חנה שניאורסון
הרבנית חנה שניאורסון (כ"ח בטבת תר"מ 15 באוקטובר 1879 - ו' בתשרי תשכ"ה 12 בספטמבר 1964), אשת המקובל הרב לוי יצחק שניאורסון - רבה של יקטרינוסלב באוקראינה. אמו של רבי מנחם מנדל שניאורסון הרבי מליובביץ'.
עסקה בענייני ציבור בהרחבה במלחמת העולם הראשונה בסיוע לאלפי פליטים, ולאורך שנות רבנותו המקומית והציבורית של בעלה רבי לוי יצחק שניאורסון במחוז אוקראינה בברית המועצות עד מאסרו ערב השואה.
תולדות חיים[עריכה]
נולדה בכ"ח בטבת תר"מ, בעיר רומנובקה שבאוקראינה, לרחל ולרב מאיר שלמה ינובסקי, לימים רבה של ניקולאייב. היא ניחנה בכשרון מוזיקלי [1]. לפני נישואיה הייתה עוסקת מיוזמתה גם בהעתקת מאמרי חסידות של האדמו"ר הרש"ב כדי להפיצם. סב אביה הרב אברהם דוד לבוט היה רב העיר ניקולייב, סבה הרב ישראל לייב ינובסקי החליפו ברבנות העיר לאחר פטירתו, ולאחריו בנו, אביה.
בהיותה בגיל עשרים שידך לה הרב שלום דובער שניאורסון, את לוי יצחק שניאורסון[2] והם נישאו בי"א בסיוון ה'תר"ס (10 ביוני 1900), בני הזוג התגוררו בניקולייב עד שנת תרס"ז (1907).
לזוג נולדו שלושה בנים: מנחם מנדל (לימים הרבי מלובאביץ'), דובער וישראל אריה לייב. בשנת ה'תרס"ט (1909) עבר רבי לוי יצחק לשמש כרב בעיר יקטרינוסלב.
לדברי בנה, הרב מנחם מנדל שניאורסון היה לה בתור רבנית חלק בעבודתו הציבורית של בעלה בעיר יקטרינוסלב שהייתה העיר המשפיעה ביותר בענייני היהדות במחוז אוקראינה בתקופה זו תחת הממשל הסובייטי.
לדברי בנה, בזמן מלחמת העולם הראשונה הייתה אמו מהעומדים בראש ועדים שהוקמו כדי לסייע לפליטים יהודיים שהגיעו לעיר, בהם חתנו של האדמו"ר מגור[3]. חנה ובעלה אף גייסו כספים כדי לפדות אסורים והירבו לתווך ביניהם ובין השלטונות למרות שכבר אז היה הדבר כרוך לעיתים בסיכון אישי.
מר יונה כסה, שהתייתם בגיל צעיר ובהיותו בגיל שתים עשרה דר במשך שנתיים בביתם של רבי לוי יצחק והרבנית חנה שדאגה אז לכל צרכיו – הן הגשמיים והן הרוחניים: היא לימדה אותו תנ״ך, דקדוק ומקצועות יהודיים נוספים. כסה התבטא, שהעובדה שנשארה בלבו זיקה ליהדות ולארץ ישראל היא הודות לחינוכה והשפעתה של הרבנית חנה[4].
הרבי מלובביץ' שהקים לימים את מפעל השלוחים העולמי של חב"ד, הזכיר בהזדמנויות שונות כיצד מסירות נפשם של הוריו למען הכלל השפיעו עליו בעניינים אלה של הנהגה ודאגה לכלל ישראל.
כשהגלו אותו למחוז צ'יאלי שבקזחסטן נסעה אליו לגלות ועזרה לו בהכנת דיו ונייר לכתיבת חידושיו על ספר התניא ועל ספר הזוהר.
גם כשהנ.ק.ו.ד. בשנת תרצ"ט (1939) אסר את בעלה בשל פעולותיו להפצת יהדות, שהיו אסורות על פי חוקי ברית המועצות. לא התייאשה הרבנית ושלחה לו אוכל כשר לכלא.
לאחר יותר משנת מאסר נשפט ונשלח לגלות בכפר צ'אילי שבקזחסטן הסובייטית כשלצדו אשתו, שם שהו כארבע שנים. על אף שהדבר היה כמעט בלתי אפשרי הצליחה במסירות רבה לספק את הניתן בשביל הכנת דיו על מנת להעלות את תורתו של הרב לוי יצחק[5]. על הכתב ושליחה בסתר של הנכתב מחוץ לידי השלטונות. עקב קשיי המאסר והגלות חלה הרב שניאורסון.
לאחר סיום תקופת הגלות עבר לעיר אלמה-אטה, ושם נפטר בכ' באב ה'תש"ד (9 באוגוסט 1944). בשנת תש"ו (1946) יצאה שניאורסון מברית המועצות, באחת מבריחות החסידים הגדולות באמצעות דרכון פולני מזויף, כשבאמתחתה חידושי התורה אותם כתב בעלה בגלות. לימים, כתבים אלו הובאו לדפוס על ידי בנה. בשנת תש"ז (1947), לאחר שבנה הרבי הגיע לצרפת בשביל לבקרה, הגיעה לארצות הברית, ושם חייתה לצד בנה הבכור עד פטירתה. חנה שניאורסון נפטרה ביום השבת ו' בתשרי תשכ"ה (12 בספטמבר 1964). ונקברה בבית הקברות היהודי "מונטיפיורי" שבקווינס, ליד האוהל שבו קבורים בנה ומחותנה.
