זיגמונד פניכל
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. שגיאת תסריט: היחידה "תבנית מידע/אישיות" אינה קיימת.
ד"ר זיגמונד פניכל היה עורך דין ומשפטן יהודי, מהבולטים שבמשפטני פולין במאה העשרים. ספריו בנושא דיני עבודה משמשים כיום כחיבורים המשמעותי ביותר בתחום דיני העבודה בפולין.
ראשית חייו ופעילותו לפני מלחמת העולם השנייה[עריכה]
פניכל נולד ב-6 ביוני 1896 בטרנוב שבפולין. לאחר שהשלים את לימודי המשפטים באוניברסיטה היגלונית בקרקוב, עבד במשך כשבע שנים כשכיר במשרדי עורכי דין בקרקוב. בשנת 1926 פתח את משרד עורכי הדין העצמאי שלו, שהתמחה בדין האזרחי, בדגש על דיני מסחר ודיני עבודה. בשנת 1928 (16.08.1928) נישא לפסנתרנית ארנה רוזה גלדוורט, בתו של המשפטן ועורך הדין ד"ר לאון (מיכאל) גלדוורט (Dr. Leon Geldwerth). בשנת 1932, נבחר למועצה המקומית של לשכת עורכי הדין של קרקוב, ובהמשך – לאחר מלחמת העולם השנייה ושחרורה מחדש של פולין, כיהן במועצה העליונה של לשכת עורכי הדין בוורשה.
במהלך כל שנות פעילותו בפולין, חיבר ד"ר פניכל עשרות ספרים בענייני משפט, וכן פרסם מאות מאמרים מקצועיים בעיתונות המקצועית והכללית בפולין בנושאי משפט.
בזמן מלחמת העולם השנייה[עריכה]
עם פלישת גרמניה וברית-המועצות לפולין בחודש ספטמבר 1939, נמלט ד"ר פניכל עם בני משפחתו אל צידה הסובייטי של פולין, תוך שהם מותירים מאחוריהם את מרבית רכושם, מתוך הבנה באשר לסכנה שמהווה אדולף היטלר ליהדות פולין.
במהלך המלחמה, נשלח עם משפחתו בידי הסובייטים לסיביר, בה שהו בערים אנגלס, סאראטוב ויאקוצק. באותה העת, בעודו משמש כפעיל מרכזי בקהילות בסיביר וכמשפטן, עבדה אשתו, ארנה רוזה פניכל, כפסנתרנית בתיאטרון האופרטה של העיר יאקוצק.
עם תום מלחמת העולם השנייה, שבו ד"ר פניכל ומשפחתו לעיר קרקוב שבפולין, ובשנת 1946 נבחר ד"ר פניכל לכהן במועצה העליונה של לשכת עורכי הדין בוורשה - תפקיד בו שימש עד לעלייתו לארץ ישראל בשנת 1951.
בארץ ישראל[עריכה]
בהמלצת חתנו, ד"ר לאון גלדוורט, שהיה ציוני נלהב, עלו ד"ר פניכל ובני משפחתו בשנת 1951 לארץ ישראל.
קודם לעלייתם ארצה, החלה בתו הבכורה של פניכל, אולגה יואנה פניכל, בשנה א’ של לימודי רפואה באוניברסיטה היגלונית של קרקוב.
בישראל, התגוררו ד"ר פניכל ובני משפחתו ברחוב נחמני בתל אביב, וד"ר פניכל שימש כבכיר במשרד המיסים בתל אביב. בחודשים הראשונים לעבודתו שימש כבכיר במחלקה לביקורת השכר וניכויי המס, ובהמשך מונה לראש צוות הביקורת.
במקביל לעבודתו בשירות הציבורי, המשיך ד"ר פניכל לפרסם ספרים ומאמרים בעברית ובפולנית, בעיתונות המקצועית וכן בעיתונות היומית. מאמרו בנוגע לעבודת נשים שפורסם בכתב העת "הפרקליט" נחשב למקור מרכזי ולאבן דרך בנוגע לניסוח חוק עבודת נשים התשי"ד-1954 ולפירושו.
פטירתו[עריכה]
ד"ר פניכל נפטר בטרם עת בעקבות מחלה בכ"ט בסיוון, תשכ"ד (2 ביוני 1964). הוא הותיר אחריו את אשתו, הפסנתרנית ארנה רוזה פניכל, וכן שתי בנות ונכדה:
- בתו הבכורה, אולגה יואנה שמר, התמנתה לעובדת-מעבדה ולמנהלת במעבדה המרכזית לפרזיטולוגיה של קופת-חולים כללית במחוז גוש-דן, עד לצאתה לגמלאות בשנת 1991. המעבדה, שישבה ברחוב הרוא"ה 2 רמת גן נסגרה זמן קצר לאחר עזיבתה, וכיום שוכן במקום בית החייל של רמת גן. אולגה יואנה שמר הייתה נשואה לאליעזר (לאזר) שמר, שהיה חייל בצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם השנייה, ובהמשך מבעליו של קולנוע "תמר" בתל אביב.
