יה מסי כאבין (פיוט)

פיוט יַ-ה מַסֵּי כֵּיבִין רַחְמַנַא
	יַ-ה מַסֵּי כֵּיבִין רַחְמַנַא, אַסִי לְ-כֵּיבְיֵהוֹן לְעַם דְּנַא;; דֵּין רֵישׁ קְטִיעַא יְּמַלֵל פוֹן, עַד אֵימָתַי יִשְׁגֶא (נוסח אחר:יִּשְׂגֵא) בַּעַל צָפוֹן, לֵיתּ (נוסח אחר:לוֹ) [לָן] דַּיוֹ כְּרַבִּי טְרָפוֹן, לְּיתֵּי בַּר נַפְלֵי הַאִידְנַא;; וַרְדַא נְּפִילַא בְּגּוֹ סַלַוֵוי, צַוְוחַא בְּמְרִירוּ עַוֵי עַוֵי, דִּי נְּהוֹם כְּרֵיסֶיה לֹא שְׁוֵי, אִיהוּ עַבְדַא בִּישׁ רֵישּׁ תַּנִינַא;; דַּרַא דְאוֹנֵי דִי בְּלֹא בַּר, לְעֵילַא מִכָּל אַלִּים גָּבַר, וּלְרַחוּמְתַך אָפִיק לְבַר, כַּד רַגִּיז רַעיַא עָלֵי עַנַא;;
	ספר "אפי זוטרי" מאת רבי "אליעזר פאפו השני"

רבי דוד פארדו חיבר פיוטים רבים אחד מהן הוא שהפתיח שלו הוא יה מסי כאבין רחמנא אסי כיביהון לעם דנא פיוט בארמית כמו הפיוט יה ריבון עלם המנהג לשוררו בליל שבת בשירת הבקשות פיוט זה הודפס בספרו של תלמידו רבי אלישע חביליו ספר שפעת רביבים ובעוד ספרים, ויש סגולה לאומר ומשורר אותו בכוונה לזכות לתשובה מאהבה.

חלק ממילות הפיוט[עריכה]

באקרוסטיכון רמז הרב פארדו את שמו דוד.

קישורים חיצוניים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ספר שיר ושבחה הלל וזמרה, להנצחת זכרם של הפייטנים המפורסמים לתהלה ולברכה הראשון בקודש, הרב רפאל ענתבי טבוש ז"ל ושני לו נעים זמירות ישראל משה אשקר הכהן ז"ל, ירושלים תשכ"ד, בהוצאת חברת הפצה של ק"ק מגן דוד ניו־יורק אמריקא, על ידי הוצאת ספרים צ. י. מנצור, באתר HebrewBooks שם בעמוד 43 כל הפיוט בשלימותו

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

This article "יה מסי כאבין (פיוט)" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:יה מסי כאבין (פיוט). Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.

↑ תרגום;יַ-ה מַסֵּי כֵּיבִין רַחְמַנַא-אתה השם רפא למכאובינו ברחמיך
↑ תרגום; אַסִי לְ-כֵּיבְיֵהוֹן לְעַם דְּנַא-רפא לכאבים של העם שלנו ישראל ושל האומות שמסייעים אותנו;
↑ תרגום לעברית; דֵּין רֵישׁ קְטִיעַא יְּמַלֵל פוֹן-רבי דוד פארדו המשורר אומר על עצמו אני זה שראשי קטוע ונקטם ראשי בגלות שאין לנו עדיין משיח ידבר פי, עַד אֵימָתַי יַשְׁגֶא (נוסח אחר:יִּשְׂגֵא) בַּעַל צָפוֹן-עד מתי "יגדל" ויביאנו ל"שגיאות" יצרנו הרע ולא תמתיקהו, בעל צפון-הוא יצר הרע הנקרא צפוני כמו שנאמר בהנביא יואל, ואת הצפוני ארחיק מעליכם, לֵיתּ (נוסח אחר:לוֹ) [לָן] דַּיוֹ כְּרַבִּי טְרָפוֹן-וכי אין לו-ליצר הרע דיו- מידת הדרוש הנקרא דיו שיטת רבי טרפון בתלמוד דיו לבא מן הדין להיות כנידון ודיו לעבד-היצר שיהיה כרבו-הקב"ה, שגם הוא הבורא בגלות ואין כביכול מלכותו מלכות ונטרפה מלכותו ומדוע ינהג עלינו יצר הרע במלכות ולא ינהג כקונו שגם הוא תיטרף ותתערבב עליו מלכותו, לְּיתֵּי בַּר נַפְלֵי הַאִידְנַא-ליתי-יבוא אלינו משיח בן דויד, בר נפלי-שמו של משיח הנקרא בן הנופל כמו שנאמר, ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת, האידנא-מיד עכשיו ללא התמהמהות, כי כשל כוח הסבל;
↑ תרגום; וַרְדַא נְּפִילַא בְּגּוֹ סַלַוֵוי-אנחנו בני ישראל וורדים הנופלים ונמצאים בתוך קוצים הם הקליפות הסובבות ומציקות לנו להטרידנו מדבקותינו בתורה ומצוות, צַוְוחַא בְּמְרִירוּ עַוֵי עַוֵי-צועקים במרירות נחרבנו נחרבנו כמו הפסוק, עוה עוה אשימנה, דִּי נְּהוֹם כְּרֵיסֶיה לֹא שְׁוֵי-יצר הרע שממלא כריסו בלחם לחמה של תורה ואינו עובד כי התורה נמשלה ללחם, ואינו שווה אפילו את הלחם שאוכל, אִיהוּ עַבְדַא בִּישׁ רֵישּׁ תַּנִינַא-הוא עבד רע היצר ראש התנינים;
↑ תרגום;דַּרַא דְאוֹנֵי דִי בְּלֹא בַּר-דור שלנו אשר כוחו ושרירי אונו במותניו וכולם צדיקים כמו הל"ו צדיקים שנכנסים ורואין פני שכינה קדישתא באספקלריא המאירה בלא בר-כלומר בלא בקשת רשות (ע"פ גמרא סנהדרין צז) ובלא פחד כדור רבי שמעון בר יוחאי שפירש סודות תורה בגילוי, לְעֵילַא מִן כָּל אַלִּים גָּבַר-יותר חזקים מן כל אומה ומכל יצר שגבורתו באלימות (ע"פ ריש מסכת בבא מציעא ההוא מסותא דהוו מינצו וכו' כל דאלים גבר), וּלְרַחוּמְתַך אָפִיק לְבַר-ולבני עם קודש ישראל אהוביך תוציא ותשחרר לבחוץ ממאסרן ומאפיןה לאור גדול, כַּד רַגִּיז רַעיַא עָלֵי עַנַא-ותרגז אתה הרועה על האומות המציקים לנו להרוג בנו ועומדים עלינו לכלותינו לתת להם מנהיג עיוור לעדר הצאן כלומר פרנסים שאינם מהוגנים ואינם מתאימים תקים להם, ובכך ניגאל ונזכה למשיח;