יום פורים משולש
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 581: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).
"יוֹם-חַג פּוּרִים הַמְּשֻׁוּלָּשׁ"[1] או נקרא גם "יוֹם פּוּרִים מְּשֻׁוּלָּשׁ" מתרחש פעם בכמה שנים כאשר יום ט"ו באדר חל בשבת ופורים משולש הוא כינוי מקובל למצב ההלכתי שנוצר כאשר פורים המוקפים, ט"ו באדר, חל בשבת (המקרה המקביל, שבו י"ד באדר חל בשבת, אינו אפשרי לפי כללי הלוח העברי הקבוע). מסיבות שונות, חלק ממצוות פורים אינן יכולות להתקיים בשבת, ובשל כך, על פי השיטה המקובלת, מקיימים חלק מהן ביום ששי וחלק מהן ביום ראשון. מצב זה מכונה "פורים משולש" מכיוון שמצוות החג מתפרסות על שלושה ימים רצופים. פורים משולש הוא אירוע נדיר יחסית הקורה רק בכ-11.5% מהשנים, באותן שנים בהן חל ערב פסח בשבת (שנות השא, זחא והחא).
הבעיה העיקרית היא קריאת המגילה, שאינה יכולה להיעשות בשבת. בשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.משנה, מסכת מגילה, פרק א', משנה ב' נאמר שכאשר פורים חל בשבת, מקדימים לקרוא את המגילה ביום שישי, י"ד באדר (שבו קוראים גם בני הפרזים). בתלמוד מבואר כי אף שמעיקר הדין אין מניעה לקרוא מגילה בשבת, אסרו חז"ל לקראה בשבת משום גזירה דרבה: "שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים".[2] הקריאה אינה יכולה להידחות ליום ראשון, מפני שאין קוראים את המגילה לאחר יום ט"ו באדר.[3] הסבר אחר לאיסור הקריאה בשבת נובע מהזיקה בין קריאת המגילה למצוות מתנות לאביונים, שאינן יכולות להינתן בשבת (שהשימוש בכסף אסור בה).[2] טעם זה מחייב גם את הצמדת הענקת המתנות לאביונים לקריאת המגילה, ולכן שתי המצוות מתקיימות ביום שישי.
מועד עריכת סעודת פורים פחות ברור. אף על פי שלכאורה אין מניעה לקיים סעודה זו בשבת, נאמר בתלמוד הירושלמי שאין לקיימה בשבת, כדי לא לערב בין שמחת הפורים, הנקבעת בידי אדם, לשמחת השבת, הקבועה ועומדת מששת ימי בראשית. בשל כך, קובע הירושלמי, יש לדחות את הסעודה ליום ראשון.[4] נימוק נוסף שלא לעשות את הסעודה בשבת הוא שהסעודה תלויה במשלוח מנות (שנועד לצורכי הסעודה), ואין לשלוח מנות בשבת (או בשל איסור הוצאה מרשות לרשות או בשל איסור קניין בשבת).[5] כיוון שאין התייחסות לנושא בתלמוד הבבלי, רוב פוסקי ההלכה הראשונים פסקו לפי התלמוד הירושלמי, וכתבו שמאחרים את הסעודה ליום ראשון.[6] מקצת מהראשונים קיבלו את דעת הירושלמי שלא לעשות סעודה בשבת, אך הכריעו שעדיף להקדים אותה ליום שישי, יחד עם קריאת המגילה.[7] ברם, ראשונים רבים דחו את דברי הירושלמי, וקבעו שיש לערוך את הסעודה בשבת.[8] התפרסמו במיוחד דברי רבי לוי בן חביב, רבה של ירושלים במאה ה-16, שהכריע כראשונים אלה, ונהג למעשה לערוך סעודת פורים ולשלוח מנות בשבת עצמה.[9] רוב הפוסקים דחו את ראיותיו של רבי לוי בן חביב, וטענו שהתלמוד הבבלי לא הכריע בסוגיה זו ולכן יש לפסוק לפי התלמוד הירושלמי,[10] וכך המנהג הרווח כיום – לערוך את סעודת הפורים ולשלוח מנות ביום ראשון.[11] בניגוד לכך, חלק מיוצאי תימן נוהגים כשיטת רבי לוי בן חביב, משום שגם מדברי הרמב"ם משתמעת שיטתו.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרוש מקור]
בתלמוד הבבלי נאמר שיש לשאול ולדרוש בהלכות פורים בשבת זו.[12] לדעת הרמב"ם זהו חיוב מיוחד משום שנגרעה קריאת המגילה,[13] ואילו לדעת השולחן ערוך זה חיוב בפורים שכזה ככל המועדים.[14]
סדר הדברים לפי הדעות שהתקבלו להלכה ולפי המנהג הרווח:
- ביום שישי, י"ד באדר – קוראים את המגילה ונותנים מתנות לאביונים. מצוות מתנות לאביונים צמודה למגילה מכיוון שהאביונים נושאים עיניהם לקריאת מגילה.
