טל פאר
טל פאר הכהן (נולדה ב-16 באוקטובר 1974, ל' בתשרי ה'תשל"ה) היא עורכת דין, מגשרת, שדרנית ברדיו החברתי הראשון ומשוררת. בעברה הייתה דוגמנית, שחקנית ומנחת טלוויזיה בערוץ 2 וחברת "טלעד".
ביוגרפיה[עריכה]
טל פאר הכהן גדלה בחיפה בתם של אורנה ויעקוב פאר, יצואן ותעשיין. אחות בוגרת לשני אחים: גל פאר ועו"ד עדי פאר. בוגרת בית הספר "הראלי העברי בחיפה", במגמה הספרותית, זכתה בתעודת הצטיינות בלימודי חוץ באוניברסיטת חיפה במסגרת " נוער שוחר משפט עברי" על עבודתה בתחום "אפוטרופסות על קטינים". למדה לתאר שני במדע המדינה ופוליטיקה וכתיבה יוצרת באוניברסיטת ניו יורק.
חברה בוועד המנהל של תיאטרון גשר (משנת 2016).
שירתה בצה"ל באג"ם חי"ל הים.
בשנת 1989 נבחרה ל"נערת היופי עשרה " של חיפה וצולמה על ידי הצלם עדי ברקן לפרסומת לרשת מסעדות.
ב-1992, סיימה את שירותה הצבאי והחלה לעבוד כדוגמנית בישראל ובאירופה.
בשנת 1996 החלה ללמוד משחק אצל הילל נאמן. בשנה זו השתתפה ב"תחרות מלכות היופי של ישראל" וזכתה במקום השני.
בשנת 1997 השתתפה בפסטיבל עכו עם הצגה שכתבה, ביימה ושיחקה: "סיפורו של טונגלן" וזכתה בפרס: יצירה צעירה ומבטיחה.
בין השנים 1995-1999הנחתה את שעשועון הטלוויזיה "פחות או יותר" של הזכיינית "טלעד" לצד שרון דוראני ואקי אבני, והתארחה בתפקידי אורח בתוכניות טלוויזיה, סדרות ופרסומות כמו: "רמת אביב ג' ", קפה רג'ואן, טוטו, נעלי פולגת, אקמול, פסק זמן. התראיינה לתוכנית בידור ואקטואליה: בשידור חי עם דן שילון, פופוליטיקה, עדשה מקומית, שישי עם עינת ארליך, רפי רשף ועוד.
כשהשתתפה בפאנל בתוכנית "פופוליטיקה" בערוץ 2, בנושא "השתטחות קברי צדיקים" אמר לה העיתונאי טומי לפיד במהלך השיחה: "אני מוכן להיות קבר של צדיק ", משפט שעורר סערה. לימים כתב בנו, יאיר לפיד, על התקרית בספרו "זיכרונות אחרי מותי".
התראיינה לתוכנית 5 עם רפי רשף לאחר שקבלה איומים על חייה ממעריץ. בשנת 1999 ב"בשידור חי עם דן שילון" והודיעה על פרישה מתוכנית הטלוויזיה "פחות או יותר" בכדי לפנות זמן לעיסוקים אחרים.
משפט[עריכה]
בין השנים 1997-1999 – עבדה כמתמחה אצל עו"ד רועי פלר בתחום דיני מיסוי.
בשנת 1999השלימה לימודי משפטים במכללה האקדמית נתניה. בהמשך הוסמכה לעריכת-דין, בשנת 2001 החלה בלימודים לתאר שני במדע המדינה ודמוקרטיה.
הייתה פעילה בלשכת עורכי הדין, התמודדה בסיעתו של עו"ד יראון פסטינגר שהתמודד בבחירות לראשות לשכת עורכי הדין.
בשנת 2002 הוסמכה כמגשרת מטעם לשכת עורכי הדין בישראל.
בין השנים 2001 – 2003 - שימשה כיועצת משפטית במשרד לשיתוף פעולה אזורי שבמשרד ראש הממשלה. ועבדה עם השר רוני מילוא והמנכ"ל מגלי והבה עד סגירת המשרד.
בין השנים 2004-2008 הייתה סגנית היועץ המשפטי של משרד המשפטים בירושלים.
פעילות פוליטית[עריכה]
כילדה השתתפה בפעילות פוליטית במסגרת "צעירי הליכוד".
בשנת 1999 הצטרפה כחברת ליכוד באופן רשמי והייתה חלק מקבוצת "צעירי הליכוד" שקמה מחדש לאחר שנים של חוסר פעילות. החלה לעבוד כאחראית על נוער-צעירים-וסטודנטים בצפון (מחדרה ועד רמת הגולן וקריית שמונה). לאחר הפסד הליכוד בבחירות, הצטרפה לאריאל שרון ועבדה כסגנית ראש אגף מבצעים במצודת זאב. במסגרת עבודתה הייתה אחראית על ארגון אחת מההפגנות הגדולות בתולדות מדינת ישראל כנגד הירידה מרמת הגולן – "העם עם הגולן".
