טוני בנט

אנתוני דומיניק בנדטו (באנגלית: [[:מדיה:{{#property:P443}}|Anthony Dominick Benedetto]] ([[:קובץ:{{#property:P443}}|מידע]] • עזרה); נולד ב-3 באוגוסט 1926), ידוע בשם הבמה שלו טוני בנט, הוא זמר וצייר אמריקאי, השר בסגנון פופ מסורתי, ביג בנד וג'אז. ציוריו, שצוירו תחת שם הולדתו, מוצגים במספר מוסדות אקדמיים למוזיקה ולאומנות. הוא המייסד של בית הספר לאמנויות על שם פרנק סינטרה, הממוקם בשכונת הולדתו, אסטוריה שבניו יורק.

בנט החל לשיר בגיל צעיר מאוד. בראשית שנות העשרים לחייו שירת בצבא ארצות הברית בעת מלחמת העולם השנייה כחייל חי"ר בזירה באירופה. לאחר מכן התמקד בשירתו בסוגת הג'אז וחתם חוזה הקלטות בחברת התקליטים קולומביה רקורדס. הסינגל הראשון שלו, "Because of You", יצא לאור בשנת 1951. הוא נכלל כרצועה השישית באלבום הבכורה שלו Because of You. לאחר יציאת האלבום החליט בנט כי סוגת הג'אז תלווה את הקריירה שלו לאורך כל שנותיה; הוא סיים את העשור שישי של המאה ה-20 עם מגוון אלבומי הז'אנר דוגמת The Beat of My Heart ו-Strike Up the Band. בשנת 1962 הוציא לאור את השיר "I Left My Heart in San Francisco", שזכה בפרס גראמי להקלטת השנה ולהופעת הפופ הווקאלי הטובה ביותר – לגבר. במרוצת שנות ה-60 וה-70 בנט לא קיבל את הפופולריות לא ציפו בחברת התקליטים שחתם. אולם בתחילת שנות ה-80 הוא התחיל להתפרסם מחדש, בעיקר בקהל הנוער החדש שהושפע מלהיטי הביטלס וקווין, תוך ששמר על סגנונו המוזיקלי. הוא הוציא אלבומים שקיבלו תואר זהב על ידי איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי.

עם תחילת המילניום השלישי הוציא בנט לאור אלבומי אולפן משותפים עם זמרים נוספים דוגמת דיאנה קרול וביל צ'ארלפ. בשנת 2014 פרסם עם ליידי גאגא את האלבום הראשון שלהם, Cheek to Cheek. השניים יצאו לסיבוב הופעות, בשם "Cheek to Cheek Tour", על מנת לקדמו בשווקים הבינלאומיים. בשנת 2021 יצא האלבום המשותף השני של הצמד, Love for Sale. הוא הצהיר כי זה יהיה האלבום האחרון שלו עד יום מותו.

במרוצת הקריירה המוזיקלית שלו זכה ב-19 פרסי גראמי, כולל פרס מפעל חיים שהוענק לו ב-2001, בשני פרסי אמי לבידור בפריים טיים ובפרס מרכז קנדי. הוא מכר כ-50 מיליון עותקים של שיריו ואלבומיו ברחבי העולם. בפברואר 2021 נחשף כי בנט סובל מאלצהיימר, שהתגלה אצלו עוד בשנת 2016. באוגוסט 2021 הודיע על פרישתו מהקריירה המוזיקלית שלו, שכן מצבו הבריאותי הדרדר משמעותית.

שנותיו הראשונות

בנט נולד ב-3 באוגוסט 1926, בבית החלום סנט ג'ון בלונג איילנד סיטי שבקווינס, ניו יורק. אביו, ג'ון בנטו, עבד כזבן במכולת השכונתית, ואילו אמו, אנה, הייתה תופרת. בשנת 1906 היגר ג'ון מפודרגוני, שכונה כפרית מזרחית בעיר רג'ו די קלבריה שבדרום איטליה, לארצות הברית. לעומתו, אנה נולדה בניו יורק, כמה חודשים אחרי שהוריה היגרו לשם מקלבריה. משפחתם המורחבת הצטרפה אליהם כחלק מההגירה ההמונית של האיטלקים בשנים 1800–1914. בנט גדל יחד עם אחותו הבכורה, מרי, ואחיו הגדול, ג'ון ג'וניור. בנט, שגדל לאבא חולה, גדל למשפחה ענייה מאוד. ג'ון, אביו, החדיר לבנט את אהבתו לאמנות, מוזיקה וספרות. אולם בגיל 10 הוא נפטר. לימים זיהה בנט את עצמו כדמוקרט, כיוון שלא תמך במדיניות הכלכלית של הרברט הובר הרפובליקני בתקופת השפל הגדול.