- ביום שבת, ט"ו באדר – מוסיפים בקריאת התורה למפטיר את הקריאה המיוחדת לפורים, ומוסיפים בתפילת העמידה ובברכת המזון את תפילת "על הנסים". בנוסף, נוהגים להפטיר את הפטרת שבת זכור, "פקדתי את אשר עשה עמלק".
- ביום ראשון, ט"ז באדר – שולחים משלוח מנות ומקיימים את סעודת פורים, לרבות שתיית יין. מצוות משלוח מנות צמודה לסעודת פורים, מפני שטעמה הוא שהמנות ישמשו לסעודת החג.
שכיחותו של חג פורים משולש[עריכה]
יום פורים משולש נקרא אירוע נדיר יחסית, המתרחש בממוצע פעם ב-9 שנים (10.5%).[15] אמנם בזמן חז"ל שקידשו את החודש על פי הראיה של 2 עדים היה יכול לחול בשבת הן י"ד באדר והן ט"ו באדר.[16] בימינו, על פי הלוח העברי, רק פורים הנחגג בערים המוקפות חומה ביום ט"ו באדר (הנקרא שושן פורים) יוכל לחול בשבת. בשנה בה חל פורים משולש, יחול תמיד ערב פסח בשבת, ואז ליל הסדר חל בליל יום ראשון שבשבוע.
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
תבנית:פורים שגיאת לואה ביחידה יחידה:בקרת_זהויות בשורה 1016: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
* קטגוריה:מצוות ותקנות דרבנן קטגוריה:אדר קטגוריה:דברי קבלה
This article "יום פורים משולש" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:יום פורים משולש. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
- ↑ מקור הכינוי אינו ידוע בוודאות, אולם ככל הידוע הוא מופיע לראשונה במודעה מטעם הרב יוסף חיים זוננפלד בשנת ה'תרנ"ו.
- ↑ 2.0 2.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ד', עמוד ב'.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ב', עמוד א'. שם כתוב שמסיקים זאת מהפסוק "ולא יעבור" במגילה.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק א', הלכה ד'.
- ↑ כלבו, סימן מה, בסוף; בית הבחירה למאירי, מגילה ה. ד"ה סעודת פורים.
- ↑ רי"ף מגילה ג ע"א; ר"ן על הרי"ף שם; פסקי הרא"ש מגילה, פרק א', סימן ז; כלבו, סימן מה, ועוד, ובעקבותיהם פסק כך בשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרפ"ח, סעיף ו'.
- ↑ בית הבחירה למאירי, מגילה ה. ד"ה סעודת פורים; רבי עובדיה מברטנורא, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.משנה, מסכת מגילה, פרק א', משנה ב' ודרכי משה שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.אורח חיים, סימן תרפ"ח, אות ג, בשם יש אומרים.
- ↑ שיטת הרא"ה המובאת בר"ן על הרי"ף מגילה ג.; חידושי הרשב"א, מגילה ה. ד"ה גרסינן; חידושי הריטב"א שם ד"ה עוד; וכן פירשו רבים בדעת הרמב"ם שלא הזכיר שיש לשנות את מועד הסעודה כשחל בשבת.
- ↑ שו"ת מהרלב"ח, סימן ל"ב.
- ↑ מגן אברהם סימן תרפ"ח, ס"ק י; שו"ת נודע ביהודה קמא, אורח חיים מא; שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.משנה ברורה, סימן תרפ"ח, סעיף קטן י"ח.
- ↑ רבים מהפוסקים האחרונים כתבו שראוי להחמיר גם כדבריו, ולצד הסעודה העיקרית ביום ראשון, לשלוח משלוח מנות אחד ולערוך סעודה גם בשבת עצמה. (למשל, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.רבי יוסף חיים זוננפלד, סדר הפורים המשולש, ירושלים תר"ע, באתר אוצר החכמה)
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ד', עמוד א'.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.משנה תורה לרמב"ם, ספר מגילה וחנוכה, הלכות א, פרק י"ג.
- ↑ ראו ביאור הגר"א לשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרפ"ח, סעיף ו'.
- ↑ בלוח השנה העברי הקבוע, פורים משולש קורה בשנים פשוטות מסוג השא וזחא ובשנים מעוברות מסוג החא, בהפרשים של 3 עד 20 שנים. בין השנים ה'ת"ש - ה'תת"ק, חל ט"ו באדר בשבת 21 פעמים. בשנים: ה'תש"י, ה'תשי"ד, ה'תשל"ד, ה'תשל"ז, ה'תשמ"א, ה'תשנ"ד, ה'תשס"א, ה'תשס"ה, ה'תשס"ח, ה'תשפ"א, ה'תשפ"ה, ה'תת"ה, ה'תת"ח, ה'תתי"ב, ה'תתל"ב, ה'תתל"ה, ה'תתל"ט, ה'תתנ"ט, ה'תתס"ג, ה'תתפ"ג, ה'תת"צ.
- ↑ אמנם בשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק א', הלכה ד' מובא שבדרך כלל לא חל י"ד בשבת, משום שאז היה נופל יום הכיפורים ביום שישי, דבר שלא יתכן לפי הכלל לא אד"ו ראש.
