יעקב לנדוי
יעקב לנדא (לנדוי)[1] מחנך, פובליציסט, מוציא לאור ופוליטיקאי. ממנהיגי צעירי אגודת ישראל ומקים פועלי אגודת ישראל בארץ ישראל, מנכ"ל משרד הסעד הראשון.
קורות חייו[עריכה]
ילדותו[עריכה]
נולד בזוויירצ'ה, פולין, בתשרי תרס"א (1900). אביו, הרב פנחס לנדא, היה בנו של האדמו"ר מרדכי מאטל לנדא משושלת טשכנוב,[2] אמו היתה גיטל מלכה הרצברג. ההורים, יחד עם שבעה מתשעת אחיו ואחיותיו, נספו בשואה בחודש אב תש"ב יחד עם רוב יהודי העיירה.
כבר בגיל 19 החל מפרסם מאמרים בעברית ( בבטאון הדרך של אגודת ישראל שיצא לאור בציריך) וביידיש (בבטיאון "דער יוד", אף הוא של אגודת ישראל). באותו זמן השתתף ביסוד צעירי אמוני ישראל – תנועת הנוער של תנועת שלומי אמוני ישראל שהצטרפה מאוחר יותר לאגודת ישראל העולמית.
גרמניה[עריכה]
בתר"ף (1920) עבר לפרנקפורט שם למד פילוסופיה, פסיכולוגיה ומדעי החברה. לימד בבית הספר הריאלי מיסודו של הרב שמשון רפאל הירש ושימש כדוצנט בבית המדרש הגבוה לתלמוד מיסודו של הרב שלמה ברויאר והיה פעיל בתנועת הנוער עזרא ובהנהגה של "צעירי אגודת ישראל".
באותה תקופה התקרב לרב יעקב רוזנהיים מנהיגה של אגו"י. כמו כן הושפע רבות מהגותם של הרב ד"ר יצחק ברויאר ומהפילוסוף פרנץ רוזנצווייג, הוא אף תרגם כמה ממסותיהם לעברית וליידיש.[3] הוא פרסם מספר מאמרים תורניים בבטאונים שונים.
בתוך אגודת ישראל, היה לנדא מהפעילים כנגד היחס השלילי למפעל ההתישבות בארץ ישראל. לדעתו היה צריך להקים גרעין חרדי להגשמה בארץ ישראל. לאחר שעמדתו זו כבשה מהלכים בתנועה, מונה בשנת תרפ"ג (1923) יחד עם הד"ר שלמה ארמן לעמוד בראש המרכז הארצישראלי של אגו"י.[4] תפקידו היה לפעול להכשרת גרעיני עולים וחלוקת סרטיפיקטים.
בנוסף עסק לנדא בתעמולה למען הרעיון של 'ציונות חרדית'. לשם כך, ייסד וערך ירחון בשם 'מוריה' שיצא בעברית וגרמנית. הוא פרסם מאות מאמרים בבטאון זה ובבטאונים שונים בעברית (כגון הדרך, דגלנו, ןדרכנו בוארשה, יבנה בלבוב, הנאמן בטלז וכו') וביידיש ("יודישע טאגבלאט" בוארשה, ארבייטער שטימע בלודז', יידישע פוסטע בוינה, היינט בריגה, אידישער לעבן בקובנה ועוד). חלק ממאמריו אלו תורגמו לאנגלית ולשפות אחרות. בין השאר הוציא לאור בתרפ"ח (1928) חוברת בגרמנית "עמדתנו לגבי ארץ-ישראל". החוברת תורגמה ליידיש והופצה במזרח אירופה בעשרות אלפי עותקים.
במקביל פרסם מאמרים פילוסופיים על דת ואמונה בירחון האקדמאים הדתיים מוריה שיצא בפולנית בוארשה.
בארץ ישראל[עריכה]
עם עלית הנאצים לשלטון בגרמניה (תרצ"ג 1933) נשלח על ידי מרכז פא"י בפרנקפורט לארץ ישראל. בארץ הקים מחדש את הסניף המקומי של תנועת פועלי אגודת ישראל.[4] אליו הצטרף בנימין מינץ (שחזר לארץ מוורשה מעט אחריו) . בהמשך לדרכו, פעל לנדוי לביסוס האידאולוגיה של התנועה, תמיכה במעמד הפועלים, עידוד פעולת ההתישבות. הוא ייסד את הבטאון שערים שהחל להופיע באופן לא סדיר בתרצ"ד (1934).[5] במאמריו התפלמס הן עם הציונות החילונית, הן עם האגודאים הירושלמיים שהתנגדו לכל פעילות המזכירה את הציונות[6] והן עם אנשי המזרחי והפועל המזרחי. האחרונים נבדלו מפא"י בשיתוף הפעולה ההדוק עם הציונות החילונית.
