Welcome to EverybodyWiki 😃 ! Nuvola apps kgpg.png Log in or ➕👤 create an account to improve, watchlist or create an article like a 🏭 company page or a 👨👩 bio (yours ?)...

חינוך ביקורתי

מתוך EverybodyWiki Bios & Wiki
קפיצה אל:ניווט, חיפוש

חינוך ביקורתי הוא שמה של פילוסופיה חינוכית ותנועה חברתית שפיתחה ומיישמת רעיונות מתוך התיאוריה הביקורתית ומסורות הקשורות אליה, כחלק משדה החינוך וחקר התרבות (הערה). פדגוגיה ביקורתית היא המושג בו משתמשים על מנת לתאר את נקודת המפגש בין עולם החינוך והתיאוריה הביקורתית (הערה). תומכי הפדגוגיה הביקורתית רואים בהוראה מעשה פוליטי מיסודו, דוחים את רעיון הנייטרליות של הידע, ודבקים בכך שסוגיות של צדק חברתי ודמוקרטיה אינן מופרדות מן ההוראה והלמידה (הערה). מטרתה של הפדגוגיה הביקורתית היא שחרור מדיכוי באמצעות טיפוח של חשיבה ביקורתית. הפדגוגיה הביקורתית גורסת כי פיתוח חשיבה ביקורתית מעודד את הפרט להשפיע ולשנות את העולם באמצעות ביקורת חברתית ופעולה פוליטית.

רקע[עריכה]

שורשי הפדגוגיה הביקורתית נטועים בעבודתו של פאולו פריירה מ-1968, פדגוגיה של מדוכאים. פריירה, פרופסור להיסטוריה ופילוסופיה של החינוך מאוניברסיטת רסיפה בברזיל, ביקש לפתח במשנתו פילוסופיה של חינוך מבוגרים שתפגין סולידריות עם המעמדות הנמוכים המצויים במאבק הישרדות, על ידי דיאלוג שיוביל למודעות וניתוח מציאות רחבים יותר. למרות שמשפחתו סבלה ממחסור ומרעב במהלך השפל הגדול, ראו העניים בפריירה ובמשפחתו בני מעמד בינוני, "כאנשים מעולם אחר שבאופן מקרי נפלו בטעות לתוך עולמם" (הערה). היכרותו מקרוב עם מעמדות ומגבלותיהם, הביאה את פריירה ל"התנגדות רדיקלית לחברה המעמדית" (הערה).

עבודותיו רבות ההשפעה של פריירה הפכוהו לאחד מן המחנכים הביקורתיים המפורסמים ביותר. רק לעיתים רחוקות עושה פריירה עצמו שימוש במונח "פדגוגיה ביקורתית" כאשר הוא מאתר את הפילוסופיה שלו. מטרתו המקורית של פריירה התמצתה בפרויקטים של קרוא וכתוב למבוגרים בברזיל, ורק מאוחר יותר התרחבה לטווח רחב של סוגיות חינוכיות וחברתיות. הפדגוגיה של פריירה נסבה אודות גישה אנטי-אוטוריטרית ואינטראקטיבית שנועדה לבחון סוגיות של יחסי-כוחות בקרב סטודנטים ופועלים. בלב תכנית הלימודים ניצבה מטרת מפתח שהתבססה על ביקורות פוליטיות וחברתיות של חיי היומיום. הפרקסיס של פריירה דרש את יישומן של פרקטיקות ותהליכים חינוכיים שנועדו לא רק ליצור סביבת למידה טובה יותר, אלא גם עולם טוב יותר (הערה). פריירה עצמו עמד על כך שזו לא היתה רק שיטה חינוכית, אלא דרך חיים שלמה (הערה)

