הקונגרס הלאומי העיראקי
(((הפיסקה הראשונה צריכה להיות פסקת פתיחה שהיא למעשה הסיכום של כל הערך. היא צריכה להיפתח בשורה תיאורית, שבה את אומרת "הקונגרס הלאומי העיראקי [שמו בערבית ובתעתיק לעברית] הוא/היה ____" ומכאן להמשיך לספר בקיצור רב את הדברים העיקריים המופיעים בערך ואת המידע החשוב ביותר על הארגון. 95% מהקוראים יקראו רק את החלק הזה של הערך ולא ימשיכו לקרוא את כל המידע בתוכו ולכן הטקסט הזה חייב להיות סופר תמציתי, לכלול רק את המידע החשוב ביותר ולהיות מדויק. אין דרך אחת ויחידה שהיא הדרך הנכונה לכתוב פיסקה כזאת, אבל אני חושב שהדרך היעילה ביותר היא לנסות לכתוב שורה אחת על כל ראש פרק בערך שלך, לחבר את כל השורות האלה לפיסקה אחת מהודקת ומדויקת. הנה הצעתי לבסיס לפיסקת פתיחה כזאת שלדעתי עדיין צריכה עוד מעט תוספות ושיפורים, אך יכולה לשמש אותך כדי לכתוב סביבה את הפיסקה. אני מציע שאת התוספות תקחי מראש הפרק הבא, שקראת לו "מה זה הקונגרס הלאומי העיראקי?", כותרת שכמובן אין בה צורך. בדקי מה מהמידע שמופיע בראש הפרק הזה אינו קיים בבסיס שכתבתי לפיסקת הפתיחה [למשל החלקים על האידיאולוגה שהטיף לה הארגון, שיתוף הפעולה עם הכורדים וכו'] ושלבי את הטקסט הזה בפיסקה שלי. החיבור בין שני הדברים ייתן לך פיסקת פתיחה טובה ויעילה)))
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found. שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 581: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).
הקונגרס הלאומי העיראקי (בערבית: المؤتمر الوطني العراقي; תעתיק מדויק: אַלְמֻאְתַמַר אַלְוַטַנִי אַלְעִרָאקִי), היה ארגון-גג אופוזיציוני גולה לשלטון מפלגת הבעת' העיראקית בראשות סדאם חוסיין, שהוקם בשנת 1992, בעקבות מלחמת המפרץ הראשונה במטרה לרתום את ארצות הברית להפלתו של שלטון הבעת' ולכונן בעיראק משטר חדש. הארגון היה מעורב בהכנות למבצע הפלישה האמריקנית לעיראק ועודד את הממשל האמריקני להוציא לפועל את תוכניותיו להפלת משטר הבעת' בתקווה שהשלטון החדש בעיראק יתגבש סביב הארגון. חרף מחלוקות רבות בין בכירי הממשל האמריקאי לבין אנשי הארגון לקראת הפלישה וחרף חשדות שהתעוררו בקרב נציגי הממשל האמריקאי באשר לתחזיות שסיפק יו"ר הקונגרס, אחמד צ'לבי, אנשי הארגון נכנסו לעיראק עם הכוחות האמריקאיים והשתלבו בשלטון החדש שהתגבש במדינה לאחר הניצחון האמריקאי. לאחר השלמת הפלישה האמריקאית לעיראק, הפך הארגון למפלגה פוליטית שהתמודדה בכל מערכות הבחירות שהתקיימו במדינה מאז 2005 במסגרת גושים מפלגתיים שונים.
