חשיבה בתנאי ודאות
חשיבה בתנאי ודאות (thinking under uncertainty ) או חשיבה דדוקטיבית היא אורח החשיבה שמאפיין את האדם בשיפוטים שהוא עושה על בסיס מידע מלא. כלומר' אורח חשיבה בו אדם מסיק על בסיס כלל (חוק, עקרון, הנחת יסוד) כלשהו על כל פרט. מוכר אף כחשיבה לוגית. מחקר רב נעשה על השאלה האם אנשים שופטים לפי הכללים של החשיבה הלוגית או לא בעיקר כשמדובר בהיקשים (סילוגיזמים). היקשים יכולים להיו’ משני סוגים: הקשים קטגוריים והקשים מותנים.
הסקה דדוקטיבית — היקשים והיגיון
בתחילת הפרק בחנו הסקה אינדוקטיבית, שהיא הסקה המבוססת על תצפיות. ראינו שמסקנות
שמגיעים אליהן בהסקה אינדוקטיבית עשויות להיות כנראה נכונות, אבל הן לעולם לא יהיו
נכונות בהכרח. בהסקה דדוקטיבית. בהסקה אינדוקטיבית אנחנו
מסיקים מסקנות מתצפיות; בהסקה דדוקטיבית אנחנו קובעים האם מסקנה נובעת באופן
לוגי מתוך המשפטים המכונים הנחות יסוד.
אבי ההסקה דדוקטיבית הוא אריסטו, שהציג את הצורה הבסיסית של הסקה דדוקטיבית,
המכונה היקש. היקש מורכב משתי הנחות יסוד ואחריהן משפט שלישי, המכונה מסקנה.
ראשית נבחן היקשים קטגוריים, שבהם הנחות היסוד והמסקנות הן משפטים הנפתחים
במילים כול, אף אחד או חלק.
תוקף ואמת בהיקשים[עריכה]
המילה תקף משמשת מדי פעם בשיחות יום־יום, במשמעות שדבר מה נכון או עשוי להיות
נכון. לדוגמה כשאומרים "דבריה של שושי תקפים" פירוש הדבר יכול להיות שמה ששושי
אומרת נכון, או אולי שיש להמשיך ולשקול את דבריה. אבל כאשר משתמשים במונח תוקף
בקשר להיקשים קטגוריים, יש לו משמעות אחרת — היקש תקף כאשר צורת ההיקש מעידה
על כך שהמסקנה שבו נובעת באופן לוגי משתי הנחות היסוד. שימו לב שבשום מקום בהגדרה
הזאת לא נאמר דבר על כך שהמסקנה היא "אמת" )כלומר מתארת נכונה את המציאות(.
בהטיית האמונה — הנטייה לחשוב שהיקש תקף אם ניתן להאמין למסקנה. באיור 13.10 רואים תוצאות של ניסוי שבו קראו נבדקים היקשים שהיו תקפים והיו
בהם מסקנות שניתן או לא ניתן להאמין בהן, וגם קראו היקשים שהיו לא תקפים והיו להם
מסקנות שניתן או לא ניתן להאמין בהן ) Evans et al., 1983; Morley et al., 2004 (. המטלה
של הנבדקים הייתה לציין האם המסקנה תקפה.
בנוסף להיקשים קטגוריים, שיש להם הנחות יסוד
ומסקנות, שמתחילים במילים כול, חלק או אף אחד, יש סוג אחר של היקש, המכונה היקש
מותנה, שבו הנחת היסוד הראשונה היא בצורת "אם... אז".
היקשים מותנים[עריכה]
| Modus Ponens | |||
| Modus Tolens | |||
| Affirmation of the consequece | |||
| Denial of the Anticedse |
להיקשים מותנים יש שתי הנחות יסוד ומסקנה כמו להיקשים קטגוריים, אבל ההנחה
הראשונה מופיעה בצורת "אם... אז". הסקה דדוקטיבית מסוג זה שכיחה בחיי היום־יום.
משימות במאמר של נירה מה-COGNITION
P Q
1. קאסבה - אם גבר אוכל שורש קאסבה הוא חייב להיות נשוי .
2. לישון- אם מישהו נשאר ללון בבקתה הוא חייב להביא עצים מן העמק.
3. דילר - אם דילר קטן של סמים מודה אז צריך לשחררו.
4. כולירע - אם נוסע מורשה להיכנס לארץ חייב להיות לו חיסון נגד כולירע.
5. העלאת שכר- אם מועסק עובד בארגון יותר מ- 10 שנים הוא מקבל העלאת שכר.
6. גרובר - אם סטודנט רשום לתיכון הוא חייב לגור בעיר גרובר.
7. יום חופש- אם מועסק עובד בסופשבוע הוא מקבל יום חופש ביום שני.
| קאסבה | אוכל שורשים | אוכל אגוזים | יש טאטו | אין טאטו |
| לישון | נשאר ללון בבקתה | לא נשאר ללון | הביא עצים | לא הביא עצים |
| דילר | הודה | לא הודה | שוחרר | לא שוחרר |
| כולירע | נכנס | הועבר | קבל חיסון | לא קיבל חיסון |
| העלאת שכר | עובד 4 שנים | עובד 12 שנים | קבל העלאת ש. | לא קבל העלאת |
| גרובר | רשום בתיכון גרובר | רשום בתיכון הנובר | גר בגרובר | גר בהנובר |
| יום חופש | עבד בסופשבוע | לא עבד בסופשבוע | עבד ביום שני | לא עבד ביום שני |
This article "חשיבה בתנאי ודאות" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:חשיבה בתנאי ודאות. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
