זכויות להט״ב באוגנדה

לפי הערכות משנת 2007, קהילת הלהט״ב האוגנדית מנתה כ-500 אלף איש. פעילות הומוסקסואלית של גברים ונשים כאחד אינה חוקית באוגנדה. החוק במדינה מגדיר התנהגות הומוסקסואלית כפלילית, עם עונש מאסר של עד 14 שנים. חוקים אלה הם שרידים של הקולוניאליזם הבריטי, ועוצבו להעניש את מה שכונה על ידי הרשויות הקולוניאליות ״יחסי מין לא טבעיים״ בין המקומיים באוגנדה. ארגוני זכויות אדם תיעדו מקרים של עינוי והתעללות כלפי להט״בים במעצר בשל הנטייה המינית שלהם.

ב-2014 נחקק ״החוק נגד הומוסקסואליות באוגנדה, 2014״, שכולל מאסר עולם על ״הומוסקסואליות מחמירה״. הצעת החוק כללה במקור עונש מוות על מעשים הומוסקסואליים, אולם בהמשך תוקנה כך שתכלול עונשי מאסר כבדים על ״מעשים הומוסקסואליים קשים״. החוק הביא את אוגנדה לזרקורים בינלאומיים ועורר זעם בינלאומי, כאשר ממשלות רבות סירבו לספק סיוע למדינה. באוגוסט 2014 ביטל בית המשפט החוקתי של אוגנדה את החוק. עם זאת, קהילת הלהט״ב במדינה ממשיכה להתמודד עם אפליה משמעותית שנתמכת באופן פעיל על ידי מנהיגים פוליטיים ודתיים, ותקיפות אלימות נגד להט״בים היא תופעה נפוצה באוגנדה.

היסטוריה ותרבות גאה באוגנדה

היסטוריה להט״בית

ההומוסקסואליות הייתה מקובלת מבחינה חברתית באוגנדה הקדם-קולוניאלית. בדומה למדינות השכנות, הומוסקסואליות גברית הייתה שכיחה למדי בחברה הקדם-אירופאית של אוגנדה. המלך מוואנגה השני (Mwanga II of Buganda) של בוגנדה (הממלכה הגדולה מבין הממלכות המסורתיות הקדומות שנמצאות בתחום אוגנדה המודרנית) נודע בהיותו ביסקסואל, ואף התנגד לניסיונותיהם של מיסיונרים מוסלמים ונוצרים להמיר את עמו.

היסטורית, באזורים שאנו מכירים כיום כאוגנדה, בתקופה הקדם-קולוניאלית הומוסקסואליות לא טופחה אך גם לא דוכאה. לדוגמה, ה״Mudoko Dako״ שחיו בצפון אוגנדה, באזור הלנגי, שנחשבו למגדר נפרד, אך לרוב התייחסו אליהם כאל נשים והם הורשו לקיים מערכות יחסים עם גברים. מערכות יחסים חד-מיניות נראו גם בשבטים אחרים באוגנדה, כולל ה-Bahima וה- Itso Banyoro. אקטים מיניים חד-מיניים באפריקה הטרום-קולוניאלית נראו לעיתים כ״משחק״ או ככלי לסוציאליזציה, והיפך תפקידים מגדרי היה נפוץ גם כן.

כאשר הפכה אוגנדה למושבה בריטית, קבעה האימפריה הבריטית חוקים המענישים בני אדם בגין הומוסקסואליות. הקולוניאליזם ייצג את המיניות האפריקאית כמונחים הטרוסקסואליים ״טבעיים״ ובנה תמונה של אפריקה כיבשת הטרוסקסואלית. החוקים שאוסרים על הומוסקסואליות נשמרו גם אחרי שקיבלה אוגנדה עצמאות, והפכו למקובלים על ידי החברה המקומית באוגנדה, שכאמור טרם הקולוניאליזם היו סבלניים כלפי הומוסקסואליות. מנהיגים אפריקאים עשו אידיאליזציה להטרוסקסואליות כמסורת אפריקאית, כשבמקביל הפיצו פוליטיקאים, חוקרים וכמרים את הרעיון שהומוסקסואליות היא מבנה מערבי שנכפה על האוכלוסייה האפריקאית.

מנהיגים אפריקאים התעלמו מההיסטוריה של מערכות היחסים החד-מיניות באפריקה הקדם-קולוניאלית, וסיווגו את ההומוסקסואליות כלא אפריקאית. אמונה פופולרית באוגנדה היא שתמיכה בסגנון חיים להט״בי באפריקה השחורה היא אידאולוגיה שהושלטה על ידי הלבנים, שערערו את הכוח הגברי ואת ההיררכיה והיחסים המגדריים הקונבנציונליים בין המינים. מחקרים סותרים את אמונה זו, מכיוון שהבריטים הם אלה שחוקקו חוקים שאוסרים על מעשים הומוסקסואליים.

