יעקב רוזנטל
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
הרב יעקב רוזנטל (ה'תרס"ו, 1906 - כ"ז באלול ה'תשנ"ה, 22 בספטמבר 1995), היה אב"ד בתל אביב, רב שכונת הירקון-הצפון ורב בית הכנסת הגדול בצפון תל אביב.
ביוגרפיה[עריכה]
נולד בקויל שבפולין, למאטיל, ולאביו סוחר עצים תורני, ר' שמואל רוזנטל. בשנת ה'תרפ"ג, 1923, עלה בגפו לארץ-ישראל. בירושלים התוודע לרב זרח ראובן ברוורמן, למד בישיבתו שבמאה שערים כחמש שנים וראה בו את רבו המובהק.[1] בשנת תרפ"ט, 1929, נישא לדבורה, בתו של הרב ראובן משה צ'רנוצקי מווילנא,[2] לאחר נישואיו עבר להתגורר בתל אביב מקום מגוריו של חמיו, והחל ללמד כר"מ בישיבת אור זורח.[3]
בהמלצת הרבנים הראשיים לתל אביב, הרב שלמה הכהן אהרונסון והרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, התמנה הרב רוזנטל בשנת תרצ"ב, 1932, כרב שכונת "אגודת יושבי אוהלים וצריפים" בצפון תל אביב, בסמוך לירקון. [4] באותה שנה נבנה בית הכנסת ברחוב דיזנגוף 312, בו כיהן הרב רוזנטל כרב שישים ושתיים שנה. כך תיאר נשיא הקהילה ומייסדה, בנימין אפרתי:שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
"שכונת הצפון נבנתה על ידי יהודים 'עמך' שהניחו את יסודותיה בשנת תרפ"ז. כעבור חצי שנה כאשר הצלחתי להקים את הבית הראשון בשכונה, פנינו להגרב"צ עוזיאל ז"ל וקבלנו ממנו ספר תורה. בשביעי של פסח אותה שנה התחלנו להתפלל בציבור בביתי. סמוך לכך פנינו לעירית תל אביב וקיבלנו מגרש יפה וגדול ברחוב דיזנגוף בשביל בית כנסת [...] מאחר שאמצעתנו המעטים לא אפשרו לנו לבנות בנין הקימונו על אותו מגרש בלילה בלי רשיון צריף, בעזרת רוב תושבי השכונה ואף אחד לא התנגד לכך. בצריף זה התפללנו מספר שנים עד שהצלחנו להקים בית כנסת מפואר הנקרא כיום 'בית הכנסת הגדול בצפון תל אביב' ומכהן בו הרב יעקב רוזנטל המאציל מתורתו, מרוחו וממעשיו הטובים על כל השכונה".[5]
בתל-אביב נעשה הרב רוזנטל תלמידם ומקורבם של הרב שאול משה זילברמן מווירשוב,[6] והרב אליהו אהרן מילייקובסקי רבה של חרקוב וראב"ד תל אביב.
בשנת תש"ד, 1944, התמנה דיין בבית הדין הרבני;[7] בשנת תש"י, 1950, התמנה לדיין ב"בית דין מיוחד על יד הרבנות הראשית לישראל לעיר יפו המשוחררת", בהרכב של האב"ד הרב יהושע מנחם אהרנברג.[8] בשנת תשכ"ו, 1966, התמנה לאב"ד בתל אביב.
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found." ."
[9] ולאחר מכן בקנישין,[10] בה ייסד ישיבה ועמד בראשה.[11] לאחר פטירת חמיו בשנת תרע"ט, 1919, התמנה הרב פאיאנס לממלא-מקומו ברבנות, כ"ראש בית הדין וועד הרבנים" של קהילת ביאליסטוק:
הרב פאיאנס נפטר בפתע, בליל שבת ג' באדר ב' ה'תרצ"ה, 8 במארס 1935, שבועות ספורים לפני שמימש את משאת נפשו לעלות לארץ-ישראל.[12]
בדברי הערכה לאחר פטירתו, כתב עליו הרב משה אביגדור עמיאל:[13]
רעייתו הרבנית מרים עלתה לארץ-ישראל סמוך לפטירתו. נפטרה ביום י"ט בטבת ה'תרצ"ו, 14 בינואר 1936, ונטמנה בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב.[14]
פעילות ציבורית[עריכה]
בתקופת מלחמת העולם הראשונה תמך הרב פאיאנס במצדדי עצמאות פולין. התנגד "לחתימת הבטחה על לויאליותם של היהודים, כדרישת פקידי הצאר, בראותו בזה עלבון לאומי".[15] מיד לאחר מינויו כראש הרבנים בביאליסטוק, בשנת תרע"ט, 1919, עמד בראש משלחת של נכבדי העיר שנפגשה עם מנהיג הרפובליקה הפולנית השנייה, מרשל יוזף פילסודסקי.[16]
בשנת ה'תרפ"ג, 1923, חתם על "קול קורא" להצטרפות לתנועת המזרחי, עם כמה מגדולי הרבנים, בהם הרב חנוך אייגש מווילנא. בכרוז נכתב בין השאר: שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."קומו כאיש אחד והתאגדו כלכם תחת דגל הסתדרות המזרחי, זו ההסתדרות, השואפת לחזוק התורה ותחיית ארץ ישראל, עם ישראל ושפת ישראל באמת ובתמים; זו ההסתדרות, שהרימה את דגל התורה והמצוה ולקחה חבל בכל עבודות בנין ארץ ישראל, שהביאונו בעזרת ה' עד כה". [17] בחודש תמוז ה׳תרפ"ה, 1925, חתם על "קול קורא", לייסוד והחזקת ועד הישיבות בפולין וליטא, יחד עם גדולי רבני דורו.[18]
היה חבר הוועד המרכזי של הסתדרות המזרחי בפולין וחבר הוועד הראשי של התנועה. השתתף בכינוסים ארציים ובוועידות העולמיות.[19] בוועידה העולמית של המזרחי בקראקא, בשנת תרצ"ג, 1933, נבחר ל"בית דין הכבוד העולמי" של התנועה, יחד עם הרב שלמה הכהן אהרונסון.[20]
בשנת ה'תרפ"א, 1921, ייסד הרב פאיאנס בביאליסטוק את "בית מדרש גבוה תחכמוני", יחד עם העסקן ליפא פאט, ממייסדי "המזרחי" בפולין. לשם כך קרא לרעו מתקופת וולוז'ין, הרב שלמה פוליצ'ק, העילוי ממייצ'יט, לעמוד בראש בית-המדרש. הרב פוליצ'ק נענה להזמנה ולימד בישיבה שיעורים עיוניים במהלך שנת ה'תרפ"ב, 1922.[21] בבית המדרש נלמדו לימודים כלליים לצד לימודי קודש, במתכונת "ישיבה תיכונית".[22] הרב פאיאנס השקיע מאמצים רבים בפיתוח המוסד וקיומו עד ליומו האחרון, יחד עם עמידתו לצד שאר מוסדות התורה והחינוך בעיר.[23]
צאצאיו[עריכה]
לרב והרבנית רוזנטל נולדו ארבע בנות:
- שפרה, אשת ר' רפאל שפירא, אחיו של הרב משה שמואל שפירא.