פריירה ביקש לטפח את יכולתם של תלמידיו לחשוב באופן ביקורתי על מצבם החינוכי; אופן החשיבה הזה נלמד על ידי תרגול של פדגוגיה ביקורתית, שאפשרה להם "להכיר בקשר שבין בעיותיהם וחוויותיהם האישיות, ובין ההקשר החברתי בו הם מצויים" (הערה). פיתוח התודעה הזו היה השלב הראשון הדרוש ל'פרקסיס', בו מחזיק האדם את הכוח והידע הנחוצים לשם נקיטת פעולה נגד הדיכוי, תוך הדגשת חשיבותו של החינוך המשחרר; "הפרקסיס כולל מעגל של תיאוריה, יישום, הערכה, השתקפות, ולאחר מכן חזרה לתיאוריה. שינויים חברתיים הם התוצר של אותו הפרקסיס ברמה הקולקטיבית" (הערה).

הפדגוג הביקורתי איירה שור, תלמידו ושותפו המובהק של פריירה, הגדיר את הפדגוגיה הביקורתית כך:

הפדגוגיה הביקורתית חוקרת את יחסי הגומלין בין הוראה ולמידה. מצדדיה טוענים כי זהו תהליך מתמשך של מה שהם מכנים אי-למידה, למידה, למידה מחדש, רפלקציה, הערכה, והשפעתן של הפעולות הללו על התלמידים; ובמיוחד על תלמידים שהם מאמינים שבאופן היסטורי, נשללה מהם הזכות ללמוד כך במסגרת מערכת בתי הספר השמרנית.

הנרי ג'ירוקס ושותפים נוספים פיתחו מאז שנות ה-80 של המאה ה-20 את הפילוסופיה החינוכית שנוגעת לפדגוגיה הביקורתית,

Background[עריכה]

The educational philosophy has since been developed by Henry Giroux and others since the 1980s as a praxis-oriented "educational movement, guided by passion and principle, to help students develop a consciousness of freedom, recognize authoritarian tendencies, and connect knowledge to power and the ability to take constructive action".שגיאת תסריט: היחידה "פרמטרים" אינה קיימת. Freire wrote the introduction to his 1988 work, Teachers as Intellectuals: Toward a Critical Pedagogy of Learning. Another leading critical pedagogy theorist who Freire called his "intellectual cousin",שגיאת תסריט: היחידה "פרמטרים" אינה קיימת. Peter McLaren, wrote the foreword. McLaren and Giroux co-edited one book on critical pedagogy and co-authored another in the 1990s. Among its other leading figures in no particular order are bell hooks (Gloria Jean Watkins), Joe L. Kincheloe, Patti Lather, Antonia Darder, Gloria Ladson-Billings, Peter McLaren, Joe L. Kincheloe, Khen Lampert, Howard Zinn, Donaldo Macedo, Sandy Grande, Michael Apple, and Stephanie Ledesma. Educationalists including Jonathan Kozol and Parker Palmer are sometimes included in this category. Other critical pedagogues known more for their Anti-schooling, unschooling, or deschooling perspectives include Ivan Illich, John Holt, Ira Shor, John Taylor Gatto, and Matt Hern.

Critical pedagogy has several other strands and foundations.שגיאת תסריט: היחידה "פרמטרים" אינה קיימת. Postmodern, anti-racist, feminist, postcolonial, and queer theories all play a role in further expanding and enriching Freire's original ideas about a critical pedagogy, shifting its main focus on social class to include issues pertaining to religion, military identification, race, gender, sexuality, nationality, ethnicity, and age. Much of the work also draws on anarchism, György Lukács, Wilhelm Reich, postcolonialism, and the discourse theories of Edward Said, Antonio Gramsci, Gilles Deleuze (rhizomatic learning) and Michel Foucault. Radical Teacher is a magazine dedicated to critical pedagogy and issues of interest to critical educators. Many contemporary critical pedagogues have embraced Postmodern, anti-essentialist perspectives of the individual, of language, and of power, "while at the same time retaining the Freirean emphasis on critique, disrupting oppressive regimes of power/knowledge, and social change".שגיאת תסריט: היחידה "פרמטרים" אינה קיימת.