תפישה של נישואין, משפחה וקהילה באוגנדה

עיקרון המשפחה באוגנדה הוא מרכזי. לטענתם של אנשי ממשל, החקיקה האנטי-הומוסקסואלית באה לבסס את המשפחה ולמנוע פגיעה במוסד זה. התרבות המסורתית רואה בילודה וביצירת דור המשך מרכיב חשוב, ולכן השבט רואה פגיעה קשה בכך שאדם אינו מביא ילדים לעולם, ובדרך כלל זה יוצר תחושת חרדה בשבט ומאלצים אותו או אותה להתחתן. מכיוון שהומוסקסואלים אינם יכולים להעמיד דור המשך, הם נתפשים כאיום על רווחת המשפחה והקהילה הרחבה.

עבור רבים מהאוגנדים, נישואין הם חובה מכיוון שהם מבטיחים הישרדות כלכלית וחברתית, במיוחד באמצעות הצאצאים. חיים משתלמים הם כאלה שמשכפלים את עצמם – ילדים נתפשים לא רק כברכה מהאל, אלא גם כערובה לרווחה כלכלית. אוגנדים רבים מחשיבים את השימור וההגנה על צורות המשפחה המסורתיות לדבר הכרחי כדי לשמר את ערכיהם ותרבותם.

כסף ומוסר באוגנדה

בתרבות האוגנדית, כסף הוא אידיאל מרכזי מאוד, כאשר תאוות בצע נחשבת לשורש הרוע. לקהילה הלהט״בית ובאופן ספציפי להומוסקסואלים נוצר דימוי שלילי בהקשר זה, והופצו לאורך השנים ידיעות שליליות אודות הקהילה ההומוסקסואלית על ידי הכנסייה והממשלה. לפי הידיעות, הקהילה הלהט״בית מנסה לשחד צעירים באמצעות כסף כדי שיצטרפו לקהילה ו״יהפכו״ להומוסקסואלים.

הקהילה הלהט״בית נתפשה כמי שמנסה להבטיח דור המשך באמצעות כסף, כיוון שהם אינם יכולים להתרבות ולהבטיח משפחה. בכך, הם הוצגו ככאלה שכופים על צעירים עניים להצטרף אליהם, ובמיוחד ילדים קטנים ופגיעים. האשמה זו כלפי ההומוסקסואלים יוצרת חרדה בקרב הציבור, במחשבה שעלול להיווצר משבר קיומי לשבט ולמוסד המשפחה האוגנדית.

הומופוביה ככלי למאבק פוליטי ותרבותי נגד המערב

בעקבות החקיקה האנטי-הומוסקסואלית באוגנדה, מדינות וארגונים לא-ממשלתיים החלו לעתור נגד הממשלה כדי להביא לביטול הצעת החוק באמצעות איומים בהפסקת הסיוע הכלכלי למדינה. בתגובה, אמר שר המדינה לאתיקה ויושרה כי המדינה נחושה להעביר את החוק, גם אם פירושו הוא לפרוש מאמנות בינלאומיות ולאבד את המימון והעזרה ממדינות מערביות. 

ניסיונות החקיקה האנטי-הומוסקסואלית גרמו לסכסוך עם גופים בינלאומיים ועם ארגוני זכויות אדם, שקראו לביטול החקיקה. האוגנדים הבהירו כי אף על פי שהיו כפופים ללחצים על ידי תורמים כלכליים שרצו לאפשר את ההומוסקסואליות במדינה, ״הם יכולים לשמור על כספם, כי ההומוסקסואליות לא תתאפשר על חשבון הצדק המוסרי של העם האוגנדי״.

ניתן לטעון כי ניסוח החוק נגד הומוסקסואליים מבטא ניסיון של אוגנדה לדחות קטגוריות של מוסר מערבי. חלק מהניסיון להילחם בהומוסקסואליות באוגנדה תבוע במערכת הגומלין בין זהות ומוסר. כלומר, ההתנגדות להומוסקסואליות במדינות אפריקאיות רבות מונעת מהעבר הקולוניאלי וממושגים כמו אוניברסליזם ורלטיביזם לאורך ההיסטוריה של היבשת. הניסיון של מדינות המערב להחדיר את ערכיהן למדינה נתקלו בחומה מצד אוגנדה. כלומר, החקיקה נגד הומוסקסואליות מבטאת מלחמה נגד הקולוניאליזם המערבי הכובש, שאינו יכול עוד לעצב ולכפות את עצמו ואת המוסר שלו על אוגנדה בכלל, ובפרט בשאלה על ההומוסקסואליות.

