חוקי התורה וחוקי חמורבי
חוקי התורה החוקים הדתיים המופיעים בחמשת הספרים הראשונים של התנ"ך, שעל פי המסורת היהודית הם דברי אלוהים (יהדות) אשר נכתבו על ידי הנביא משה, במאה הארבע עשרה לפנה"ס, ועל פי המחקר המודרני נכתבו ונערכו בין המאות ה-7 וה-2 לפנה"ס על ידי מספר לא ידוע של כותבים ועורכים.
חוקי חמורבי הם קודקס החוקים הנודע והמקיף בחוקי המזרח הקדום, והראשון שנתגלה בעת החדשה. הקובץ חובר נחקק ונכתב על אסטלה בשנת שלטונו האחרונה[1] של חמורבי מלך בבל[2], השליט השישי בשושלת הבבלית הראשונה, במאה השמונה עשרה לפנה"ס.
גילויים של חוקי חמורבי בראשית המאה ה-20 עורר פולמוס סוער על יחסי העולם המסופוטמי הקדום והתנ"ך היהודי. בפולמוס לקחו חלק חוקרי מקרא ותאולוגים יהודים ונוצרים, והוא נסוב על אפשרות השפעתם של חוקי חמורבי על חוקי התורה בשל קדימותם הכרונולוגית והדמיון הקיים ביניהם.
לצד הדמיון, קיימים גם הבדלים מסוימים בין קובצי החוקים.
השוואה בין החוקים[עריכה]
גישה מחקרית[עריכה]
רצח[עריכה]
האיסור המקראי על רצח, ועונש המוות הכרוך בו, נגזר מצלמו האלוהי של האדם:
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם: (שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר בראשית, פרק ט', פסוק ו')
בעוד חוקי חמורבי מקנים לגואל הדם זכות למחול על מעשה רצח, לשעבד את הרוצח או לקחת את כספו שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרוש מקור], בתורה, בה מעשה הרצח מהווה חטא גם כלפי אלוהים, אין זכר לאפשרויות כאלו, ואף נאסר להמיר בכסף את עונשו של רוצח: שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
הבדל הנוגע לחוקים העוסקים בנזקי בהמה. על פי משפט התורה, שור שנגח אדם והרגו מוצא להורג בסקילה (בין שור מועד ובין תם), בעוד בחוקי חמורבי אין מקבילה לענישת בעלי חיים.
מקור הדין הייחודי הזה בהשקפת המקרא בדבר צלם האלוהים שבאדם:
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ מִיַּד כָּל חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ וּמִיַּד הָאָדָם מִיַּד אִישׁ אָחִיו אֶדְרֹשׁ אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם: שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם: (שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר בראשית, פרק ט', פסוקים ה'-ו')
ניאוף[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
חמורבי: אם אשת איש נתפסה במשכב עם איש אחר, יתפסו את שניהם ואל המים ישליכום. אם יחיה בעל האישה את אשתו - והחיה המלך את עבדו (הגבר השני) (חוק 129)
תורה: כִּי יִמָּצֵא אִישׁ שֹׁכֵב עִם אִשָּׁה בְעֻלַת בַּעַל וּמֵתוּ גַּם שְׁנֵיהֶם: (שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר דברים, פרק כ"ב, פסוק כ"ב)
חוקי חמורבי (בדומה לחוקי החתים וחוקי אשור התיכונה[3]) מקנים לבעל זכות למחול לאשתו הנואפת ולהצילה מדין מוות, ואילו בתורה לא עולה כלל אפשרות כזו. זאת משום שגם חטא הניאוף, בדומה לרצח, נחשב כחטא כלפי אלוהים, כפי שעולה מדברי יוסף לאשת פוטיפר, בהם דחה את פיתוייה, אך את עוון הניאוף עמה לא תיאר ככפיות טובה כלפי אדונו, אלא "וחטאתי לאלוהים"[4].
