ח'דר עדנאן
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "תבנית מידע/אישיות" אינה קיימת. ח'דר עדנאן מוחמד מוסא (בערבית: خضر عدنان محمد موسى; 2 במרץ 1978 – 2 במאי 2023) היה אסיר ביטחוני פלסטיני בישראל שמת לאחר שביתת רעב בת 87 יום במחאה על מעצרו. בעקבות מותו שיגרו הפלסטינים רקטות לעבר ישראל, שהגיבה בפתיחת מבצע מגן וחץ. עד מותו נעצר 12 פעמים על ידי ישראל. והתבלט לאחר שביתת רעב בת 66 ימים בעקבות מעצרו המנהלי ב-2011, שהובילה לשביתת רעב המונית בקרב אסירים פלסטינים ולשחרורו הסופי.[1][2][3]
בתחילת שנות ה-2000, היה עדנאן דובר ארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, [4][5] אף על פי שהורשע בעבר על היותו חבר בארגון, טענה אשתו ב-2012, כי לא היה מעורב עם הג'האד האסלאמי במשך ארבע שנים, ומעולם לא היה לו כל תפקיד בפעילות מיליטנטית.[6][7]
בדצמבר 2011, עדנאן נעצר והוחזק במעצר מנהלי, יום לאחר מכן, כדי למחות על תנאי מעצרו, ועל מדיניות המעצר המינהלי, פתחה קבוצת אסירים בשביתת רעב. בעוד שביתות רעב המוניות בוצעו בעבר על ידי קבוצות של אסירים ביטחוניים אחרים, עדנאן הפך לראשון ששבת רעב פרטנית.[8] לדבריו, ביקור הוועד הבינלאומי של הצלב האדום בוטל לאחר שקצינים ישראלים התעקשו להיות נוכחים ושעדנאן יישאר קשור למיטתו.[9] ב-21 בפברואר 2012, ישראל הסכימה לשחרר את עדנאן ב-17 באפריל 2012, והוא הסכים לסיים לאלתר את שביתת הרעב שלו ב-66 ימים, אז הארוכה ביותר של אסיר ביטחוני בישראל.[10][11][12][13][14]
עדנאן נעצר בפעם האחרונה ב-5 בפברואר 2023, ומיד החל בשביתת הרעב הארוכה ביותר שעשה.[8] העיתונאית אמירה הס כתבה כי כוונתו בשביתת רעב זו הייתה "לחשוף את העוול הבסיסי במערכת המשפט הצבאית בישראל ושלילת חירויות בסיסיות סתמית".[8] ציטוט שעורר סערה.
עדנאן מת בכלא ב-2 במאי, לאחר שבילה במצטבר כשמונה שנים במעצר ישראלי.[2]
ראשית חייו ומשפחתו[עריכה]
חאדר עדנאן נולד בכפר עראבה שבנפת ג'נין, שם היה בעל מאפייה וחנות תוצרת.[15][16][17][18] אופה במקצועו, והחזיק בתואר ראשון במתמטיקה מאוניברסיטת ביר זית.[19][20] ב-1996, כסטודנט, שימש כדובר תנועת הג'יהאד האסלאמי.
עדנאן התחתן עם אשתו רנדה עדנאן ב-2005, עד אז נעצר חמש פעמים בשל השתייכותו לארגון הטרור.
