חדשות חוץ

חדשות חוץ או חדשות בינלאומיות או אפילו מודיעין זר הוא ז'רגון מדיה חדשותי לחדשות מחו"ל, על מדינה או נושא עולמי. עבור עיתונאות, זהו ענף העוסק בחדשות הנשלחות על ידי כתבים זרים או סוכנויות חדשות, או, לאחרונה - מידע שנאסף או נחקר באמצעות טכנולוגיות תקשורת מרחוק, כגון טלפונים, טלוויזיות בלוויין או באינטרנט.

למרות שברוב העולם דובר האנגלית תחום זה אינו נחשב בדרך כלל כהתמחות ספציפית עבור עיתונאים, הוא כך כמעט בכל העולם. במיוחד בארצות הברית, יש הבחנה מטושטשת בין חדשות חוץ לחדשות "בינלאומיות" כאשר הן כוללות ישירות את הממשל הלאומי או המוסדות הלאומיים, כגון מלחמות שבהן מעורבת ארה"ב או פסגות של ארגונים רב-צדדיים שבהם ארה"ב חברה.

עם הולדת העיתונות המודרנית, רוב החדשות היו זרות, כפי שנרשמו על ידי הקוראנטים של המאה ה-17 במערב ובמרכז אירופה, כמו ה-Daily Courant (אנגליה), ה-Nieuwe Tijudinger (אנטוורפן), ה-Relation (שטרסבורג), Avisa Relation oder Zeitung (וולפנביטל) ו-Courante Uyt Italien, Duytsland & C, (אמסטרדם). ומאחר שהעיתונים הללו נועדו לבנקאים ולסוחרים, הם הביאו בעיקר חדשות משווקים אחרים, שבדרך כלל התכוונו לאומות אחרות. בכל זאת, ראוי להעיר שמדינות לאום עדיין היו בתחילת הדרך באירופה של המאה ה-17.

מהמאה ה-19 ואילך, עם עיתונים שכבר הוקמו באירופה, בארצות הברית ובכמה מדינות נוספות, חידושים בתחום הטלקומוניקציה כמו הטלגרף הפכו חדשות חוץ לקלות יותר להפצה. סוכנויות הידיעות הראשונות נוסדו אז, כמו AFP (צרפת), רויטרס (בריטניה), וולף (כיום DPA, גרמניה) ו-AP (ארה"ב).

עיתונות מלחמה היא אחד מתתי התחומים הידועים ביותר של חדשות חוץ (אם כי סיקור מלחמות יכול להיות לאומי עבור התקשורת של מדינות לוחמות עצמן).

כתבי חוץ

ישנם בעצם שני סוגים של כתבים העוסקים בדיווחי חוץ: כתב חוץ (כתב במשרה מלאה המועסק על ידי מקור חדשותי) ושליח מיוחד (שנשלח לחו"ל לסקר נושא מסוים, ומוצב באופן זמני במקום).

הקורספונדנט הוא כתב שבסיסו בעיר זרה (לעיתים קרובות בירת מדינה) המכסה אזור, מדינה או לפעמים אפילו יבשת שלמה. הוא מגיש סיפורים באופן קבוע לעורך החדשות. העורך אוסף חומרים לסיפורים אלה מגורמים מקומיים, מחברי הקהילה ומהתקשורת המקומית, כמו גם מאירועים שהוא עד להם ישירות. הכתבים בדרך כלל שומרים על קשר עם הקהילה המקומית ומקיימים קשרים עם עיתונאים וכתבים אחרים על מנת לזהות מקורות אסטרטגיים בממשלה, בקרב דיפלומטים, אנשי צבא וארגונים אחרים בשטח שעשויים לספק מידע חשוב.