מה זה הקונגרס הלאומי העיראקי?[עריכה]
(((הכותרות שלך צריכות להיות קצרות ומדויקות ולא שאלות ארוכות))) ניתן להגדיר (((לא צריך את "ניתן להגדיר". אם ניתן להגדיר, אז את פה בשביל להגדיר לקורא. צריך לומר את הדברים בבהירות ובלי סייגים וספקות. ראש הפרק הזה צריך להיקר משהו כמו "הרקע להקמת הארגון" ואז אפשר להתחיל אותו במידע על הקמתו, כמו למשל: "הקונגרס הלאומי העיראקי כונס לראשונה בשנת 1992..." או "בשנת 1992 כונס ב____ קונגרס של גורמי אופוזיציה עיראקיים תחת הכותרת 'הקונגרס הלאומי העיראקי'...". זה הכיוון הכללי.))) את הקונגרס הלאומי העיראקי כארגון עיראקי שנוסד ב-1992 השואף להשיג אג'נדה לאומית דמוקרטית בעיראק. הקונגרס הלאומי העיראקי מאופיין ביכולתו לשמור על אחדותו ולהביא את המספר הגדול ביותר האפשרי של קבוצות עיראקיות באחריותו ותחת מטרייתו, כגון הכורדים והשיעים. הקונגרס הלאומי העיראקי השיג התקדמות יוצאת דופן (((ביחס למה הייתה ההתקדמות?))) בארגון הוועדות והמנהיגים הפוליטיים שלו. לקונגרס הלאומי העיראקי יש ((("יש" זה לשון הווה. מכיוון שהארגון לא קיים היוום, אז כמובן שצריך לכתוב "היה" בלשון עבר. כדאי גם לומר אם המטה בצפון הכורדי הוקם עם הקמת הארגון או שהוקם אחרי [ואז המקום של המשפט הזה אינו פה, מכיוון שהמשפט הבא שוב עוסק במטרות הארגון]))) מטה בצפון עיראק, שם שולטים הכורדים באזור, מה שבתורו נותן לקונגרס הלאומי העיראקי בסיס פנימי לפעילותו הפוליטית. הכוונה מאחורי קיום הוועידה הזו היא (((יש לכתוב בזמן עבר))) להפוך אותה למקור לחץ על סדאם חוסיין בגלל דחיית המשטר שהוא עוקב אחריו (((לא ברור מה זה "דחיית המשטר שהוא עוקב אחריו"))) ומשום שהוא (((לא ברור מי זה "הוא" – הארגון או סדאם?))) מקור לאיום והפרעות בעיראק. התמיכה המערבית (((מי במערב תמך בארגון?))) בוועידה זו נחשבת (((שוב – לכתוב בזמן עבר))) גם לגורם מרכזי בסיוע להפוך את הוועידה ליכולת יותר לחץ.[1]
פתיחת הקונגרס הלאומי העיראקי[עריכה]
ועידה זו נפתחה ב-15 באוגוסט 1992, בה השתתפו כ-1,300 צירים מקבוצות שונות בעיראק. באמצעות קונגרס זה הונחו היסודות והתוכניות שיהפכו את מדינת עיראק למדינה דמוקרטית כתוצאה מהחשש מערעור היציבות בעיראק. בתום הכנס נבחרו 81 אנשים שהשתתפו לעבוד באספה הלאומית. כמו כן, באמצעות כנס זה, הוכר כי לעמותה יהיה תפקיד בשיפור מספר עניינים במדינה, כגון שיפור המצב הכלכלי, שיקום, בנוסף להשגת דמוקרטיה וביטול אפליה גזעית או כל אפליה אחרת במדינת ישראל. עִירַאק. כמו כן, במהלך הכנס נדונו והוצגו ארבעה פריטים עיקריים, כלומר (נושאים פוליטיים, ביטחון, שיקום ופיתוח, זכויות אדם וצדק).[2]
מטרת הקונגרס הלאומי העיראקי[עריכה]
הקונגרס הלאומי העיראקי הוקם במטרה להתנגד לסדאם חוסיין ולמשטרו (((כבר אמרת את זה לפני הערת שוליים מס 1. למה צריך לחזור על זה גם פה?))). הקונגרס הלאומי העיראקי הזה שואף להימנע משימוש בכוח לפתרון סכסוכים אתניים ודתיים בעיראק, שכן מטרתו האמיתית היא להשיג הקמת מדינה עצמאית וברורה (((למה הכוונה ב"מדינה ברורה"?))) שתפתור סכסוכים וסכסוכים באמצעי שלום. בנוסף לרצונו הגדול להשיג דמוקרטיה בעיראק באמצעות הקמת מערכת המכבדת זכויות אדם, בנוסף לתמיכה בדמוקרטיה פלורליסטית, אשר בתורה עשויה להוות פתרון בסיסי למספר בעיות במדינה, כמו רצח עם, דיכוי, מלחמה, ועוד הרבה בעיות שהחברה העיראקית סובלת מהן.[3]
האתגרים העומדים בפני הקונגרס הלאומי העיראקי[עריכה]
