יחיד רם לעולם

יָחִיד רָם לְעוֹלָם
	יָחִיד, רָם (נ"א: חַי) לְעוֹלָם גַּלֵּה לְקֵץ-נִטְמָן; כִּי בָא עֵת זְמַן נֶאֱמָן; אֵל, מַהֵר וּגְאַל לְעַם לֹא אַלְמָן;; ; וּגְאַל נָא וּשְׁלַח נָא; מְבַשֵּׂר לִבְנֵי אַבְרָהָם; הָרֵם דִּגְלָם וּשְׁמַע לְקוֹלָם; בְּתוֹךְ עִירָם יָשִׁירוּ כֻלָּם; רִנָּה יָרֹנּוּ תּוֹךְ אָהֳלָם; רְפָא אֵל צִירָם; הֵן עַתָּה כִּי אַתָּה (נוסח שונה: אֵל); מֶלֶךְ רַחֲמָן נֶאֱמָן;; ; סִתְרִי חַי אֵל שַׁדַּי; אוֹדֶה לְשִׁמְךָ יוֹמָם וָלַיְלָה; בְּבֵית מְעוֹנֶךָ; כִּי בְךָ אֶשְׂמַח יָחִיד אֵל וְנוֹרָא ; נֶאֱזָר בִּגְבוּרָה ; אַתָּה הוּא אֲדוֹן כֹּל נִבְרָא; חָנֵּנִי בִּמְהֵרָה; לְמַעַן בֵּית-יוֹסֵף-צַדִּיקֶךָ;; ; פְּנֵה אֵלַי עֲנֵנִי; כִּי' אַתָּה הוּא, צוּר גּוֹאֲלִי חַי; וּסְלַח נָא לְמַעֲלִי; וּפְדֵנִי חַי לְעוֹלָם;; ; רָ-ם אֲהַלֶּלְךָ-לָעַד; בְּ-פִי תָמִיד כִּימֵי עוֹלָם; אֵל נֶעֱלָם;; ; קַבֵּץ נָא לְעַמָּךְ בְּהַר קֹדֶשׁ; וְהַרְחֵב לָהֵם גְּבוּלָם; כֻּלָּם יוֹדוּךָ בִּנְוֵה הָאוּלָם; שְׁעֵה נָא לְקוֹל מַהֲלָלָם; כִּי הֵם עַם חָבִיב יְדִידֶיךָ;; ;

יָחִיד רָם לְעוֹלָם או בחלק מהנוסחאות יָחִיד רָם חַי לְעוֹלָם הינו פיוט ללא ייעוד מוגדר, חובר על ידי הרב רפאל ענתבי (אחד מגדולי משוררי ארם צובא במאות ה-20-19).

תוכן הפיוט, הוא תחנונים העולים ובוקעים מלב ליבו של משורר הפיוט, הרב רפאל ענתבי. התחנונים בנוסף לכך גם מבקשים מהקדוש ברוך הוא מחילה. העצמתו של הפיוט נעשית על ידי כך שלכל אורכו של הפיוט ישנם אזכורים של האל הקוראים לו בשמות שונים. הפייטן המפייט את הפיוט נע בין התחושה הוודאית והברורה אשר באה זמנה לתחושת ההחמצה, העיכוב וחוסר היכולת לחכות, לצפות ולקוות. התחושה הזו באה לידי ביטוי באל שיגלה מתי תבוא ותגיע הגאולה לעולם.

קישורים חיצוניים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

יחיד רם לעולם, באתר ויקיטקסט

לקריאה נוספת[עריכה]

