השפעת מגפת הקורונה על החברה החרדית
מגפת הקורונה, שלה השפעות רבות על כלל תחומי החיים, השפיעה רבות גם על החברה החרדית.
מאפיינים ייחודיים[עריכה]
- הציבור החרדי מחולק לשלושה זרמים עיקריים; ספרדים ליטאים חסידים, ולמאות תתי זרמים שכל רב או אדמו"ר מקבל החלטה המחייבת את מאמיניו. ומרבית הציבור רואה עצמו מחויב להוראות הרבנים, לפני הנחיות החוק.
- מערכת החינוך לבנים מהווה ערך עליון בשל חשיבות לימוד התורה, האמונה כי לימוד התורה הוא הזכות הקיומית של עם ישראל והחשש שללא מסגרות לימוד תחול הידרדרות רוחנית.
- צפיפות גבוהה בדיור.
התפשטות המגפה בחברה[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
בעולם[עריכה]
בישראל[עריכה]
השפעה על תחומי החיים של החברה החרדית[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
נשירת בני נוער[עריכה]
צמצום ההוצאות על חתונות[עריכה]
צריכת האינטרנט[עריכה]
התייחסות ההנהגה הרוחנית להנחיות הבריאות[עריכה]
ההנהגה החרדית נחלקה בשאלת ההתייחסות למגפה. האדמו"ר מגור רבי יעקב אריה אלתר, (שנציגו בכנסת יעקב ליצמן שימש בעת ההיא כשר הבריאות) נקט את הקו המחמיר ביותר בזהירות במגפה, עוד לפני חג פורים הוא ביטל את כלל האירועים שתוכננו. הוא הכריז על סגירת בתי הכנסת שבועיים לפני שהממשלה החליטה על כך. וכן הורה לחסידיו על בידוד שני, שמשמעותו איסור על כניסה למוסדות החינוך לבני משפחה של "חייבי בידוד" הוראה שלא נתנה בשום שלב על ידי מערכת הבריאות.
דעה דומה הייתה למנהיג הציבור החרדי ליטאי הרב גרשון אדלשטיין, הוא החל למסור את שיעוריו בשידור חי בוידאו ובהם הורה בתקיפות לשמור על כלל ההנחיות[1]
הפלג הירושלמי והקנאים[2]לא נשמעו כלל להנחיות משרד הבריאות.
התמודדות הלכתית וחברתית[עריכה]
המשבר גרם לדילמות חסרות תקדים בעולם הדתי. בתי כנסת ומרכזי לימוד תורה, שמעצם הגדרתם הם מרכזים קהילתיים, נאלצו להיסגר בכל העולם כולו. ברית מילה ושמחות שנערכות בדרך כלל בציבור גדול הפכו לאירועים בעלי פוטנציאל הדבקה גבוה. עם תחילת המשבר, בעוד היקף ההדבקה לא ידוע דיו, חל חג הפורים, והתכנסות בבתי הכנסת לשם קריאת המגילה ובבתים לסעודת הפורים סייעה אף היא להדבקה המונית. הדבר תרם לתחושת הבלבול בציבור הדתי-חרדי ביחס לתגובות למשבר. היו שסברו כי הקורונה משנה למעשה את כל העולם הדתי, שהיה מבוסס על שיתוף ציבורי כגון תפילה במניין ולימוד בחברותא, ואימצו גישה שמקבלת את השינוי, דוגלת בשמירת מצוות של הפרט ולא ברשות הרבים תוך שינוי ביודעין מסדרי ההלכה הישנים.[1]
לקראת ליל הסדר תש"פ עלו דיונים הלכתיים האם לאשר את המדיה הדיגיטלית שימוש ב"זום" משפחתי לטובת הבודדים שאולצו לחגוג את ליל הסדר לבדם.[3] ברם רוב פוסקי ההלכה סברו כי יש לנסות ולשמר את הסדרים הישנים כגון תפילה במניין תוך איזונם מול עיקרון פיקוח נפש, עם היצמדות לתקנות משרד הבריאות. בציבור החרדי היו גם גישות שניסו להתעמת עם התקנות ולשמור על תפילה במניין ועל הסדרים הישנים בכל מחיר, וכך נערכו לוויות המוניות בניגוד להוראות. בימים הנוראים, שבמקביל אליהם עלתה התחלואה, נסגרו בתי הכנסת והציבור עבר להתפלל במניינים באוויר הפתוח, כשהחום וקושי צום היום הכיפורים במקום שאינו ממוזג מקשים על הציבור. בסוכות, חג שמתאפיין בשמחות בית השואבה ובהתגודדות חברתית, היה סגר. במשך הזמן, ועם התפשטותן של הפרות הסגר בציבור החרדי, הופיעו בצורה רשמית דעות שלפיהן דרך ההתמודדות הראויה היא להמשיך בקיום מצוות כבכל שנה. מאידך, היו גישות שקראו לקצר את התפילה ואף פורסמו הנחיות מיוחדות לתפילות הימים הנוראים בשנה זו כך שתינתן משמעות אלטרנטיבית ליום הכיפורים כשהציבור לא יכול להיות רוב היום בבתי הכנסת.[4]
בהתאם, עלתה שאלה מהי המשמעות הדתית של תופעת הקורונה.[5] ביולי, לראשונה במגזר החרדי, הוציא רב העיר אלעד פסק הלכה שקורא לפרסם בכל בית מגורים מי חלה בנגיף.[6]
היחס להוראות משרד הבריאות[עריכה]
בעניין זה היה הבדל בין הגל הראשון לגל השני. בגל הראשון נוצרה תחילה התנגשות בין הוראות משרד הבריאות לסגור את מוסדות החינוך לבין הנחיות חלק מהרבנים, כגון של הרב חיים קניבסקי.[7] בניגוד לכך, רבנים אחרים הורו לציית באופן מיידי להוראות משרד הבריאות כגון הרב גרשון אדלשטיין והאדמו"ר מקרלין,[8]
יהודה משי זהב, יושב ראש ארגון זק"א, התריע כי חלק גדול מהציבור החרדי מנותק מאמצעי התקשורת, וכן הצביע על כך שראשי מערכת הבריאות לא נפגשו עם הבד"ץ ואנשי העדה החרדית.
