יוסף שידא
יוסף שידא הוא שד המוזכר בתלמוד בבלי.
אזכור[עריכה]
בתלמוד בבלי ישנו נידון האם קיים איסור יציאה חוץ לתחום אף מעל עשרה טפחים. אחת מהוכחות הגמרא הוא ממעשה שהיה: שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
הני שב שמעתא דאיתאמרן בצפר' בשבתא קמיה דרב חסדא בסורא בהדי פניא בשבתא קמיה דרבא בפומבדיתא מאן אמרינהו לאו אליהו אמרינהו אלמא אין תחומין למעלה מעשרה לא דלמא יוסף שידא אמרינהו
— שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף מ"ג, עמוד א'
פירוש הדברים: שנאמרו שבע הלכות בשבת בבוקר לפני רב חסדא שהתגורר בסורא, ובאותה השבת קודם שיצאה נאמרו אותן ההלכות לפני רבא בפומבדיתא, ומאחר שאותו תלמיד חכם שאמר את ההלכות וודאי שמר שבת, האפשרות היחידה הוא שהוא לא עבר על איסור תחומין בהליכה זו הוא בכך שעשה את הדרך למעלה מעשרה טפחים. ראיה זו נדחית בגמרא בכך שאפשר שאותו אדם היה 'יוסף שידא'. יוסף שידא מוזכר גם במסכת פסחים.[1]
רש"י מפרש שיוסף השד לא שמר שבת. יש משמעות ברש"י שיוסף הוא שד ספציפי שלא שומר שבת, ועל כך כתב בספר אור זרוע בשם רבי יהודה החסיד שאכן יוסף שידא הוא שד חריג ושאר השדים מקיימים את כל מצוות התורה.[2] הרב דוד יואל ווייס דחה שכוונת הגמרא לכל שד אך נתנו דוגמה יותר מוכרת.[3] הרב חיים אלעזר שפירא כתב שיוסף שידא שמר שבת והוא "קליפת נוגה".[4]
המאירי בפירושו במקום שהגמרא עונה בבדיחה שאולי זה "יוסף שידא" אדם רשע ומחלל שבת. מהר"ל מפראג בספרו נצח ישראל כתב שלא כוונת הגמרא שהשד הופיע אלא כוונת הגמרא שהסברא מגיע ממקור לא טוב.[5] יש שביארו שרב יוסף אמר את הדבר מתוך הבנה בכוחות הרע שבבן אדם.[6]
בספר הזוהר נכתב שיש שדים יהודים "שדין יהודאין" והום עוסקים בתורה, אחד מהם הוא "יוסף שידא" שנקרא כך מכיוון שילד אותו שד.[7][8] מכיוון שמובא סיפור על היתקלות של האמורא רב יוסף עם יוסף שידא כתב הרמ"ז שיוסף שידא הוא היצר הרע של רב יוסף.[9]
בזוהר חדש רבי יהושע בן לוי מספר על היתקלות איתו: פַּעַם אַחַת נִקְלַעְתִּי לֶהָר שֶׁל הַסֶּלַע שֶׁל עֵיטָם, וּמָצָאתִי בִּשְׁנֵי צִדֵּי הַסֶּלַע שְׁנֵי גְבָרִים, וְדוֹמִים בִּשְׁתֵּי פִיּוֹת זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה, וְהָיוּ מְדַבְּרִים זֶה עִם זֶה: בֹּא וְנַעֲבִיר אוֹתוֹ מִן הָעוֹלָם. הִזְדַּמֵּן לָהֶם אוֹתוֹ אִישׁ גָּדוֹל שֶׁל אַגְרַת בַּת מָחֲלַת, וּשְׁמוֹ יוֹסֵף הַשֵּׁד. אָמַר לָהֶם: זֶהוּ הָרַב הַגָּדוֹל, הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַדּוֹר, שֶׁבִּגְזֵרַת פִּיו הֶעֱבִירַנִי מֵהַיִּשּׁוּב שֶׁל הָאָרֶץ, וְזֶהוּ שֶׁמַּכְרִיזִים עָלָיו בָּרָקִיעַ.[10]
רבי אברהם אזולאי כתב שליוסף שידא היו בחינות טובות והזדכך והיה קרוב למעלת חסיד אומות העולם.[11]
על הגמרא המספרת על יונתן שידא כתב רש"י שייתכן שהוא אדם הבקי בשדים.[12]
בתרבות[עריכה]
הרב יהודה יודל רוזנברג בספרו "נפלאות מהר"ל" מספר שהגולם מפראג נקרא "יוסלה" מפני שהוכנס בו רוח יוסף שידא. יוסף שידא הוא מגיבורי הספר חרשתא שם הוא תלמיד חכם, בנו של אשמדאי התמנה לבסוף למלך השדים.
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ק"י, עמוד א'
- ↑ הלכות שבת ועירובין אות קמז
- ↑ הרב דוד יואל ווייס, מגדים חדשים, ירושלים תשמ"א, עירובין מג.
- ↑ ספר דברי תורה, חלק ח, אות פח
- ↑ הובא גם בפרי צדיק, מקץ אות יד
- ↑ נתנאל אריה, מיהו יוסף שידא?, אסיף, גיליון ה תשע"ח, עמ' 213
- ↑ תבנית:זוהר
- ↑ בספר עמק המלך (שער יד פרק טז) גרס במקום "אוליד" "אוליף" והכוונה שלמד משד
- ↑ מקדש מלך, חלק ג, דף רעז.
- ↑ תבנית:זוהר בתרגום תורת אמת.
- ↑ רבי אברהם אזולאי, חסד לאברהם, אבן שתיה, עין גדי כ״א
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.רש"י, מסכת יבמות, דף קכ"ב, עמוד א'
This article "יוסף שידא" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:יוסף שידא. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