כנער, האזין בנט בעיקר לשירי ג'אז של מוזיקאים רבים דוגמת אל ג'ולסון, אדי קנטור, ג'ודי גרלנד, בינג קרוסבי, לואי ארמסטרונג וג'ק טיגרדן. דודו דיק, שהיה רקדן סטפס מוכר במופעי וודוויל, הנחה את בנט בראשית דרכו בקריירת המוזיקה שלו. כבר בגיל 10 הוא הופיע בטקס פתיחת גשר טרייבורו, לצד ראש עיריית ניו יורק ה-99 פיורלו לה גוארדיה. בגיל 13 החל לעבוד כמלצר מזמר במספר מסעדות איטלקיות במקום מגוריו.

הוא למד ציור ומוזיקה בבית הספר לאמנות תעשייתית. אולם בגיל 16 נאלץ לנשור מבית הספר כדי לסייע לכלכל את ביתו. הוא עבד בעיקר בבית הייצור של עיתוני Associated Press במנהטן, אם-כי מדי פעם נסע לפרוורי העיר לעבודות מזדמנות אחרות. כיוון שרצה להקים קריירה ענפה כזמר, חזר לעבודתו כמלצר מזמר. הוא שר במגוון אירועים ביניהם חתונות, הלוויות וימי הולדת.

מלחמת העולם השנייה ואחריה

בנובמבר 1944, בשלביה האחרונים של מלחמת העולם השנייה, גויס בנט לשירות בצבא ארצות הברית. את הכשרתו הבסיסית לשירות בחיל רגלים כרובאי עשה בפורט דיקס ובפורט רובינסון. אחד הסמלים שפיקד על יחידתו של בנט לא חיבב אותו, כיוון שהיגר מאיטליה. הוא הכריח אותו לבצע עבודות ניקיון של המטבח הצבאי או של רובי בראונינג אוטומטיים. בינואר 1945 הוצב בנט כחייל חי"ר ברגימנט הרגלים ה-255 של אוגדת הרגלים ה-63. יחידתו ניצחה בקרב על הבליטה, שנערך בחודשים דצמבר 1944 עד ינואר 1945. במרץ אותה השנה הוצב בקו הקדמי באחת מהקרבות שלחמו נגד מדינות הציר.

כשהנאצים החלו להידחק חזרה לגבולות גרמניה, בנט ופלוגתו לחמו בקרבות קשים מנשוא, בתנאי החורף האירופאי הקשה. לעיתים קרובות הם הסתתרו ימים שלמים בעמדות ירי אמריקניות, במטרה להתחמק מאש תותחי נ"מ 88. בסוף מרץ הם חצו את נהר הריין ונכנסו לגבולות גרמניה. הם עברו עיר אחר עיר כדי לכלוא את החיילים הנאצים שנותרו; במהלך השבוע הראשון של חודש אפריל הם הספיקו לחצות את את נהר קוצ'ר ולקראת חודש מאי כבר הגיעו לדנובה. במהלך הקרבות נמלט בנט ממוות בטוח כמה פעמים. ניסיונו האישי והמראות הקשים שראה בשדה המלחמה קירבו את האידיאולוגיה שלו לפציפיזם. בשלהי המלחמה היה מעורב בשחרור מחנה ריכוז של הנאצים ליד מחוז לנדזברג, שבו היו כמה שבויי מלחמה אמריקניים.

בזמן שהותו בגרמניה הנאצית הצטרף ללהקה צבאית מאולתרת, והופיע מול הכוחות האמריקניים שישבו לצדו. במרוצת שירותו כמבצע בלהקה צבאית, נפגש עם נגנים רבים והחל לבסס את מעמדו כזמר מקצוע. בעקבות סעודה שערך עם חברו מילדותו, שהיה ממוצא אפריקאי, דרגתו הצבאית של בנט הונמכה והוא שובץ לתפקידי משרד ורישום.

בשנת 1946 השתחרר בנט משירותו הצבאי, ושב לביתו בארצות הברית. הוא החל ללמוד בענף התאטרון האמריקני, בהתאם לחוק שעבר ב-22 ביוני 1944, המספק סיוע בשיקום חייהם של הבאים מהמלחמה. הוא למד את טכניקת השירה האיטלקית והמדוקדקת "בל קנטו", כדי לשמור על קולו במיטבו גם כשהיה איש שיבה. הוא חזר לעבודתו כמלצר מזמר, והשתדל להופיע בכל רחבי העיר ניו יורק. הוא שמע לעצתו של אחד המורים בענף התאטרון האמריקני, והחל לחקות צלילים וקולות מפורסמים, בעיקר אלו הקשורים לתעשיית המוזיקה דוגמת הסקסופון של סטן גץ והפסנתר של ארט טייטום. זה עזר לו ללמוד לעומק את יכולת האלתור בשירתו.