יחיד רם לעולם

הערות שוליים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

↑ כאן ובשלושת הבתים שלאחריו רמז את זכות אברהם כי בצירוף רם בא מהר אותיות אברם הוא אברהם
↑ חלק מנוסחות השיר בנוסח ארם צובא מופיע המילה רָם חַי לְעוֹלָם והוא מקורו מהפסוק בספר בראשית (בראשית ג' כב') וְלָקַח֙ גַּ֚ם מֵעֵ֣ץ הַֽחַיִּ֔ים וְאָכַ֖ל וָחַ֥י לְעֹלָֽם
↑ הפייטן הדגול רבי רפאל ענתבי באומרו בראש הפיוט "גלה לקץ נטמן" כוונתו גם שתתגלה הגאולה על ידי האותיות הסופיות הבאות בסופי התיבות של כל הפיוט שהם אותיות סתומות של המנצפ"ך ובסוף כל בתי הפיוט באו בצורה כזאת ם'ן'ץ'ף'ך' כזה; א. לְקֵץ-נִטְמָן, אַלְמָן; ב. מֶלֶךְ רַחֲמָן נֶאֱמָן; ג. לְמַעַן בֵּית-יוֹסֵף צַדִּיקֶךָ; ד. חַי לְעוֹלָם; ה. אֵל נֶעֱלָם; ו. חָבִיב יְדִידֶיךָ; ולכך אמר גלה קץ - סופי האותיות שבסוף כל בית בפיוט נטמן - הטמונים באותיות הסופיות שבסופי בתי הפיוט יתגלו ויפתחו האותיות מנצפ"ך מסיתומם והטמנתם כי הם הקשורים לגאולת כל בני העולם וגאולת השכינה הקדושה וגאולת קרן ישראל, ובחן ותראה שכל האותיות בפיוט מסתיימות במנצפ"ך באותיות סופיות אותיות סתומות חוץ ממילים נוספות המסתיימות בבתי השיר באותיות השם אהי"ה והשם שד"י נמצאו בסה"כ השמות "יחיד א"ל שד"י אהי"ה" (ראה רשב"ם ראש פרשת וארא ספר שמות (פרק ו פסוק ג) הקשורים לגאולת מצרים ולגאולה העתידה במהרה
↑ על פי ספר ירמיהו (ירמיהו נא ה) כִּי לֹא אַלְמָן יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה מֵאֱלֹהָיו מֵה' צְבָאוֹת וגו'
↑ על פי ברכת הרפואה בתפילת שמונה עשרה כִּי אֵל מֶלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה. וכן בברכת ההפטרה לשבת; וְדָבָר אֶחָד מִדְּבָרֶיךָ אָחוֹר לֹא יָשׁוּב רֵיקָם כִּי אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָ"ה הָאֵל הַנֶּאֱמָן בְּכָל דְּבָרָיו
↑ בספר מליצי יושר החדש (מאמרים בשבח אשת חיל) הביא פרשנות לפיוט: כי באקרוסטיכון חתום זכות יוסף הצדיק ונזכר בפיוט יוסף 3 פעמים אחד בראשי 4 בתי הפיוט באקרוסטיכון יָחִיד.. וּגְאַל.. סִתְרִי.. פְּנֵה.. ואחד באמצעו בית-יוסף צדיקך ואחד בבית הרביעי באותיות שניות פְּנֵה אֵלַי עֲנֵנִי/כִּי אַתָּה הוּא/צוּר גּוֹאֲלִי חַי/וּסְלַח נָא לְמַעֲלִי/וּפְדֵנִי חַי לְעוֹלָם, וכן זכות אברהם אבינו נזכר בפיוט 3 פעמים אחד ב3 החרוזים בבית הראשון של הפיוט במילה מספר 2 שבבתים "יחיד רם וכו'"/"כי בא עת" וכו'/"אל מהר וכו'" ואחד באמצעו "מבשר לבני אברהם" ובפעם השלישית בבית החמישי בראשו רם אהללך-לעד (שנחשב מילה אחת כי הוא משפט אחד) בפי ראשי תיבות של ב' אותיות של 3 המילים אברהם, וכן חתום השם רפאל באקרוסטיכון בראשי הבתים שבראש הבית החמישי רם אהללך וכו' ב-פי תמיד וכו' (כי הבית כאן טפילה לאות פ' ובאה לשמשו ואינה עיקר) אל נעלם, ראשי תיבות של שלושת החרוזים בראשם רפאל, ובפעם השניה רפאל מסיפא לרישא הבית החמישי בראשו "רם אהללך וכו'" ולך לפניו לראש הבית הרביעי "פנה אלי וכו'" הרי לך רפאל, ובפעם השלישי באמצע בית שני להדיא ובמפורש "רפא אל צירם" בו רמז המשורר הרב רפאל ענתבי מחבר הפיוט את שמו 3 פעמים, וכן הוזכר בפיוט הקב"ה הנקרא אל יחיד 3 פעמים אחד בבית ראשון שבהפיוט במילה הראשונה שבחרוז ראשון "יָחִיד רָם לְעוֹלָם" ובמילה הראשונה שבחרוז השלישי שבבית ראשון "אל מהר וגאל" ואחד באמצעו "כי בך אשמח יחיד, אל", ופעם שלישית בבית השלישי בראש הבית בחרוז הראשון סתרי חי אל שדי שבתוכם נכלל בצירופם יחדיו אל יחיד נמצא שנזכרו 3 פעמים לחיזוק הענין כי חזקה תמיד בשלושה ל"ארבעה שמות" שהם; יחיד אל אברהם יוסף רפאל וסימנך בראשי תיבות יאי"ר באיי"ר ומכאן הביאו הפייטנים רמז להדלקת המשואות ביום העצמאות לישראל ביום ה' באייר שאורם יאיר בחודש אייר דרמז הפייטן הרב רפאל ענתבי זאת בשירו ותחינתו ותשוקתו לגאולת ישראל וצפה זאת ברוח הקודש.