הקהילה הבהאית באנגליה
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
 |
 | |
הקהילה הבהאית בבריטניה קמה בסוף שנות התשעים של המאה התשע עשרה, כאשר מארי ת'ורנבורג-קרופר (Mary Thornburgh-Cropper), בהאית ממוצא אמריקאי, הגיעה על מנת להפיץ את הדת הבהאית במדינה, כפי שקרה במדינות רבות. בעשורים הראשונים של המאה העשרים הקהילה הבהאית בבריטניה גדלה במספר מוקדים שונים ברחבי הממלכה. הגידול בקהילה הבהאית המשיך עד סוף שנות השלושים, ולאחר מלחמת העולם השנייה רוב הבהאים שהצטרפו לקהילה היו מהגרים. בשנים האחרונות הדת הבהאית הייתה הדת ה 17 בגודלה בבריטניה, עם כחמשת אלפים מאמינים בהאים נכון לשנת 2021.
תחילת דרכה של הדת בבריטניה[עריכה]
לאחר היווסדות הדת הבהאית על ידי הבאב בשנת 1844, הדיווחים אודות התפשטות הדת החדשה הופצו ברחבי העולם, והגיעו גם לבריטניה. במהלך עשרות השנים הראשונות של קיום הדת הבהאית, הממשל והעיתונות הבריטית עסקו בדיווחים על אודות הדת החדשה, ואף סיקרו אירועי מפתח בהתפתחותה באיראן, כמו ניסיונות הדיכוי שלה וגירוש בהאא אללה לבגדאד.
בשנת 1898, אמריקאית בשם מארי ת'ורנבורג קרופר הפכה להיות המאמינה הבהאית הראשונה בבריטניה,1 ובשנת 1899, יהודיה אנגליה בשם את'ל רוזנברג (Ethel Rosenberg) קיבלה על עצמה את הדת הבאאית לאחר שקרופר הכירה לה את עקרונותיה. כך, רוזנברג הפכה להיות המאמינה השנייה בבריטניה, והבריטית הראשונה, והמשיכה להיות גורם מפתח בתחילת דרכה של הקהילה הבהאית. בהמשך, בתחילת המאה ה - 20, בריטים נוספים מאנגליה, וויילס, אירלנד וסקוטלנד הצטרפו לדת הבהאית. במקביל להתרחבות מעגל המאמינים הבהאים, התבצעו יותר פעולות לטובת הפצת הדת בבריטניה. אירוע משמעותי בתהליך הזה היה אזכור של הדת הבהאית בכנסיית ג'ון הקדוש בלונדון ב - 1911 שהוביל לעניין מוגבר בדת הבהאית והקמת חדר קריאה בהאי בלונדון.1
בשנת 1910, עבד אל-בהאא, מנהיגה של הדת לאחר מות אביו, בהאא אללה, יצא למסע ברחבי אירופה, צפון אמריקה והמזרח התיכון במטרה להפיץ את הדת הבהאית, ובמסגרתו הגיע גם לבריטניה בסוף שנת 1911. במהלך הביקור, בספטמבר 1911, עבד אל-בהאא הופיע בפומבי ב - City Temple בלונדון, וזו הייתה ההופעה הראשונה של מנהיג הדת הבהאית מול קהל בבריטניה.1 הוא גייס לצידו בהאי בריטי בשם ווסלי טודור פואול (Wesley Tudor Pole), שתרגם את הופעותיו של עבד אלבהאא לאנגלית. לאחר הופעתו בלונדון המשיך במסעו בבריטניה וביקר את הקהילות הקטנות של בהאים שהיו קיימות ברחבי בריטניה, שם דאג לחזק את הקשרים בין הקהילות הנפרדות.4
בשנת 1914 הבהאים באנגליה הקימו ועדה במטרה לחזק את הקהילתיות של חברי הדת בבריטניה, אך הוועדה התפרקה לאחר כמה חודשים.1
הקהילה בין שתי מלחמות העולם
לאחר ביקורו האחרון בארץ ישראל ובצל מלחמת העולם הראשונה, עבד אלבהאא, בנו של בהאא אללה מציין מספר מקומות שאליהם הדת הבהאית צריכה להתפשט, זאת באמצעות סדרה של מכתבים שהוא שלח למאמינים הבהאים בצפון אמריקה. מכתבים אלו אוגדו לתוך אחת היצירות החשובות ביותר שלו, "לוחות התוכנית האלוהית" (Tablets of the Divine Plan). ב"לוח" השביעי, האיים הבריטיים מופיעים כאחד המקומות אליהם הדת צריכה להגיע, יחד עם עוד שלושים וארבע מדינות נוספות.