Developments[עריכה]

Like critical theory itself, the field of critical pedagogy continues to evolve.שגיאת תסריט: היחידה "פרמטרים" אינה קיימת. Contemporary critical educators, such as bell hooks and Peter McLaren, discuss in their criticisms the influence of many varied concerns, institutions, and social structures, "including globalization, the mass media, and race/spiritual relations", while citing reasons for resisting the possibilities to change.שגיאת תסריט: היחידה "פרמטרים" אינה קיימת. McLaren has developed a social movement based version of critical pedagogy that he calls revolutionary critical pedagogy, emphasizing critical pedagogy as a social movement for the creation of a democratic socialist alternative to capitalism.שגיאת תסריט: היחידה "פרמטרים" אינה קיימת.שגיאת תסריט: היחידה "פרמטרים" אינה קיימת.

Joe L. Kincheloe and Shirley R. Steinberg have created the Paulo and Nita Freire Project for International Critical Pedagogy at McGill University.שגיאת תסריט: היחידה "פרמטרים" אינה קיימת. In line with Kincheloe and Steinberg's contributions to critical pedagogy, the project attempts to move the field to the next phase of its evolution. In this second phase, critical pedagogy seeks to become a worldwide, decolonizing movement dedicated to listening to and learning from diverse discourses of people from around the planet. Kincheloe and Steinberg also embrace Indigenous knowledges in education as a way to expand critical pedagogy and to question educational hegemony. Joe L. Kincheloe, in expanding on the Freire's notion that a pursuit of social change alone could promote anti-intellectualism, promotes a more balanced approach to education than postmodernists.שגיאת תסריט: היחידה "פרמטרים" אינה קיימת.תבנית:Quote

One of the major texts taking up the intersection between critical pedagogy and Indigenous knowledge(s) is Sandy Grande's, Red Pedagogy: Native American Social and Political Thought (Rowman and Littlefield, 2004). In agreement with this perspective, Four Arrows, aka Don Trent Jacobs, challenges the anthropocentrism of critical pedagogy and writes that to achieve its transformative goals there are other differences between Western and Indigenous worldview that must be considered.שגיאת תסריט: היחידה "פרמטרים" אינה קיימת.שגיאת תסריט: היחידה "פרמטרים" אינה קיימת. Approaching the intersection of Indigenous perspectives and pedagogy from another perspective, critical pedagogy of place examines the impacts of place.

In the classroom[עריכה]

Ira Shor, a professor at the City University of New York, provides for an example of how critical pedagogy is used in the classroom. He develops these themes in looking at the use of Freirean teaching methods in the context of the everyday life of classrooms, in particular, institutional settings. He suggests that the whole curriculum of the classroom must be re-examined and reconstructed. He favors a change of role of the student from object to active, critical subject. In doing so, he suggests that students undergo a struggle for ownership of themselves. He states that students have previously been lulled into a sense of complacency by the circumstances of everyday life and that through the processes of the classroom, they can begin to envision and strive for something different for themselves.

Of course, achieving such a goal is not automatic nor easy, as he suggests that the role of the teacher is critical to this process. Students need to be helped by teachers to separate themselves from unconditional acceptance of the conditions of their own existence. Once this separation is achieved, then students may be prepared for critical re-entry into an examination of everyday life. In a classroom environment that achieves such liberating intent, one of the potential outcomes is that the students themselves assume more responsibility for the class. Power is thus distributed amongst the group and the role of the teacher becomes much more mobile, not to mention more challenging. This encourages the growth of each student's intellectual character rather than a mere "mimicry of the professorial style."שגיאת תסריט: היחידה "פרמטרים" אינה קיימת.

Teachers, however, do not simply abdicate their authority in a student-centred classroom. In the later years of his life, Freire grew increasingly concerned with what he felt was a major misinterpretation of his work and insisted that teachers cannot deny their position of authority.