עדות שקר[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
חמורבי: אם יצא איש אל עדות סרה במשפט, ואת אשר אמר לא הוכיח, אם הדין ההוא דין מוות, האיש ההוא יומת: אם יצא אל עדות השעורה או הכסף, את עונש הדין ההוא יישא: (חוקים 4-3)
תורה: כִּי יָקוּם עֵד חָמָס בְּאִישׁ לַעֲנוֹת בּוֹ סָרָה: וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב לִפְנֵי ה' לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים וְהַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר יִהְיוּ בַּיָּמִים הָהֵם: וְדָרְשׁוּ הַשֹּׁפְטִים הֵיטֵב וְהִנֵּה עֵד שֶׁקֶר הָעֵד שֶׁקֶר עָנָה בְאָחִיו: וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו: (שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר דברים, פרק י"ט, פסוקים ט"ז-י"ט)
בשני החוקים נענש עד השקר בהתאם לעונש שביקש לחייב את זולתו, מידה כנגד מידה. עם זאת, עולה גם הבדל משמעותי - חוקי חמורבי מחייבים עד שקר אם לא הוכיח את טענתו, בעוד התורה מחייבת אותו רק אם בית הדין הוכיח היטב שעדותו שקרית.
חטיפה[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
גנבה[עריכה]
הבדל בולט הוא השימוש הנרחב שנעשה בחוקי חמורבי בענישה גופנית ובעונש מוות. מקרים רבים של גנבה וגזל כרוכים בחוקי חמורבי בעונש מוות (למשל, חוקים 7 ו-9), ואילו התורה, בדומה לחוקי אשנונה, נמנעת מהטלת דין מוות על עבירות ממון. אם נתפס גנב ואין בידו כסף לשלם על גנבתו קובעת התורה את דינו לעבדות הקצובה בזמן, ואילו בחוקי חמורבי הוא נידון למוות (חוק 8).
רק במקרה של הבא במחתרת מתירה התורה את הריגתו של גנב, אך לצורך הגנה עצמית בלבד:
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
אִם בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְהֻכָּה וָמֵת - אֵין לוֹ דָּמִים: אִם זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלָיו - דָּמִים לוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם, אִם אֵין לוֹ וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ (שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר שמות, פרק כ"ב, פסוקים א'-ב')
לעומת זאת, בחוקי חמורבי הבא במחתרת מומת כעונש: שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
כי יחתור איש בבית ונתפש, בפני המחתרת הזאת יומת ושם יקבר: (חוק 21)
עבדות[עריכה]
לפי חוקי חמורבי:
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
אם אמר יאמר עבד אל אדוניו "לא אדוני אתה" והוכיחו עליו כי עבדו הוא – אדוניו את אזנו יקצץ (חוק 282).
תפקידו של העבד לשמוע בקול אדונו, ולפיכך האוזן מסמלת את העבדות, ועבד שכופר בעבדותו, תקצץ אוזנו. גם בתורה האוזן מסמלת את העבדות, אולם היא נרצעת דווקא במקרה ההפוך, של עבד שמבקש להישאר בעבדותו בתום התקופה הקצובה לה:[5]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי. וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם[6].
חוקי חמורבי מתירים לאדון לנהוג בעבדו כרצונו, ואילו בתורה, אם הכה אדון את עבדו ועשה בו מום, הוא מחויב לשחררו לחופשי: שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
כמו כן, חוקי חמורבי גוזרים עונש מוות על אדם המחביא עבד בורח (חוק 16), ואילו התורה אוסרת להסגיר עבד בורח לאדוניו:שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
ענישת קרובים[עריכה]
הבדל חד ובולט נוגע לענישת קרובים. חוקי חמורבי מענישים לעיתים את קרובי המזיק, בהתאם לנזקם של קרובי הניזק: אם הרג אדם אישה בהריון - את בתו ימיתו (חוק 210). אם קרס בית והרג את בנו של בעל הבית - את בנו של הבנאי ימיתו (חוק 230). בתורה לעומת זאת מודגש בצורה חד משמעית:שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
עקרון מידה כנגד מידה[עריכה]
החוק המקראי קובע:
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
בדומה לכך קובעים חוקי חמורבי:
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
אם השחית איש את עין רעהו – את עינו ישחיתו (חוק 196).
אם שיבר את עצם רעהו, את עצמו ישברו (חוק 197).
אם את עין משכנם ישחית, או את עצם משכנם ישבור - מנה כסף ישקול (חוק 198).
אם הכה איש את שן רעהו, את שִׁנּוֹ יכו (חוק 200).
אם את שן משכנם יפיל שליש מנה כסף ישקול (חוק 201).
על אף העיקרון המשותף של ענישה מידה כנגד מידה, מצוי כאן גם פער בולט: בעוד בתורה ישנו שוויון בפני החוק, בחוקי חמורבי החוק תלוי במעמדות חברתיים - נזק גופני גורר עונש מידה כנגד מידה, אך אם הנפגע הוא בן המעמד הנמוך (משכנם) המזיק מתחייב בקנס כספי בלבד. גם גובה הפיצוי בדיני ממונות מבוסס על מעמד חברתי.