חנה שניאורסון נפטרה ביום השבת ו' בתשרי תשכ"ה (12 בספטמבר 1964). ונקברה בבית הקברות היהודי "מונטיפיורי" שבקווינס, ליד האוהל שבו קבורים בנה ומחותנה.
ביום פטירתה, עלה באש כסאה שבמקום מושבה בעזרת נשים ב-מרכז חב"ד העולמי – 770.
בכל שנה היה בנה מתוועד ביום השנה לפטירתה, והיה מעורר על שלוש המצוות שקשורים לנשות ובנות ישראל הקשורים בשמה: חלה, נדה, והדלקת הנר.
כמה מוסדות נפתחו ונקראו על שמה לאחר פטירתה, בהן 'קרן חנה' המסייעת במימון נערות החפצות בלימוד בסמינרים יהודיים. בשנת תשכ"ו (1966) ייסד בנה הרבי מלובביץ' את רשת בתי הספר העל-יסודיים "בית חנה" לבנות. בשנת תשכ"ט (1969) ייסד את שכונת נחלת הר חב"ד בקריית מלאכי. בשנת תשל"ב (1972) נוסד 'מכון חנה' לבנות בעלות תשובה.
.כתבה את זכרונותיה על בעלה ב"רשימת זכרונות הרבנית חנה".
בשנת תשע"א (2011) נחשפה מחברת ובה רשימותיה של הרבנית חנה. ברשימות, שהעלתה לכתב בין השנים תש"ח-תשכ"ג (1948–1963) בהם מספרת הרבנית בעיקר על קורות חייהם בניקולייב, גלותם בצ'אילי ובאלמה-אטה. החל מיום השנה שלה בו' בתשרי תשע"ב יצאה לאור מדי שבוע על ידי "ועד הנחות בלה"ק" (מחלקה בהוצאת ספרים קה"ת) חוברת המכילה כמה פרקים מתוך רשימת הזיכרונות. בסדרה יצאו לאור 39 חוברות בתרגום לעברית, יידיש, אנגלית, רוסית, צרפתית וספרדית.
בשנת 2012 בוועידה השנתית לענייני דת הנערכת בקזחסטן, העניק הראשון לציון הרב שלמה עמאר, במעמד הנוכחים, לנשיא קזחסטן נורסולטן נזרבייב את יומן הרבנית מתורגם לרוסית בשם הקהילה היהודית בקזחסטן ובשם הרבניים הראשיים לישראל, זאת לאחר שהזכיר אותה בנאומו במעמד אנשי הדתות.
אחיו של בעלה, שמואל שניאורסון, נשא את אחותה. אחיו של בעלה שלום שלמה שניארסון אביה של המשוררת הישראלית זלדה.
הנצחתה[עריכה]
בנות רבות נושאות את השם חנה ונוסדו מוסדות רבים לזכרה.
בין אלו ניתן למנות את 'קרן חנה' המסייעת במימון לנערות החפצות בלימוד בסמינרים יהודיים, רשת בתי הספר העל-יסודיים "בית חנה" לבנות[6], שכונת נחלת הר חב"ד בקריית מלאכי, נוסדה גם היא לזכותה[7], 'מכון חנה' לבנות בעלות תשובה[8].
בשנת תשע"ב (2012) בוועידה השנתית לענייני דת הנערכת בקזחסטן, העניק הראשון לציון הרב שלמה עמאר, במעמד הנוכחים, לנשיא קזחסטן נורסולטן נזרבייב את יומן הרבנית מתורגם לרוסית בשם הקהילה היהודית בקזחסטן ובשם הרבניים הראשיים לישראל, זאת לאחר שהזכיר אותה בנאומו במעמד אנשי הדתות[9].שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ספר אם
- בישראל בעריכת אליהו הכהן פרידמן, הוצאת קה"ת, תשמ"ג.
- הרבנית חנה שניאורסאהן: סקירה ביוגרפית, ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש (כפר חב"ד). תש"ס
- ספר אם המלכות, אישיותה ופעלה בהוצאת הרב אברהם שמואל בוקיעט, תשס"א
- קובץ אם המלכות בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי תשס"ה
- קובץ אם המלכות, בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, תשס"ט
- מנחם הרמן, הרבנית חנה: ציוני-דרך וסיפורים על הרבנית הצדקנית חנה, אמו של הרבי, 2014
- אדמור"י חב"ד ויהדות צרפת, בעריכת הרב זושא וולף, תשע"ו
קישורים חיצוניים[עריכה]
- רשימות הרבנית חנה באתר ועד הנחות בלה"ק.
- תולדת חייה 'קובץ לחיזוק ההתקשרות' חוברת ה'.
- "חנה למה תבכי?" • פטירתה של הרבנית חנה באתר col.
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ 'קובץ לחיזוק ההתקשרות' חוברת ה' ע' 3.
- ↑ 'קובץ לחיזוק ההתקשרות' שם
- ↑ תורת מנחם - התוועדויות תשמ"ה חלק א' - ו' תשרי. וראה גם 'רשימת זכרונות' מאת הרבנית חנה.
- ↑ מתוך ראיון שהעניק לרב מרדכי מנשה לאופר לקראת הוצאת הספר "ימי מלך" על שנותיו הראשונות של הרבי מלובביץ'
- ↑ שכתבם על שולי ספר התניא וספר הזוהר שהיו אצלו.
- ↑ נוסדו על ידי הרבי בשנת תשכ"ו (1966)
- ↑ נוסדה על ידי הרבי בשנת תשכ"ט (1969)
- ↑ נוסד בשנת תשל"ב (1972)
- ↑ תבנית:קישור חבד און ליין
This article "חנה שניאורסון" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:חנה שניאורסון. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