בפועל פעל לשיתוף פעולה עם הממסד הציוני[7] ובין השאר סייע לקיבוץ חפץ חיים לקבל בהקצאת קרקע מקק"ל ולגרעין התנועה שקם בכפר סבא.[8] לאחר פרסום תוכנית החלוקה של ועדת פיל, הצטרף לדורשים לקבל את התוכנית ולהקים מדינה יהודית. בעת ביקורה בארץ של ועדת אונסקו"פ שימש כמשקיף בדיוני הועדה מטעם אגודת ישראל.
הוא השתתף במשא ומתן שנערך בתרצ"ג-תרצ"ה לקראת מיזוג אפשרי עם הפועל המזרחי, איחוד שלא יצא אל הפועל.[9]
במדינת ישראל[עריכה]
עם הקמת המדינה צורף למועצת המדינה הזמנית כממלא מקום (נציג המפלגה במועצה היה הרב קלמן כהנא).[10] כשהוקמה הממשלה הזמנית, מונה לנדא למנכ"ל משרד הסעד בידי הרב יצחק מאיר לוין. בתפקידו זה הניח את התשתיות לשירותי הרווחה של המדינה.
בשנת תשי"ב (1952), עם התפטרותו של הרב לוין מן הממשלה, עזב לנדוי את תפקידו זה, אך נותר פעיל בהנהגת פועלי אגודת ישראל ועמד בראש 'הסיעה המרכזית'. אולם הוויכוחים הפנימיים בתוך התנועה הביאו אותו לפרוש מהמפלגה ומפעילות פוליטית. לקראת הבחירות לכנסת החמישית העביר את תמיכתו למפד"ל.[11]
שנים אחרונות[עריכה]
לאחר פרישתו הקים הוצאה לאור של ספרי קודש בשם 'עם עולם' ממנה התפרנס בהמשך חייו. הלך לעולמו בה' בניסן תשמ"ו.
חיים אישיים[עריכה]
נישא בתרצ"ג (1933) לדבורה פרלא (פנינה) רבינוביץ' (בתו של רבי נתן דוד רבינוביץ' – האדמו"ר מפארצ'ב). הזוג התגורר בתל אביב. לזוג שתי בנות, ד"ר לביאה אפלבום – גיאוגרפית (אשת פרופ' שלום זאב אפלבום) ואפרת ברנסקי – מתרגמת (אשת פרופ' דוד ברנסקי). נכדו הוא אל"מ (במיל') יונתן ברנסקי.
ספרים ותרגומים[עריכה]
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ספר מורה נבוכים / תרגום עם פירושים מלוקטים באידית מאת אפודי, שם טוב, קרשקש, אברבנאל, תרגום: יעקב לנדוי. (ביידיש)
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ספר הכוזרי / פון ר' יהודה הלוי הספרדי מיט אנ'איינליטונג און מיט די בריף פון נשיא ר' חסדאי אבן שפרוט צום מלך פון כוזר און דעם מלכ'ס תשובה צו אים, תרגום: יעקב לנדוי, תרצ"ב. (ביידיש)
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ספר היובל : ליום מלאת ששים שנה לחיי מו"ה רבי יעקב רוזנהיים / מקטר מגש מאת אוהביו ומעריציו, עריכה: יעקב לנדוי, תרצ"ב.
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יעקב רוזנהים, יעקב לנדוי, די פראבלעם פון אן אידישער מלוכה, תרצ"ח
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.לפני ההכרעה : (לקראת הועידה הארצית של אגודת ישראל), שערים, תצ"ד
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אורות מאופל : רשימה ביבליוגראפית של ספרים דתיים-תורניים, שנדפסו וראו אור בארצות אירופא בשנים 1933-1945, תשי"ז
לקריאה נוספת[עריכה]
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.גבל עדה, חרדים ואנשי מעשה : פועלי אגודת ישראל 1939-1933, ירושלים: יד יצחק בן צבי, תשע"ז
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.תדהר דוד, אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, ספרית ראשונים, עמ' 2176-7 (כרך 5)
הערות שוליים[עריכה]
This article "יעקב לנדוי" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:יעקב לנדוי. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
- ↑ הוא עצמו לא היה עקבי בכתיבת שמו. אבותיו נקראו בשם לנדא, אולם הוא נודע גם בשם לנדוי
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.צאצאי הצדיק מטשכנוב, ירושלים: מוסדות טשכנוב, פנימית, עמ' 30
- ↑ למשל כוכב הגאולה של רוזנצוויג שתורגם על ידו ליידיש.
- ↑ 4.0 4.1 גבל (תשע"ז) עמ' 43
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מע ד כ ת נ ו | שערים | 2 ספטמבר 1934 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, www.nli.org.il
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מנחם פרידמן, חברה ודת, ירושלים: יד יצחק בן צבי, תשל"ח, עמ' 257
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יעקב לנדוי, לפני ההכרעה, תל אביב: שערים, תש"ד
- ↑ גבל (תשע"ז) עמ' 130
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אבנרי יוסי, הסכם שלא בוצע, בשבילי התחיה, הוצאת אוניברסיטת בר אילן, תשמ"ז, עמ' 167 - 199
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.פרוטוקול ישיבה של מועצת המדינה הזמנית - טז בסיוון התשח 23-06-1948
- ↑ דרוש מקור