חקיקה אנטי להט״בית

חוקים אנטי-להט״בים

חוקים שאסרו על פרקטיקות חד-מיניות נחקקו לראשונה תחת השלטון הקולוניאלי הבריטי במאה ה-19. חוקים אלה היו מעוגנים בחוק העונשין משנת 1950 שנשתמרו לאחר קבלת העצמאות. סעיפי החוק הרלוונטיים הם:

סעיף 145. עבירות לא טבעיות. כל מי ש-(א) יש לו מודעות חושנית כלפי אדם אחר כנגד סדר הטבע; [או] (ב) יש לו מודעות חושנית של בעל חיים; [או] (ג) שמתיר לגבר להחזיק במודעות חושנית כלפיו או כלפיה נגד סדר הטבע מבצע עבירה ודינו מאסר עולם.

סעיף 146. ניסיון לבצע עבירות לא-טבעיות. כל אדם שמנסה לבצע עבירה שצוינה בסעיף 145, מבצע עבירה פלילית; דינו – מאסר של שבע שנים.

סעיף 148. פרקטיקות מגונות. כל אדם שמבצע, בין אם בפומבי ובין אם בפרטיות, מעשה מגונה עם אדם אחר, או מסרסר באדם אחר לבצע כל מעשה מגונה חמור איתו, או מנסה לבצע מעשה כזה עם עצמו או עם כל אדם אחר, ייחשב הדבר עבירה עליה ישנו עונש מאסר לשבע שנים. לפני התיקון לחוק העונשין שעבר בשנת 2000, רק מעשים חד-מיניים בין גברים נשפטו בדין הפלילי. כאשר החוק עבר, השתנתה החלתו מ״כל זכר״ ל״כל אדם״. כך הפכו גם פרקטיקות מיניות בין נשים לעבירה פלילית שהעונש עליה הוא עד שבע שנות מאסר.

הצעת החוק נגד הומוסקסואליות, 2009

ערך עיקרי: Uganda Anti-Homosexuality Bill

ב-13 באוקטובר 2009, חבר הפרלמנט דייוויד בהטי  הציג את החוק נגד הומוסקסואליות, אשר הרחיב את הפיכתם של יחסים בין בני אותו מין באוגנדה לעבירה פלילית, וקבע עונש מוות לעבריינים סדרתיים, לנשאי HIV שיזמו יחסי מין עם בני אותו מין ואנשים שיזמו יחסי מין חד-מיניים עם אנשים מתחת לגיל 18.

מלבד האיסור על כל צורה של יחסים מיניים בין בני אותו המין, החוק אסר על קידום ההכרה בסוג זה של יחסים על ידי כל גוף ממשלתי או חוץ-ממשלתי באוגנדה.

לחוק ארבע מטרות מוצהרות:

1.לקבע את מוסד הנישואין באוגנדה כחוזה בין גבר ואישה.

2. לאסור ולהעניש התנהגות הומוסקסואלית ופרקטיקות קשורות, תוך מתן דגש לכך שהם מהווים איום למשפחה המסורתית.

3. לאסור אישור כל אמנות, ועידות, שיחות, פרוטוקולים, הסכמים והצהרות בינ״ל שמנוגדים או לא עולים בקנה אחד עם הוראות החוק.

4. לאסור נתינת רישיון לכל ארגון שמקדם הומוסקסואליות.

לפי הנוסח, החוק יטיל את העונשים הבאים על עבירות המוגדרות בחוק:

• ניסיון להיכנס לתוך נישואים חד-מיניים - מאסר עולם.
• הצעת שטח לארגון שמגן על זכויות להט״בים - 5 שנים וביטול הרישום.
• מודעות לעבירה על החוק מבלי לדווח על כך תוך 24 שעות - 3 שנים.
• נגיעה באדם במטרה לבצע מעשה יחיד של הומוסקסואליות - מאסר עולם.
• ניסיון לבצע עבירה של הומוסקסואליות - 7 שנים.
• יותר מהרשעה אחת במעשים הומוסקסואליות - עונש מוות.   

החוק המוצע העניק סמכות שיפוט חוץ-טריטוריאלית, לפיה להט״בים יהיו אחראים לעבירות על החוק גם אם הפעולות בוצעו במדינות שבהן נישואים חד-מיניים והתנהגות חד-מינית הם חוקיים. הרבה מההוראות בחוק מציירות את האנשים שמבצעים אקטים מיניים עם בני מינם כמי ״שטורפים״ קורבנות, ויש התעלמות מהאופי ההסכמתי של רוב המעשים המיניים שמתקיימים בין בני אותו המין.