משכון[עריכה]
התורה מגבילה מאוד את יכולתו של נושה לקחת משכון מבעל חובו:שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב כִּי נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל: (שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר דברים, פרק כ"ד, פסוק ו')
אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ: כִּי הִוא כסותה [כְסוּתוֹ] לְבַדָּהּ הִוא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ בַּמֶּה יִשְׁכָּב וְהָיָה כִּי יִצְעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי: (שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר שמות, פרק כ"ב, פסוקים כ"ה-כ"ו)
לעומת זאת, חוקי חמורבי קובעים שניתן לקחת כמשכון אפילו בני אדם:שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
כי תהיה לאיש על רעהו משאת בר וכסף וחבל חבולתו נפש, ומתה הנפש החבולה בבית חובלה כמות כל האדם, אין טענה על כך בדין. וכי תמות הנפש החבולה בבית חובלה, כי התעמר בה והלך עמה בקרי, והוכיח בעל הנפש החבולה על הסוחר, אם בן האיש הוא - את בנו ימיתו, ואם עבד האיש הוא - שלישית המנה כסף ישקול, וגם כל אשר הִלווה אבד (חוקים 115-116).
ממצאים ארכאולוגיים[עריכה]
חוקי חמורבי נמצאו על גבי מצבת אבן גדולה בחפירה שנערכה בשנים 1901–1902 בעיר שושן, בירת עילם, על ידי משלחת צרפתית. תקופת חמורבי מתוארכת בדרך כלל בין השנים 1958 ל-1916 לפני הספירה[8]. בשנות ה-40 נמצאו בעיראק חוקי אשנונה המוקדמים יותר, הקדומים לחוקי חמורבי ושנמצאו באזור שנכבש על ידו.
בשנת 2010 נמצאו בתל חצור תעודות מהמאה ה-17 או ה-18 לפני הספירה, בחפירה שבוצעה על ידי אמנון בן תור ושרון צוקרמן, שמצאו דמיון סגנוני ותוכני בין התעודות לחוקי חמורבי. התעודות נכתבו באכדית, שהיא הייתה השפה הנפוצה למסחר במזרח התיכון של אותה העת, שתי התעודות שנמצאו הכילו כ-20 מילים, ומתוכן פוענחו שתי מילים: "אדון" ו"עבד", ומילה נוספת "הקשורה לחלקי גוף"[9].
משמעות הדמיון בין החוקים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
חוקי חמורבי נחקקו מאות שנים לפני שניתנה התורה על פי הכרונולוגיה המקראית, ולמעלה מאלף שנים לפני שנכתבה לפי מבקרי המקרא. הדמיון בין חוקי חמורבי לחוקי התורה הוביל כמה מן החוקרים לטעון להשפעה ישירה של חוקי חמורבי על חוקי התורה. טענה זו הייתה מקובלת מאוד עם גילוי החוקים, אך כיום רק מעטים אוחזים בה והעמדה הרווחת שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרוש מקור] גורסת שהדמיון בין חוקי חמורבי וספר הברית נובע ממסורות מסופוטמיות שנשתמרו בעל פה והיוו בסיס למשפט באזורנו. השינוי בעמדת החוקרים נבע הן מן הקושי להוכיח השפעה ספרותית ישירה, הן מגילויים של קובצי חוק אחרים מאזור מסופוטמיה, ובייחוד חוקי אשנונה, המקיימים אף הם זיקות לחוקי התורה. בניגוד לחוקי חמורבי, חוקי אשנונה לא הועתקו ונלמדו לאורך הדורות, וקשה מאוד להניח שהחוק המקראי הושפע מהם ישירות[10].