לעדנאן היו בסך הכל תשעה ילדים.[21]
מעצרים מוקדמים, 1999–2010[עריכה]
עדנאן נעצר לראשונה על ידי ישראל ב-1999,[22] כששהה ארבעה חודשים במעצר מנהלי ישראלי.[22] הוא נעצר על ידי הרשות הפלסטינית שמונה חודשים לאחר ששוחרר בגלל שהוביל הפגנת סטודנטים נגד ליונל ג'וספין בשנת 2000.[22] בהפגנה יידו תלמידים ביצים ואבנים לעבר ראש ממשלת צרפת דאז במהלך ביקורו באוניברסיטת ביר זית כדי להוקיע את אפיון פעולות חזבאללה נגד ישראלי כטרור.[22][23] שביתת הרעב הראשונה שלו, בת 10 ימים, נערכה במהלך מעצרו על ידי הרשות.[22] הוא נעצר שוב בדצמבר 2002 על ידי ישראל וישב שנה במעצר מנהלי.[22] הוא נעצר מחדש חצי שנה לאחר שחרורו, הוכנס לבידוד ושביתת רעב במשך 28 ימים עד ששירות בתי הסוהר הציב אותו באוכלוסיית הכלא הכללית.[24][22]
ביוני 2005, לאחר שמחבלי ג'יהאד חוסלו בקרב יריות עם חיילי צה"ל, עדנאן "קרא לכל הקבוצות המיליטנטיות הפלסטיניות לחדש את הלחימה עם ישראל" והאשים את הרשות, בשיתוף פעולה עם ישראל.[25] באוגוסט 2005, עדנאן נעצר ונכלא על ידי ישראל ל-15 חודשים.[22] לפי קבוצת התמיכה של האסירים הפלסטינים, הוא ערך שביתת רעב בת 12 ימים כדי למחות על בידודו בכלא בשנת 2005.[26] סרטון יוטיוב של עצרת ב-2007 מציג אותו משבח ומעודד פיגועי התאבדות: "מי מכם ישא את חגורת הנפץ הבאה? מי מכם יירה את הכדורים הבאים? למי מכם יפוצצו חלקי הגוף שלו?"[27] הוא הוחזק על ידי ישראל למשך חצי שנה נוספת במעצר מנהלי ממרץ 2008.[22] גדעון לוי, שנעצר על ידי הרשות ב-2010 בשל פעילותו הפוליטית,[22] אמר כי ביצע את שביתת הרעב הראשונה שלו באותה תקופה בזמן המעצר בן 12 הימים.[28]
2011 מעצר ושביתת רעב[עריכה]
במעצרו ב-2011, עדנאן כבר לא היה דובר פעיל של הג'האד.[24] והורשע בעבר על ידי ישראל בשל היותו דובר הג'האד האסלאמי,[24] דיווחים בתקשורת מצביעים על כך ששימש דובר הג'האד האסלאמי.[29][30][31][32] ב-2012 אמר Gulf News כי שימש כדובר הקבוצה משנת 2000,[22] בעוד שמגזין הגרדיאן אמר ששימש כדובר הג'האד האסלאמי בפלסטין בעבר.[15]
עדנאן נעצר כ-10 פעמים מאז - שבע על ידי ישראל (כולל מעצרו האחרון), ופעמיים או שלוש פעמים על ידי הרשות.[22][24][28] עדנאן ישב בסך הכל שש שנים בכלא מאז 1999.[33][26] בין תקופות הכליאה שלו המשיך עדנאן לנהל את המאפייה שלו בעראבה. [34]
בזמן מעצרו עשה עדנאן תואר שני בכלכלה באוניברסיטת ביר זית.[20] הוא גם הפעיל מאפייה בקבטיה וחנות מפעל בכפר הולדתו עראבה.[15][16] הוא נעצר על ידי צה"ל ב-17 בדצמבר 2011 בעראבה באמצע הלילה.[28][35] למחרת, החל בשביתת רעב שהסתיימה 66 ימים לאחר מכן ב-21 בפברואר 2012.[10][11][13] במכתב שמסר לעורכי הדין שלו לשחרור פומבי, הסביר עדנאן כי הוא שובת רעב למען זכויות הפלסטינים ו"הכיבוש הישראלי" לדבריו.