- נחמה, אשת יצחק סלומון.
- שרה, אשת הרב אברהם יצחק קוק.
- רחל, אשת הרב אברהם יצחק שלוסברג.
לקריאה נוספת[עריכה]
- בנימין נהוראי, "הבית ברחוב זכריה", יתד נאמן, מוסף שבת חיי שרה, תשנ"ו, עמ' 10-8 באתר=tablet.otzar.org
קישורים חיצוניים[עריכה]
- יוסף וינר, הגאון רבי דוד פאיאנס, ההד, ירושלים תרצ"ב, חוברת ח', עמ' יב-יג , באתר=tablet.otzar.org
- קונטרס "חידושי תורה מחתן בן הגאון המחבר הרב דוד נ"י האבד"ק קנישין", בספר עונג יום טוב, פיטרקוב תרס"ו באתר hebrewbooks
- תצלום דיוקנו של הרב פאיאנס, עם רשימה ביוגרפית של קורות חייו, כתובה בידי נכדו יצחק עברי, אוסף אברהם שבדרון - פורטרטים, הספריה הלאומית
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ וזרח בחושך אורך, תולדות רבי זרח ראובן ברוורמן, ירושלים תשע"ז, עמ' 66-64
- ↑ אודותיו: משה צינוביץ, ישיבת מיר, תל-אביב תשמ"א, עמ' 69-68
- ↑ אריה אלברט, "רבי זרח ברנט ז"ל מחפש בנר את קול התורה", שערים, גליון 451, תשנ"א, עמ' 14
- ↑ הרב בצריף שליד הירקון, '''דבר''', 15 בספטמבר 1982, עמ' 6
- ↑ "והיה מחניך קדוש, הצופה, 30 ביוני 1964, עמ' 2
- ↑ אריה אלברט, שם
- ↑ '''הצופה''', 31 בדצמבר 1944
- ↑ '''קול תורה''', חוברת ט-יב, סיון-אלול תש"י, עמ' נ; מכמני עוזיאל, תשס"ז, עמ' תרטז
- ↑ חתימתו על מכתב, זכרון בספר, ניו יורק תרפ"ב, עמ' 160–161. העיירה סמוכה לביאליסטוק אך זהותה לא ברורה
- ↑ בספר עונג יום טוב על דרוש, פיטרקוב תרס"ו, עמ' 180: "דרשתי בעת שזכינו לסיים כל הש"ס [...] פה קנישין יצ"ו בשנת תרנ"ז (1897) ט"ז לחודש אייר"
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםדוד1 - ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שערי ציון: הרב ר' דוד פאיאנס זצ"ל, Israel613.com
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."למלאת שנה לפטירתו של הרב ר' דוד פאיאנס", הארץ, 3 במארס 1936. נדפס שוב במאסף עזר אל עמי, ירושלים תשס"ו, עמ' 555–556
- ↑ כרטיס קבר שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מרים פאיאנס, gravez.me
- ↑ וינר, שם
- ↑ דוד סאהן, ביאליסטאק: בילדער אלבום פון א ברימטער שטאט און אירע אידן איבער דער וועלט, ניו-יארק 1951, עמ' 80
- ↑ קול קורא, המזרחי, 6 בספטמבר 1923, עמ' 9
- ↑ עץ חיים, ווילנא תרפ"ו, עמ' 65
- ↑ אלפסי, שם
- ↑ יצחק אלפסי, החכם המופלא, תל-אביב תשמ"ה, עמ' 107
- ↑ חידושי העילוי ממייצ'יט, ניו-יורק תש"ז, עמ' כט
- ↑ אנציקלופדיה של הציונות הדתית, חלק רביעי, עמ' 221. תכנית לימודים שנתית לשנת תרפ״ח, 1928, ראו: שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.תכנית הכנה, הספריה הלאומית
- ↑ גאולה בת-יהודה, ראשונים לציון הנה הינם, ירושלים תשס"ט, עמ' 338
שגיאת לואה ביחידה יחידה:בקרת_זהויות בשורה 1016: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).
This article "יעקב רוזנטל" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
|
This page exists already on Wikipedia. |