משה צבי סגל הציג את ההבדל העקרוני בין קובצי החוקים כך: שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."הקרבה היא רק בצורתם החיצונית של החוקים. בכל הנוגע לרוחם של החוקים ולתוכנם המוסרי רחוקים הם חוקי חמורבי מחוקי התורה כרחוק הדת האלילית מאמונת יי הצרופה. חקי חמורבי הם תקנות שתקנו השליטים במדינה כדי לשמר על הסדר והשלום בחברה ועל זכיותיהם של התקיפים. חקי התורה הם מצוות מאת יי שנועדו להגשים בחיי היחיד והחברה את הצדק והמוסר של התורה ולהגן על החלש מפני התקיף ממנו."[11]
ביהדות האורתודוקסית[עריכה]
לאחר גילוי חוקי חמורבי העמדה האורתוקודסית הייתה דחייה של ההשערות בנוגע להשפעת חוקים אלה על חוקי התורה, כיוון שהן סותרות את האמונה היהודית במקור האלוהי של התורה. עם זאת, חלק מההוגים האורתודוקסיים קיבלו את ההנחה על הדמיון בין החוקים, תוך שהם מסבירים מדוע הדמיון בין החוקים אינו סותר את המקור האלוהי של התורה. הרב אברהם יצחק קוק בכתביו הציע שני הסברים לכך: א. הדמיון אינו נובע מזיקה ישירה בין החוקים, אלא לשניהם מקור אלוהי משותף, וחוקי חמורבי משקפים מסורות שהונחלו דרך נביאים קדומים כאדם הראשון, נח, שם ועבר. ב. התורה שימרה את החוקים שהיו מקובלים במזרח התיכון, כל עוד נמצא בהם היגיון מוסרי בסיסי, כיוון שהתורה צריכה להיות מותאמת לטבע האדם, שמשתקפת בחוקים שהנהיגה התרבות האנושית. לכן התורה השתמשה בחוקים האלה כבסיס לחוקים האלוהיים שמטרתם לשפר ולפתח את האנושות[12].
ראו גם[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- מאיר מלול, קובצי הדינים, פרדס הוצאה לאור, 2010
- מרדכי כוגן, חוקי התורה וחוקי המזרח הקדום, לא לבדד ישכון: ישראל ושכניו בימי הבית הראשון, ישראל-משרד החינוך והאוניברסיטה העברית בירושלים, 2000, בספרייה הווירטואלית של מטח
קישורים חיצוניים[עריכה]
- הרב ד"ר יואל בן נון, משפטי התורה מול דיני המזרח הקדום, אתר התנ"ך של מכללת הרצוג
- הרב אורי שרקי, חוקי חמורבי וביקורת המקרא באתר מכון מאיר
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ קובצי הדינים ואוספים משפטיים אחרים מן המזרח הקדום, מאיר מלול. פרדס הוצאה לאור, חיפה תש"ע עמ' 101
- ↑ יש המזהים בחמורבי, שנודע גם כעמורפי, את הדמות המקראית אמרפל מלך שנער, המזוהה במקרא עם בבל: "וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם... עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ" (שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר בראשית, פרק י"א, פסוקים ב'-ט').
- ↑ חוקי החתים, 197, חוקי אשור התיכונה, 14
- ↑ בראשית לט, ט
- ↑ פ. קורנגרין, "השוואת חוקי העבדות שבתורת משה עם חוקי הבבלים האשורים והחתים : היחס בין העבד ואדוניו", מתוך פרסומי החברה לחקר המקרא בישראל, ספר י', תש"ך
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.ספר שמות, פרק כ"א, פסוקים ה'-ו'
- ↑ התורה שבעל פה - המשנה התלמוד הבבלי והירושלמי, מפרשת זאת שאין הכוונה בפסוקים לעיל בחוק לקיים באופן פיזי מידה כנגד מידה, אלא שישומו (מלשון: שומה - הערכת שווי) כמה שווה לו לאדם בממוצע לאבד עין או שן או את האיבר הספציפי שחברו איבד לו והמזיק ישלם לניזוק את השווי.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ארץ ישראל ושכנותיה : חוקי חמורבי - השוואה לחוקי התורה
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בראשונה: ארכאולוגים מהאוניברסיטה העברית חשפו תעודת חוקים הכתובה בסגנון חוקי חמורבי, הידען
- ↑ Eckart Otto, Review of John Van Seters, The Edited Bible: The Curious History of the “Editor” in Biblical Criticism, Review of Biblical Literature (2007).
- ↑ מ. צ. סגל (1967), מבוא המקרא (מהדורה שביעית), קרית ספר, ירושלים. עמודים 86-87.
- ↑ (אדר היקר ד) (עמ' מ"ב בהוצאת מוסד הרב קוק) וראו גם בספרו לנבוכי הדור פרק לב; וראו הרחבה בעניין זה במאמרו של הרב חיים נבון, חוקי התורה וחוקי המזרח הקדום, באתר תורת הר עציון
קטגוריה:חוקי המזרח התיכון הקדום קטגוריה:חקר המקרא
This article "חוקי התורה וחוקי חמורבי" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:חוקי התורה וחוקי חמורבי. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