מעצרו ומותו ב-2023[עריכה]
ב-2 במאי מת עדנאן לאחר ששבת מלאכול מעל 40 יום. ימים אחדים לפני מותו, פסק השופט הצבאי סא"ל מנחם דרורי כי עדנאן לא ישוחרר, ופסק כי "הוא אדון על גופו... ועליו לקבל את התוצאות האפשריות ממעשיו. חברה מתוקנת אינה יכולה להרשות לעצמה להיות בת ערובה של אדם אשר דורש את שחרורו". החלטת השופט דרורי נשענה גם על הקביעה כי עדנאן אינו נמצא בסכנת חיים מיידית, וזאת על אף התראת ארגון רופאים לזכויות אדם כי מרפאת השב"ס איננה ערוכה, מבחינת צוות וציוד, ליתן מענה במקרה של התדרדרות במצבו, התערבות שאותה הסכים עדנאן לקבל.[36]
בתגובה למותו, בהמשך אותו היום שיגרו מחבלים מארגון הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני כ-102 רקטות לעבר שדרות, יישובי עוטף עזה ודרום ישראל.[37] במטחים אלו נפצע קשה אדם בשדרות ונפצעו עוד כ-6 אנשים. כשבוע לאחר מכן, ב-9 במאי, יצא צה"ל במבצע מגן וחץ נגד הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.
הפגנות ושביתות סולידריות[עריכה]
תגובה פוליטית[עריכה]
הרשות הפלסטינית גינתה את מעצרו אף על פי שעצרה אותו בעצמה בעבר גם כן בצורת מעצרים מנהליים ודרשה לשחררו לאלתר.[38] בתגובה לסירובה של ישראל לערעור של עדנאן, אמר השר לענייני אסירים עיסא קרקה כי ההחלטה הראתה "התעלמות מוחלטת לחייו של עדנאן, ולמעשה דינה אותו למות". [39] הוא שיבח את עדנאן ש"נוקט עמדה" נגד מעצר מנהלי.[38] בעצרת ב-16 בפברואר אמר, "חאדר עדנאן הפך לסמל לאומי, לסמל ערבי ולסמל בינלאומי להגנתו על כבודם של אנשים חופשיים ברחבי העולם כולו".[40]
המחבל מוסטפא ברגותי, שנפצע לאחר שנורה ברגל בכדור גומי על ידי כוחות הביטחון הישראליים במהלך מחאת סולידריות, [41] קרא לקמפיין בינלאומי בדרישה לשחרר את עדנאן.[42] מנהיגי הג'יהאד האסלאמי, השתתפו בשביתת הרעב הפתוחה שהחלה ב-15 בפברואר ואמרו שזה "המעט שאנחנו יכולים לעשות למען הסמל האגדי הזה".[43]
בדרשת יום שישי שקדוש לאסלאם במסגד הגדול בעזה, מנהיג הג'האד האסלאמי, באותו זמן נאפז עזאם, אמר על עדנאן "לא נלחם למען מטרה אישית, אלא למען הגנתם של אלפי אסירים".[16] בנוסף, עזאם האשים מדינות ערביות וגם מדינות מערביות בהתעלמות ממקרה עדנאן באומרו "בושה לאומות של מאות מיליונים (של מוסלמים) על העובדה שחאדר עדנאן עדיין בכלא".[16] גם ראש הממשלה העזתי, איסמעיל הנייה, השתתף בעצרת והכריז באותו יום כי "העם הפלסטיני, על כל מרכיביו ופלגיו, לעולם לא יפקיר את האסירים הגיבורים, במיוחד את אלה שמובילים את קרב שביתת הרעב הזה".[3]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|ח'דר עדנאן]] בוויקישיתוףהערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ 2.0 2.1 שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ 3.0 3.1 שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ 8.0 8.1 8.2 שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ 10.0 10.1 שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ 11.0 11.1 שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ 13.0 13.1 שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ 15.0 15.1 15.2 שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ 16.0 16.1 16.2 16.3 שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ 20.0 20.1 שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ 22.00 22.01 22.02 22.03 22.04 22.05 22.06 22.07 22.08 22.09 22.10 22.11 שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ 24.0 24.1 24.2 24.3 שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ 26.0 26.1 שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.. Addameer Prisoner Support and Human Rights Association.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ 28.0 28.1 28.2 שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Associated Press, Palestinian prisoner on 55th day of hunger strike, ynetnews, 4 בינואר 2012
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.דין שמואל אלמס, הצהרת נתניהו: "אנחנו בעיצומה של מערכה", באתר גלובס, 9 במאי 2023
- ↑ 38.0 38.1 שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
This article "ח'דר עדנאן" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:ח'דר עדנאן. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
|
This page exists already on Wikipedia. |
