ומודל לשאר המנהלים". איכותו הניהולית נשמרת ובולטת עד עצם היום הזה במסגרות שייצר בתיכון והן נשמרות בקפדנות גם ב 2022, שש עשרה שנים לאחר פרישתו. המשרד לשוויון חברתי בראשותה של השרה גמליאל עודד בתי ספר תיכוניים בארץ לפתוח כיתות גמלאים, וכבר נפתחו מספר כיתות כאלה בארץ. כץ ניהל חוגים עירוניים לתנ"ך בחולון במשך 37 שנים.כץ הרצה בחוגים לתנ"ך מטעם ההסתדרות הכללית בהוד השרון, ניר צבי, ועוד, והרצה במועדון "עמך " בחולון.
ישראל כץ זכה במספר פרסים: 1. פרס מטעם מנהל מחוז תל אביב על הצטיינות בשירות לזולת (1982). 2. פרס על הצטיינות בחינוך חברתי מטעם משרד החינוך (2002). 3. פרס ( תעודת הערכה) על מפעל חיים מטעם משרד החינוך מחוז תל אביב (2003) וכך נכתב: " נבחרת לאיש חינוך מוערך ומצטיין, על היותך דוגמה ומופת בעשייה החינוכית על מסירותך ותרומתך הסגולית ורבת השנים למערכת החינוך במחוז תל אביב ולחברה ישראל, בהערכה אורלי פרומן, מנהלת המחוז" בשנת 2004 זכה ישראל כץ בפרס הצטיינות בחינוך – מפעל חיים מטעם עיריית חולון ונשא דברים בשם זוכי הפרס באותה שנה. להלן מספר דברים שאמר כץ בטקס קבלת הפרס בעירייה: "בדרך כלל ובמצב תקין אנו מחנכים את הנוער לאור מוסדות מופת ואנשי מופת ואם אין כאלה אנו חייבים לחנך את הנוער למרוד במוסדות הקיימים ובאנשיהם. התפקיד של המורה אינו לגרום לתלמיד לאהוב אותו. תפקידו של המורה הוא להביא את התלמידים לאהוב את החיים שלהם. דווקא תלמיד שאתה, המורה אינו אוהב הוא זה שיצמיח אותך במידה רבה ביותר." "דברים חשובים ויפים מצאתי, והם מבטאים את דרכי בכלל ובעבודתי החינוכית בפרט: " הסכנה הגדולה ביותר בחיים היא לא לסכן דבר, האדם שאינו מסכן דבר, אינו מקבל דבר אין לו דבר והוא שום דבר. ייתכן שהוא נמנע מסבל, כאב וצער אבל הוא אינו למד, הוא אינו גדל, הוא אינו חי, הוא אינו אוהב הוא מכר, איבד את החופש האינטגרטיבי- הוא עבד כבול אל הביטחון, שאסור על ידי הפחד. מכיוון שרק אדם, שנכון לסכן בלי לדעת את התוצאה – הוא חופשי." כץ נהג להטיף לתלמידיו: " אשרי האדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח זאת אף פעם" בטקס הענקת פרס מפעל חיים לד"ר כץ נאמר ונכתב:" מר ישראל כץ הקים וניהל את בית הספר השש-שנתי קריית שרת מיום היווסדו בשנת 1985, וגם כיום, זהו המוסד החינוכי הגדול בחולון. בית הספר הוא דוגמה ומופת לחינוך לאזרחות פעילה, למחויבות אישית ולחינוך לערכי כבוד האדם. בית הספר מוביל בתחום המדעים: בביוטכנולוגיה, בתחומי האמנות הפלסטית, המוזיקה והמחול, בתחום הספורט בישראל. בית הספר שבניהולו עטור בגביעים המעידים על מצוינות בכל תחומי הספורט המגוונים. מר כץ ניחן בתכונות של איש אשכולות בתחומי המקרא, האקדמיה, פיתוח חיי קהילה ובתוכם תוכניות לשילוב גמלאים בלימודי בית הספר."
This article "ישראל כץ (חוקר)" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:ישראל כץ (חוקר). Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
