יוצרות

המושג "יוצרות" במשמעותו המקורית מציין את מערכות הפיוטים שנאמרו בברכות קריאת שמע שהראשונה שבהן היא "יוצר אור", ומכאן נובע שמם. בלשון העם כיום, וכך גם בסידורים רבים, מכונים גם הקרובות לשחרית ומוסף בשם זה. באופן מסורתי המילה "יוצר" משמשת הן עבור כלל מערכת הפיוטים לברכות קריאת שמע, והן עבור החלק הראשון במערכת זו. כדי לבדל ביניהם, מקובל במחקר להשתמש בכינוי "מערכת היוצר" עבור המערכת כולה, ובביטוי "גוף היוצר" עבור הפיוט הראשון במערכת.

תולדות מערכת היוצר

בתקופת הפיוט הקלאסי (המאה ה-6–המאה ה-8) היה סוג זה שולי יחסית, ומרבית הפייטנים, ובראשם יניי ורבי אלעזר בירבי קליר, התמקדו בכתיבת קרובות, ורק בתקופת הפיוט המזרחי המאוחר הפכה סוג זה למרכז היצירה הפיוטית, ובשל כך מנחם זולאי כינה אותה "תקופת היוצר".

בתקופה זו, מלבד היוצרות לשבתות מיוחדות וחגים, חוברו יוצרות על פי פרשות השבוע לכל שבתות השנה. מחזורי יוצרות כאלה לכל פרשות השבוע, חוברו על ידי רב סעדיה גאון, רבי שמואל בן הושענא ורבי שלמה סולימאן אלסנג'ארי .

בתקופת הפיוט הארצישראלית ואחריה בפיוט הבבלי שלפני תקופת שירת ספרד, היוצר היה בנוי משבעה חלקים ששולבו בברכות קריאת שמע, או, לפי הוכחת החוקרים וביניהם אלבוגן, החליפו לחלוטין את הנוסח הקבוע של ברכות קריאת שמע, בתפילתו של שליח הציבור (חוץ מנוסח הברכה שבפתיחת ברכת יוצר ובחתימת שלושת הברכות, והפסוקים שבהן).

אחרי התקופה הקלאסית, הפיוטים נוספו לנוסח התפילה הקבוע (במקום להחליף אותו). אמירת היוצרות הצטמצמה לחגים ושבתות מיוחדות. בקהילות אשכנז שמרו רק על פיוטי יוצר, אופן וזולת, ועל פי רוב, השמיטו את שאר הפיוטים. בספרד, הפך כל חלק ממערכת היוצר לפיוט העומד בפני עצמו,^{[דרוש מקור]} ונכתבו פיוטי יוצרות רבים חדשים, בסגנון שירת ימי הביניים של יהדות ספרד, בין השאר על ידי רבי שלמה אבן גבירול ורבי יהודה הלוי

בתקופות מאוחרת יותר, בשל התנגדות הלכתית, הופסקה אמירת היוצרות בנוסח הספרדים.

.

חלקי מערכת היוצר

ברכת יוצר אור

• א. יוצר/גוף היוצר - פיוט הנאמר בתחילת ברכת יוצר אור, מיד אחרי תחילת הברכה יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא את הכל.
• ב. אופן - פיוט הנאמר בין פסוקי "קדוש" ו"ברוך" בקדושת יוצר.

אופן לדוגמה - שנאנים שאננים.

• ג. מאורה - פיוט הנאמר לפני חתימת ברכת יוצר המאורות.

פיוט מאורה לדוגמה - שני זיתים.

ברכת אהבה

• ד. אהבה - פיוט הנאמר לפני חתימת הבוחר בעמו ישראל באהבה, שלפני קריאת שמע.

ברכת גאולה

• ה. זולת - פיוט הנאמר אחרי אֵין אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ. בתקופה בה עדיין החליפו הפיוטים את נוסח הקבע, נאמר פיוט זה מיד בסיום פרשה שלישית של קריאת שמע. בדרך כלל מסתיים עם בקשה על הגאולה, שהיא עניינה של ברכה זו.
• ו. פיוט הנאמר אחרי פסוק מי כמוכה - בדרך כלל הפיוט עוסק ביציאת מצרים ושירת הים.

פיוט מי כמוכה לדוגמה - מי כמוך ואין כמוך.

• ז. גאולה - פיוט הנאמר לפני חתימת ברכת גאל ישראל. בתקופה הקלאסית, פיוטים אלו התחילו בדרך כלל במילים "ה' מלכנו...", ולעיתים היה להם חלק שני, הפותח במילים "ועד מתי".

פיוט גאולה לדוגמה - ברח דודי.

ראו גם

• מערבית
• קרובה
• קדושתא

לקריאה נוספת

• היוצרות בהתהוותם והתפתחותם, עזרא פליישר, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשמ"ד

קישורים חיצוניים

יוצרות וזולתות וקרובות לשבתות, בתוך סידור 'סדר עבודת ישראל', רעדלהיים תרס"א

הערות שוליים

This article "יוצרות" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:יוצרות. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.

This page exists already on Wikipedia.

---

 Facebook Page

🐤 Twitter Follow us on Twitter !

Read or create/edit this page in another language

• יוצרות in English