התפישה הבכיינית של ההיסטוריה היהודית
התפישה הבכיינית או התפישה שטופת-הדמעות (Lachrymose Conception) היא גישת מחקר היסטורית שהיסטוריון שלום בארון טען שהיא אפיינה את ההיסטוריונים היהודים בעבר. סימן ההיכר של סגנון היסטורי זה הוא הדגש על הפרעות והסבל שעברו היהודים במהלך הדורות תוך התעלמות מהישגים או שיתוף פעולה בין דתי. השימוש במושג זה עולה לעיתים בדיון ההיסטורי הביקורתי בנוגע למציאות החיים היהודית בתקופת תור הזהב בספרד.[1][2] גישה דומה מאפיינת כיום את הדיון באנטישמיות מוסלמית.
קריאה נוספת[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Mark R. Cohen, Under crescent and cross : the Jews in the Middle Ages, Princeton, N.J.: Princeton University Press, 1994, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ISBN 0-691-03378-1
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Mark R., The Neo-Lachrymose Conception of Jewish-Arab History, Tikkun 6/3, 1991, עמ' 265
This article "התפישה הבכיינית של ההיסטוריה היהודית" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:התפישה הבכיינית של ההיסטוריה היהודית. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
