טורקאנה (שבט)
שבט הטורקנה (Turkana) הינו שבט של נוודים מגדלי בקר וצאן, החי באזורים צחיחים וצחיחים-למחצה במחוז טורקנה שנמצא בצפון-מערב קניה. השבט מתקיים מרעיית בקר וצאן, חקלאות ודייג.
השבט חי באזור מבודד, וכתוצאה מכך הוא הצליח לשמור על אורח חייו המסורתי, ללא השפעות מן העולם המערבי. השבט נודד בהתאם לצרכיו, בחיפושיו אחר שטחי מרעה ומים עבורם ועבור בעלי החיים שלהם.
משמעות שם השבט "טורקנה" היא "אנשי המערות". מאמינים כי השם הגיע כיוון שאבותיהם חיו במערות מורואנאיס כשהם התיישבו באזור לראשונה.[1] הם מאמינים באל "אקוג'" (Akuj), שלא ידוע עליו הרבה מלבד שהוא יצר את העולם. לרוב מתפללים אליו בזמני משבר או אסונות טבע.
היסטוריה[עריכה]
.jpg)
הטורקנים התגבשו כקבוצה אתנית במהלך העשורים הראשונים של המאה ה-19. הם היו חלק מהקבוצה גדולה שנודעו גם בשם קבוצת האטקרים (Ateker group).
עד המאה ה-16, אבותיהם של האטקרים חיו דרומית לסודן וחיו כציידים-לקטים. אחרי שהחלו בהגירה דרומה, שילבו באורח חייהם עיסוקים חקלאיים וכפריים. התקופה מאז ועד המאה ה-19, התאפיינה בעיקר בפיצולים ובמיזוגים עם קבוצות אתניות שונות, ובחילופי בריתות מרובים בין קבוצות אלו. לבסוף, התפצלה קבוצה אחת והתיישבה באזור הסמוך לתחילת נהר טארח (Tarach River), הקרוי כיום מחוז טורקנה.[1]
הקולוניאליזם הבריטי הגיע למחוז טורקנה במאה ה-19 במסגרת חיפושיהם אחר שנהב. באותו זמן, מצפון, קבוצות ציידי שנהב אתיופים הגיעו למחוז, ותוך כמה שנים נוצר קונפליקט בין הבריטים לאתיופים על השליטה בקולוניה הטורקנית. מפני שאזור זה היה מאוד נפיץ, הם שלטו בו מתוך אוגנדה. האתיופים ביקרו באופן תדיר בטורקנה, והחשיבו את השטח לחלק מן האימפריה האתיופית, תחת המלך מנליק. הם חימשו ברובים את הטורקנים, ובאמצעותם הם נלחמו בבריטים ובשבטים סמוכים אליהם.[1]
קונפליקט זה נמשך שנים רבות, עד לרגיעה מסוימת שהתרחשה בקירוב בין השנים 1910-1918, בהן התקיים במקום ממשל אזרחי. בשנת 1918 כוח בריטי נרחב, שהורכב גם מכוחות סודנים, פתח במלחמה. הטורקנים ברחו צפונה, איבדו מאות אלפי חיות משק, ומאות עד אלפים של אנשים נהרגו, או מתו מרעב ומחלות. הכוחות האתיופיים האחרונים נוצחו גם הם, מה שסימל את סופה של המעורבות האתיופית באזור טורקנה. בעשור העוקב, הטורקנים הפכו להיות הקורבנות של שבטים סמוכים שפשטו עליהם ובזזו אותם.[1]
בעקבות התנגדותם של הטורקנים לממשל הקולוניאלי, המחוז הוכרז כמחוז סגור, והוא נשאר מנותק משאר החברה בקניה.
גיאוגרפיה ואקלים[עריכה]
מחוז טורקנה מכסה כ-63,000 מ"ר מאדמת קניה, והוא מתבסס בשבר גרגורי, שנמצא בתוך השבר הסורי-אפריקאי. המחוז גובל מצפון מזרח עם אתיופיה, מצפון עם סודן, ממזרח עם אגם טורקנה, ממערב עם אוגנדה ומדרום עם מחוז פוקוט. רוב האדמה שלהם היא מישורית ונעה בגבהים שבין 300-800 מטר.[1] האקלים הינו צחיח ויבש, כאשר ישנו ממוצע גשמים של 180 מ"מ בשנה. התקופות הגשומות בדרך כלל מתחילות בסוף מרץ ועשויות להימשך עד יוני, כשהשיא הוא באפריל ומאי.
