זמן קריאת שמע

זמן קריאת שמע הוא הזמן שבו ניתן לקיים את מצוות קריאת שמע מהתורה או מדרבנן, ולאחר זמן זה הפסיד את המצווה. זמן קריאת שמע של היום זמנו להלכה עד שלוש שעות, זמן קריאת שמע של הלילה זמנו מהתורה כל הלילה.

קריאת שמע של שחרית[עריכה]

תחילת זמן קריאת שמע היא "משיכיר את חברו הרגיל עמו קצת", ובדיעבד אם קרא מעלות השחר יצא.

לגבי סוף זמן קריאתה, נחלקו התנאים^[1] אם הוא בהנץ החמה או בסוף שלוש שעות זמניות, ולהלכה נפסק כדעה השנייה.

לדעת הכסף משנה מהתורה זמנה כל הלילה, וחכמים הגבילו את זמנה עד שלוש שעות:

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.

יש שואלים מאי טעמא בשכבך דרשינן כל זמן שבני אדם שוכבים על מטתם... ולמה לא דרשו כן ובקומך כל זמן שבני אדם קמים דהיינו כל היום. ויש לאמר דאין הכא נמי דהכי דרשינן ליה ומשום הכי אמרינן הקורא מכאן ואילך לא הפסיד הברכות... ולכך הקדימו זמנה עד סוף שלש שעות ואסמכוה אקרא ובקומך בשעה שדרך בני אדם קמים ותדע דאסמכתא היא ולא עיקר פירושא דקרא דתלי טעמא עד סוף ג' שעות דשכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות ואטו בני מלכים מי הוו רובא דעלמא אלא ודאי כדאמרן כנ"ל

— כסף משנה על שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.משנה תורה לרמב"ם, ספר קריאת שמע, הלכות א, פרק י"ב

אמנם להלכה נקטו האחרונים ששיעור זה הוא מהתורה.

באחרונים נחלקו האם שיעור שלוש שעות, הכוונה לשעות זמניות או לשעות שוות: יש שכתבו שהכוונה היא לשעות שוות, ולדעתם זמן קריאת שמע לעולם הוא עד שעה 9 ביום. אמנם רוב הפוסקים נקטו שכדעת הראשונים ששיעור 3 שעות הכוונה לשעות זמניות, ושיעורם משתנה לפי עונות השנה^[2], אמנם יש שכתבו להחמיר כשתי הדעות, ויש שכתבו שאין להחמי כנגד דעת השולחן ערוך והרמ"א^[3].

מחלקות נוספת נחלקו הפוסקים היא מאימתי מתחילים לחשב 3 שעות אלו:

לדעת המגן אברהם פוסק^[4] שאפילו לשיטת שלעניין פלג המנחה מודדים משקיעת החמה, לעניין קריאת שמע ותפילה מודדים מעלות השחר. את דבריו הוא מוכיח מתוספות.
לדעת הגר"א^[5] והבעל התניא, מחלוקת הראשונים לגבי פלג המנחה תקפה גם לעניין זמן קריאת שמע ותפילה, ופסק ההלכה הוא כשיטות שהיום נמדד לפי הנץ והשקיעה.

לאחר הזמן[עריכה]

מי שלא קראה בשעה זו יכול לקוראה עם ברכותיה עד סוף השעה הזמנית הרביעית, ויש הסוברים שיכול לקוראה עד חצות בברכותיה. לאחר מכן יקראנה בלא ברכותיה ויקבל על כך שכר כלימוד תורה. המובחר ביותר הוא לקרוא קריאת שמע סמוך להנץ החמה, ומיד להתפלל תפילת שחרית. תפילה שכזו, בה קריאת שמע נעשית סמוך להנץ החמה והתפילה מיד לאחריה נקראת תפילת ותיקין.

זמן קריאת שמע של ערבית[עריכה]

תחילת הזמן היא בשעת צאת הכוכבים. יש לקראה לפני חצות הלילה, ואם לא הספיק לקוראה לפני חצות יקראנה לפני עלות השחר ולפחות לפני הנץ החמה.

הערות שוליים[עריכה]

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.

↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ט', עמוד ב'.
↑ ספר לחם שמים ליעב"ץ על מסכת ברכות. וכן בספרו מור וקציעה סימן א וסימן רלג, ובקצרה בשו"ת שאילת יעב"ץ ח"א סימן מ.
↑ שו"ת אגרות משה או"ח ח"ב סימן כ.
↑ סימן נ"ח ס"ק א'
↑ ביאור הגר"א סימן נ"ח

This article "זמן קריאת שמע" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:זמן קריאת שמע. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.