ועדת הטרנספר
ועדת הטרנספר הוקמה כדי לפקח על על מה שכונה "טרנספר בדיעבד" – עזיבת ערביי ארץ ישראל את שטחי מדינת ישראל שאך קמה, ובמטרה למנוע את חזרתם.
מטרתה של הוועדה הייתה להפוך את יציאתם של הערבים מישראל במהלך מלחמת העצמאות לעובדה בלתי הפיכה, שתמנע את חזרת הערבים, ולעודד את גדילתה של תופעה זו.
הועדה הוקמה, באופן לא רשמי, על ידי לא-קבינט של ממשלת ישראל הראשונה ב־30 במאי 1948, מעט אחרי הקמת מדינת ישראל. המידה שבה פעלה הוועדה בידיעת ראש הממשלה והקבינט היא עניין של ויכוח מלומד.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה]
הקמה[עריכה]
הרעיון להקמת הוועדה הגיע מיוסף ויץ, מנהל מחלקת קרקעות וייעור בקרן קיימת לישראל. וייס, שמאז שנות ה-30 של המאה ה-20 ואילך מילא תפקיד מרכזי ברכישת קרקעות ליישוב, ראה ביציאת הערבים מישראל במהלך מלחמת העצמאות טרנספר בפועל. הוא סבר כי לטובת ישראל יש לנקוט באמצעים שונים, בעיקר בשכנוע, על מנת שתופעה זו תגבר כמה שיותר ותקיף כמה שיותר כפרים ערביים. המחזיקים בדעה זו האמינו גם כי חזרת הערבים תסכן את מדינת ישראל.
אמונותיו הביאו את ויץ לבקש להקים מוסד שיהיה ממונה על עניין זה, אותו כינה "טרנספר בדיעבד", ולעשות מאמצים בחודשים מרץ ואפריל 1948, שקדמו להקמת מדינת ישראל, על מנת להקים מוסד כזה. בחודש מאי החל ללחוץ גם על דוד בן-גוריון ועל משה שרת למען הקמת מוסד שעיקרו מניעת חזרת הערבים לבתים שנטשו. מעט לפני כן, ב-25 באפריל, כאשר יציאת הערבים מחיפה הייתה בעיצומה, שיגר משה שרת לפקידי משרדו בתל אביב: "מציע לשקול אזהרה לערבים היוצאים עכשיו [ש]לא נוכל להבטיח [לאפשר] את שובם".
ב-28 במאי נפגש ויץ עם משה שרת, שכבר היה לשר החוץ,[hebrew 1] והציע למנות את עצמו, יחד עם אליהו ששון (ראש המחלקה לענייני המזרח התיכון במשרד החוץ) ועזרא דנין (ראש המדור הערבי בש"י, זרוע המודיעין של ההגנה), לוועדת טרנספר. יומיים למחרת, ב-30 במאי, ערך פגישה בנושא עם שר האוצר אליעזר קפלן, ועוד באותו יום ערכה הוועדה את פגישתה הראשונה, בה הוכנה טיוטה לפעילותה העתידית.
דנין אמר לויץ שכדי למנוע את חזרתם של הפליטים שכבר עזבו, יש "לעמת אותם עם עובדה מוגמרת". הוא הציע להרוס בתים ערבים, ליישב מהגרים יהודים בשטחים מפונים ולהפקיע רכוש ערבי.[1]שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה]
פעילות[עריכה]
ב-28 במאי הציע יוסף ויץ לשר החוץ משה שרת להפוך את הוועדה לרשמית. ב-30 במאי, במהלך פגישתו של ויץ עם שר האוצר אליעזר קפלן, קיבל את ברכתו לוועדה, על פי דיווחים. כשועדת הטרנספר התכנסה לישיבת העבודה הראשונה שלה באותו יום, עדיין לא היה לה אישור של ראש הממשלה דוד בן-גוריון או של הקבינט המלא. למרות זאת, בני מוריס כותב כי הוועדה החלה להרוס כפרים.[2]שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה]
ב-5 ביוני פנה ויץ לראש הממשלה דוד בן-גוריון בהצעה בת שלושה עמודים שכללה מניעת חזרת הערבים; עזרה לערבים העוזבים להיקלט במדינות ערביות אחרות; הרס כפרים ערבייםשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה] ככל האפשר במהלך פעולות צבאיות; מניעת ערבים לעבד אדמה;שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה] יישוב יהודים בכפרים ובעיירות ריקות כדי שלא ייווצר "ואקום" אליו יוכלו הערבים לחזור; חקיקה למניעת החזרת הפליטים; ויצירת תעמולה נגד החזרה.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה]
על פי בני מוריס, ויץ רשם את הסכמתו של בן-גוריון להצעתו. לפי טענותיו של מוריס, בן-גוריון רצה להתמקד תחילה בהרס כפרים ערביים, ורק אחר כך בסיוע לתושבים להתיישב מחדש במדינות ערביות אחרות. אולם, התיאור של בן-גוריון לפגישה שונה: לטענתו הוא הסכים להקמת ועדה שתפקח על ניקיון הערים והכפרים הערביים והתיישבותם על ידי יהודים, אך אמר כי בשום מקום לא התייחס לכך במפורש להרס כפרים או מניעת חזרת פליטים.[3] אפרים קארש כותב כי בן-גוריון אמר לויץ במפורש כי הוא מתנגד לרעיון של ועדת הטרנספר. קארש מצטט את ויץ באומרו: "[בן גוריון] רוצה לכנס ישיבה צרה ולמנות ועדה שתטפל בנושא [הכפרים הערביים]. הוא לא מסכים ל[קיום] של הוועדה הזמנית שלנו".[4]
הרס כפרים ערביים[עריכה]
ללא קשר למעמדה העמום של הוועדה, המשיך ויץ להסדיר את הרס כמה כפרים במישור החוף ביוני 1948, ואלו הם: מע'אר, ליד גדרה; פג'ה, ליד פתח תקווה; ביאר עדס, ליד מגדיאל; בית דג'אן, מזרחית לתל אביב; מיסכה, ליד רמת הכובש; שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.סומייריה (שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.<s') ליד עכו; ושגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בוטימת (שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.<s') וסבארין ליד חיפה. מוריס טוען כי סוכניו של ויץ סיירו באזורי הכפרים כדי לקבוע אילו יש להרוס ואילו לשמר על מנת ליישבם ביהודים.[5]
התנגדויות מפ"ם[עריכה]
מפלגת מפ"ם, והשר לענייני מיעוטים בכור-שלום שטרית, פתחו בקמפיין נגד לעצירת ההרס, ואילצו את ויץ להפסיק את פעילותו, מה שסיים למעשה את ועדת הטרנספר הלא רשמית הראשונה.[5]שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה]
ראו גם[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ Danin to Weitz, May 18, 1948, Yosef Weitz Papers, Institute for the Study of Settlement (Rehovot), cited in Eliezer Kaplan.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרוש מקור]
- ↑ בני מוריס, 2004, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים. הוצאת אוניברסיטת קיימברידג'.
- ↑ Entry for June 5, 1848, DBG-YH II, 487, in Morris 2004, p. 314.
- ↑ אפרים קארש, 1999, "בני מוריס ושלטון הטעות", רבעון למזרח התיכון, מרץ 1999.
- ↑ 5.0 5.1 Morris 2004, p. 314.
ביאורים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ לאחר שבאמצע אותו החודש הוקמה מדינת ישראל
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
קטגוריה:מלחמת העצמאות קטגוריה:ערביי ארץ ישראל במלחמת העצמאות
This article "ועדת הטרנספר" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:ועדת הטרנספר. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
