יהודי אשכנז בארצות האסלאם
יהודים אשכנזים חיו במהלך ההיסטוריה במסגרת קהילות לא-אשכנזיות שהתקיימו בארצות צפון אפריקה ובאסיה טרם התגבשו הקהילות היהודיות הגדולות האשכנזיות והספרדית במרכז ובמערב אירופה.
היסטוריה[עריכה]
המאה ה-11[עריכה]
מן הגניזה הקהירית עולה כי כבר בימי המאה ה-11 היו קשרים מסחריים, משפחתיים ובלתי אמצעיים בין יהודי מצרים לבין יהודי אשכנז.
המאה ה-13[עריכה]
במהלך המאה ה-13 החלה הגירה של יהודים אשכנזים אל עבר חצי האי האיברי בשל הרדיפות בארצות מוצאם ובשל רצונם לקחת חלק בלימוד תורה אצל חכמי ספרד ובלימוד הקבלה, אשר התפשטה אז. לאחר גירוש ספרד נודעו מגורשים שאבותיהם היו ממוצא אשכנזי בשם המשפחה "אשכנזי" על אף שהיו מעורים ונוהגים לפי מנהגי ספרד. הגירות נוספות של יהודים אשכנזים לארץ ישראל ידועה כעליית בעלי התוספות בראשית המאה ה-13, אולם אז חיו כאן תחת שלטון הצלבנים וקהילותיהם או שהוחרבו או שפוזרו לערים אחרות ופחות מרכזיות ליהדות. במקרים מסוימים הניצולים היהודים נמלטו מיד המוסלמים הממלוכים ומצאו מפלט בקהילות שהתקיימו בארצות שכנות.
רבי אליעזר אשכנזי היה יהודי אשכנזי שנולד בוונציה למשפחה שמוצאה מיהדות גרמניה, והיגר לסלוניקי שם למד בישיבתו של רבי יוסף טאיטאצאק, בשנת ה'רצ"ט הוא התמנה לכהן כדיין בקהילה היהודית במצרים.
המאה ה-16[עריכה]
בגניזה נמצאו גם מכתבים ביידיש מן המאה ה-16. למשל, מכתבים שכתבה אלמנה אשכנזייה מירושלים בשם "רחל זוסמן",[1] לבנה משה. על פי המכתב בנה עבר לקהילה היהודית בקהיר והתחתן, לשמחת אמו, עם בת הקהילה בשם "מסעודה".[2]
מלכיאל אשכנזי היה רבה הספרדי של חברון במאה ה-16, אולם שם משפחתו מעיד כי בטרם היגרו לספרד, היו אבותיו יהודים אשכנזים. האר"י היה רב ומקובל יליד לארץ ישראל, אשכנזי ממשפחת לוריא מצד אביו ובן לאם ממגורשי ספרד, שהיה מההוגים החשובים בתחום הקבלה. ניתן למנות גם את הרב והשד"ר, בצלאל אשכנזי, שחי ופעל בארץ ישראל ובמצרים במאה ה-16 כדוגמה לאשכנזי (לפחות מצד אביו, לא ברור מוצאו בבירור לאור חלק מפסיקותיו) שהיה לחלק בולט בעשייה היהודית בימיו באימפריה העות'מאנית.
במהלך תקופת השבתאות, היגרו יהודים שהזדהו כ"אשכנזים" מאירופה אל עבר יהדות טורקיה עד ששבתאי צבי התאסלם וגרם להם ללכת בדרכו; הם כונו "דונמה" והמשיכו לחיות בטורקיה כמוסלמים. הדבר חזר על עצמו במהלך המאה ה-18 עם מהגרים יהודים מיהדות פולין שנהרו אחר יעקב פרנק אל עבר טורקיה.