תבנית:Quote

And due to the student-centeredness that critical pedagogy insists upon, there are inherent conflicts associated with the "large collections of top-down content standards in their disciplines".שגיאת תסריט: היחידה "פרמטרים" אינה קיימת. Critical pedagogy advocates insist that teachers themselves are vital to the discussion about Standards-based education reform in the United States because a pedagogy that requires a student to learn or a teacher to teach externally imposed information exemplifies the banking model of education outlined by Freire where the structures of knowledge are left unexamined. To the critical pedagogue, the teaching act must incorporate social critique alongside the cultivation of intellect.

Joe L. Kincheloe argues that this is in direct opposition to the epistemological concept of positivism, where "social actions should proceed with law-like predictability".שגיאת תסריט: היחידה "פרמטרים" אינה קיימת. In this philosophy, a teacher and their students would be served by Standards-based education where there is "only be one correct way to teach" as "[e]veryone is assumed to be the same regardless of race, class, or gender".שגיאת תסריט: היחידה "פרמטרים" אינה קיימת. Donald Schön's concept of "indeterminate zones of practice" illustrates how any practice, especially ones with human subjects at their center, are infinitely complex and highly contested, which amplify the critical pedagogue's unwillingness to apply universal practices.שגיאת תסריט: היחידה "פרמטרים" אינה קיימת.

Furthermore, bell hooks, who is greatly influenced by Freire, points out the importance of engaged pedagogy and the responsibility that teachers, as well as students, must have in the classroom:שגיאת תסריט: היחידה "פרמטרים" אינה קיימת.

תבנית:Quote

Resistance from students[עריכה]

Students sometimes resist critical pedagogy. Student resistance to critical pedagogy can be attributed to a variety of reasons. Student objections may be due to ideological reasons, religious or moral convictions, fear of criticism, or discomfort with controversial issues. Kristen Seas argues: "Resistance in this context thus occurs when students are asked to shift not only their perspectives, but also their subjectivities as they accept or reject assumptions that contribute to the pedagogical arguments being constructed."שגיאת תסריט: היחידה "פרמטרים" אינה קיימת. Karen Kopelson asserts that resistance to new information or ideologies, introduced in the classroom, is a natural response to persuasive messages that are unfamiliar.

Resistance is often, at the least, understandably protective: As anyone who can remember her or his own first uneasy encounters with particularly challenging new theories or theorists can attest, resistance serves to shield us from uncomfortable shifts or all-out upheavals in perception and understanding-shifts in perception which, if honored, force us to inhabit the world in fundamentally new and different ways.שגיאת תסריט: היחידה "פרמטרים" אינה קיימת.

Kristen Seas further explains: "Students [often] reject the teacher's message because they see it as coercive, they do not agree with it, or they feel excluded by it."שגיאת תסריט: היחידה "פרמטרים" אינה קיימת. Karen Kopelson concludes "that many if not most students come to the university in order to gain access to and eventual enfranchisement in 'the establishment,' not to critique and reject its privileges."שגיאת תסריט: היחידה "פרמטרים" אינה קיימת. To overcome student resistance to critical pedagogy, teachers must enact strategic measures to help their students negotiate controversial topics.

Critical pedagogy of teacher education[עריכה]

The rapidly changing demographics of the classroom in the United States has resulted in an unprecedented amount of linguistic and cultural diversity. In order to respond to these changes, advocates of critical pedagogy call into question the focus on practical skills of teacher credential programs. "[T]his practical focus far too often occurs without examining teachers' own assumptions, values, and beliefs and how this ideological posture informs, often unconsciously, their perceptions and actions when working with linguistic-minority and other politically, socially, and economically subordinated students."שגיאת תסריט: היחידה "פרמטרים" אינה קיימת. As teaching is considered an inherently political act to the critical pedagogue, a more critical element of teacher education becomes addressing implicit biases (also known as implicit cognition or implicit stereotypes) that can subconsciously affect a teacher's perception of a student's ability to learn.שגיאת תסריט: היחידה "פרמטרים" אינה קיימת.

Advocates of critical pedagogy insist that teachers, then, must become learners alongside their students, as well as students of their students. They must become experts beyond their field of knowledge, and immerse themselves in the culture, customs, and lived experiences of the students they aim to teach.

