חיים יוסף גוטליב
הרב חיים יוסף גוטליב (נכתב גם גאטליב, ה'תק"נ 1790- ד' אדר א' תרכ"ז 9 בפברואר 1867) היה רב ומנהיג וכיהן כרב של טערצאל וסטרופקוב. מבכירי תלמידיו של החתם סופר
קורות חייו[עריכה]
נולד ליהודה (אריה). בעיירה טעראל שבהונגריה. בילדותו עברה משפחתו לקראלי. שם למד בגמינזיא כדרך בני עשירים, יום אחד במהלך רכיבה על סוס, התפרע הסוס וכמעט גרם למותו, בעקבות זאת נדר נדר שאם ינצל, יקדיש את חייו לתורה ולעבודת ה', לאחר שניצל קיים את נדרו ועזב את הגמנזיא והחל ללמוד תורה בהתמדה.
את דרכו בתורה החל אצל רבותיו ראשי הישיבות בקראלי: רבי משה עסטרייכר ורבי יקותיאל וואלף, בעל "עמק המלך". לאחר מכן נסע לפרשבורג ללמוד בישיבתו של רבי משה סופר, בעל "החתם סופר". שם ינק תורה ויראה, ודבק ברבו עד יומו האחרון.
בצעירותו, התרחק מדרכי החסידות, אך לאחר נישואיו התקרב לגדולי החסידות, ביניהם רבי יצחק אייזיק מקאליב , רבי נפתלי מרופשיץ ורבי חיים מצאנז.
משפחתו[עריכה]
בשנת ה' תקע"ג בהיותו בן 23 נישא בזו"ר לרבנית בריינדל בתו של הגביר מאיר ליכטנשטיין מטערצאל מצאצאי רבי יצחק חיות. נולדו להם חמשה בנים ובת. לאחר פטירתה נשא את אחותה וויטל אלמנת רבי מרדכי צימענט[1]
הנהגה רוחנית[עריכה]
בצעירותו התגורר אצל חותנו שם הקדיש את זמנו ללימוד התורה. במקביל שימש כר"מ בישיבתו של רבי יחזקאל פאנעט. לאחר שהרב פאנעט עבר לכהן כרב בקארלסבורג, מילא את מקומו כרב בטארצל. ועמד בראשות הישיבה המקומית במשך כעשרים וחמש שנים,
בתחילה היה הרב גוטליב רחוק מעולם החסידות, אך בהשפעת חותנו התקרב לחסידות והיה מתלמידיהם של האדמו"רים מקאליב, מרימינוב, וראפשיץ. לאחר פטירת האדמו"ר מראפשיץ, התקרב לאדמו"ר רבי חיים מצאנז, שכיבדו במיוחד.
בשנת ה'תר"א, בהמלצת האדמו"ר מצאנז, מונה לרב העיר סטרופקוב. הוא נודע בהנהגתו התקיפה כנגד רוחות ההשכלה ובבקיאותו בתורת הנסתר. היה מפורסם במידת הביטחון שלו ובכוח ישועותיו. מסופר עליו שזכה מספר פעמים לגילוי אליהו הנביא.
פטירתו[עריכה]
לקראת שבת מברכים אדר ב' ה'תרכ"ז נסע לצאנז, לביקורו האחרון אצל רבו רבי חיים מצאנז. בשובו לביתו נחלש מאוד, ובד' באדר ב' ה'תרכ"ז השיב את נשמתו לבורא. נטמן בבית העלמין הישן של סטרופקוב שבסלובקיה (כיום כפר טיסמניץ). מקום קברו היה למוקד עלייה לרגל עבור רבים מבקשי ישועה.
ספרו[עריכה]
"טיב גיטין וקידושין" - בו מופיעים מעט מאוד מהשיעורים שמסר בישיבה, (מאחר שרוב הכתבים אבדו) נדפסו על ידי בניו באונגוואר בשנת תרכ"ח.
מורשתו והנצחתו[עריכה]
על אף שכיהן כאדמו"ר לכל דבר ועניין ציווה על בניו שלא ימשיכו לכהן כאדמו"רים.[2]
מיד לאחר השואה, הוקם לזכרו ישיבת "רבינו חיים יוסף" - בית הוראה. במרכז ירושלים. על ידי נכדו הרב שלמה גוטליב.
קורות חייו מופיעים באריכות בספר תולדות איש חי על ידי הרב אברהם מאיר איזראעל ומובאים בספר היחס בו מרוכזים ומפורטים כל צאצאיו עד לדורנו אנו
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
This article "חיים יוסף גוטליב" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:חיים יוסף גוטליב. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
