הרחקות הנידה

הרחקות הנידה הן חלק מהלכות נידה, המגדירים את ההרחקות שבין בעל לאשתו הנידה. הרחקות אלו חלקם מהתורה, וחלקם נוספו על ידי חז"ל בתלמוד, ומקצתם בראשונים.

ההרחקות מחייבים את האיש והאישה לפרוש זה מזה ממעשים שיש בהם חיבה או קירבה, מחשש שמא הדבר יגרום להם להכישל בתשמיש בזמן שהאישה נידה, דבר האסור מהתורה.

רקע

בתורה נאסר במפורש רק קיום יחסי מין עם אישה בזמן נידתה: "וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ." העונש לעובר על איסור זה (במזיד) הוא כרת: "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה דָּוָה וְגִלָּה אֶת עֶרְוָתָהּ אֶת מְקֹרָהּ הֶעֱרָה וְהִיא גִּלְּתָה אֶת מְקוֹר דָּמֶיהָ וְנִכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם מִקֶּרֶב עַמָּם." (ספר ויקרא, פרק כ', פסוק י"ח).

אך מהמילים "לֹא תִקְרַב" למדו חז"ל שלא רק אסור לאיש ולאשתו לקיים יחסי אישות בזמן שהאישה נידה, אלא גם אסור לאיש לגעת "נגיעה של חיבה" באישה נידה. הרמב"ם והרמב"ן נחלקו בגדר האיסור זה של חיבוק ונישוק לנידה, לדעת הרמב"ם הוא איסור תורה וחייבים עליו מלקות, אך לדעת הרמב"ן אין חיוב מלקות, ונסתפק לגבי האיסור האם הוא דוארייתא, או דרבנן והפסוק הואאסמכתא.

זמן ההרחקות

הרחקות האמורות כאן, הם כל זמן שהאישה טמאה בטומאת נידה, זאת אומרת משעה שראתה דם, עד שתספור שבעה ימים נקיים שבהם לא ראתה דם כלל, ותטבול במקווה. אך כל זמן שלא טבלה, אסורה בכל ההרחקות הנזכרות, אף שעבר זמן רב משעת ראייתה, מכל מקום אינה נטהרת עד שתספור שבעה נקיים ותטבול.

פרישה סמוך לוסת

אף בזמן הוסת כגון עונה בינונית או וסת החודש וכדו' ישנו חיוב פירשה, אך הוא אינו כולל את כל חיובי ההרחקות כנידה, אלא רק פרישה מתשמיש, ויש האוסרים אף חיבוק ונישוק, אך שאר ההרחקות מותרות.

דיני ההרחקות

מדאורייתא

בתורה מבואר כי מלבד איסורי אישות, ישנה אף טומאה הנוצרת על ידי מגע בין הגבר לאישה הנידה אשר מטמאת את הגבר:

...וְכָל-הַנֹּגֵעַ בָּהּ יִטְמָא עַד-הָעָרֶב. וְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁכַּב עָלָיו בְּנִדָּתָהּ יִטְמָא, וְכֹל אֲשֶׁר-תֵּשֵׁב עָלָיו יִטְמָא. וְכָל-הַנֹּגֵעַ בְּמִשְׁכָּבָהּ, יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם, וְטָמֵא עַד-הָעָרֶב. וְכָל-הַנֹּגֵעַ בְּכָל-כְּלִי אֲשֶׁר-תֵּשֵׁב עָלָיו, יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם, וְטָמֵא עַד-הָעָרֶב. וְאִם עַל-הַמִּשְׁכָּב הוּא, אוֹ עַל-הַכְּלִי אֲשֶׁר-הִוא יֹשֶׁבֶת-עָלָיו, בְּנָגְעוֹ-בוֹ יִטְמָא עַד-הָעָרֶב. וְאִם שָׁכֹב יִשְׁכַּב אִישׁ אֹתָהּ, וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו, וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים, וְכָל-הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר-יִשְׁכַּב עָלָיו יִטְמָא.