History[עריכה]

During South African apartheid, legal racialization implemented by the regime drove members of the radical leftist Teachers' League of South Africa to employ critical pedagogy with a focus on nonracialism in Cape Town schools and prisons. Teachers collaborated loosely to subvert the racist curriculum and encourage critical examination of religious, military, political, and social circumstances in terms of spirit-friendly, humanist, and democratic ideologies. The efforts of such teachers are credited with having bolstered student resistance and activism.תבנית:Citation needed

Criticism[עריכה]

Philosopher John Searle characterizes the goal of Giroux's form of critical pedagogy "to create political radicals", thus highlighting the antagonistic moral and political grounds of the ideals of citizenship and "public wisdom."שגיאת תסריט: היחידה "פרמטרים" אינה קיימת. These varying moral perspectives of what is "right" are to be found in what John Deweyשגיאת תסריט: היחידה "פרמטרים" אינה קיימת. has referred to as the tensions between traditional and progressive education. Searle argues that critical pedagogy's objections to the Western canon are misplaced and/or disingenuous:

Precisely by inculcating a critical attitude, the "canon" served to demythologize the conventional pieties of the American bourgeoisie and provided the student with a perspective from which to critically analyze American culture and institutions. Ironically, the same tradition is now regarded as oppressive. The texts once served an unmasking function; now we are told that it is the texts which must be unmasked.שגיאת תסריט: היחידה "פרמטרים" אינה קיימת.

Maxine Hairston takes a hard line against critical pedagogy in the first year college composition classroom and argues, "everywhere I turn I find composition faculty, both leaders in the profession and new voices, asserting that they have not only the right, but the duty, to put ideology and radical politics at the center of their teaching."שגיאת תסריט: היחידה "פרמטרים" אינה קיימת. Hairston further confers,

When classes focus on complex issues such as racial discrimination, economic injustices, and inequities of class and gender, they should be taught by qualified faculty who have the depth of information and historical competence that such critical social issues warrant. Our society's deep and tangled cultural conflicts can neither be explained nor resolved by simplistic ideological formulas.שגיאת תסריט: היחידה "פרמטרים" אינה קיימת.

Sharon O'Dair (2003) says that today compositionists "focus [...] almost exclusively on ideological matters",שגיאת תסריט: היחידה "פרמטרים" אינה קיימת. and further argues that this focus is at the expense of proficiency of student writing skills in the composition classroom.שגיאת תסריט: היחידה "פרמטרים" אינה קיימת. To this end, O'Dair explains that "recently advocated working-class pedagogies privilege activism over" language instruction."שגיאת תסריט: היחידה "פרמטרים" אינה קיימת. Jeff Smith argues that students want to gain, rather than to critique, positions of privilege, as encouraged by critical pedagogues.שגיאת תסריט: היחידה "פרמטרים" אינה קיימת. There are a wide variety of views in opposition to critical pedagogy in the first year composition classroom, these are but a few.

See also[עריכה]

תבנית:Div col

  • Adult education
  • Critical psychology
  • Critical thinking
  • Inclusive school
  • John Asimakopoulos
  • Praxis intervention
  • Praxis School
  • Rouge Forum
  • Social criticism
  • Student voice

תבנית:Div col end

Further reading[עריכה]

Gottesman, Isaac (2016), The Critical Turn in Education: From Marxist Critique to Poststructuralist Feminism to Critical Theories of Race (New York: Routledge)

References[עריכה]

תבנית:Reflist

תבנית:Critical theory תבנית:Freire


[[Category:Critical pedagogy| ]] [[Category:Philosophy of education]] [[Category:Pedagogy]] [[Category:Critical theory]] [[Category:Popular education]] [[Category:Marxist theory]]


This article "חינוך ביקורתי" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:חינוך ביקורתי. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.



עוגיות עוזרות לנו לספק את השירותים שלנו. שימוש בשירותים שלנו מהווה את הסכמתך לשימוש בעוגיות.