מקורות מים[עריכה]
למרות שהמחוז הא חם ויבש, ניתן למצוא מים במעיינות ובארות ברחבי המחוז. אולם, בשנים האחרונות אזור המחיה שלהם סובל מבצורת קשה שמחייבת אותם להילחם בשבטים אחרים כדי לזכות במקורות מים ומזון.[1]
מסחר[עריכה]
המשק הביתי של הטורקנים מסתמך בעיקר על עדרי צאן ובקר שמגדלת כל משפחה, אך חיות לא משמשות רק כמפיקות מזון, אלא גם כסוג של מטבע המשמש לסחר חליפין[1]. הטורקנה סוחרים לעתים קרובות עם שבט פוקוט עבור תירס וקטניות. בנוסף, הם קונים תה מהעיירות הסמוכות ומכינים ממנו משקה המכיל תה וחלב.
ניתן להבחין בגניבות רבות של בקר בין השבטים המקומיים, כך שפעמים רבות ניתן לראות את התושבים, ביניהם בני שבט הטורקנה, מחזיקים בנשק חם בזמן רעיית עדריהם.
לבוש[עריכה]
הגברים לובשים שמיכת צמר בצבעים עזים, הנכרכת סביב הכתף או המותן. על שערם הם שמים בוץ, צובעים ומקשטים אותו בנוצות.
בנוסף, הגברים מקשטים את גופם במקלות עץ ובסכין פלדה אותה הם מצמידים לפרק כף היד. הנשים לובשות שתי חתיכות בד, כאשר האחת נכרכת סביב המותניים ואילו השנייה מכסה את פלג הגוף העליון. בנוסף, ראשן מגולח לחלוטין והן מעוטרות בתכשיטים מסורתיים, כאשר הדבר הבולט ביותר הוא שרשראות חרוזים גדולות ומרשימות. מצבה החברתי של האישה קובע את כמות וסגנות התכשיטים שהיא עונדת. הטורקנים מקעקעים על גופם ציורים עם משמעות- חלקם מסמלים הרג של אויבים וחלקם שייכים לטיפולים של רופאי אלילים וכוהני דת.
מזון[עריכה]
הטורקנים מסתמכים על בעלי החיים שלהם לצורך חלב ובשר. בנוסף, בני השבט שותים את דם החיות כיוון שמאמינים כי זה מועיל לבריאותם. בנוסף, הנשים אוספות פירות בר מהשיחים ומבושלים במשך 12 שעות. בבוקר הם נוהגים לאכול דייסת תירס עם חלב, ואילו בארוחת הצהריים והערב הם אוכלים דייסת תירס רגילה עם תבשיל.
זבו נאכלים רק במהלך פסטיבלים, בעוד עזים נצרכות בתדירות גבוהה יותר. הדבר המתוק היחיד שיש באפשרותם להשיג הוא דבש.
הטורקנים הם יחסית בריאים, למרות צריכת קלוריות נמוכה ואחוז שומן מאוד נמוך בגוף. אלו יכולים להוביל למחלות שונות כמו מלריה או מחלות נשימתיות, ועלולים לגרום לפגיעה משמעותית והרסנית בעיקר בקרב ילדים. יתר על כן, הטורקנים מתפתחים לאט יותר מאשר אנשי העולם המערבי, והם נמצאים מתחת לגובה ולמשקל הרצויים שנקבעו על ידי ארגון הבריאות העולמי[2].
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
This article "טורקאנה (שבט)" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:טורקאנה (שבט). Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
|
This page exists already on Wikipedia. |
- ↑ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.J. McCabe, Cattle Bring Us to Our Enemies, Ann Arbor, MI: University of Michigan Press, 2004, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ISBN 978-0-472-09878-1
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Rayne, H, Turkana, Journal of the Royal African Society 18 (72), עמ' 254-265