מספר הכתבים הזרים ירד משמעותית במהלך 20 השנים האחרונות או יותר. לעתים קרובות, חברת מדיה אינה מעוניינת או אינה יכולה להרשות לעצמה לתמוך בכתב יחיד, כמו במדינות מתפתחות רבות. במקומות מסוימים, הם לא יכולים לקבל אשרות בשל אילוצים פוליטיים, או תנאים מסוכנים אחרים האוסרים על חברת תקשורת להציב שם כתב. בשנים האחרונות, הירידה בכתבי החוץ נבעה מקיצוץ בחברות התקשורת (לעתים קרובות, אך לא תמיד, כתוצאה מכלכלה בלבד). מבין העיתונים בשפה האנגלית, רק לשמונה עיתונים יומיים יש כתבים במשרה מלאה ביותר מעשר מדינות זרות, ארבע מארה"ב, שלוש מבריטניה ואחת מהודו:

וול סטריט ג'ורנל, 35 (ארצות הברית) – איסטנבול, בגדאד, בואנוס איירס, בייג'ינג, ביירות, בנגקוק, בריסל, ברלין, ג'קרטה, דובאי, הונג קונג, טאיפיי, טוקיו, טורונטו, יוהנסבורג, ירושלים, לאגוס, לונדון, מומבאי, מוסקבה, מנילה, מקסיקו סיטי, ניו דלהי, סאו פאולו, סיאול, סינגפור, פראג, פריז, פרנקפורט, ציריך, קאבול, קואלה לומפור, רומא, ריו דה ז'ניירו, שאנגחאי

הניו יורק טיימס, 24 (ארצות הברית) – אסלאמאבאד, בגדאד, בייג'ינג', ביירות, ברלין, ג'קרטה, דקר, הונג קונג, טוקיו, יוהנסבורג, ירושלים, לונדון, מומבאי, מוסקבה, מקסיקו סיטי, ניו דלהי, ניירובי, סאו פאולו, פריז, קאבול, קהיר, קראקס, רומא, שאנגחאי

פייננשל טיימס, 19 (הממלכה המאוחדת) – בייג'ינג', בריסל, ברלין, ג'קרטה, דובאי, הונג קונג, וושינגטון די. סי., טאיפיי, טוקיו, ירושלים, מומבאי, מוסקבה, ניו דלהי, ניו יורק, סידני, פריז, פרנקפורט, שאנגחאי

וושינגטון פוסט, 17 (ארצות הברית) – אסלאמאבאד, בגדאד, בוגוטה, בייג'ינג', ברלין, טהראן, טוקיו, ירושלים, לונדון, מוסקבה, מקסיקו סיטי, ניו דלהי, ניירובי, פריז, קאבול, קהיר, שאנגחאי

הגרדיאן, 15 (הממלכה המאוחדת) – אסלאמאבאד, אקרה, בייג'ינג', בנגקוק, בריסל, ברלין, טהראן, טוקיו, ירושלים, לוס אנג'לס, מדריד, ניו יורק, פריז, קאבול, רומא

דיילי טלגרף, 13 (הממלכה המאוחדת) – בייג'ינג', בריסל, וושינגטון די. סי., ירושלים, לוס אנג'לס, מוסקבה, ניו דלהי, ניו יורק, ניירובי, סידני, פריז, קאבול, שאנגחאי

לוס אנג'לס טיימס, 13 (ארצות הברית) – אסלאמאבאד, בגדאד, בייג'ינג', ביירות, יוהנסבורג, ירושלים, לונדון, מוסקבה, מקסיקו סיטי, ניו דלהי, סיאול, קאבול, קהיר

ההינדו, 13 (הודו) – אדיס אבבה, אסלאמאבאד, בייג'ינג', דאקה, דובאי, וושינגטון די. סי., לונדון, מוסקבה, סינגפור, פריז, קולומבו, קטמנדו

1 – מידע חדשותי

בישראל

קובץ:עורכי חדשות חוץ.png

עיתונאים ישראלים ששימשו או משמשים כעורכי חדשות חוץ בטלוויזיה או בעיתונות: דוד ויצטום, (רשות השידור), נדב איל, ניצן הורוביץ, גיל תמרי, מואב ורדי, (חדשות 10, חדשות 13 ותאגיד השידור הישראלי) ערד ניר, (חברת החדשות) אורן נהרי, (רשות השידור ווואלה!) בועז ביסמוט, (ישראל היום) וערן סיקורל (כאן ב)

עוד מתקופת המנדט הבריטי העבירו העיתונים ידיעות מהעולם באמצעות סוכנויות ידיעות (דוגמת רויטרס), לאחר הקמת הטלוויזיה הישראלית בשנת 1968 החלו להתפרסם חדשות חוץ במהדורת מבט, מאז ועד היום משדרים ערוצי הטלוויזיה חדשות חוץ, כמו גם שליחים למדינות זרות.