במהלך מלחמת העולם הראשונה, עבד אלבהאא ארגן שרשראות אספקת מזון במטרה לתמוך בתושבי העיר עכו, אחת מהערים המרכזיות בדת הבהאית במזרח התיכון, מפני המצור שהוטל עליהם. נטען שהוא חילק את המזון לכל מי שהזדקק לכך, ללא הבדלי דת או לאום. כאות הוקרה על הצלת תושבי העיר, הבריטים החליטו להעניק לו את תואר האבירות באפריל 1920, בטקס צנוע בביתו של מושל העיר חיפה.4
שנה לאחר מכן, ב - 1921, עבד אלבהאא נפטר. בשלב זה, מתחילים להתגבש עוד מוסדות בהאים בבריטניה, כגון מנגנון המנהל הבהאי וכמה אסיפות רוחניות שונות בלונדון, מנצ'סטר ובורנמות'. בנוסף, נוצרה אספה רוחנית של כל האיים הבריטיים, שבראשה עמד חסן בליוזי, מהגר בהאי שהגיע לבריטניה משיראז שבאיראן. בליוזי נבחר לתפקיד זה פעם נוספת, ובמהלך שנות החמישים הוא הוכר על ידי שוגי אפנדי, מנהיג ו"שומר הדת" לאחר מות עבד אלבהאא, כחלק מידי האמונה - כל אותם מאמינים בהאים אשר תפקידם היה להפיץ את משנתו של בהאא אללה ולהגן עליה. לאחר כמה שנים קמו עוד אסיפות רוחניות בערים ברדפורד וטורקיי. עם היווסדות המוסדות השונים בתקופה זו, הקהילה הבהאית החלה לצמוח, ומספר אישים בולטים המירו את דתם והצטרפו לקהילה הבהאית.1
הקהילה לאחר מלחמת העולם השנייה
לאחר מלחמת העולם השנייה, בהאים בריטים רבים החלו להגר בעקבות לוחות התוכנית האלוהית, מה שתרם להפצה של הדת גם בוויילס ובסקוטלנד, והגדיל את כמות האסיפות הרוחניות הבהאיות בכל בריטניה. מכמה אסיפות בודדות, נוצרו 24 אסיפות רוחניות בכל האזור. מאמינים בהאים מהקהילה החלו גם להגיע לאזורים כמו אוגנדה, קניה ואוסטרליה, שבהם לא הייתה נוכחות בהאית משמעותית, על מנת להמשיך להפיץ את הדת.1
שוגי אפנדי והקהילה הבהאית בבריטניה[עריכה]
באחד מכתביו, שוגי אפנדי מזכיר שלושה אישים בולטים מהקהילות הבהאיות באנגליה, אירלנד וסקוטלנד, אותם הוא מכנה "שלוש נקודות האור" (The Three Luminaries). ת'ומס ברייקוול מאנגליה, שעבד בדרום ארצות הברית בתקופה שבה עבדות עדיין הייתה חוקית, והתפטר מעבודתו בגלל קושי מוסרי עם הנורמה הזו. בתחילת שנות העשרים, ברייקוול נפטר ממחלת השחפת. מותו היה אובדן משמעותי עבור שוגי אפנדי, שהחליט לכתוב הספד לברייקוול באחד הלוחות שלו. נקודת האור מסקוטלנד הייתה ג'ון אסלמונט, סופר בהאי מפורסם שפרסם ספרים על הדת שתורגמו לעשרות שפות ומשמשים עד היום כספר מבוא להבנת יסודות הדת. אסלמונט נחשב בעיני שוגי אפנדי כאחד מידי האמונה. האחרון מבין השלושה הוא ג'ורג' טאונשנד, אירי שהחל להפיץ את הדת בשנות העשרים של המאה העשרים, לאחר שזנח את הכנסייה האנגליקנית, והפך גם הוא לאחד מידי האמונה.
