הקמת יישובים חדשים בתקופת לוי אשכול
תבנית:אין מקורות הוסבה ואין להשתמש בה יותר! נא להשתמש בתבנית:מקורות. בסוף מלחמת העצמאות, בשנת 1949, נבחר אשכול לראש מחלקת ההתיישבות וגזבר של הסוכנות היהודית. בתפקיד זה כיהן עד 1963. הייתה זו תקופה של תנופת התיישבות בכל רחבי הארץ. אשכול יזם הקמת קרוב לארבע מאות יישובים חדשים במשך ארבע השנים הראשונות לקיום המדינה. בין ישובים אלה היו מושבי העובדים, עיירות הפיתוח וקיבוצים באזורי הגבול של המדינה. ברבים מהם ישבו עולים חדשים.
בתחילת העלייה ההמונית שנת 1947 שוכנו העולים בערי הארץ שנעזבו על-ידי הערבים, כגון : יפו, רמלה, לוד, חיפה התחתית, עכו, וחלק משכונותיה של ירושלים. אבל רבים נותרו ללא פתרון דיור. לכן, בסוף שנת 1949 שיכנו את העולים במחנות. רבבות אנשים חיו במחנות אלה, קיבלו את מזונם חינם, תנאי המגורים שלהם באוהלים ובפחונים היו גרועים, ואורח החיים תרם לניוון מכל הבחינות. הבעיה החשובה ביותר של העולים הללו הייתה חוסר תעסוקה. לבעיה זו היו היבטים כלכליים ופסיכולוגיים. אחת המשימות החשובות ביותר של הממשלה דאז הייתה ליצור מוטיבציה לעולים לבנות חיים בריאים וחדשים, המושתתים על עקרון העבודה העצמית, שהייתה מאפשרת להם להתפרנס בכבוד מיגיע כפיהם, ולהשתחרר מהאווירה של מחנות העולים, שם היו תלויים לגמרי בשלטונות וחסרי יוזמה אישית לחלוטין.
לוי אשכול, שהיה בתקופה ההיא ראש מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית הוא אחד מאבות הרעיון להוציא את האנשים שחיו במחנות העולים לעבודה ולחיים חדשים, על-ידי הפנייתם להקמת יישובים חקלאיים. רעיונו של אשכול לא התקבל אצל כמה מן הגורמים של ההתיישבות הוותיקה, הן הקיבוצית והן המושבית. גורמים אלה טענו שלא ייתכן להטיל את המשימה של הקמת יישוב חדש, בארץ בכלל ובנגב בפרט, על אנשים חסרי ניסיון חקלאי קודם, וללא כל רקע ציוני, ציבורי וחלוצי. לפי דעתם, כדי להצליח במשימה של הקמת יישובים חדשים, נחוץ למצוא אנשים בעלי ניסיון בחיי הארץ ובעלי ידע מקצועי-חקלאי. נוסף על כך, האנשים האלה חייבים להיות בעלי משמעת, כושר ארגון וכושר גופני מתאים, כדי להתמודד עם התנאים הפיסים הקשים של התיישבות. אבל, רצונו העז של אשכול להקים יישובים חדשים במרחבי הארץ ובנגב בכלל זה, והעובדה שלא היה כל פתרון אחר ליושבי המחנות, גרמו לכך שאנשים אלה נבחרו לשמש חלוצי ההתיישבות החדשה בדרום הארץ. אשכול הצליח לשכנע את תנועת המושבים להתגייס למפעל החדש והיא הייתה לתנועה המובילה. בעקבותיה הלכו גם תנועות אחרות שהיו להן שלוחות מושביות, כמו 'הפועל המזרחי', ו'העובד הציוני'. מושב העולים הראשון שהוקם בנגב בתקופה זו היה תפרח. הוא עלה על הקרקע בספטמבר 1949. אחריו עלה מושב גילת בדצמבר 1949. ביום אחד, במארס 1950 עלו המושבים : בטחה, פדויים, רנן, מסלול ופטיש, לאורך כביש מרחבים שהיה ידוע בזמנו בשם 'כביש הרעב'. הכביש הזה, שנסלל על-ידי הבריטים ב - 1946 כמבצע שסיפק עבודות דחק לבדווים בשנת בצורת קשה, היה מאיכות גרועה ביותר.