להלן מספר הכתבים הישראלים במדינות זרות:

תאגיד השידור הישראלי, 2 – ברלין, וושינגטון די. סי.

חברת החדשות, 2 – ארצות הברית, לונדון.

ידיעות אחרונות, 2 – לוס אנג'לס, ניו יורק.

בעיתונים ובערוצים שבהם אין כתבים בעולם, העיתון או הערוץ שולח כתב מטעמו למדינה מסוימת בעולם בעת אירוע מיוחד.

עורכי חדשות החוץ בישראל

מואב ורדי הוא עורך חדשות החוץ של כאן חדשות מאז הקמתו ב-2017.

ערד ניר משמש כעורך חדשות החוץ של חברת החדשות מאז 1994.

ניצן הורוביץ שימש כעורך חדשות החוץ בחדשות 10, הוא פרש מתפקידו זה בשלהי 2008 עם כניסתו לפוליטיקה, ב-2010 מונה נדב איל לעורך חדשות החוץ, בנובמבר 2020 פרש איל מהתפקיד עקב מעברו לידיעות אחרונות, אך נשאר פרשן בחדשות 13, במקומו מונה גיל תמרי.

סוכנויות ידיעות

סוכנות ידיעות היא ארגון של עיתונאים שהוקם כדי לספק דיווחי חדשות לארגוני חדשות: עיתונים, כתבי עת ושדרני רדיו וטלוויזיה. ניתן להתייחס לסוכנות כזו גם כשירות קווי, ניוז קווי או שירות חדשות. מרבית שירותי סוכנויות הידיעות הגדולות מכילות חדשות חוץ.

סוכנויות הידיעות הגדולות מכינות בדרך כלל כתבות חדשותיות קשות ומאמרים על תוכן שיכולים לשמש ארגוני חדשות אחרים ללא שינוי קטן או ללא שינוי, ולאחר מכן מוכרות אותם לארגוני חדשות אחרים. הם מספקים את המאמרים האלה בכמויות אלקטרוניות באמצעות שירותי תיל (במקור הם השתמשו בטלגרפיה; כיום הם משתמשים לעתים קרובות באינטרנט). תאגידים, אנשים פרטיים, אנליסטים וסוכנויות ריגול עשויים להירשם גם כן.

לקריאה נוספת

• Clausen, L. (2003) Global news production. Copenhagen Business School Press DK
• Desmond, R.W. (1972) The press and world affairs. Arno Press
• Friedland, L.A. (1992) Covering the world: international television news services: essay. Twentieth Century Fund.
• Ginneken, J. (1998) Understanding global news: a critical introduction. SAGE
• Hachten, W.A.; Scotton, J.F. (2002) The world news prism: global media in an era of terrorism. Iowa State Press
• Malek, A.; Kavoori, A.P. (2000) The global dynamics of news: studies in international news coverage and news agenda. Greenwood
• Paterson, C.; Sreberny, A., ed. (2004) International news in the 21st century. John Libbey Pub. for University of Luton Press
• Richstad, J.; Anderson, M.H. (1981) Crisis in international news: policies and prospects. Columbia University Press
• Stanton, R. (2007) All news is local: the failure of the media to reflect world events in a globalized age. McFarland & Co.
• Stevenson, R.L.; Shaw, D.L. (1984) Foreign news and the new world information order. Iowa State University Press
• Wallis, R.; Baran, S.J. (1990) The known world of broadcast news: international news and the electronic media. Routledge

הערות שוליים

This article "חדשות חוץ" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:חדשות חוץ. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.

This page exists already on Wikipedia.

---

 Facebook Page

🐤 Twitter Follow us on Twitter !

Read or create/edit this page in another language

• חדשות חוץ in English