חזון (עתיד)
חזון הוא ביטוי המתאר שאיפה ארוכת טווח, שיש בה תיאור כללי של המציאות העתידית כפי שבעל החזון תופס אותה.
אטימולוגיה[עריכה]
המילה חָזוֹן מבוססת על השורש המקראי ח־ז־י/ה (חָזָה) שעניינו ראייה, ובמקרא היא משקפת לרוב את מה שראה נביא בהתגלות אלוהית ומסר הלאה כבשורה על הצפוי בעתיד. מבחינה מורפולוגית, הבסיס להיווצרותה של חָזוֹן הוא המשקל הפרוטו־שמי qatalān*, המציין פעמים רבות שמות־עצם מופשטים. משקל זה הוא למעשה חיבור של המשקל הקדום qatal* עם הסיומת ān-. qatalān* מופיע בעברית במספר שינויים, שעיקרם הנמכת תנועת ה־a הראשונה (החריג היחיד לכך הוא המילה שַׁבָּתוֹן, המשמרת תנועה זו) והפיכתה הגורפת של הסיומת ān- ל־וֹן. המשקל משתקף בעברית בצורות שונות: פעם אחת (בלבד) הוא מופיע בצורת קַטָּלוֹן (שַׁבָּתוֹן); פעמיים הוא מופיע בצורת קְטָלוֹן (רְעָבוֹן ופְּרָזוֹן); ובכל יתר הפעמים הוא מופיע בצורת קִטָּלוֹן (למשל שִׁבָּרוֹן וגִּלָּיוֹן).מילים מגזרת ל"ה המשקפות את qatalān* משויכות למשקל קִטָּלוֹן, אך הן מופיעות בעברית ללא חוקיות צורנית ברורה: חלק מהן מופיעות בצורת קִטָּלוֹן ללא כל שינוי (למשל הִגָּיוֹן ונִקָּיוֹן), בעוד שבאחרות נשמטת הה"א השורשית לחלוטין והאות השורשית הראשונה מנוקדת בקמץ (למשל הָמוֹן, רָצוֹן ועָוֹן). השורש ח־ז־י/ה משקף היטב אי־חוקיות צורנית זו: בעוד שהמילה חִזָּיוֹן משתייכת לקטגוריה הראשונה, חָזוֹן הנרדפת לה משתייכת לקטגוריה השנייה.
במקרא ובחז"ל[עריכה]
במקרא, הביטוי חזון משמש לרוב בהקשר נבואי. החזון המפורסם ביותר בתנ"ך הינו חזון ישעיהו, המופיע עם תחילת הספר:
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה
— ישעיהו א, א
הספר המפורסם "חזון איש" מבוסס על פתיחת פסוק זה, ורומז על שם מחברו: אברהם ישעיהו.
על פי חז"ל, חזון הינו אחד מעשר דרכי נבואה, והקשה ביותר מביניהן:
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
"בעשרה לשונות דברה הנבואה: אמירה, הגדה, חידה, משל, מליצה, נבואה, משא, הטפה, וחזון ואין את מוצא קשה מכולן אלא חזון. שכן אמר ישעיה חזות קשה הוגד לי, וכשנגלה הקב״ה על אברהם בחזון נגלה עליו היה מתירא שנגלה עליו בדבר קשה שנאמר אחר הדברים האלה וגו׳ במחזה לאמר, אמר לו הקב״ה מתיירא אתה שנראיתי לך בחזון חייך שאיני מראה לבניך אלא בחזון היאך אני פורע משונאיהם, שכך ראה דניאל שנאמר חזה הוית בחזוי ליליא וארו ארבעא רוחי שמיא מגיחן לימא רבא, אף הגואל שהוא גואל לבניך בחזון אני מראה אותו לבניך שנאמר חזה הוית בחיזו ליליא וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתי הוה ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרובוהי, אל תתיירא שנגליתי לך בחזון אל תירא אברם וגו׳".
