יבקעו רקיעים
|
יִבָּקְעוּ רְקִיעִים מִנַּהֲמַת עוֹלָלֶיךָ, וְיִמָּלֵא קוֹלֵנוּ פִּנּוֹת הֵיכָלֶךָ, יַעֲלֶה זִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ לְמוּלְךָ, בְּתוֹקְעֵנוּ שׁוֹפָר לְפָנֶיךָ
לַחֹק זְכוּת בָּנָיו וְשִׁבְחָן, הַאִם זָקֵן אֶת יְחִידּוֹ מוּכָן, לְעָרְכוֹ לְפָנֶיךָ כְּשֻׁלְחָן?
וַתִתְמַהּ שָׂרָה עַל עֵת הַפְּקֻדָּה, וַיַּעַן גָּדַל יִצְחָק אֶקָּחֵהוּ לְלַמְּדָהּ, וַתֹּאמַר אַל תַּרְחִיקוּ נוֹדְדָהּ.
וְלַחֲבֹשׁ חֲמוֹרוֹ לֹא אֱחַר, וְאַף בִּמְשָׁרְתָיו לֹא בָּחַר, כְּבוֹד עָשְׁרוֹ לֹא זָכַר.
וַיֵּרֶד מַשְׂטִין מִמְּרוֹמִים, נָם לְאַבְרָהָם כְּזָקֵן תָּמִים, הֲתִגְדַּע בִּנְךָ בִּימֵי עֲלוּמִים?
יְפֵה מַרְאֶה וְטוֹב תֹּאַר, לָמָּה לְהִשָּׁחֵט תִּמְהַר? חוּס עַל אֵם בְּצַעַר!
וַיְּגָרְשׁוּהוּ מִפְּנֵיהֶם וְלֹא מָטוּ, רָאָה כִּי אֵלָיו לֹא שָׁתוּ, נִשְׁפַּךְ כַּנָּהָר אוּלַי יְחַתּוּ.
הֵן עַד צַוָּארִי הִגִּיעוּ מַיִם, אֵיךְ אֲרַצְּךָ אֱלוֹקִים חַיִּים? וַתְּגָרֶשׁ שָׂטָן לְבֵין שְׁפַתָּיִם.
וְכָל הָהָר אוֹמֵר כָּבוֹד, וַיֵּלְכוּ יַחְדָּיו תְּמִימֵי לְבָבוֹת, לַעֲשׂוֹת רְצוֹן יוֹדֵעַ מַחְשָׁבוֹת.
אַךְ אַיֵּה שֶׂה לְהַקְדִּישׁוֹ? וַיַּעֲנֵהוּ אָבִיו הָאֱלוֹקִים יַפְרִישׁוֹ, הָכֵן עַצְמְךָ לְשַׁמְּשׁוֹ.
וַיִּבֶן מִזְבְּחוֹ בְּחִיל וּרְעָדָה, וַיַּעַן בְּנוֹ אִם זוֹ הַפְּקֻדָּה, אוֹתִי כְּכֶבֶשׂ עוֹקְדָהּ.
אָנָּא אָבִי חַדֵּד סַכִּינְךָ, פָּן אִירָא וְאֶזְדַּעְזַע מִפָּנֶיךָ, וְתִפָּגֵם תַּמּוּת קָרְבָּנֶךָ.
וְלֹא בְּעָמְדָּה עַל עֶבְרֵי פִּי פַּחַת, מַלֵּא מֵאֱפָרִי צִנְצֶנֶת אַחַת, אוּלַי יְגוֹנָהּ מְעַט יִפְחַת.
וַיַּעֲקֹד בְּנוֹ פְּרִי חֶמְדָּתוֹ, לָקַח הַמַּאֲכֶלֶת לְשׁוֹחֲטוֹ, וַיִדְמְעוּ אֶרְאֶלִּים לְעֻמָּתוֹ.
וַיִּקְרָא מִיכָאֵל מִתּוֹךְ הַסַּעַר זָעַק לָאָב הַנִּמְהָר, אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר.
יְרֵא אֱלֹקִים אוֹתְךָ מָצָאתִי, עַל כֵּן בִּי נִשְׁבַּעְתִּי, כִּי לְזַרְעֲךָ צִוִּיתִי בִּרְכָתִי.
וַיַּעֲלֵהוּ עוֹלָה תַּחַת יִצְחָק, אָנָּא הַאֲזֵן נָא מִמְּרוֹמֵי שַׁחַק, וּשְׁמֵנוּ מִסִּפְרְךָ אַל תִּמְחַק. |
יבקעו רקיעים[עריכה]
יבקעו רקיעים הוא פיוט מאת הרב יהודה הלוי לויוב הי"ו המתאר את סיפור עקידת יצחק.
היצירה מחולקת ל-17 בתים, כל אחד מהבתים מחולק לארבע צלעות המתחרזות ביניהן, כשהאותיות הפותחות כל בית מרכיבות אקרוסטיכון של שם המשורר "יהודה בן אוריאל הלוי".
תוכן הפיוט[עריכה]
הפיוט פותח במילות תפילה ובקשה מלפני ריבון העולמים שיפתח שערי שמים לקראת תקיעת השופר בראש השנה וישמע שוועת עמו ישראל בזכות העלאת זכרון עקידת יצחק לפניו.
יִבָּקְעוּ רְקִיעִים מִנַּהֲמַת עוֹלָלֶיךָ,
וְיִמָּלֵא קוֹלֵנוּ פִּנּוֹת הֵיכָלֶךָ,
יַעֲלֶה זִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ לְמוּלְךָ,
בְּתוֹקְעֵנוּ שׁוֹפָר לְפָנֶיךָ.