ב-27 במרץ פורסם מכתב של רופאים בכירים לציבור החרדי בקריאה להקפיד על הנחיות משרד הבריאות כי מדובר בפיקוח נפש.[9] יומיים אחר כך, ב-29 במרץ פורסמה הנחייתו של הרב חיים קניבסקי שיש להתפלל ביחידות ולא במניין.[10] גם רבני הפלג הירושלמי[11] ורבני העדה החרדית[12] הורו להישמע להוראות משרד הבריאות, אך חלקם הדגישו כי הכוונה היא להישמע להוראות הבריאותיות המחייבות שמירת מרחק והיגיינה, ולא לאיסורים על תפילה במניין, שהיא – לדעתם – הוראת השלטונות ולא הוראות הבריאות. בעקבות זאת, במקומות רבים התקיימו תפילות במניינים ברחובות ובחניות. המשטרה פעלה בכוחות מתוגברים לאכוף את שמירת ההנחיות.
על פי תיעודים שפורסמו בתקשורת, בביתו של הרב קנייבסקי התקיימה תפילה במניין, בניגוד לתקנות לשעת חירום שאסרו זאת.[13] כמו כן, קבוצות מתפללים קטנות המשיכו להתפלל במניין במקומות סגורים בניגוד להוראות,[14] וספגו ביקורת קשה מתוך העולם החרדי.[15]
עם פרסום ההנחיות הראשונות למתן הקלות בבידוד החברתי התגלעה מחלוקת בין הרב חיים קנייבסקי שהורה על פתיחת הלימודים במוסדות החרדיים ללא אישור של משרד הבריאות לבין הרב גרשון אדלשטיין שדגל בציות להוראות.[16] בסופו של דבר התקבלה עמדת הרב אדלשטיין.[17]
בגל השני, בתחילה היו חסידויות מסוימות שהפרו את ההנחיות.[18] אחרות קיימו.[19] קיימו גם רוב חרדים ספרדים.
אחרי חגי תשרי, הורה הרב חיים קנייבסקי לפתוח את מערכת החינוך החרדי בניגוד להוראות. הוראה זו באה בעקבות כישלון בניסיונות להגיע להסכם פתיחה מפוקח ומוסדר, בין נציגי משרדי הבריאות והממשלה לבין רבנים ועסקנים במגזר.[20]
בעקבות האמור נמתחה ביקורת על התנהלות הציבור החרדי[21] וההנהגה שלו מתוכו ומחוץ לו.[22] בנוסף, התברר כי המשבר גרם לעלייה גדולה במידת ההזדהות של הציבור החרדי עם המדינה,[23] אמון שנפגע עם התקדמות המגפה וההגבלות שהוטלו בגל השני.
האמון במערכת הבריאות[עריכה]
במהלך תקופת הקורונה נוצר שבר עמוק באמון הציבור החרדי במערכת הבריאות, שכן בשל הטלת הסגרים החלו להימנע מלהיבדק.
באוקטובר פרסם ביטאון חסידות בעלזא "המחנה החרדי" בכותרת הראשית: רוצחים בחלוק לבן כתבה שעסקה בטענות לפיהן צוותי הרפואה גורמים למותם של מאושפזים בשל בצע כסף.
באוקטובר, התגלה מערך חשאי לאשפוז ביתי של חולי קורונה חרדים בשם "חסדי עמרם" שמקורו מאה שערים, שהוביל לדיון במערכת הבריאות.
הכשל בהסברה למגזר[עריכה]
יהודה משי זהב מארגון זק"א התריע כי חלק גדול מהציבור החרדי מנותק מאמצעי התקשורת וכן הצביע על כך שראשי מערכת הבריאות לא נפגשו עם הבד"ץ ואנשי העדה החרדית.