— ילקוט שמעוני ישעיהו רמז שפה
חיזוי עתידות[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. במדינות שונות יש חוקים האוסרים על חיזוי עתידות. למשל, מדינת ניו יורק אוסרת על ניבוי עתידות[1], ומדינת מסצ'וסטס קובעת שהוצאת כסף במצג שווא של חיזוי עתידות היא עבירה פלילית[2]. עם זאת, בית משפט לערעורים של ארצות הברית קבע שהזכות לעסוק בניבוי עתידות מוגנת על ידי התיקון הראשון לחוקת ארצות הברית ועל כן חוק האוסר על עיסוק בניבוי עתידות בלינקולן, בטל[3]. החלטה דומה ניתנה ב-1985 על ידי בית המשפט העליון של קליפורניה[4].
בחלק ממדינות ארצות הברית יש חוקים הדורשים רישיון לעסוק בניבוי עתידות. רישיונות כאלו דרושים, למשל באנאפוליס[5] ובמדינת מסצ'וסטס, בה הרישיונות ניתנים בידי הרשויות המקומיות[6][7] ויש צורך בהודעה לצורך התנגדויות לכל בית ספר, כנסייה ובית חולים במרחק של עד כ-150 מטר ממקום העסק לחיזוי עתידות[8].
עתידנות חוקית[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. העתידנות לא מתיימרת לחזות את העתיד במדויק, אלא מצביעה על מגמות קיימות ומנתחת על בסיסן את הצפוי. העתידנות עוסקת בנושאים שונים, כגון כלכלה וחברה, טכנולוגיה, יחסים בינלאומיים ועוד. על-מנת לבצע תחזיות בתחומים שונים נעשה שימוש מתודולוגיות שונות, ביניהן: חיוץ (זיהוי המגמה, זיהוי קצב השינוי ועל בסיס זה קביעת ההמשך בעתיד), סיעור מוחות, "סקר דלפי" (בו המשתתפים בסיעור המוחות עונים על שאלון חשאי, חושפים את התשובות ועורכים דיון, וחוזר חלילה עד להגעה להסכמה), ו"הגישה הגאוגרפית" המתמקדת בחקר עתיד היחסים הבינלאומיים, ונקודת המוצא שלה היא שמה שמניע סכסוכים בינלאומיים הוא פחד טריטוריאלי.
בחקר העתיד, נוהגים לחקור חמישה טווחי זמן שונים: הטווח המיידי (עד 2–3 שנים); הטווח הקצר (10-3 שנים); הטווח הבינוני (30-10 שנים); הטווח הארוך (50-30 שנים); הטווח הארוך מאוד (100-50 שנים).
השימוש הנפוץ בעת החדשה[עריכה]
בעת החדשה משמש הביטוי לרוב בהקשרו הבסיסי, ראייה. עם זאת, כהשפעה מהחזון הנבואי הוא מתאר ראייה שאיננה מוחשית, אלא נובעת ממחשבותיו של החוזה ביחס למציאות העתידית. בפוליטיקה ובעולם העסקים, מתאר בדרך כלל החזון תוכנית אסטרטגית סדורה למימוש שאיפות, ערכיות וכלכליות. בימינו, הביטוי הנושא את משמעות החזון המקורית הוא התחזית, המתיימרת לקבוע את המתרחש בעתיד. ביטויה הנפוץ ביותר הוא תחזית מזג האוויר המשודרת בתדירות יומיומית באמצעי המדיה השונים.
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ N.Y. PEN. LAW § 165.35 : NY Code - Section 165.35: Fortune telling
- ↑ Massachusetts Laws, PART IV, TITLE I, CHAPTER 266, Section 75
- ↑ Argello v. City of Lincoln, 143 F. 3d 1152 - Court of Appeals, 8th Circuit 1998
- ↑ John M. Glionna, Fortuneteller License Law Called Biased, Los Angeles Times, July 21, 2003
- ↑ Fortune Telling License Application
- ↑ AMBER BOLLMAN, Fortune Teller Deregulation, April 1, 2000, Commonwealth
- ↑ INSTRUCTIONS FOR FORTUNE TELLER LICENSES, Licensing Board for the City of Boston
- ↑ INSTRUCTIONS FOR FORTUNE TELLER LICENSES
This article "חזון (עתיד)" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:חזון (עתיד). Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
