ח'ליפות ראשידון
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 581: attempt to index field 'wikibase' (a nil value). חליפות ראשידון (בערבית: ٱلْخِلَافَةُ ٱلرَّاشِدَةُ; בתעתיק: אל־ח'ליפות אר־ראשידה) הייתה הח'ליפות הראשונה לאחר מות מוחמד בשנת 632 לספירה. החליפות נשלטה על ידי ארבעת הח'ליפים הראשונים, הראשידון.
הח'ליפות[עריכה]
הח'ליפות קמה בעקבות פטירתו של מוחמד ביוני 632, כאשר אבו בכר, משבט באנו טים, נבחר לח'ליף הראשון באל-מדינה והחל בכיבוש חצי האי ערב. שלטונו הקצר הסתיים במותו באוגוסט 634. הח'ליף השני עומר בן אל-ח'טאב, הביא את הח'ליפות להתרחבות גדולה, כאשר בימי שלטונו הח'ליפות כבשה יותר משני שלישים מהאימפריה הביזנטית ואת מרבית האימפריה הסאסאנית. עומר נרצח בנובמבר 644 והוחלף בידי עות'מאן בן עפאן שנבחר על ידי ועדה בת שישה אנשים שמונתה בידי עומר.[1] תחת עותמאן, הח'ליפות השלימה את כיבוש פרס בשנת 651 והמשיכה בכיבוש שטחי האימפריה הביזאנטית. לעותמאן קמה התנגדות שהאשימה אותו בנפוטיזם, והוא נרצח בסופו של דבר על ידי המורדים ביוני 656.
הח'ליף הרביעי, עלי בן אבי טאלב, בן לשבט האשמיה ממנו בא מוחמד, העביר את בירת הח'ליפות לכופה שבעיראק. קרובו של עותמאן ומושל סוריה מועאויה הראשון, שהאמין שעותמאן נהרג שלא כדין ויש להעניש את רוצחיו, לא קיבל את שלטונו של עלי ויצא נגדו. בנוסף, פלג שלישי המכונה ח'וארג', שהיו תומכיו לשעבר של עלי, מרדו גם נגד עלי וגם נגד מועאויה לאחר שסירב לקבל את הבוררות בקרב צפין. המלחמה הובילה להפלת ח'ליפות ראשידון ולהקמת הח'ליפות האומיית ב-661 על ידי מועאויה.
ח'ליפות ראשידון מאופיינת בתקופה של עשרים וחמש שנה של התרחבות צבאית מהירה ולאחריה תקופה של חמש שנים של סכסוכים פנימיים. צבא ראשידון מנה בשיאו מעל 100,000 איש. עד שנות ה-650, בנוסף לחצי האי ערב, הח'ליפות כללה את הלבנט ועבר הקווקז בצפון; את צפון אפריקה ממצרים ועד לתוניסיה של ימינו במערב; והרמה האיראנית וחלקים ממרכז אסיה ודרום אסיה במזרח.
.svg)
לאחר מותו של מוחמד בשנת 632 לספירה, התלבטו האנצאר מי מהם צריך לרשת אותו לנהל את ענייני המוסלמים. עומר ואבו עוביידה בן אל-ג'ראח הכריזו על נאמנותם לאבו בכר, והאנצאר ושבט קורייש הלכו בעקבותיהם. אבו אכבר קרא לעצמו ח'ליף רסול אללה (خَلِيفةُ رَسُولِ اللهِ, "יורשו של שליח האלוהים") או פשוט ח'ליף.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[2] אבו בכר פתח במסעות מלחמה להפצת האסלאם. ראשית הוא הכניע את השבטים הערבים, שטענו שלמרות שהם נשבעו אמונים למוחמד וקיבלו על עצמם את האסלאם, הם לא חייבים דבר לאבו בכר. כח'ליף, אבו בכר לא היה מונרך ולא טען לתואר כזה; וגם לא שלושת יורשיו. במקום זאת, בחירתם והנהגתם היו מבוססים על מריטוקרטיה.[3] [4] [5] [6]
הח'ליפות בתקופת הראשידון[עריכה]
התיישבות[עריכה]
גאוגרפית, התרחבה מאוד הח'ליפות האסלאמית בתקופת שלושת הח'ליפים הראשונים. מצבה הכלכלי של האימפריה המוסלמית השתפר בעקבות מסעות כיבושים רחבי היקף ומוצלחים והטלת מיסי הג'זיה (מס גולגולת) על מי שאינם מוסלמים (ד'מי).
אזור בצרה היה כמעט ולא מיושב כשנכבש על ידי המוסלמים. במהלך שלטונו של עמר, הצבא המוסלמי הקים באזור בסיס ממנו יצא להתקפות נגד האימפריה הסאסאנית. מאוחר יותר הגיעו למקום גם מתיישבים שהקימו מסגד.
במהלך כיבוש מצרים שהחל ב-641, השתמש הצבא המוסלמי באזור פֻסטאט כבסיס. לאחר כיבוש אלכסנדריה חזרו המוסלמים והתיישבו באזור. האזור נוצל למרעה, אולם מאוחר יותר הוקמו שם גם מבנים.
אזורים מיושבים אחרים הורחבו מאוד. במוסול בנה אחד ממפקדי צבאו של עמר מצודה, מספר כנסיות, מסגד ומקום כינוס ליהודים שהתגוררו שם.
התפתחות פנימית[עריכה]
במהלך שלטונו ביסס אבו בכר את אוצר המדינה (בית אל-מאל). עמר הרחיב את היקף פעילות האוצר, והורה על הקמת ארגון שינהל את כספי המדינה.
הח'ליפים הורו על בניית דרכים וגשרים לאזורים שנכבשו, בתמורה לנאמנות הפוליטית של הנתינים באזור. בשל הזרימה של כספים לאוצר המדינה, המוסלמים שיפצו בארות ישנות בשטחים שכבשו וחפרו חדשות. בנוסף, בנו המוסלמים בריכות ותעלות מים, שמרביתן היו פתוחות לשימוש הציבור הרחב.
במהלך תקופת בצורת, הורה עמר על בניית תעלה במצרים, שחיברה בין הנילוס לים. התעלה, שנבנתה תוך שנה, סייעה להעברת תבואה לחצי האי ערב דרך הים. עד אז הועברו הסחורות רק דרך היבשה. לאחר ששני שיטפונות הכו בעיר מכה, הורה עמר על בנייתם של שני סכרים שם, ובנייתו של סכר נוסף בקרבת העיר מדינה.
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
[[קטגוריה:ערב הסעודית: היסטוריה]] [[קטגוריה:שושלות ח'ליפים]]
This article "ח'ליפות ראשידון" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:ח'ליפות ראשידון. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
