הקו הנקי
הקו הנקי (גם הקו הברור, בצרפתית: ligne claire) הוא סגנון קומיקס שפותח על ידי הקומיקסאי הבלגי הרז'ה ומזוהה בעיקר עם אסכולת בריסל. המונח נקבע על ידי הקומיקסאי יוסט סווארטה שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ') בשנת 1977. הקו הנקי נחשב לסגנון הקומיקס הבלגי הדומיננטי, והוא בעל השפעה מרחיקת לכת על התפתחות הקומיקס במאה ה-20.[1]
מאפיינים[עריכה]
סגנון הקו הנקי מבוסס על שאיפה לפשטות, סדר ומינימליזם; מטרתו היא לאפשר הבנה מושלמת של הסיפור, ללא התעכבות על פרטים שאינם חיוניים להבנת העלילה.[1][2]
רישום וצביעה[עריכה]
אחד המאפיינים הבולטים של הקו הנקי הוא הניגוד העז בין תווי הפנים הקרטוניים של הדמויות לבין סביבתן הריאליסטית. לדבריו של מומחה הקומיקס סקוט מקלאוד, השילוב בין דמויות קרטוניות מאוד ורקעים ריאליסטיים במידה יוצאת דופן מאפשר לקוראים להשתמש בדמויות כבמסכה וכך להיכנס בבטחה לעולם שמציג הקומיקס.[3]
הקו המפריד בין הצבעים משורטט תמיד בעובי אחיד. הצביעה גם היא אחידה, ללא הדרגה, כך שכל הצבעים מופרדים בקו. בקומיקס בסגנון הקו הנקי שוררת "דמוקרטיה של צבעים", כך שאף צבע אינו זוכה לייצוג דומיננטי יותר מאחרים.[4] כמו כן, אין כמעט אפקטים של תאורה, וצללים מוצגים לעתים רחוקות בלבד.
עלילה ומבנה[עריכה]
כמו האיורים, גם העלילה והעימוד בסגנון הקו הנקי מתאפיינים בפשטות, אחידות וסדר.
תבנית חלונות הקומיקס אחידה בצורתה, ונדיר למצוא חלונות שאינם מלבניים או דמויות מחוץ לחלונות. בועות הדיבור מרובעות והטקסט נכתב באותיות גדולות וקטנות.[5]
העלילה תהיה לרוב פשוטה וברורה, ללא קצוות פתוחים, תוך שימוש במספר מצומצם של דמויות קבועות. עלילות קומיקסים מודרניים בסגנון הקו הנקי עשויות להיות מורכבות יותר, משום שהמחויבות להיצמד לקו האופייני לזרם פחתה עם המעבר ליצירה אישית יותר, עם תלות מופחתת בחברות ובמגזינים, בשנות ה-70 של המאה ה-20.
היסטוריה[עריכה]
סימנים ראשונים להתפתחות הסגנון נראו כבר בתחילת המאה ה-20, בעבודותיהם של חלוצי קומיקס כמו בנג'מין ראבייה שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ') ואלן סן-אוגן הצרפתים, אך הרז'ה היה זה שמיסד את הסגנון והפך אותו לזרם רחב ומשפיע בהיסטוריה של הקומיקס.
בתחילת דרכו נע הרז'ה בין סגנונות שונים וניסה טכניקות ציור רבות. "הלוטוס הכחול", שיצא לאור בשנת 1936, נחשב לרוב לקומיקס שמסמל את השלב שבו התקבע הרז'ה בסגנון האופייני לו. עד מלחמת העולם השנייה יצר הרז'ה קומיקס בצבעי שחור ולבן בלבד, וגם לאחר שהחל להשתמש בצבע התעקש שהצבע יישאר משני לאיורים, ולא ישמש לאפקטים מיוחדים.
בשנת 1944 החל אדגר פ. ג'ייקובס לעבוד כשותף של הרז'ה. ג'ייקובס היה אחראי בעיקר על איור הרקעים, והקפדתו על תיאור מדויק ומפורט של אביזרים, נופים, כלי רכב ובגדים הפכה להיות סימן מזהה של הקומיקס של הרז'ה. בשנת 1947 עזב ג'ייקובס את השותפות עם הרז'ה. הרז'ה, שלא עמד לבדו בעומס העבודה שנוצר, הקים את אולפני הרז'ה שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ'), בהם העסיק אמנים צעירים שזיהה כמוכשרים במיוחד. בין הבולטים שבהם נמנו בוב דה מור, ז'אק מרטין שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ') ורוג'ר ללופ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.(אנ').[6]
הרז'ה הקפיד מאוד על האחידות _ _ _ _... ורבים מהם נאלצו....
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."אני מכיר בכך שאולי נראה שעודדתי אותם לפנות לכיוון הזה, על ידי התעקשות בלתי פוסקת להקפיד על הבהירות, הניקיון והקריאות של האיורים. אבל כעת אנו מגיעים לסגנון אחיד, שעלול בסופו של דבר ליצור מונוטוניות ולשעמם את הקוראים."
הסגנון פרח במיוחד בשנות ה-50 ולקראת סוף השנות ה-60 הפופולריות שלו החלה לדעוך והוא נחשב מיושן. לקראת סוף שנות ה-70 היתה התעוררות מחדש, בעיקר בגלל סווארטה. אמנים נוספים היו [בייעוץ לשוני]. בשנות ה-80 הסגנון נהיה פופולרי יותר בצרפת [אפשר שמות, מאנגלית]. [כיום - פירוטון על מחוץ לאירופה].
על אף שהקו הנקי נפוץ בעיקר בקומיקס הפרנקו־בלגי, השפעתו ניכרת גם על קומיקס מחוץ לאירופה. בין האמנים הישראלים שמשתמשים בסגנון נמנים רותו מודן[7] ואלי וגולד.[8]
הערות שוליים[עריכה]
This article "הקו הנקי" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:הקו הנקי. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
|
This page exists already on Wikipedia. |
- ↑ 1.0 1.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Maaheen Ahmed, Basic Visual Trends in Comics, Manga, and Graphic Novels, Salem Press Encyclopedia of Literature, 2020, עמ' 3
- ↑ הרז'ה אמר על כך ששגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."הקושי הגדול ביותר בקומיקס הוא להראות בדיוק את מה שצריך ומספיק כדי להבין את הסיפור; לא יותר ולא פחות."
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.סקוט מקלאוד, להבין קומיקס: האמנות הסמויה מעין, Tundra Publishing, 1993, עמ' 42-43
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.סקוט מקלאוד, להבין קומיקס: האמנות הסמויה מעין, Tundra Publishing, 1993
- ↑ בשונה מזרמים מסוימים בקומיקס הפרנקו־בלגי, שמשתמשים באותיות גדולות בלבד.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.פול גרווט, Hergé & The Clear Line: Part 1, Paul Gravett (באנגלית)
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אלי אשד, החופרת: שיחה עם רותו מודן, יקום תרבות
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מעיין כפיר, ראיון עם אלי וגולד, הידברות, 19 בנובמבר 2015