משם ממשיך הפיוט לתאר את הציווי, ההכנה ומעמד העקידה במילים מרגשות המכניסות את הקהל אל תוך הסיפור המצמרר, באופן המתאר אף את השיח המתנהל בין גיבורי הסיפור, את תחושותיהם, את מעשי השטן בתקוה להכשילם בנסיון, את מסירותם נפשם לעשות את רצון הבורא ואף את האינטרקציה בינם לבין מלאכי מרום.
הפיוט מסתיים בבקשת הפייטן מבורא העולם שיאזין ויקבל את תפילות ותקיעות עמו ברצון ולא ימחקם מספר החיים
אָנָּא הַאֲזֵן נָא מִמְּרוֹמֵי שַׁחַק,
וּשְׁמֵנוּ מִסִּפְרְךָ אַל תִּמְחַק.
מילות הפיוט מדויקות עד למאוד ומכוונות על פי מקורות מכל פרד"ס התורה.
מקורות הפיוט[עריכה]
בְּתוֹקְעֵנוּ שׁוֹפָר לְפָנֶיךָ – ראה ויקרא רבה כט, ג ועיין ילקוט לוי יצחק עה"ת וירא קמב
יִרְאַת אַב – עיין סוטה לא. וע"ע מגן אבות לרשב"ץ אבות פ"א
בְּמִבְחָן – ב"ר נה, ג
לַחֹק זְכוּת בָּנָיו וְשִׁבְחָן – ראה תיקוני זוהר קלט ע"א, ילקוט שמעוני רמז, קא, וראה גם ב"ר נו, ז "הודעתי לכל שאתה אוהבני" רש"י כב, יב "מעתה יש לי מה להשיב לשטן ולאומות כו' יש לי פתחון פה עכשיו"
וכתב המשך חכמה בפ' אמור וזלה"ק: “והתקיעה מכניס זכות ישראל מה שנחלו מיצחק למסור עצמם כו' עבור שם השי"ת כי נקרא עליהם זהו זכות עקדה שבניו עוקרים כל תאוותיהם והרגשותיהם ושאלות החיים על מוקד אהבת השם ותורתו".
יְחִידּוֹ – ראה רמב"ן בראשית כב, ב. וע"ע ראש דוד להחיד"א ס"פ וירא ד"ה והיתה - בשם פי' הרב זרע ברך, דקאי גם על יחידה שבנפש דאברהם שנתרצה לתת נפש עצמו.
לְעָרְכוֹ לְפָנֶיךָ כְּשֻׁלְחָן – ב"ר נו, ח
וַיְצַו אַבְרָהָם לְתַקֵּן סְעוּדָה – תנחומא וירא כח
וְאַף בִּמְשָׁרְתָיו לֹא בָּחַר – שם כז
כְּבוֹד עָשְׁרוֹ לֹא זָכַר – ב"ר נה ח, רש"י בראשית כב, ג.
וַיֵּרֶד מַשְׂטִין מִמְּרוֹמִים וכו' – ב"ר נו, ד, תנחומא שם כח וראה גם סנהדרין פ"ט ע"ב.
בִּימֵי עֲלוּמִים – תהילים פט, מו. איוב לג, כה
לְבֵין שְׁפַתָּיִם – תהילים סח, יד וראה תרגום, רד"ק ומצו"ד שם
וַיִּרְאוּ מְקוֹם אֵשׁ לֶהָבוֹת – פדר"א פרק ל'. ילקוט שמעוני רמז, צט.
וַיֵּלְכוּ יַחְדָּיו תְּמִימֵי לְבָבוֹת – ב"ר שם, ד וראה רש"י שם ו
הָכֵן עַצְמְךָ לְשַׁמְּשׁוֹ – ראה זוהר וירא דף קכ ע"א, רש"י בראשית כב, ח.
אַמֵּץ מוֹסְרוֹתַי – ראה תרגום יונתן בראשית כב, י.
וְתִפָּגֵם תַּמּוּת קָרְבָּנֶךָ - ראה תרגום ירושלמי כב, י.
מַלֵּא מֵאֱפָרִי – ילקוט שמעוני רמז, קא.
צִנְצֶנֶת אַחַת – פסיקתא זוטרתא שמות פט"ז ד"ה ויאמר משה, רבינו בחיי שמות טז, לג.
הִתְיַצֵּב אָב עַל עֹלָתוֹ – במדבר כג, ג ועיין ספורנו שם.
וַיִדְמְעוּ אֶרְאֶלִּים לְעֻמָּתוֹ – ראה ישעיה לג, ז, זוהר וירא שם וראה ב"ר שם, ח - סה, י.
לִקְרָאתוֹ שַׁחַק נִפְעַר – ראה פדר"א פל"א "בשעה שנעקד יצחק נשא עיניו למעלה, וראה כבוד השכינה", וראה עוד כתבי האר"י ספר הליקוטים סימן כב.
מִיכָאֵל – בעל הטורים בראשית כב, יא
יוֹבֵל – איל. יהושע ו, ד.
וּשְׁמֵנוּ מִסִּפְרְךָ אַל תִּמְחַק – ראה שמות לב, לב, ועיין אבודרהם סדר תפילת יוה"כ ד"ה אלקינו ואלקי, רשב"ם עה"ת שם, פ' דעת זקנים שם וז"ל "זה ספר החיים שאדם נכתב בו בראש השנה" וראה אמרי נעם שם.
לחן הפיוט[עריכה]
מבנה הפיוט תואם את מבנה הפיוט אם אפס רובע הקן, ועל כן ניתן להתאים את מגוון לחניו גם לפיוט זה.
This article "יבקעו רקיעים" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:יבקעו רקיעים. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
