יחיאל בוחבוט
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "תבנית מידע/אישיות" אינה קיימת.שגיאת לואה: wrong date.שגיאת לואה: wrong date.
הרב יחיאל בוחבוט (ז' באייר ה'תר"ץ, מאי 1930 - ט' בניסן ה'תשפ"ב, 10 באפריל 2022) היה רבה הספרדי של קריית שמונה וראש מכון "אוצרות הגאונים".
ביוגרפיה[עריכה]
נולד בבני מלאל שבמרוקו למשה וצלטנה. למד כשנתיים בישיבה בעיר מולדתו מפי הרב שלמה מלול. בשנים ה'תש"ה - ה'תש"ו עבר ללמוד בישיבה במקנס אצל הרבנים שמואל חליווה[1] ויצחק אוחנה[2], ובשנים ה'תש"ז-ה'תש"ח בישיבתו של הרב רפאל ברוך טולידאנו בראשות הרב שמעון ואנונותבנית:העאה. בהמשך למד בישיבת אוצר התורה בקזבלנקה. בשנת ה'תש"ח נסע לצרפת ללמוד ב"ישיבת חכמי צרפת" שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(צר') באקס לה בן אצל הרב חיים יצחק חייקין. לאחר גמר לימודיו שב למרוקו, ושימש כרב קהילת "חסד לאברהם" בקזבלנקה[3].
בשנת ה'תשכ"ו (1965/1966) עלה לישראל, והתיישב בקריית גת, שם היה אחראי על הכשרות ומוהל. באלול ה'תשמ"ג (ספטמבר 1983) הוכתר לרבה הספרדי של קריית שמונה לצד הרב האשכנזי צפניה דרורי, במקומו של רבו הרב יצחק אוחנה.
לאחר צאתו לגמלאות עבר לירושלים והתגורר בשכונת הר נוף. הוא לימד בכולל "יחוה דעת" של הרב דוד יוסף. היה אחראי על שחיטת חו"ל במחלקת הכשרות של הרבנות הראשית.
התכתב עם חכמי דורו, בהם הרבנים עובדיה יוסף[4], יהושע מאמאן, אליהו אברז'ל, שמואל פנחסי[5], שלמה משה עמאר ועוד.
נפטר ב-10 באפריל 2022 (ט' בניסן ה'תשפ"ב), כשבועיים לאחר פטירת בנו הרב משה צבי [6]. נקבר בהר המנוחות.
משפחתו[עריכה]
נישא לפנינה בת אברהם ואקנין, ונולדו להם שני בנים ושתי בנות. בנו הרב משה צבי בוחבוט כיהן כרבה של טבריה ומהדיר שו"ת רבי בצלאל אשכנזי. בן נוסף, הרב אברהם בוחבוט, הוא מנהל מחלקת שחיטת חו"ל ברבנות הראשית לישראל.
גיסו היה הרב יצחק פחימא, ראש ישיבה ושוחט בקולמר שבצרפת.
ספריו[עריכה]
על פי עדותו, ארגז מלא כתבי יד אבד במהלך השנים. מהמעט ששרד הוציא הספרים:
- ריח בני - פירושים על התורה ומדרשי חז"ל. ירושלים ה'תשנ"א.
- קול תחינה החדש והמדויק לתשעה באב - סדר התפילות והקינות. נוסח מוגה ומתוקן, בתוספת הלכות ומנהגים וביאור להפטרת תשעה באב על פי התרגום הערבי. כולל מגילת איכה וספר איוב. ירושלים, ה'תשנ"ח.
- הוציא לאור מכתב יד קובץ דרשות רבני מצרים הקדמונים מאת ר' ישראל תלמיד רבי בצלאל אשכנזי וחכמים נוספים. עם הערות וביאורים שם "יוסף ברכה".
- ישא ברכה דרשות על התורה והמועדים. נספח לספר "דרשות רבני מצרים הקדמונים".
- ספר "ארחות חיים" לרא"ש, עם ביאור יורה בינה. ירושלים, ה'תשנ"ה.
- הוציא מכתב יד דרשות ומאמרים מאת רבי בצלאל אשכנזי, בתוספת הערות וביאורים בשם "ישא ברכה", ותולדות חיי ר' בצלאל אשכנזי מאת בנו הרב משה צבי. ירושלים, ה'תשנ"ו.
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ ראו בהספד שכתב עליו ב"אור המערב" ו, תש"ן, עמ' 95 - 98.
- ↑ ראו בהספד שכתב אודותיו במקבציאל כז, תשנ"ט, עמ' שכד-של
- ↑ הרב אברהם אסולין, "תורת אמך: מנהגים לימי הצומות והתעניות, בין המצרים, ט' באב ואבלות", תשע"ג, עמ' ד.
- ↑ יביע אומר חלק ז אבן העזר סימן ח
- ↑ מנחת שמואל ד חלק יורה דעה סימן א
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.משה ויסברג, רב העיר נפטר שבועיים אחרי בנו הרב, באתר בחדרי חרדים, 10 באפריל 2022
קטגוריה:רבני ערים בישראל
קטגוריה:קריית שמונה: אישים
קטגוריה:רבנים מרוקאים ישראלים
קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1930
קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-2022
קטגוריה:יהודים הקבורים בהר המנוחות
קטגוריה:קזבלנקה: רבנים
קטגוריה:עולים בשנות ה-1960
קטגוריה:הר נוף: רבנים
קטגוריה:מהדירי ספרות תורנית
This article "יחיאל בוחבוט" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:יחיאל בוחבוט. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
|
This page exists already on Wikipedia. |