הצעת החוק הוגשה ב-2009 והועלתה בכל ישיבה חקיקתית מאז, בעיקר בתקופות שבהן המדינה הייתה במשבר. יש ראיות לכך שפוליטיקאים השתמשו בהצעה זו כדי להסיט את תשומת הלב הציבורית מבעיות אחרות במדינה, כולל שחיתות. בחודש נובמבר 2012, הבטיחה יו״ר הפרלמנט רבקה קאדגה להעביר חוק מעודכן נגד ההומוסקסואליות באותה השנה, וטענה כי "אוגנדה רוצה את החוק הזה כמתנה לחג המולד, הם ביקשו את זה [...] ניתן להם את המתנה הזו". לדבריה, לאוגנדה יש את הזכות ליצור את חוקיה כדי להגן על הערכים המסורתיים והתרבותיים של אוגנדה. למרות זאת, הפרלמנט סיים את כהונתו בדצמבר 2012 מבלי לעדכן את החוק.

ב-17 בדצמבר 2013 עברה הצעת החוק עם עונש מאסר עולם במקום עונש מוות על ״הומוסקסואליות מחמירה״, והחוק החדש הוכרז בפברואר 2014. בחודש יוני 2014, בתגובה להעברת חוק זה, הודיעה מחלקת המדינה האמריקאית על מספר סנקציות כלפי אוגנדה, הכוללות קיצוצים תקציביים, חסימת הכניסה לארה״ב עבור פקידים אוגנדיים מסוימים, ביטול תרגילי תעופה באוגנדה ותמיכה אמריקאית בארגונים לא-ממשלתיים שפועלים לקידום זכויות לקהילה הגאה.

באוגוסט 2014 פסל בית המשפט החוקתי של אוגנדה את החוק וביטל אותו עקב סיבות טכניות ומפני שלא מספיק מחוקקים היו נוכחים בעת ההצבעה.

ההצדקות לחוק

בראיון שנערך באוקטובר 2010, הצהיר חבר הפרלמנט האוגנדי שיזם את חוק עונש המוות להומוסקסואלים ולסביות, דייוויד בהטו, כי ״אני לא שונא גייז, אני אוהב אותם. אבל חייבים להגן על ילדים מפני גיוסם להומוסקסואליות. זו בעיה עצומה בארצי והיא אינה זכות אדם. הומוסקסואליות זו זכות אדם באמריקה, אבל לא באוגנדה״.

לשאלה כיצד מגייסים ילדים להומוסקסואליות, השיב בהטי: ״הם הולכים לבתי הספר ומרעיפים עליהם כסף. המתנגדים לחוק השקיעו 15 מיליון דולר כדי להילחם בו וכדי לגייס אנשים צעירים... מלמדים אותם איך ללכת, שגבר שמקיים יחסים עם גבר זה בסדר. זה דבר שצריך להטריד כל אחד. אנחנו רואים את זה כפשע, כהפרת חוק אלוהים״.

בנוגע לפעילותו לקידום גזר דין מוות להומוסקסואלים, אמר בהטי כי ״ההצעה שלנו היא עבור אוגנדה ובני עמה... אוגנדה היא מדינה ריבונית... השורה התחתונה היא שאנחנו נגן על הילדים, נגן על המסורת של המשפחה באוגנדה. זה פוגע במשפחה שלי כאשר הילד שלי הולך לבית הספר ושם מנסים להמיר אותו להומוסקסואליות, באופן שאינו מקובל אצלנו. זה חותר תחת המשפחה... זו אוגנדה. הומוסקסואליות היא לא חלק מהדרך של אלוהים, מהמילה של אלוהים. המילה של אלוהים היא תמיד ברורה שהעונש הוא מוות... אני לא עוסק במסע שנאה, אלא ביצירת מסגרות להגן על הילדים״.

התניות חוקתיות

סעיף 21 בחוקת אוגנדה, ״שוויון וחופש מפני אפליה״, מבטיח הגנה מפני חקיקה מפלה עבור כל האזרחים. ייתכן שמכיוון שהחוק הפלילי מתייחס למעשי סדום (יחסי מין אורליים ואנליים), ופונה לכל המגדרים, הוא אינו מפר את סעיף 21, בשונה מהחוק נגד ההומוסקסואלים.