בין השנים 2000 – 2001 - ליוותה את אריאל שרון בבחירות ליו"ר הליכוד ולראשות הממשלה. השתתפה במשלחות בינלאומיות. בשנת 2000 השתתפה במשלחת בינלאומית בהזמנת משרד החוץ האמריקאי, משלחת שליוותה את הבחירות לנשיאות ארצות הברית בבחירות בשנת 2000. המשלחת התלוותה לחבר הקונגרס אל גור, שרץ לנשיאות ארצות הברית, במסעו ברחבי ארצות הברית. המשלחת התראיינה לתחנות רדיו ברחבי ארצות הברית עסקה בפעילות הסברתית על מדינת ישראל והופיעה בכנסים, בתי ספר וכנסיות. בתפקידה האחרון, שימשה כיועצת הפוליטית של אריאל שרון עד כניסתו ללשכת ראש הממשלה.
בשנת 2008 עברה להתגורר עם בעלה בניו יורק, עבדה כעורכת דין, למדה כתיבה יצירתית באוניברסיטת ניו יורק ועסקה בהסברה על ישראל בעמותות והופיעה בקמפוסים אונברסיטאיים ובהפגנות בחבי המדינה. כתבה הצגה שעלתה בתיאטרון אוף ברודוויי בשם The reality show of Isreal – ויזמה תערוכת צילומים שמטרתה הייתה להראות שיגרה ויופי בישראל – A different side of Isreal
מגזין "אדון"[עריכה]
בשנת 2012 ייסדה יחד עם המעצב רוי פייר, את מגזין "אדון" (ADON) מגזין אופנה ואומנות לגברים שיצא לאור בניו יורק. המגזין היה הראשון ששילב: הומור, אופנה ויצירות אומנות של אמנים מובילים ודוגמנים בינלאומיים. המגזין שם לו לדגל לשבור מוסכמות בתחום אופנת הגברים וקיים ראיונות עומק עם דוגמנים על החיים האמיתיים מאחורי המצלמות, הקשיים, המאבקים להישאר בפסגה.
המגזין הוציא גיליונות פורצי דרך כגון: דוגמנים מעל גיל 50, תהליכי הזדקנות, גיליונות מחאה פוליטיים.
בשנת 2017 ב גיליון 15 שעל הכריכה שלו הופיעה פריס הילטון נעשה שיתוף פעולה פורץ דרך עם חברת טכנולוגיה ישראלית Entiti כאשר לאחר סריקת קוד והורדת אפליקציה, דפי העיתון הפכו לדינאמיים והמגזין הפך תלת ממדי. באמצעות טכנולוגיית מציאות רבודה (AR) דמותה של הילטון "יצאה" מהתמונה, נחשים זחלו החוצה, דמותה של הילטון "צפה" מעל הדף, מזג האוויר השתנה וגשם וברקים ורעמים הופיעו בתמונה.
מבין האומנים שעיצבו את שערי המגזין : kenny scharf, Ron English, Buff Monster, Mr. Brainwashw אושיות תרבות שהופיעו על שערי העיתון: פארל וויליאמס, פריס הילטון, ניק ג'ונאס, קלי אוסבורן, tyga. Poul Roggeri
צמד המעצבים: רוי פייר וטל פאר, יצרו שיתופי פעולה עם חברות: אירוקה – ליין משקפי שמש וראייה שעיצבו עבור המותג, ROY FIRE CASUAL – ליין בגדי ספורט ואופנת רחוב. שעוני ספורט ועוד.
יצירה[עריכה]
לאחר המעבר לניו יורק החלה לכתוב את הבלוג המצליח "דוגמנית" בו חשפה לראשונה סודות מאחורי הקלעים של עולם האופנה הישראלי והעולמי ובכך הייתה מחלוצות תנועת ה"מי טו". הבלוג זכה להצלחה רבה בתקשורת המקומית. פיילוט לסדרת טלוויזיה בשם "חלומות" שנכתב בעקבות הבלוג, צולם בניו יורק.
עבדה כעיתונאית בעיתון "ליידי גלובס" ו"את" בענייני: אופנה, תרבות ומעמד האישה, ראיינה אומנים כמו: ניר הוד, מיטל דוהן, פריס הילטון
בשנת 2015 חזרה לישראל עם משפחתה. בישראל,
למדה שירה אצל המשוררים ד"ר דורי מנור ויחזקאל רחמים והחלה לכתוב שירה ופרוזה.
