You can edit almost every page by Creating an account. Otherwise, see the FAQ.

טיוטה 1 - דני

מתוך EverybodyWiki Bios & Wiki
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 581: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.


מקדש אשמוןאנגלית: Temple of Eshmun; בערבית: معبد أشمون; בפיניקית 𐤀𐤔𐤌𐤍) הוא בית תפילה היסטורי שהוקדש לאשמון - אל המרפא הפיניקי והפטרון של צידון. המקדש הוקם במאה השביעית לפנה"ס על גדות נהר אל-אוואלי מצפון לצידון והיה פעיל עד למאה השמינית כשבמאה השישית נהרסו חלקים ממנו ברעידת אדמה. לאחר שננטש שימשו אבני המקדש לבניית מבנים אחרים בסמוך. המקדש נחשף מחדש בתחילת המאה ה-20 ומאמצע אותה המאה מתבצעות בו חפירות. נחשב לאתר הפיניקי השמור ביותר בלבנון, מהווה אתר מורשת ופתוח לביקורי תיירים.

רקע[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

ערכים מורחבים – פיניקים, מיתולוגיה פיניקית, מיתולוגיה כנענית

הפיניקים היו עם כנעני שראשיתו במזרח הים התיכון (בעיקר באזור המזוהה כיום עם לבנון) ובשיאם שלטו במושבות חוף רבות לאורך חופי הים התיכון. הפיניקים, שהיו פגנים, האמינו במספר רב של אלים כמו אל, אשרה, בעל, ענת, עשתרת, מלקרת, אשמון, תנת, בעל חמון, רשף, ירח ועוד.

אחד מהאלים החשובים היה אשמון שנחשב לאל הבריאות, הרפואה, התחדשות החיים והאביב וכן היה הפטרון של צידון. ארכיאולוגים מזהים את האל היווני אסקלפיוס עם האל הפיניקי אשמון על פי החורשה שמקיפה את המקדש וקרויה "חורשת אסקלפיוס"[1]

לפי האמונה הפיניקית היה אשמון בן זוגה של האלה הפיניקית עשתרת לכן זוהו במקדשים של השניים אתרי תפילה גם לבן הזוג.

ההיסטוריה של המקדש[עריכה]

להערכת הארכאולוגים מקום המקדש הפך למקום פולחן פשוט כבר בימי שלטונו של מלך צידון הפיניקי אשמונזר הראשון שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ')[2] אבל רק בימי שלטונו של נכדו, אשמונזר השני שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ'), החלה הקמת המקדש המפואר במקום. אישוש לסברה זו נמצאה בכתובת שנחרתה על ארון קבורת אשמונעזר השני ובה נאמר (שורות 17-16): "...ואנחנו אשר בנינו בית לאשמון שר קודש בעין־ידלל בהר..."[3]. היכולת של אשמונזר השני לבנות מקדש מפואר לאשמון (כמו גם מקדשים נוספים) התאפשרה כשתוגמל על ידי חשיארש הראשון, מלך פרס, לאחר שסייע לו עם הצי הפיניקי שלו במהלך מלחמות יוון–פרס.

המקדש הוקדש לאל המרפא הפיניקי והפטרון של צידון אשמון ולתפארת העושר של העיר. המקדש שופר והורחב בידי שליטי העיר הבאים וביניהם בודשטרט שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ'), יטונמילק שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ') ושליטים מאוחרים יותר.

במאה הרביעית לפנה"ס נפגע המקדש מרעידת אדמה שהרסה את מבנה השיש בראש הבמה אך המקדש המשיך לפעול כמקום פולחן ואף נוספו לו קפלות ומקדשי משנה[4]. המקום המשיך לפעול כמרכז רוחני לאשמון גם בראשיתה של האימפריה הרומית אולם עם התחזקות הנצרות ברומא החלה רדיפה של עובדי אלילים ברחבי האימפריה שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ') ויצא צו האוסר קיום טקסים לאשמון. במסגרת רדיפה זו הוקמה במקום כנסיה נוצרית.

במאה השלישית נוספה למקדש אכסדרה ולהערכת הארכיאולוגים היא נבנתה בתקופת הקיסר ספטימיוס סוורוס. בערך באותה תקופה נבנו באתר גם אגני רחצה, נימפאיום ומיזרקות מים.

ב-570 פקדה את צידון רעידת אדמה שהרסה חלקים גדולים מהמקדש. להערכת הארכיאולוגים, על אף ההרס המשיכו הטקסים במקדש להתקיים עד המאה השמינית אז ננטש המקום ונזנחו הטקסים לכבודו של אשמון. במאה ה-17 שימשו אבני המקדש לבניית מבנים אחרים (בין השאר לבניית גשר על נהר האוולי). מטיילים שביקרו בצידון במהלך המאה ה-18 והמאה ה-19 דווחו על חורבות המקדש וכן זיהו שהגשר על האוולי בנוי מאבנים מעוצבות יוצאות דופן שנלקחו מהמקדש.

מבנה המקדש[עריכה]

תהליך הבנייה הארוך של המקדש משתקף במגוון סגנונות אדריכליים שגילו הארכיאולוגים במבנה. המקדש מורכב מטיילת וחצר מפוארת ובסופה קיר גדול מאבן גיר התומך בבמה שבראשה מקדש אשמון העשוי שיש בסגנון יווני-פרסי. במקדש מספר אגני שטיפה פולחניים שהוזנו מתעלות מים שמקורם מנהר אל-אוואלי[5] וכן ממעיין קרוב בשם "עין ידלל" שנחשב קדוש[6]. מים אלו שימשו למטרות טיפוליות וטיהור המאפיינות את פולחן האל אשמון.