ב-22 בדצמבר 2008 קבע בית המשפט העליון באוגנדה כי סעיפים 23, 24 ו-27 לחוקת אוגנדה חלים על כל בני האדם, ללא קשר לנטייתם המינית או לזהותם המינית וביטויה. סעיף 23 קובע כי ״לא תישלל מאף אדם חירות אישית״; סעיף 24 קובע כי ״אין אדם יהיה נתון בכל צורה של עינויים, יחסים או עונשים אכזריים, לא אנושיים או משפילים". סעיף 27 קובע כי "אף אדם לא יהיה נתון ל: (א) חיפוש בלתי חוקי בגוף האדם, ביתו או רכושו, (ב) כניסה בלתי חוקית של אחרים לשטחיו הפרטיים. אף אדם לא יסבול מהפרעה לפרטיותו בביתו, בהתכתבויותיו, בתקשורת שהוא מנהל עם אחרים וכן בכל הקשור לרכושו הפרטי״.

בנובמבר 2016 קבע בית המשפט החוקתי של אוגנדה כי ההוראה בחוק שוויון ההזדמנויות הייתה בלתי חוקתית. הוראה זו מנעה למעשה את הוועדה מלחקור ״כל עניין של התנהגות הנחשבת בלתי מוסרית ופוגענית כלפי החברה, או התנהגות בלתי מקובלת על ידי רוב הקהילות התרבותיות והחברתיות באוגנדה״. בית המשפט קבע כי הסעיף מפר את הזכות לשימוע הוגן, וכן את זכויותיהם של המיעוטים, כמובטחת בחוקה. יתר על כן, בית המשפט קבע כי הפרלמנט של אוגנדה לא יכול ליצור מעמד של ״מנודים חברתית שמכונים לא מוסריים, פוגעניים ולא מקובלים״, ושהוא אינו מורשה להכניס לחוק אפליה נגד אנשים אלה.

פעולות נגד להט״בים

הוצאה מהארון בפומבי על ידי עיתונים

העיתונות האוגנדית צומחת וגדלה מ-2001 בקצב מסחרר. עיתונים רבים החלו לפרסם ידיעות וכתבות מרובות אודות הומוסקסואלים, והציפו חרדה בציבור האוגנדי מפני הקהילה ההומוסקסואלית. עקב אינפלציית עיתונים במדינה בין השנים 2008–2010, החלו עיתונים לפרסם כותרות וידיעות סנסציוניות על הקהילה ההומוסקסואלית כדי לשרוד ולקבל נתח שוק.

באוגוסט 2006 פרסם עיתון אוגנדי בשם ״The Red Pepper״ רשימת שמות ומקצועות של 45 גברים הומוסקסואלים לכאורה [26]. העיתון פרסם כתבות שליליות נוספות אודות חברי הקהילה, וכינה אותם ״בטלנים״ ובשלל שמות גנאי.

עיתון ה-Rolling Stone פרסם ב-2010 כתבה שבה מופיעים השמות המלאים, הכתובות, תמונות ואתרי הבילוי המועדפים על מאה הומוסקסואלים ולסביות לכאורה, בליווי קריאה להוצאתם להורג. לפחות ארבעה מהם הותקפו בעקבות הפרסום, ורבים אחרים הסתתרו מחשש לחייהם. דייוויד קאטו, קאשה ז'קלין ופפה ג'וליאן, חברי הקואליציה האזרחית לזכויות אדם ולחוקה הגישו תביעה נגד הצהובון, ובינואר 2011 הוציא שופט בית המשפט העליון צו מניעה נגד הרולינג סטון והעורך הניהולי שלו, ג'יילס מוהאם, ובו נכתב כי ״ייאסרו פרסומים נוספים של זהויות הומוסקסואלים וכתובותיהם״. קאטו נרצח בשנת 2011, זמן קצר לאחר שזכה בתביעה.

ה-New Vision, שהיה העיתון הממשלתי, חרת על דגלו את הניסיון להילחם על המוסר באוגנדה. העיתון ראה בקהילה ההומוסקסואלית כאחת מהבעיות שהביאו להידרדרות מורלית ומוסרית במדינה, לצד בעיות כמו זנות, סמים ופורנוגרפיה. העיתון טען שהשפעה חיצונית מערבית מונעת מאוגנדה לחזור ולבסס את ערכי המוסר הצודק שלה.

אלימות כלפי הקהילה הגאה

הגדרת ההומוסקסואליות כפשע הובילה למעצרים, סחיטות ואלימות קשה מצד הציבור באוגנדה כלפי להט״בים. הפעולה האלימה המפורסמת ביותר שבוצעה, אם כי לא היחידה, היא רצח פעיל זכויות הלהט״ב דייוויד קאטו בינואר 2011. קאטו הותקף בביתו על ידי אדם אחת לפחות, הוא הוכה בראשו בפטיש ומת בדרך לבית החולים.