- בתו הצעירה, פרופ’ אירית אבירם, מונתה כחוקרת ומרצה בכירה לביולוגיה באוניברסיטת תל אביב, החתומה על עשרות מאמרים מדעיים. פרופ’ אבירם שהתמחתה בביוכימיה וביולוגיה מולקולרית, הייתה האישה הראשונה לזכות בדוקטורט מאוניברסיטת תל אביב. פרופ’ אבירם הייתה נשואה למהנדס חיים אבירם.
לאחר פטירתו, פורסמו לזכרו של ד"ר פניכל מאמרים בעיתונות היומית והמקצועית בישראל ובעולם:
במאמר לזכרו, שפורסם בעיתון היומי "דבר" (גיליון יום שני, כ"ו תמוז תשכ"ד, 06.07.1964, עמוד 7) תחת הכותרת “ד”ר זיגמונד פניכל - קווים לדמותו”, כתב עליו א. משלוב את המילים הבאות: “הוא היה משפטן מובהק, בעל ידיעות נרחבות. עוד לפני מלחמת העולם השנייה זכה בעיר מולדתו קרקוב שבפולין לשם ולתהילה כאחד המומחים בשטח חוקי העבודה וחוקי המסחר. כאות הוקרה מונה המנוח לאחר המלחמה לחבר המועצה העליונה של פרקליטי מדינת פולין. תפקיד זה היה בידיו עד עלותו לארץ בשנת 1951. הוא חיבר ספרים רבים, כתב מאות מאמרים מקצועיים אשר זכו להדים נרחבים גם מעבר לתחומי פולין. גם כאן, בארץ, השתתף בכתבי עת שונים"… “הוא היה אדם צנוע וישר, אשר שימש לנו תמיד מופת לעובד ציבור. כך ראה אותו גם הציבור, אשר בא עמו במגע ואשר קיבל את כל הכרעותיו, מתוך ודאות שהן פרי ליבון יסודי וממצה".
בגיליון העיתון המשפטי הפולני פאלסטרא (Palestra) של אותה שנה (1964), כתב עליו עורך הדין הבכיר ד"ר תומאש אסכנברנר (Dr. Tomasz Aschenbrenner), במסגרת מאמר בן שני עמודים לזכרו של ד”ר פניכל, את המילים הבאות: “בעבודתו המקצועית, הצטיין ד"ר פניכל לא רק כמומחה מצוין בדין האזרחי ובדין המנהלי, אך מעל לכל כבעל ראש יצירתי יוצא-דופן בתחום הדעת המשפטית"… “משרדו בקרקוב היה אחד מהחשובים שבמשרדי עורכי-הדין, המשרד היה לגאוות הלשכה של קרקוב, והוא עצמו נהנה מחוות הדעת החיוביות ביותר כלפיו כיועץ משפטי ומרצה מנוסה בדין האזרחי"… “במהלך חייו, היה זיגמונד פניכל חובב-ספרים נלהב. משכך, ניתן היה למצוא אותו לרוב בחנויות הספרים ובחנויות ישנות לממכר עתיקות בקרקוב, תר אחר מקורות למחקריו המשפטיים. הוא קרא ספרות מקצועית, ותודות לתשומת ליבו הקפדנית לפרטים ולזכרונו הפנומנאלי, הוא צבר ידע משמעותי כל כך, עד כי היה כאנציקלופדיה מהלכת למשפטים".
נוכח העובדה שספריו של ד"ר פניכל נלמדים גם כיום בפקולטות למשפטים בפולין, וכן משמשים כמקור מרכזי לכתבי טענות, פסקי דין ומחקרים אקדמיים, מאמר זה משנת 1964 לזכרו של ד"ר פניכל פורסם פעם נוספת בשנת 2006, בגיליון ספטמבר-אוקטובר של העיתון המשפטי הפולני פאלסטרא (Palestra).
קישורים חיצוניים[עריכה]
- מאמר לזכרו של ד"ר זיגמונד פניכל, בכתב העת המשפטי "פאלסטרא" משנת 1964
- הדפסה מחודשת של המאמר לזכרו של ד"ר זיגמונד פניכל, בגיליון כתב העת המשפטי "פאלסטרא" של שנת 2006
- פירוט ספריו ומאמריו של ד"ר זיגמונד פניכל השמורים בספריות ברחבי העולם, מתוך המאגר הספרייתי וורלד-קט
- הסבר בדבר חוק עבודת נשים התשי"ד-1954 שהתבסס על עבודתו של ד"ר זיגמונד פניכל, באתר משרד המשפטים
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "זיגמונד פניכל".קטגוריה:ישראלים ילידי פולין קטגוריה:עורכי דין ישראלים קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1896 קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1964
This article "זיגמונד פניכל" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:זיגמונד פניכל. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