אחד-עשר קיבוצים הוקמו תוך לילה אחד בנגב הצפוני, במוצאי יום הכיפורים תש"ז, 6-5 באוקטובר 1946. המטרה של מבצע ההתיישבות הזה - הגדול מכל המבצעים שנעשו לפני הקמת המדינה היהודית - הייתה לגרום לכך שהנגב ייכלל בתוך גבולותיה. הצלחת המבצע ריגשה והלהיבה את בני היישוב היהודי בארץ ואת יהדות הגולה. המטרה הושגה: תוכנית החלוקה, שאושרה באו"ם בנובמבר 1947, הקצתה את הנגב למדינה היהודית. בימים אלה ימלאו שישים שנה למבצע, והטבע עושה את שלו: זו כנראה הזדמנות אחרונה לחגוג עם המייסדים, שרבים מהם עודם עמנו. נתמקד בעיקר בשבע מ-11 הנקודות, אלה שהיו ועודן קיבוצים; בקדמה, קיבוץ שהתפרק בשנת 1962, ולא נשכח גם את שלוש הנקודות הנותרות בנגב- שמות היישובים-שהוקמו בתקופתו של לוי אשכול ראש מחלקת ההתיישבות בתקופת ראש הממשלה דוד בן גוריון ז"ל 1.אורים 2.נירים 3.חצרים 4.גלאון 5.בארי 6.משמר הנגב 7. שובל 8.כפר דרום 9.נבטים 10. תקומה
בכל אחד מהיישובים האלה, היו רק שלושה צריפים שנבנו על-גבי בלוקים מוגבהים. הצריפים שימשו את כל צורכי היישוב, ומילאו תפקיד של צרכנייה, בית-ספר, גן-ילדים, בית-כנסת ומועדון. מסביב לצריפים גודרה חלקת קרקע של כעשרה דונמים, ובתוך השטח המגודר הוקמו 60 עד 80 אוהלים צבאיים כהים וכבדים. בתווך הועמד מכל מים לשתיה על לבנים מספר. כך נראה כל היישוב.
עם ראשית האכלוס של המושבים החדשים היה חשוב ליצור מלכתחילה אווירה מתאימה ומוטיבציה לבניית חיים חדשים המושתתים על עבודה עצמית ופרנסה בכבוד מיגיע-כפיים. אסור היה בשום אופן להעתיק ליישוב את אורח החיים של מחנה העולים שהתבטא במטבח המספק אוכל בחינם לכול. כאן, היה צריך כבר מהרגע הראשון לעבוד ולהשתכר למחיה. לכן, היה חשוב ליצור מלכתחילה מקורות תעסוקה למתיישבים.
העבודה הראשונה שבה הועסקו העולים הייתה עצם בניית הבתים. במקביל להקמת המחנה, הושלם תכנון היישוב והבתים, כשהקבלן העיקרי והיחיד באותו זמן היה 'סולל-בונה'. מיכון בבנייה לא היה. הבתים נבנו מבלוקים תוצרת בית. הכול נעשה בעבודת כפיים, מה שדרש הרבה ידיים עובדות.
עידוד ההנהגה הלאומית - חזונו של דוד בן גוריון על ייעודו הלאומי של הנגב, ופעולתו המתמדת של לוי אשכול היוו עידוד רב מצד ההנהגה הלאומית של המדינה למתיישבים ולמלוויהם. לוי אשכול אשר כיהן כראש המחלקה להתיישבות גם בעת כהונתו כשר האוצר, שימש כתובת בכל עת וסיוריו התדירים באזורי ההתיישבות המחיש למתיישבים שיש אוזן קשבת לבעיותיהם.
This article "הקמת יישובים חדשים בתקופת לוי אשכול" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:הקמת יישובים חדשים בתקופת לוי אשכול. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