אקטיביזם להט״בי באוגנדה

למרות החוקים הפליליים והעמדות השוררות במדינה כלפי להט״בים, הממשלה לא אסרה במפורש על תושבי אוגנדה לנסות לשנות את המדיניות הציבורית ואת עמדותיה ביחס לקהילת הלהט״ב. עובדה זו פתחה צוהר לאקטיביזם להט״בי ענף באוגנדה, במטרה להיאבק בהומופוביה בחברה האוגדנית ובחקיקה המפלה כנגד להט״ב. התנועה הלהט״בית באוגנדה ממשיכה להיאבק עבור שוויון ומניעת אפליה, וחותרת לביטול הפליליות של ההומוסקסואליות כשלב חיוני לקראת השגת מטרותיה. התנועה הופכת לגלויה ומורגשת יותר ויותר במדינה, מה שנגרם, באופן אירוני, בעקבות ההצגה בפני הפרלמנט של החוק נגד הומוסקסואלים.

מיעוטים מיניים באוגנדה (SMUG)

הארגון העיקרי של אוגנדה לזכויות להט״ב הוא ״מיעוטים מיניים באוגנדה״. ארגון זה, אשר הורשה לנהל את פעילותו ללא התערבות ממשלתית רבה, נוסד ב-2004 על ידי ויקטור מוקסה וסילביה תמלה. מנכ״ל הארגון הנוכחי הוא פרנק מוגישה. 

מיעוטים מיניים אוגנדה הוא ארגון לא-ממשלתי ללא מטרות רווח, והוא הוקם במטרה לענות על הצורך להגן ולתמוך בלסביות, הומואים, ביסקסואלים, טרנסג'נדרים ואינטרסקס באוגנדה. כיום, הארגון תומך ברפורמה במדיניות ובמקביל מפקח ומסייע לתאם בין המאמצים של 18 ארגונים גאים במדינה, שמספקים לקהילה שירותים כמו טיפול רפואי, ייעוץ, הדרכה ותמיכה כלכלית.

אקטיביסטים בולטים

קאשה ג'קלין

קאשה ג'קלין נאבגסרה

נאבאגסרה היא פעילה חברתית שהפכה את המאבק עבור הזכויות של הקהילה הלהט״בית באוגנדה לעבודת חייה. נבאדסרה נולדה ב-1980 בקמפלה, ונחשבת לאם המייסדת של התנועה לזכויות הלהט״ב Freedom & Roam Uganda. היא הובילה את הארגון במשך עשר שנים וכיהנה כמנכ״לית עד 2013. גם לאחר רציחתו של עמיתה דייוויד קאטו, המשיכה נאבגסרה במאבק על זכויות להט״ב באוגנדה, ונאבקה עבור דה-קרימיניליזציה של הומוסקסואליות במדינה ונגד חקיקה אנטי-להט״בית.

קובץ:David Kato AP.jpg

דייוויד קאטו.

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

דייוויד קאטו

ערך מרכזי: דייוויד קאטו

פעיל זכויות להט״ב באוגנדה ונחשב לאבי התנועה לזכויות להט״ב במדינה. קאטו פוטר ב-1991 מעבודתו במספר בתי ספר בעקבות נטייתו המינית, ועבר ליוהנסבורג שבדרום אפריקה. הוא הושפע מקידום זכויות הלהט״ב במדינה לאחר סיום האפרטהייד, וב-1998 חזר לאוגנדה ויצא מהארון במסיבת עיתונאים – אחריה הוא נעצר ושוחרר לאחר שבוע.

ב-2004 ייסד קאטו עם שותפים נוספים את הארגון ״מיעוטים מיניים אוגנדה״ (SMUG). ב-2009 נאם על זכויות להט״בים בוועידה לזכויות אדם במימון האו״ם, אך נציגי אוגנדה צחקו במהלך הנאום, ולאחריו עזבו קאטו ואנשיו מחשש שייעצרו.

ב-26 בינואר 2011 קאטו הותקף בביתו שבעיר מוקונו על ידי אדם אחד לפחות, ומת בדרך לבית החולים. מקורביו של קאטו דיווחו כי קאטו התלונן על עלייה חדה באיומים על חייו, ותלו את הרצח כנעשה על רקע נטייתו במינית. בנובמבר 2011 הורשע ברצח סידני נסובוגה אנוך והוא נידון ל-30 שנות מאסר.