משפחת צרפתי שנהפכה לנפוצה במגרב, מקורה ביהודים צרפתים שגורשו מצרפת ונפוצו לקהילות רבות באירופה ובצפון אפריקה.[3]
במהלך המאה ה-16 או ה-17 היגרו אשכנזים בעלי שם המשפחה "שפירו" מרוסיה לעיראק שם שונה שם משפחתם ל"שבירו" בערבית.[4]
המאה ה-19[עריכה]
במאה ה-19 התקיימה עליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל העות'מאנית שנטמעה בקהילת הישוב הישן בצפת ובירושלים. עם התגברות קצב העלייה מיהדות ליטא, הם פתחו בירושלים הם פתחו את הכולל האשכנזי הראשון בארץ ישראל, "כולל הפרושים", שכונה גם "כולל וילנה". בשלוש השנים הראשונות (1808–1811) עלו כ-150 איש, וכך לאורך כל המאה ה-19 המשיכו רבים נוספים לעלות משם לארץ; בין השאר הקימו עולים אלה מחדש את בית הכנסת החורבה ברובע היהודי, לאחר שהתגברו על הגבלות השלטון העות'מאני שמנע מיהודים אשכנזים להתגורר בירושלים מכיוון שבעיני העות'מאנים היו האשכנזים, כמו אירופאים נוצרים, חסרי כתבי חסות ("נתינים" של הקונסוליות)[5] או הסכם דיפלומטי עם האימפריה[6] והעדיפו על פניהם את יהודי האימפריה שהיו על פי רוב ספרדים.[7] אחד העולים, רבי מרדכי צורף, יזם הקמת כפרים של עובדי אדמה בארץ ישראל, ושלח את תוכניתו אל הנדבן משה מונטיפיורי. עם הצטרפותם של חסידים לירושלים הוקם גם בית הכנסת "תפארת ישראל". בשנת 1819 עלו 15 משפחות אשכנזיות לחברון והחל משנת 1822 עלו חסידי חב"ד ממזרח אירופה והתיישבו בחברון והגדילו את הקהילה היהודית בעיר באופן ניכר. אף גזירת גיוס החובה לצבא הרוסי בשנת 1827 גרמה למשפחות שלמות לברוח מרוסיה, וחלקן עלו לארץ ישראל. היישוב האשכנזי בירושלים צמח מבודדים לכ-9,000 איש. בהמשך המאה ה-19 עלו כ-1,500 יהודים אשכנזים וספרדים מרומניה, ו-800 עד 1,000 יהודים יוצאי בסרביה ובוקובינה.[8]
עליה מהונגריה של תלמידי החתם סופר.[9] מקרב עלייה זו קמו בהמשך אישים בולטים ביישוב הישן ואחר כך, בעדה החרדית. בשנת 1856 נבדלו עולי הונגריה בארגון משלהם בשם "כולל אונגרין" - כולל שומרי החומות.
בבוסניה והרצגובינה, היהודים קיבלו זכויות רק בשנת 1840 ובשנת 1856 קיבלו זכויות נוספות שעזרו להם להתפתח ולהגיע למעמד גבוה יותר מבעבר. עם שלטון האימפריה האוסטרו-הונגרית ניתנה ליהודים האמנציפציה וכן התפתחה תנועת ה"השכלה". לראשונה לאחר מאות שנים שחיו בבוסניה והרצגובינה רק יהודים ספרדים הופיעו בה יהודים אשכנזים מאזור אוסטריה. בתחילה חיו שתי הקהילות בנפרד אך עם השנים התאחדו שתיהן וקמו ארגונים משותפים כגון ארגון הנוער "יהודה מכבי", "בר כוכבא" ו"בני ציון". שורשיו של בנימין זאב הרצל מצד אביו מתחקים ליהדות בוסניה, סביו מצד אביו נולד שם והיה תלמיד של יהודה אלקלעי שהשפיע עליו בתפישתו הציונית,[10] בטרם היגר ליהדות הונגריה בחיפוש אחר אישה.
