טרכט
טרכט הוא שד המוזכר בספר שאלות ותשובות של רבי מאיר מלובלין (המאה ה-16) לא ברור מה מקורו של השד.
שד זה מתואר כמופיע בפני נשים במסווה של דמות אדם ומדבר איתן. העדויות מראות על חשש שנעשה מגע מיני, ומספרות על הוראות שהשד נותן לאנשים שאתם הוא במגע.
השד טרכט במקורות[עריכה]
הרב מאיר מלובלין קיבל שאלה לפיה שד בשם טרכט הופיע בפני אשה בדמות אדם, פעם כבעלה ופעם כפריץ. השאלה הייתה האם היא מותרת לבעלה. המקור מתאר דיון ארוך שבו הוא דן בשאלה אם ביאת שד היא כמו ביאת אדם או כמו של בהמה. אם אנו מקבילים את מעשה השד למעשה אדם הרי שהיא אסורה לבעלה כמו במקרה של ניאוף, אך אם המעשה דומה למעשה של בהמה אזי האיסור אינו נתפס כניאוף ועל כן היא מותרת לבעלה. הרב מאיר מלובלין סבר שהיא אינה נחשדת בזנות ועל כן מותרת לבעלה, מאחר שמפגש מיני בין אדם לבין כל דבר שהוא אינו אדם, כלומר בהמה או רוח, אינו נחשב כביאה במובנה הרגיל.[1][2]
המקרה השני מופיע בספר חיים שאל של חיים יוסף דוד אזולאי ובו תיאור דומה. בשאלה מתואר מקרה של קבוצת נשים שהתגלתה בפניהם דמות שהורתה להם לבצעה מעשים שונים, היה חשד שגם במקרה זה מדובר בשד כי הדמות הופיעה בחדר סגור בפני אישה הנמצאת לבדה.[3] במקרה זה קבוצת נשים מעיר אחת המתקבצות בבתים אחת של השנייה וכאשר אחת הנשים חולה התרופה שלהן היא לצאת במחול. בעלת הבית בשלב מסוים נכנסת לחדר לבד ושם מתגלה בפניה דמות, ההשערה היא שמדובר בדמות של שד. גם כאן השואלים מבקשים לדעת האם הנשים מותרות לבעליהן. המשיב עונה באריכות ובדומה לתשובתו של ר' מאיר מלובלין, מנמק שביאת שד אינה כביאת אדם, ושאם במקרה של אדם מעשה זה ייחשב כאיסור, במקרה של שד או בהמה אין מדובר באיסור המונע מנשים לחזור לבעליהן. נקודה נוספת בה נוגע המשיב היא בשאלת מעמדו של ילד ומתי ניתן לומר שהוא הופך לבוגר. אם הילד הוא בוגר הרי הוא איש ולכן האיסורים חלים עליו, אם הוא עדיין ילד המעשה אמנם שלילי אך אין מדובר במעשה ביאה של בוגר.[4]
המקרה השלישי מופיע בספר 'מחנה חיים' של הרב חיים סופר וגם בו סיפור על אישה שנבעלה לשד שנכנס לחדרה כשהחדר היה נעול.[5]
שאלות דומות מופיעות במספר ספרי שו"ת.[6] השאלה נידונה בהרחבה בספרות השו"ת אך בלי להזכיר את שם השד.