נקודות ציון במאבק הלהט״בי לקיום אירועי גאווה באוגנדה

באוגוסט 2012, שנה לאחר רציחתו של דייוויד קאטו ובצל איומים מצד השלטון, יצאה הקהילה הגאה באוגנדה לרחובות לאירועי גאווה שכללו פסטיבל סרטים, מסיבות חוף וצעדה. הקהילה הבינלאומית הביעה את תמיכתה ואת דאגתה לקהילה הגאה באוגנדה בחודש זה, ומזכירת המדינה האמריקאית, הילרי קלינטון, ביקרה באוגנדה והעניקה פרס לקואליציה של מגני זכויות האדם במדינה על פועלם למען קהילת הלהט״ב.

לאחר ביטול החוק נגד הומוסקסואלים בשנת 2014, ציינה אוגנדה את אירוע הגאווה המשמעותי ביותר בתחומה. מאות להט״בים חגגו את ההחלטה המפתיעה של בית המשפט החוקתי לביטול החוק על גדות אגם ויקטוריה עם מוזיקה, ריקודים ותלבושות ססגוניות. מארגנת האירוע, סנדרה נטבי, אמרה כי ״מטרת האירוע הזה היא לאחד בין כולנו. עד עכשיו היינו חייבים להסתתר בכלל החוק. זהו יום שמח״. המצעד עבר ללא תקריות חריגות והנוכחות המשטרית הייתה דלילה.

ב-4 באוגוסט 2016, פשטו כוחות משטרת אוגנדה על תחרות יופי של הקהילה הגאה שהתקיימה במסגרת אירועי הגאווה בקמפלה, בירת המדינה. השוטרים כיתרו את הרחובות שהקיפו את מתחם התחרות, פרצו למקום חמושים בכבדות ותקפו את הנוכחים באלימות. לפחות 20 פעילים נעצרו או עוכבו על ידי המשטרה במשך שעות. חלק מהנפגעים אושפזו בבתי החולים, כאשר אחד מהם במצב קשה. זמן קצר לאחר מכן, הודיע שר האתיקה והמוסר של אוגנדה, סימון לוקודו, כי הוא מגייס כוחות שיימנעו את קיומו של מצעד הגאווה בקמפלה שאמור היה להתקיים בסוף השבוע, וכי הוא מחויב לדכא כל פעילות למען הקהילה הלהט״בית במדינה. בעקבות מעצרם של פעילים רבים במהלך הפשיטה, קיימו מארגני המצעד פגישה עם לוקודו, במהלכה הוא השווה את המארגנים לטרוריסטים והבהיר להם כי הוא יעצור את כל מי שיגיע להשתתף במצעד. כמו כן, השר הבהיר כי יביא המוני מתנגדים למצעד למקום, שימנעו בכוח את קיומו. בשל החשש לחיי המשתתפים, נאלצו המארגנים לדחות את המצעד.

באוגוסט 2017, מארגני מצעד הגאווה באוגנדה נאלצו לבטל את האירוע לאחר איומי מעצר מצד המשטרה והממשלה.

הישגים

ראש הממשלה לשעבר, אממה מבאבאזי, הוא המועמד הנשיאותי הראשון שהתנגד בגלוי להומופוביה. הוא רץ בבחירות לנשיאות ב-2016 והגיע למקום השלישי. מבאבאזי אמר כי אף על פי שהוא מאמין בנישואין מסורתיים, אין לאפליה מקום בחברה האוגנדית, והומוסקסואליות אינה הסכנה הגדולה ביותר. אמירה זו מצד מנהיג כה פופולרי ובכיר באוגנדה היוותה פריצת דרך משמעותית במאבק לשוויון זכויות עבור הקהילה הגאה במדינה, וזכתה לברכת ארגוני הקהילה ומנהיגיה.

בנובמבר 2017 הוזמנו מספר שוטרים מקמפלה על ידי מפקד המשטרה להשתתף בסדנה על זכויות להט״ב. דובר המשטרה אמר: ״מטרת ההכשרה היא ללמד את קציני השדה שלנו שלמיעוטים יש זכויות שצריך לכבד״.

דעת קהל

על פי פרויקט ״Pew Global Attittudes״, 96 אחוזים מתושבי אוגנדה מאמינים שהומוסקסואליות היא דרך חיים שהחברה לא צריכה לקבל. זהו השיעור החמישי הגבוה ביותר של אי-קבלת הומוסקסואליות מתוך 45 המדינות שנסקרו. עם זאת, סקר שנערך בשנת 2010 גילה כי 11 אחוזים מהאוגנדים רואים בהתנהגות הומוסקסואלית דבר מקובל מבחינה מוסרית, בהשוואה ל-1% בטנזניה, 4% ברואנדה ו-1% בקנדיה. במחקר שנערך ב-2009 נמצא כי רוב האנשים שתומכים בהפללת הומוסקסואלים כלל אינם יודעים להגדיר מיהו הומוסקסואל, וכי הסיבה להתנגדות שלהם נעוצה בדת ובתרבות האוגנדית.