בתחומו של המקדש נבנו מספר קפלות לאפשר תפילה לאלים אחרים כשבין השאר נבנתה במקום קפחה שהוקדשה לבת זוגו של אשמון, האלה עשתרת.

מקום המקדש[עריכה]

מספר מקורות מאששים את הנחת הארכיאולוגים על המיקום של מקדש אשמון לחופי האוולי:

החפירות הארכיאולוגיות[עריכה]

המקדש התגלה ב-1900 על ידי מחפשי אוצרות מקומיים שגילו במקום ממצאים ואבנים עם כתובות פיניקיות. לאחר שהבוזזים מכרו את התגליות שלהם לסוחרי עתיקות בביירות עלה הנושא לכותרות. מייד לאחר פירסום הגילוי נשלח למקום תיאודור מקרידי שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ'), האוצר של המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול, שאסף ממצאים במקום והביאם למוזיאון.

ב-1903 פעל במקום הארכיאולוג Wilhelm Von Landau וב-1920 הגיע למקום הארכיאולוג Gaston Contenau עם צוות חוקרים שבדק את המקום.

ב-1963 הגיעה למקום משלחת ארכיאולוגים, בראשות מוריס דונאן שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ'), שחפרה במקום עד פרוץ מלחמת האזרחים בלבנון ב-1975. עם פרוץ המלחמה הועברו כ-2,000 ממצאים מצידון למרתף בטירת ביבלוס אך ב-1981 פרצו שודדי עתיקות למרתף, גנבו כ-600 פריטים היסטוריים והבריחו אותם מחוץ ללבנון[7][8][9].

ב-2000, לאחר יציאת צה"ל מלבנון, חודש מהלך השיקום של המקדש.

בחפירות שנערכו באתר המקדש נמצאו חפצים רבים בעלי ערך, כולל אבנים ועליהם כ-30 כתובות פיניקיות, כמו כתובות בודשטרט שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ') וכתובת אשמון שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ'). כתובות אלו מתארות את שלבי העבודה כמו למשל כתובות בודשטרט לפיהן בנה המלך הבודשטרט שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ') את הבמה ואת התעלה שהיטתה מים מנהר האוולי למקדש. כמו כן נתגלו באתר שרידים לבמת המקדש, גרמי מדרגות, אגני רחצה ומערכת הובלת המים לאגנים, הנימפאיום, בסיסי העמודים של האכסדרה הרומית, שרידי וילה רומית וחלקי פסיפס. הממצאים הכבדים שנחפרו במקום הושארו באתר בעוד שהממצאים הקטנים הועברו ברובם לתצוגה במוזיאון ביירות וכן למוזיאון הלובר. ממצאים אחרים שמורים בארכיונים של מנהל העתיקות של לבנון.

אחד הממצאים הבולטים באתר הוא כס עשתרת שהוקדש לאלה הפיניקית עשתרת. כסאות דומים ודגמים מוקטנים של כסאות נמצאו במקומות פולחן נוספים בהם שלטו הפיניקים כמו צור, חמון, גבל, מגידו, קרתגו, סרדיניה ועוד. לכל הכסאות מאפיינים דומים הכוללים חריתות של כנפיים וגופים של אריות.

האתר רשום מ-1996 כאתרי המורשת העולמית בסטטוס "על תנאי"[10][11] והוא פתוח למבקרים ונחשב לאתר הפיניקי השמור ביותר בלבנון[12]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  • שגיאת תסריט: היחידה "Citation/CS1" אינה קיימת.
  • שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  • שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  • שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  • שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.

קישורים חיצוניים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טיוטה 1 - דני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

  1. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  2. תחילת תקופת האימפריה הפרסית האחמנית
  3. עין ידלל היה מעיין קדוש שהזין מים למקדש
  4. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  5. הנהר נקרא בתקופת שונות בשמות אסקלפיוס (Asclepius) ובוסטרנוס (Bostrenos)
  6. שם המעיין זוהה כ"ידלל" בהתאם לשמו המקורי YDLL. יחד עם זאת, מכיוון שהפיניקים לא השתמשו בתנועות אין ודאות מלאה איך הם נהגו לבטא את השם
  7. ב-2009 הודה מנהלו לשעבר של המוזיאון הארכיאולוגי בבזל שהמוזיאון מחזיק חלק מהעתיקות הגנובות שהוחזרו בהמשך ללבנון
  8. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  9. שגיאת תסריט: היחידה "Citation/CS1" אינה קיימת.
  10. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
  11. Temple d’Echmoun, באתר אונסקו
  12. שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.

שגיאת לואה ביחידה יחידה:בקרת_זהויות בשורה 1016: attempt to index field 'wikibase' (a nil value). קטגוריה:לבנון: אתרי מורשת עולמית]] קטגוריה:לבנון: אתרים ארכאולוגיים]] קטגוריה:לבנון: מבני דת]] קטגוריה:פיניקים]] קטגוריה:צידון]]


This article "טיוטה 1 - דני" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:טיוטה 1 - דני. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.



Read or create/edit this page in another language[עריכה]