למרות היתרונות שמהם נהנה הקונגרס הלאומי העיראקי (((לא ברור למה בדיוק הכוונה ביתרונות שהארגון נהנה מהם. בכל אופן יתרונות הם לא הניגוד של אתגריםף כפי שעולה מהניסוח כאן.))), הוא מתמודד עם אתגרים רבים בחתירתו למטרותיו, שכן הוא מתמודד עם קשיים בייצוג כל הקבוצות העיראקיות השונות בדת ובמוצא, בנוסף לעובדה שהקונגרס הלאומי העיראקי חשוף לניסיונות לערער אותו מצד גורמים המתנגדים לו. הקונגרס הלאומי העיראקי סובל גם מהבדל אינטרסים בין חבריו, בנוסף לכך שהוא מתמודד עם קשיים בקבלת תמיכה מספקת ממדינות זרות כדי להשיג את מטרותיו. חשוב לציין כי הקונגרס הלאומי העיראקי מתמודד עם תחרות מצד מפלגות המתנגדות לו, דוגמה לכך היא ממשלת עיראק, שכן הקונגרס הלאומי העיראקי חשוף לניסיונות לערער ולהחליש אותו. למרות האתגרים הללו, הקונגרס הלאומי העיראקי הוא אחד הארגונים הפוליטיים החשובים ביותר בעיראק, והוא שואף תמיד להשיג חופש ודמוקרטיה בעיראק.[1]
תגובה בינלאומית[עריכה]
(((כל מה שאת רומקת בפסקה הזאת חשוב, אבל זה לא צריך לקבל ראש פרק נפרד משל עצמו. זה משהו שבלי ספק יכול וצריך להיכנס ל"הישגי הארגון". בנוסף, חשוב לדבר על תפקידו של הארגון בדחיפת האמריקאים לפלוש לעיראק ב-2003 ועל היחסים הקרובים שהתפתחו בין צ'לבי לממשל האמריקאים והסתיימו באכזבה אמריקאית גדולה מהאיש.))) ארצות הברית תמכה בקונגרס הלאומי העיראקי כלכלית, דיפלומטית ופוליטית. הייתה פגישה עם שני הצדדים והייתה הסכמה ותגובה חיובית לוועידה הלאומית העיראקית מצד שרי החוץ של ארצות הברית וכמה נשיאים ונסיכים של מדינות אחרות כמו כווית, טורקיה ובריטניה. המטרה העיקרית מאחורי התמיכה המתמשכת של הקונגרס הלאומי העיראקי על ידי המדיניות האמריקאית היא הפלת משטרו של סדאם חוסיין. יש גם היסטוריה ויחסים ישנים שהתקיימו בין ארצות הברית לקונגרס הלאומי העיראקי בשנות התשעים בתקופת הנשיאות של ג'ורג' בוש וקלינטון. בתקופת ג'ורג' בוש היו ניסיונות להפיל את סדאם חוסיין ומשטרו, שכן ביצע הפיכה נגד משטרו של סדאם חוסיין באותה תקופה, אך ממשל בוש מצא שצעד זה לא יהווה פתרון שימושי ויעיל לשינוי. המשטר העיראקי, אז הפתרון האלטרנטיבי היה לשכנע את העם למרוד במשטרו של סדאם חוסיין.[4]
הקונגרס הלאומי העיראקי בצפון עיראק[עריכה]
(((זה חשוב לומר שהיה לקונגרס הלאומי העיראקי מטה בכורדיסטאן העיראקית, רק שזה לא נושא מספיק חשוב כדי לקבל ראש פרק בפני עצמו. צריך להכניס את זה לתוך פרק ההקמה של הארגון ולהסביר שם למה הורם המטה בכורדיסטאן, איך השתמשו בו ואולי גם איך ולמה משטר הבעת' לא סילק את המטה))) הקונגרס הלאומי העיראקי הקים בסיס בתוך צפון עיראק, בו נוכחותו הייתה חיובית לאזור, שכן הוא זכה למספר לא מבוטל של מבקרים. בנוסף, בסיס זה היווה מקום לפגישות שערך הקונגרס הלאומי העיראקי במטרה לפתור סכסוכים באמצעים שלווים ודמוקרטיים. סדאם חוסיין האמין שנוכחות הקונגרס הלאומי העיראקי מהווה איום על משטרו, והוא השתמש בשיטה של עיוות תדמיתו של הקונגרס הלאומי העיראקי בתקשורת העיראקית.[3]
הישגי הקונגרס הלאומי העיראקי[עריכה]
היה ראיון עם נשיא הקונגרס הלאומי העיראקי, אחמד צ'לבי, שפורסם בשנת 2003. בראיון מספר צ'לבי על המצב בעיראק לאחר הפלת סדאם חוסיין, ותפקידו של הקונגרס הלאומי העיראקי בהשגה. חופש, סדר דמוקרטי ובניית המדינה מחדש. הוא מדבר גם על היחסים בין הקונגרס הלאומי העיראקי לארצות הברית של אמריקה, ועל המאמצים שעשה הקונגרס הלאומי העיראקי להשיג יציבות בעיראק. בנוסף, אחמד צ'לבי מזכיר את תפקידו של הקונגרס הלאומי העיראקי בסכסוכים הפנימיים בין הכורדים העיראקים, שכן הוועידה מילאה תפקיד מתווך באותם סכסוכים, הודות לקשרים הפנימיים והבינלאומיים שהוא נהנה ממנו.[5] (((הכותרת הבטיחה התייחסות להישגי הקונגרס הלאומי העיראקי אבל בטקסט שכתבת אין שום התייחסות להישגים אלא לכל היותר רמיזה אליהם. הקורא לא מתעניין בפרק הזה בדברים של צ'לבי אלא רוצה לדעת מה היו ההישגים, בזה אחר זה. את בהחלט יכולה להזכיר את דבריו של צ'לבי שיוכל לעזור לך להסביר את ההישגים, אבל להביא את עיקרי דבריו זה עדיין לא סקירה של ההישגים של הארגון)))