בשנת 2020 הקימה את "זמן נקודתיים", בית השם לו למטרה להשמיע את קולם של משוררים צעירים או משוררים בתחילת דרכם ומשוררים ותיקים. הפעילות של "זמן נקודתים" כוללת: אירועי זום, תוכנית רדיו ברדיו החברתי הראשון וסיוע למשוררים נזקקים. בין היוזמות של "זמן נקודתים" ערב תמיכה במחאת הרופאים (ספטמבר 2021), ערב תמיכה במאבק העובדים הסוציאליים, תוכנית לזכרו של המשורר מוטי גלדמן ז"ל (בהשתתפות: סיגל אשל, שרה בכור ויונה קרנץ),, תוכנית לזכרו של פרופסור משה ליבה ז"ל (בהשתתפות" הרצל ובלפור חקק), ראיונות :אורית גידלי, אביחי קימחי, ליאת מורבצ'יק, רועי חן, אהרון בס, אפרת מישורי, יחזקאל רחמים, ניר שטראוס, יואב גלבוע, טל בלופרב ועוד.
בארבע השנים האחרונות יזמה ערכה והנחתה – ערב "משואה לתקומה" - משוררים כותבים על קו התפר בין יום השואה ליום הזיכרון. כל שנה מתארח ניצול שואה ומספר את סיפורו ונציג משפחה שכולה מבין משפחת המשוררים (משתתפים: המשוררים יעקוב ברזילי וגיורא פישר התארחו בשנת 2022, תמי שכנאי מעמותת "שורשים", עצמון יניב, פרופסור חיים דותן, אביחי קמחי, מצגת נדירה מעיזבונו של אליעזר כגן ז"ל בשנת, יחי לוי, משפחת זהר 2021 ועוד).
בשנת 2018 - 2021 - יזמה את הקמת "עתודת בית הסופר" בשיתוף פעולה עם אגודת הסופרים העבריים. "עתודת בית הסופר" קידמה שיתוף פעולה בין יוצרים בתחילת דרכם לבין משוררים ותיקים. בתקופת הקורונה יזמה אירועי זום בהם השתתפו משוררים ותיקים ומשוררים בתחילת דרכם, כשהצעיר ביותר היה בן ארבע עשרה והבוגר בן למעלה מתשעים. במסגרת פעילותה יזמה, ערכה והנחתה אירועים מגוונים: הנחיה וקריאת שירה - ערב ט"ו בשבט בבית הסופר, "אם תרצו אין זו אגדה", (בין המשתתפים ד"ר ניקולא אורבך, אלחי סלומון, אביחי קמחי, רן יגיל, צבי ביסק), הנחיה "פסטיבל סוכות" (2020), הנחיית "פסטיבל שבועות" (2020) פאנל : "משוררים אל תוך הלילה" (בהשתתפות רון דהן, ד"ר מיה טבת, ללי ציפי מיכאלי, שרי שביט, ד"ר יערה שחורי, סיוון בסקין, ד"ר ניקולא אורבך). ערבי זום: "שמרי נפשך" – קריאה לשינוי חקיקה בעבירות אלימות ואינוס (בהשתתפות: טל ניצן, מיה טבת, רפי וייכרט, צביקה ניר, עצמון יניב, עידית ברק), ערב "תמיכה במאבק העובדים הסוציאליים" (השחקנים גלעד קלטר ונטע רוט קראו מתוך המחזה: "מי כמוני" מאת רועי חן, בהשתתפות אורית קלופשטוק, צביקה ניר, ברק תור ועוד), השתתפות באירוע זום "אינני יכול לנשום", "אומרים ישנה ארץ" ועוד רבים.
שופטת בתחרות הסיפור הקצר בחסות: בית הסופר – אגודת הסופרים העבריים.
פרסומים[עריכה]
בשנת 2022 - ערכה את גיליון נובמבר של "סלון הדחויים" של המשורר אלי יונה, גיליון בנושא: רעל.
שיריה הופיעו באנתולוגיית "שירת הנורמן" בגיליון נובמבר של כתב העת "עת לשירה", אנתולוגיה "עורך מסכה" של עיתון "הארץ". גיליון "מעבר" של "סלון הדחויים" בעריכת המשורר יחזקאל רחמים "בין סגול לתכלת", "שבילים", "בכיוון הרוח", "קול ההמון". בשנת 2021 השתתפה בגיליון "לזיכרון לדור עבר" בהוצאת בית לוחמי הגיטאות, בכתב העת "מוטיב" גיליון בנושא שירת הייקו, כתב העת "קול ההמון" גיליון ד' בנושא: "חביונות שירה", "בכיוון הרוח" בעריכת ראובן שבת ובכתב העת "שבילים". התארחה ב"סלון דיזנגוף" של המשוררת חגית בת אליעזר וכתב העת "בכיוון הרוח". כתבה תור שירה ודעה בכתב העת המקוון "קול ההמון".
חיים אישיים[עריכה]
נשואה לאיש ההייטק עינב הכהן, ולהם בן ובת. מתגוררים בתל אביב.
This article "טל פאר" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:טל פאר. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