במאי 2015, PlanetRomeo, רשת חברתית להט״בית, פרסמה את מדד האושר הגאה (GHI). גברים גאים מלמעלה מ-120 מדינות נשאלו על הרגשתם בנוגע להשקפות החברה כלפי הומוסקסואליות, איך הם חווים את ההתייחסות מאנשים אחרים, ועד כמה הם מרוצים מחייהם. אוגנדה דורגה אחרונה, עם ציון של 20.

לפי סקר שנערך על ידי ILGA, הגישה כלפי להט״בים השתנתה משמעותית ב-2017: 49% מאזרחי אוגנדה הסכימו שלהט״בים צריכים ליהנות מאותן זכויות של הטרוסקסואלים, בזמן ש-41% התנגדו לכך. בנוסף, 56% הסכימו שלהט״בים צריכים להיות מוגנים מפני אפליה במקומות עבודה, ו-54% מהאוגנדים אמרו שאנשים במערכות יחסים חד-מיניות לא צריכים להיחשב כפושעים. בנוגע לטרנסג'נדרים, 60% הסכימו שהם צריכים לקבל זכויות זהות, 62% האמינו שהם צריכים להיות מוגנים מפני אפליה במקומות עבודה ו-53% האמינו שהם צריכים להיות מורשים לשנות את המגדר החוקי שלהם. עם זאת, לפי אותו סקר, שליש מהאוגנדים ינסו לשנות את הנטייה המינית של שכניהם אם הם יגלו שהם להט״בים.

ההקשר הישראלי

טכנולוגיה

בשנת 2015 פורסם כי הממשלה האוגנדית מבצעת הליכי חקיקה שיאפשרו לה לשוב ולעצור להט״בים בגין ״עבירות הומוסקסואליות״, ונתקלה בהתנגדות קשה מצד פעילי זכויות אדם. נודע כי קבוצת ההאקרים ״Hacking Team״ סיפקה לממשלת אוגנדה מערכות שפיתחה ״נייס״ הישראלית, שמשמשת את הממשלה לריגול אחר פעילים למען זכויות הומוסקסואלים במדינה. עם זאת, לא ניתן לדעת באופן חד משמעי אם התוכנה אכן פותחה בישראל.

הכרה בפליטים

בשנת 2018 פורסם כי מדינת ישראל מתכוונת לגרש לרואנדה ולאוגנדה מבקשי מקלט המשתייכים לקהילת הלהט״ב. אף כי השלטונות במדינות אלה עלולים לרדוף אותם בשל נטייתם המינים או זהותם המגדרית, במשרד המשפטים וברשות האוכלוסין החליטו לדחות בקשה להוסיף אוכלוסייה זו לאלו שהוחרגו מגירוש. 

באותה שנה, פנו ארגון הסיוע היא״ס ישראל והאגודה למען הלהט״ב לשר הפנים אריה דרעי וליועץ המשפטי לממשלה בשם מבקשי המקלט הלהט״בים, וביקשו להחריג אותם מהגירוש. במשרד המשפטים דחו את בקשת הארגונים בטענה שהליך השימוע טרם הגירוש נותן מענה הולם בנסיבות לחששות שהועלו.

לקריאה נוספת

• Healy, L. & Kamaya, H. (2014). Ethics and International Discourse in Social Work: The Case of Uganda's Anti-Homosexuality Legislation. Ethics and Social Welfare. 8(2), 151-169.
• Sandgrove, Joanna. Vanderneck, M Robert. Andersson, Johan. Valentine, Gill. Ward, Kevin. 2012. "Morality plays and money matters: towards a situated understanding of the politics of homosexuality in Uganda". J. of Modern African Studies, 50 (1). 103-129.
• Jjuuko, Adrian. "The incremental approach: Uganda’s struggle for the decriminalisation of homosexuality." Human rights, sexual orientation and gender identity in The Commonwealth: Struggles for decriminalisation and change (2013): 381-408.   
• SEO, HYEON-JAE. "ORIGINS AND CONSEQUENCES OF UGANDA'S BRUTAL HOMOPHOBIA" Harvard International Review 38, no. 3 (2017): 44-47
• DeJong, Christina, and Eric Long. "The death penalty as genocide: The persecution of “homosexuals” in Uganda." Handbook of LGBT communities, crime, and justice. Springer, New York, NY, 2014. 339-362.

הערות שוליים

This article "זכויות להט״ב באוגנדה" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:זכויות להט״ב באוגנדה. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.

---

 Facebook Page

🐤 Twitter Follow us on Twitter !

Read or create/edit this page in another language

• זכויות להט״ב באוגנדה in English