זרח פלוק
ב-1959 נרצח זרח פלוק ז"ל במפעל היהלומים ברחוב אבולעפיה (מזרחי ב') בתל אביב. היה זה הרצח הראשון במדינת ישראל שהתרחש על רקע של שוד, והוא לא ירד מכותרות העמודים הראשיים של העיתונות העברית חודשים רבים. יריית השודד סתמה את הגולל על מי שהיה ממייסדי תעשיית היהלומים הישראלית בהתהוותה, ומעמודי התווך שלה, אדם, שכישוריו ושמו הטוב שהלך לפניו שמורים בזכרונה של תעשיית היהלומים עד היום.
זרח פלוק נולד בפולין ב-1920, למשפחה דתית דלת אמצעים. האב, שעסק לפרנסתו בנפחות, שלח את זרח ללמוד בישיבות ליטא. בתקופת מלחמת העולם השנייה, במהלך עיסוקיו בפעילות ציבורית בווילנה, פעל פלוק להצלת נפשות בשליחותו של הרב חיים עוזר גרודז'ינסקי זצ"ל. הוא השיג ויזות ומסמכים, הבריח גבולות ואף נתפס וישב בכלא. ילדיו מספרים, כי ברבות הימים הגיעו אליהם רבים שסיפרו להם, כי הם חבים את חייהם לפעילותו של פלוק בווילנה.
ב-1941 עלה לארץ ישראל, לישיבת הרב עמיאל – היישוב החדש, בה התחנכו לאחר מכן בניו ובה מתחנכים היום נכדיו. לפרנסתו, עבד כמורה בתל אביב. לאחר שנים אחדות עבר לנתניה ביחד עם ידיד נעורים – יוסף גולדפינגר. יחד גרו בצריף מט ליפול, ויחד למדו לעבד יהלומים.
ב-1946, לאחר היציאה מהמשבר הגדול שפקד את תעשיית היהלומים, הקימו השנים מפעל עצמאי. ב-1949 כבר נמנו עם ראשוני מקבלי הסייט מלונדון. בשנת פעילותו האחרונה של פלוק, 1959, היה המפעל גולדפינגר את פלוק מהמובילים והחשובים בתעשיית היהלומים הישראלית.
על אף תקופת פעילותו הקצרה בתעשיית היהלומים הספיק פלוק, שהיה אהוב על עובדיו, להכשיר תלמידים רבים, שהפכו לימים ליצרנים בזכות עצמם. לאחר מותו, המשיכה הרעיה – צינה ז"ל, לנהל את המפעל ואת ביתה במשך כעשרים שנה, עד לפטירתה.
זרח פלוק היה מעורב בעשייה הציבורית בתעשיית היהלומים והיה פעיל בוועד הפועל של ההתאחדות.
את דרכו בענף היהלומים ממשיכים בניו – אברהם ומרדכי (מוטי) פלוק, חתניו – חיים ליקר ואברהם גרוס ונכדו – זרח אורי פלוק.
בשנת 1999 העניקה התאחדות תעשייני היהלומים את התואר לזרח פלוק ז"ל את התואר יקיר תעשיית היהלומים.
This article "זרח פלוק" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:זרח פלוק. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