אחמד צ'לבי ויחסיו עם הקונגרס הלאומי העיראקי[עריכה]
(((בראש הפרק הקודם כבר ציטטת את צ'לבי ובעצם הזכרת אותו מבלי לומר מיהו בכלל ורק בראש הפרק הזה את אומרת מיהו. זה הפוך לגמרי. וצריך לומר משהו מעבר לכך – אחמד צ'לבי הקים את הארגון, עמד בראשו והביא לו את כל התקציב שלו. במידה רבה הקונגרס הלאומי העיראקי היה אחמד צ'לבי ובוודאי שאחמד צ'לבי היה הפנים של הקונגרס. צריך להתייחס אליו הרבה יותר מוקדם בערך, ממש בהתחלה שלו, עוד בשלבי ההקמה. אין צורך לייחד לו לאחר מכן ראשי פרקים משל עצמו))) אחמד צ'לבי הוא איש עסקים ממוצא עיראקי שבילה שנים רבות מחייו בלונדון והיה נשיא הקונגרס. אחמד צ'לבי נחשב לכוח המרכזי והמניע של הקונגרס הלאומי העיראקי בגלל מאמציו הגדולים בניסיון להקים את הקונגרס הזה באזור צפון עיראק. המטרה מאחורי הקמת קונגרס זה הייתה לנצל את עקרון השנאה כלפי סדאם חוסיין מצד רוב האנשים, בין אם הם תושבים או אנשי צבא. המטרה והעיקרון של אחמד צ'לבי בהקמת הקונגרס הלאומי העיראקי לא היו לגרום לקבוצות האופוזיציה העיראקיות ליפול תחת ארגונים שונים, אלא הוא ביקש להכניס את כולם תחת אחריות ומטרייה של ארגון אחד הכולל את כולם, בנוסף לכלול אנשים אחרים מחוץ לקבוצות האופוזיציה הללו במטריית הקונגרס הזה.[4]
(((ההערה החשובה ביותר: אני חושב שכל החלוקה של ראשי הפרקים צריכה להיות שונה. בערך כזה צריכים להיות מקסימום 4-5 ראשי פרקים, בערך מחצית ממה שיש כרגע (כמובן לא כולל את פסקת הפתיחה שלא נספרת כראש פרק). את צריכה לחשוב איך את מצמצת את ראשי הפרקים והופכת אותם ליעילים וממוקדים יותר מבלי לוותר על התוכן. אני יכול להציע כך: (0) פסקת פתיחה, ללא כותרת (1) רקע [למה בכלל צריך היה ארגון כזה?] והקמת הארגון. זה גם המקום להתייחס לאחמד צ'לבי ופעילותו בארגון (2) פעילות הארגון (3) הישגי הארגון (4) לאחר הפלת שלטון הבעת' [זה ראש פרק שלא כתבת ובו צריך לומר מה קרה לארגון, איך הפך למפלגה פוליטית, למה המפלגה הזאת מעולם לא הצליחה לקנות אהדה בפוליטיקה העיראקית, האם לארגון היו הישגים בעיראק החדשה, מתי התפרק וכו'. כלומר כל מה שקרה אחרי 2003])))
הערות שוליים[עריכה]
This article "הקונגרס הלאומי העיראקי" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:הקונגרס הלאומי העיראקי. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
|
This page exists already on Wikipedia. |
- ↑ 1.0 1.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.The Iraqi National Congress: Strengths, Weaknesses, and Challenges, cia.gov, 17 September 1993 (בEnglish)
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Nimrod Raphaeli, Iraqi National Congress - an Exercise in Democracy, MEMRI, August 27, 2004 (בEnglish)
- ↑ 3.0 3.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Whither the Iraqi Opposition? The Future of the Iraqi National Congress, The Washington Institute for Near East Policy, September 25, 1996 (בEnglish)
- ↑ 4.0 4.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Laurie Mylroie, The United States and the Iraqi National Congress, Middle East Intelligence Bulletin, April 2001 (בEnglish)
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.Ahmad Chalabi and Mariya Rasner, Is There Life After Saddam? An Interview with the Iraqi National Congress Chairman Ahmad Chalabi, The Fletcher Forum of World Affairs Vol. 27, No. 1, Winter/Spring 2003, עמ' 17-28