כחלק מהחמרת ההנחיות, הוצאה דרישה להגביל את התפילה בבתי כנסת לעד עשרה אנשים ובהמשך נסגרו בתי כנסת. בנוסף, קבר רחל וקבר הרשב"י נסגרו לכניסת מתפללים, ואילו לכותל המערבי הותרה כניסת תושבי העיר העתיקה בלבד. מערת המכפלה הוחרגה ואושר לקיים במקום מניין תפילה מצומצם, שלוש פעמים ביום ברחבת ׳אוהל אברהם׳.[24]
אל מול עדויות על המשך הפרת הנחיות ההתקהלות, התקבלו תלונות על הסברה לא מספקת לציבור החרדי ומידע לא מותאם לאופן צריכת התקשורת בציבור החרדי.[25][26]
בזמן המשבר הקים משרד הבריאות מטה הסברה נפרד לציבור החרדי והפעיל אמצעים ייעודים כגון כריזת רחוב ועיתון מיוחד.[27][28]
ב-16 באפריל נודע כי הנחיות משרד הבריאות לכניסה לבידוד לא הגיעו למנויי הטלפונים הכשרים, חרף פניית משרד התקשורת לוועדת הרבנים לענייני תקשורת. תלונה בעניין הוגשה למשרד מבקר המדינה.[29]
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ 1.0 1.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.debra@haretzion.org.il, הגדול והגבור - מכתבו של ראש הישיבה בעקבות הקורונה, www.etzion.org.il, 27 במרץ 2020 (ארכיון)
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בניגוד להוראות משרד הבריאות: מאות השתתפו בהלווית רב בבני ברק (ארכיון)
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.הרב עידו פכטר, הלכה בימי קורונה, דעות גיליון 93, 2020
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.רבני בית הלל, מן המצר - מקורות ללימוד ביתי ליום הכיפורים תשפ"א, בית הלל
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.הרב ראובן לויכטר, מהותה של מגפה: מבט-על, ח' ניסן תש"פ (ארכיון)
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.עקיבא ווייס, דיווח, Twitter
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אלי ביתאן, הפקרות או אחריות: הרב קנייבסקי נגד משרד הבריאות, בעיתון מקור ראשון, 15 במרץ 2020
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.האדמו"ר מקרלין הורה: "על כל החסידים להתפלל בביתם - אין לארגן מניינים", JDN - חדשות, 20 במרץ 2020. ראו גם: שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.הרב אשר וייס, מנחת אשר: לקט שיעורים ותשובות אגרות ומאמרים הנוגעים למגפת הקורונה, ערוץ בינינו, ניסן תש"פ (ארכיון)
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.קריאת הרופאים, כיפה
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.דוד הכהן, מרן הגר"ח קנייבסקי הורה להתפלל ביחידות: "פיקוח נפש", באתר כיכר השבת, 29 במרץ 2020
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מחלוקת בין האחים: "אסור" להתפלל במניין, באתר כיכר השבת שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(הקישור אינו פעיל, 13 במאי 2020)
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.'העדה': "חטא גדול לזלזל בהוראות רופאים", באתר כיכר השבת
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. בניגוד להנחיות: לפחות 10 מתפללים בביתו של הרב קנייבסקי, באתר וואלה! NEWS
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.השוטרים התחזו לחרדים וחשפו מניין בניגוד לחוק, באתר "סרוגים", 3 באפריל 2020
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.הרב יצחק יוסף נגד מנייני התפילה: "ידכם דמים מלאו" - חדשות בארץ, באתר ערוץ 7
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.הרב קנייבסקי הורה לחזור לישיבות, יתד נאמן' סירב לפרסם, כיפה, 21 באפריל 2020
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.גדולי ישראל החליטו: ה'זמן' יתחיל - מהבית, כיכר השבת
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.האדמו"ר מבעלזא לחסידיו: להמשיך בחיי שגרה למרות ההנחיות והסגר - וואלה! חדשות, וואלה!News, 2020-10-11
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.כך חסידי צאנז בנתניה ניצחו את הקורונה, mako, 2020-10-11
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אבי רבינא, דרמה: הגר"ח הורה לפתוח את החיידרים - בניגוד להנחיות, כיכר השבת, 17.10.20
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.לעמוד על נפשנו, צריך עיון (ארכיון)
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.תחושת שייכות למדינה במגזר החרדי: מ-68.5% לפני שנה ל-93.5%, חרדים10, 27 באפריל 2020 (ארכיון)
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.החרגת מערת המכפלה, בחדרי
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.דעה: החרדים של דנה ויס, באתר גלובס
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ד"ר אסף מלחי, ד“ר גלעד מלאך, ד"ר שוקי פרידמן, כיצד מתמודד המגזר החרדי עם נגיף הקורונה?
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ynet, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.articles/0,7340,L-5702206,00.html עיתון חירום לציבור החרדי: "קורונה דוחה שבת", באתר ynet, 26 במרץ 2020
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."עדיף בבית בחיים – מאשר בבית החיים": משרד הבריאות מחדד מסרים לציבור החרדי, באתר מאקו
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.גד פרץ, שערוריית הטלפונים הכשרים: הוגשה תלונה למבקר המדינה, באתר גלובס, 16 באפריל 2020
This article "השפעת מגפת הקורונה על החברה החרדית" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:השפעת מגפת הקורונה על החברה החרדית. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