בשלהי המאה ה-19 הגידול המואץ באוכלוסי הארץ, ובכלל זה בקהילות היהודיות, בשל הגירה רבה של יהודים ואינם יהודים, תרם ליציאת תושבים מבין החומות הערים: ירושלים, יפו וטבריה, אל כפרים ושכונות חדשות. בשלהי המאה ה-19 התגבש רוב יהודי בירושלים; 17,000 יהודים לעומת 14,000 שאינם יהודים. בשנת 1881 התגוררו בשכונות שמחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים: ימין משה, נחלת שבעה ומאה שערים, למעלה מ-2,000 יהודים.[11] בשנת 1895 מנה היישוב היהודי בירושלים 28,112 נפש, אשר התגוררו בשכונות חדשות רבות.[12] הקהילה היהודית בחיפה גדלה ובשנת 1875 כללה כ-1,000 נפש. ביפו שגשגה הקהילה היהודית ובשנת 1888 היה מספר היהודים כ-1,500 איש, 1,000 ספרדים ו-500 אשכנזים. בשנת 1891 התאחדו שתי הקהילות הספרדית והאשכנזית ביפו לקהילה אחת.[13]
האישה הראשונה שנהפכה לחלל מערכות ישראל הייתה רחל קרינקר חדד הלוי,[14] שנרצחה ב-29 במרץ 1886 על ידי פורעים ערבים באומלבס לאחר סכסוך על זכות ניצול קרקעות למרעה; מוצא משפחתה מקרינקי שבפולין. היא נישאה ליוסף קרינקר שהיה בעל טחנת קמח, בנם אלכסנדר שנולד ב-1859 עבד אצל נפח בירושלים והצטיין בתחום זה ועל כן כונה "חדד" בערבית, שנהפך לשם שהונצח על מצבות הוריו לאחר מותם. אלכסנדר, שכונה "סנדר חדד", נודע כמטיל אימה על כנופיות הפורעים בסביבת אומלבס, ואף עבד כשומר בקפריסין ובפתח תקווה המושבה.
המאה ה-20[עריכה]
במהלך המאה ה-20, הייתה הגירה של יהודים ממזרח אירופה למצרים. ידועים, למשל, סיפוריהם של משפחתה של אורה הרצוג ושל האחים פרנקל; שם נטמעו בקהילה המקומית והשתלבו בחברה הכללית. מכלוף אלדאודי הוא בן לאם מיהדות פולין שהיגרה עם אחיה הסוחר למרוקו שם נישאה לאביו, יהודי מרוקאי מקומי. יהודים אשכנזים מעטים שחיו בכפר התימנים בשילוח, ושבמקור היו חסידים, נאלצו להתלבש כיהודים תימנים כדיי שלא יותקפו בידי ערביי הכפרים השכנים. הלן קאזס בן עטר, עורכת דין מיהדות מרוקו, הצילה כ-10,000 יהודים מפני שואת העם היהודי,[15] אלה נשארו במרוקו ובאלג'יריה ועלו ביחד עם שאר יהודי מרוקו ויהודי אלג'יריה למדינת ישראל עם הקמתה. יהודא ליאון אשכנזי נולד כבן לרב הראשי של יהדות אלג'יריה בימיו; למשפחה שמוצא אביה הקדמון אשכנזי ושלאחר גירוש ספרד הגיעו לאלג'יריה.
בית הכנסת האשכנזי באיסטנבול נוסד על ידי הקהילה היהודית-אוסטרית בשנת 1900. האמנות בבית הכנסת מרשימה ביותר, ומשלבת בין אלמנטים עיצוביים אירופיים ואלמנטים עיצוביים ערביים. הרב ד"ר דוד מרקוס, מקים בית הספר היהודי "בני ברית", שימש כרב בית הכנסת עד מותו ב-1938. האשכנזים בטורקיה מהווים כיום כ-4% מהקהילה היהודית.