— ספר ויקרא, פרק ט"ו, פסוקים י"ט-כ"ד

מדרבנן

מלבד איסור תשמיש (ויש אומרים אף נגיעה של חיבה, כגון חיבוק ונישוק) המוזכרים בתורה, בתלמוד הוסיפו עוד כמה איסורי וסייגים על מנת להרחיק ולמנוע מצב של קירבה שיכול לגרום לקיום יחסים האסורים מדאורייתא, איסורים אלו נקראים בפוסקים 'הרחקות הנידה'. חלק מהאיסורים הם רק על הבעל, וחלקם אף על האישה. כל האיסורים שלהלן נזכרו בשולחן ערוך:

• איסור נגיעה בגוף האישה או הבעל. יש שכתבו שנגיעה של חיבה כגון חיבוק ונישוק אסור מהתורה, (איסור נגיעה בבגדים שלבושה בהם, אינו נזכר בתלמוד, ונאסר על ידי הראשונים, להלן).
• איסור אכילה על שולחן אחד אלא אם כן הניחו סימן היכר ביניהם, כגון ארנק וכדו' שאינו רגיל להיות על השולחן, או אם אוכלים על מפה נפרדת. במקרה שאוכלים יחד עם אנשים נוספים, לדעת הרא"ה יש להקל כאשר אותם אנשים יושבים בניהם, ויש שכתבו אפילו אינם יושבים ביניהם, אך לדעת הרשב"א אין להקל כלל בזה. להלכה המנהג כהרא"ה.
• שלושה דברים שאסור לאישה הנידה לעשות עבור בעלה:
  • הצעת המיטה
  • מזיגת הכוס - נאמר רק על יין או שאר משקים חשובים, (אך בפוסקים הרחיבו איסור זה על כל מאכל ומשתה, להלן). באופנים מסוימים התירו חז"ל הגשת יין, כגון שמגיש בשינוי, ביד שמאל, או שמניחו על גבי חפץ (כר וכדו'), או בריחוק מקום.
  • רחיצת פניו ורגליו של בעלה
• שילוח כוס יין לאישה - אפילו כוס של מצווה כגון של קידוש וכדו'. ולא מועיל שינוי בהגשה, ואפילו שלא בפניה כל זמן שיודעת שנשלח בבעלה. ויכול להניח הכוס ותקח בעצמה. האישה מותרת לשלוח לאיש כוס יין.

לדעת כמה ראשונים, איסור הנגיעה הוא מן התורה ושאר האיסורים הם מדברי חכמים כיוון שהם מסמלים קירבה יתרה.

הרחקות נוספות

בראשונים

בתקופת הראשונים נזכרו איסורים והרחקות נוספות שיש לנהוג בהם על מנת להתרחק מאיסור נידה:

• מסירת חפץ מיד ליד, ויש שכתבו להחמיר אף בחפץ ארוך. ואסור אף בשינוי. ויש שכתבו להתיר להושיט תינוק אם מעצמו יוצא מחיקה ונמשך לאביו. אך בתינוק קטן אסור. ומטעם זה כתבו האחרונים שיש לאסור לאיש ואישה להיות קוואטר בברית מילה בזמן שהאישה נידה.
• אכילה משותפת מקערה או צלחת אחת וכדו'. אמנם בדברים גדולים כגון לחם וכדו' מותר.
• אכילת הבעל משייריה של האישה בפניה. אך שלא בפניה או שהעביר את המאכל ומהשקה כלי אחר מותר, וכן במקרה שאינו יודע שאכלה מאותו מאכל או שאדם אחר אכל מהמאכל אחריה, מותר לו לאכול. איסור זה הוא רק על הבעל, אך לאישה מותר לאכול משייריה הבעל.
• ישיבה על ספסל אחד. איסור זה נוהגים האשכנזים בלבד.
• שכיבת האיש על מיטתה של האישה. (ראה להלן).
• נגיעת המיטות- כתב הרמ"א שכשם שאסור לישן במיטה אחת, כמו כן נאסר לישון כשהמיטות נוגעות זו בוז. וכן המנהג שלכל אחד מבני הזוג מיטה משלו (מיטה יהודית), כך שניתן להרחיקן כשהאישה נידה.
• הסתכלות באיברים בגוף האישה שבדרך כלל מכוסים בבגדים.
• נגיעת האיש בלבוש אשתו.

באחרונים

בספרי האחרונים הוסיפו אף הם הרחקות נוספות בין האיש לאשתו הנידה, חלקן נתקבלו, וחלקן שנויות במחלוקת:

• מגע בגדי בני הזוג זה בזה.
• נשיקת תינוק או לשחק עימו בשעה שהוא מוחזק על ידי הנידה.
• הדלקת סיגריה מנר שבידיה.
• קריאה משותפת בספר אחד.
• שנת האישה במיטתו של בעלה.
• שמיעת אשתו מזמרת.
• הרחת בשמים שעל גופה.
• הצעת מיטת האישה בפניה (על ידי הבעל).

הערות שוליים

This article "הרחקות הנידה" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:הרחקות הנידה. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.

This page exists already on Wikipedia.

---

 Facebook Page

🐤 Twitter Follow us on Twitter !

Read or create/edit this page in another language

• הרחקות הנידה in English