בשנת 1949 ביקשה פרל ביילי מבנט להיות המופע חימום שלה בגריניץ' וילג'. במופע נכח הבדרן הבריטי בוב הופ, שהציע לולשנות את שמו המיושן, בנדטו, לבנט. בשנת 1950, לאחר שהקליט גרסת דמו לשיר "Boulevard of Broken Dreams" חתם חוזה הקלטות על חברת התקליטים קולומביה רקורדס, שהייתה אז בניהולו של מיץ' מילר.

קריירה

1951–1959: ראשית הקריירה המוזיקלית

בנט (מימין) לצד אירב קופקינט, עיתונאי אמריקאי

בניגוד למוזיקה המאפיינת את שנות ה-50, בנט החל את הקריירה שלו כחובב פופ מיינסטרים. הסינגל הראשון שלו, "Because of You", יצא לאור ב-30 באפריל 1951. זו בלדה שהפיק מילר בעיבוד תזמורתי של פרסי פיית'. השיר החל לצבור פופולריות בג'וקבוקס, וב-8 בספטמבר אותה השנה ניצב במקום הראשון של הבילבורד הוט 100, שם שהה עשרה שבועות רצופים. ב-19 בינואר 1952 הגיע "Because of You" למקום הראשון גם במצעד הסינגלים האוסטרלי. מילר המשיך לעבוד עם בנט על ההקלטות הבאות שלו. "Blue Velvet" יצא לאור ב-21 בספטמבר 1951. בנט ביצע את השיר רבות בקונצרט הקבוע שלו בתאטרון פאראמונט בניו יורק.

בשנת 1953 שירו השלישי של בנט שהגיע למקום הראשון בבילבורד הוט 100, "Rags to Riches", יצא לאור. בניגוד לקודמיו, "Rags to Riches" היה בעל מקצב מהיר וצלילי ביג בנד. בחלק האינסטרומנטלי שלו נוגנו צלילים של כלי נשיפה ממתכת וטנגו. הוא ניצב בראש מצעד הבילבורד שמונה שבועות רצופים. מאוחר יותר באותה השנה פנו מפיקי "קיסמט", אחת מהפקות התאטרון של ברודוויי, לבנט בבקשה להקליט את "Stranger in Paradise", בניסיון לקדם את המחזמר בעת שביתת כלי התקשורת בניו יורק. "Stranger in Paradise" הגיע למקום השני בבילבורד הוט 100, ולמקום הראשון במצעד הסינגלים הבריטי והאוסטרלי. הוצאת השיר נחשבת לאבן דרך משמעותית בראשית הקריירה של בנט כזמר, שכן הוא החל להתפרסם באירופה גם כן.

במחצית השנייה של שנות ה-50 של המאה ה-20 החלה מגמת עלייה באהדת ז'אנר הרוק אנד רול, והפרסום שקיבלו זמרי הפופ באותה התקופה דעך. באותה תקופה מספר אמנים אף פרשו מהקריירה המוזיקלית שלהם, כיוון שלא הצליחו לחזור למיינסטרים המקובל. עם זאת, בנט, בניגוד לשאר אמני הז'אנר, הצליח להגיע עם שיריו שמונה פעמים לארבעים השירים הפותחים של הבילבורד הוט 100. בשנת 1957 "In the Middle of an Island" אף הגיע בשיאו למקום התשיעי.

במהלך חודשי אוגוסט-ספטמבר 1956 הנחה בנט תוכנית טלוויזיה קבועה, ששודרה במוצאי שבת, בשם "The Tony Bennett Show". זו באה כדי להחליף את תוכניתו של פרי קומו, שלא שודרה בעונת הקיץ. פטי פייג' ויוליוס לה רוזה הנחו את התוכנית גם כן, כמה חודשים לפני בנט. בשנת 1959 הוא נחלץ פעם נוספת לעזרתו של קומו, שנעדר בעונת הקיץ, והנחה את התוכנית לצד תרזה ברואר וג'יי פי. מורגן.

לקריאה נוספת

• Brooks, Tim; Marsh, Earle F., The Complete Directory to Prime Time Network and Cable TV Shows, 1946-Present (9th ed.), ספרי בלנטיין. (באנגלית)
• Evanier, David, All the Things You Are: The Life of Tony Bennett, John Wiley & Sons, 2011. (באנגלית)
• Friedwald, Will, Jazz Singing, Da Capo Press, 1996. (באנגלית)
• Whitburn, Joel, The Billboard Book of Top 40 Hits: 1955 to present, בילבורד, 1983. (באנגלית)
• Bennett, Tony, The Good Life: The Autobiography Of Tony Bennett, Simon and Schuster, December 7, 2010. (באנגלית)

הערות שוליים

This article "טוני בנט" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:טוני בנט. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.

This page exists already on Wikipedia.

---

 Facebook Page

🐤 Twitter Follow us on Twitter !

Read or create/edit this page in another language

• טוני בנט in English