בניגוד ליהודים הבוכרים רוב יהודי אוזבקיסטן היו, ועודם כיום, יהודים אשכנזיםשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרוש מקור]. יהודים אלה החלו להגיע לאוזבקיסטן מאירופה עוד בתחילת המאה ה-20, אולם רובם ברחו אליה בתקופת מלחמת העולם השנייה מפני הכיבוש הנאצי (ניתן למנות כדוגמה את עמנואל הלפרין שהוריו נמלטו מפולין אל אוזבקיסטן בטרם נולד שם). באותה העת אוזבקיסטן פתחה את שעריה ליהודים רבים והייתה להם למקלט. יהודים אלו תרמו רבות לכלכלת אוזבקיסטן בכך שהם לימדו את האוכלוסייה המקומית את מקצועות העיסוק שלהם כגון חייטות, אריגה, עיבוד עורות, חקלאות ועוד. בנוסף למקצועות העיסוק אשר רכשו האוזבקים המקומיים הם גם החלו לדבר בשפת היידיש, שפתם של יהודי אשכנז. אלפים מהם נשארו באוזבקיסטן גם לאחר סוף המלחמה והקמת מדינת ישראל.
גם ביהדות אזרבייג'ן היו יהודים אשכנזים שהגיעו באותה העת ובאותן הנסיבות ליהודים אשכנזים שהגיעו לאוזבקיסטן, אולם באזרבייג'ן האשכנזים היו מיעוט ביחס ליהודי ההרים שישבו במקום מקדמת דנא.
לקריאה נוספת[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.סודות הגניזה הקהירית נחשפים, כל הזמן, 2019-02-09שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(הקישור אינו פעיל)
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אותר מכתב היידיש העתיק בעולם - חדשות בארץ, ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועודשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(הקישור אינו פעיל)
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ד"ר משה מוסק, מקור שמות המשפחה של יהודי הבלקן – ויקיגניה, wikigenia.org.il
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.פוני הספר ורופא הדוקטור: כשהשם מתחבר לעיסוק, mynetherzliya, 2018-09-12שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(הקישור אינו פעיל)
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.השלטון העות'מאני; התמורות באפשרויות לרכוש קרקעות עד לשנות ה־80, kotar.cet.ac.il
- ↑ יהושע בן אריה, "ארץ ישראל בתקופה העות'מאנית", האוניברסיטה העברית בירושלים. 2014. שיעור 7.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.עמדה אנטי־יהודית, kotar.cet.ac.il
- ↑ בצפת, למשל, היו יוצאי רומניה 23% מהאוכלוסייה האשכנזית ואכלסו ארבעה בתי מדרש, שנקראו על שם היישובים הרומניים רומאן, בוטושאן, שטפנשט ובוחוש. ראו: יעקב גלר, כולל מולדביה וולכיה בארץ-ישראל. קתדרה, 59, 1991, עמ' 56-82
- ↑ בדומה לעליית תלמידי הבעש"ט ועליית תלמידי הגר"א הרי שמדובר למעשה בעליות של תלמידי תלמידיהם, ומשום שהיוזמה באה מכוחם של רבותיהם הגדולים ומשום שהתלמידים וצאצאיהם המשיכו להנחיל את תורת רבם בארץ ישראל לפיכך נקראת העלייה על שמם.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.הרצל הספרדי, ynet, 2019-09-09
- ↑ ראו: יהושע בן אריה, עיר בראי תקופה, ירושלים במאה התשע-עשרה, א, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשל"ז, עמ' 302–436. הנ"ל, על ההתיישבות היהודית באזור במאה ה-19, קתדרה, 2, עמ' ?
- ↑ יצחק בן-צבי, ארץ-ישראל ויישובה בימי השלטון העותמאני, עמ' 414-413.
- ↑ רציפות היישוב היהודי בארץ ישראל, עמ' 122-121.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אלי אשכנזי, 134 שנה אחרי, נחשף סיפור גבורתה של האישה הראשונה שנהרגה במערכות ישראל, באתר וואלה! NEWS, 26 באפריל 2020
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שלום בר־אשר, פליטים יהודים מאירופה הנאצית בצפון אפריקה, יד יצחק בן צבי doi: https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/peamim114_115_TEUDA.pdf
קטגוריה:יהדות אירופה קטגוריה:יהדות אשכנז קטגוריה:יהדות ארצות האסלאם קטגוריה:היישוב הישן
This article "יהודי אשכנז בארצות האסלאם" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:יהודי אשכנז בארצות האסלאם. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