במקור נוצרי מופיע סיפור דומה לזה המופיע במקורות היהודיים. בסיפור מתוארת נזירה שהייתה בטוחה בהיותה טהורה וראויה לאהבתו של האל. לילה אחד בזמן שעסקה במדיטציה בחדרה התגלתה בפניה דמות שבלילה הראשון הייתה בדמות מלך שטען שהוא האל, ובלילות הבאים הופיעה בדמויות שונות, עד שהבינה שהיא שגתה ומי שהתגלה בפניה הוא למעשה שד.[7]
קשרי נשים ושדים[עריכה]
בימי הביניים נשים נחשבו לחלשות יותר ובעלות דמיון רב משל הגברים. ההשפעה של הדמיון כך האמינו יכולה להשפיע הן על חייה הדתיים והן על אמונתה באמונות תפלות. הדמיון משפיע על הרגש הנפשי ומחדיר בנפש רגשות רעים. דמיון זה נתפס גם כמאפשר לשד להשפיע על האישה.[7] השדים חודרים אל הדמיון באמצעות נוזלי הגוף וכאשר הם חודרים לדמיון הם משדרים תמונות הדומות למציאות אותה הם רואים.[7]
בנוסף לדמיון, הנשים נחשבו לנושאות כוח רע. השיוך לרוע ולטומאה בא בין היתר בהקשר מיני ובאמירה שנשים מסוימות הן מכשפות.[7] הדמיון הנשי היה לקרקע פורייה לחיבור שבין נשים לבין שד מסוג אינקובוס, הנכנס לתוך החלל המיני. שדים ורוחות הם חסרי גוף ועל כן הם יכולים ללבוש ולפשוט צורה לפי הצורך, וכל רצונם הוא לרצות את הגוף הפיזי אתו בו הם נמצאים ולכן הם יכולים להיות גם ממין זכר וגם ממין נקבה. ג'ון נידר בן המאה ה-15 הסביר שנשים סבלו יותר מגברים ממפגש עם שדים, נשים באמצעות הדמיון וגברים בהתמודדות עם אין אונות ובניסיון להתגבר על היצר.[7]
כאשר האישה מסכימה להינשא לשד הוא עושה פעולה טקסית בה הוא שם יד אחת על רגליה והשנייה על ראשה ובכך חותם את הקשר ביניהם. ברגע שהיא מסכימה לקשר נוצר הסכם מחייב שלא נתן לבטלו, וגם אם האישה תנסה להימנע מעונש בהצהרה שהיא לא הסכימה, הקשר אינו מופסק.[7] המפגש המיני של האישה עם השד היא פעולה שנעשתה בהסכמה. הדרך היחידה שבה האישה יכולה להינתק מקשר עם שד היא על ידי התוודות בתזמון מדויק או באמצעות הצלה על ידי קדושים.[7]
ישנם שני סוגים של שדים מזיקים: אינקובוס וסקובוס. האינקובוס הוא ממין זכר והוא תוקף בעיקר נשים והוא לובש צורה של גבר ופעולותיו הן מיניות, סקובוס הן שדות ממין נקבה התוקפות בעיקר ילדים וחוטפות אותם וכן בגברים.[7] ככלל שדים הם הגורמים העיקריים למחלות כך האמינו לאורך הדורות, ועל כן השדים המזיקים חיכו להזדמנות להכות ולחדור לתוך מי שנקרה בדרכם, כאשר הנפגעות העיקריות היו נשים. יש סיפורים רבים בהם מגפות של חולי אצל נשים התפרשו כפגיעתם של שדים ממין זכר. הפגיעה של האינקובוס, או השדים המזיקים ממין זכר, מוכרת בספרות הכללית וכן בספרות הרבנית. כדי להירפא מפעולתם של השדים היה צורך לשדל אותם באמצעות מנחות כמו דבש או סוכר, ולאחר מכן ניתן היה לבקש מהשד לעזוב את החולה.[8]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ר מאיר בן גדליה מלובלין, שאלות ותשובות ר' מאיר מלובלין, שאלה קטז, באתר HebrewBooks
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.החיד"א, חיים שאל, סימן נג, באתר HebrewBooks
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.הרב חיים סופר, מחנה חיים, ח"ג אה"ע נה, באתר HebrewBooks
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.הרב חיים הכהן רפפורט (אוסטרהא), שו"ת רבינו חיים כהן, ג, אה"ע ח, באתר HebrewBooks
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.דותן ארד, כך הפכה אגדת עם על משכב אישה ושד לשאלה הלכתית, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 21 במאי 2023
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מאיר בן גדליה מלובלין, שאלות ותשובות מהר"ם לובלין, תשל"ז, עמ' נ ע"א- נ ע"ב
- ↑ התשובה צוטטה בבית שמואל (אה"ע, סי' ו) ובט"ז (שם סק"ט)
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שרון אביטל, קבלת החיד"א בחיבוריו ההלכתיים, 2014, עמ' 232-233
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.חיים יוסף דוד אזולאי, חיים שאל, תרמ"ו, עמ' ח ע"ב-ט ע"ב
- ↑ מחנה חיים ח"ג אבן העזר סימן נה
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.הרב שלמה אהרן ורטהיימר, שאלת שלמה, חלק א תשובה פב, באתר אוצר החכמה
- ↑ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 7.5 7.6 7.7 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Elliott, D., Fallen bodies, ebook, 2010, עמ' 52-56
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found..Zimmels, H.J, Magicians, theologians and doctors, 1997, עמ' 80-86. (באנגלית)
קטגוריה:כישוף ומכשפות קטגוריה:כישוף בחוק ומשפט קטגוריה:שדים ביהדות
This article "טרכט" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:טרכט. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