שוגי אפנדי נפטר בלונדון בשנת 1957 - מה שהפך את הקבר שלו בניו סאות'גייט שבלונדון למוקד עלייה לרגל עבור מאמינים בהאים מכל רחבי העולם. התייחסויותיו לשלוש נקודות האור בבריטניה, לצד הפיכת הקבר למוקד עלייה לרגל בהאי, מחזקות את הזיקה של שוגי אפנדי ושל הדת הבהאית לבריטניה.
הקהילה הבהאית בבריטניה בשנים האחרונות[עריכה]
פסיקה מיוחדת של בית הצדק העולמי ב - 1983 קבעה שעל כל מאמין בהאי לבחון כיצד הוא משפר את המצב החברתי בקהילה בה הוא חי, בהתאם לעקרונות הדת. בעקבות כך, הקהילה בבריטניה כיום ממקדת מאמצים בהתפתחות סוציו-אקונומית, בדגש על הנגשת חינוך לנשים, וזאת באמצעות הקמת בתי ספר, מרפאות ותאגידים חקלאיים. דוגמה בולטת לכך בבריטניה היא מעורבותה של הקהילה הבהאית ב"אג'נדה 21" (תוכנית של האו"ם לקידום פיתוח בר קיימא, שיש לה שלוחה מקומית גם בבריטניה).
המוסד ללכידות חברתית
בשנת 2001, כמה בהאים מחברי הפלרמנט הבריטי הקימו גוף שנקרא "המוסד ללכידות חברתית" (The Institute for Social Cohesion), שתחילה הורכבה ממומחים בנושא, כולל יושבת ראש הוועדה לשוויון וסופרים. מאז הקמתו, המוסד מנסה למצוא פתרונות לסוגיות הקשורות ללכידות חברתית, כמו צדק, שוויון מגדרי, הגירה ואזרחות.
מעבר למעורבותה בנושאים סוציו-אקונומיים הנוגעים לכלל האזרחים, הקהילה הבהאית בבריטניה עוסקת גם באפליה נגד בהאים ברחבי העולם. ב - 2009 למשל, הקהילה הבהאית באנגליה פרסמה מכתב המבטא את התנגדותם למעצר מספר פעילים חברתיים בהאים שאירע באותו זמן באיראן.
הערות שוליים[עריכה]
- U.K. Baháʼí Heritage Site. "The Baháʼí Faith in the United Kingdom - A Brief History". Archived from the original on 26 February 2008. Retrieved 2008-02-18.
- "Religion, England and Wales - Office for National Statistics". www.ons.gov.uk. Retrieved 2022-12-29.
- "Key Statistics for Local Authorities in England and Wales". 2011 UK Census. Office for National Statistics. Retrieved 6 March 2014.
- Bausani, Alessandro and Dennis MacEoin (1989). "ʻAbd-al-Bahāʼ". Encyclopædia Iranica.
- אתר הקהילה הבהאאית בארצות הברית - הענקת תואר אבירות לעבד אל-בהאא'.
- Effendi, Shoghi (1971). Messages to the Baháʼí World, 1950-1957. Wilmette, Illinois, USA: Baháʼí Publishing Trust. p. 174. ISBN 0-87743-036-5.
- Weinberg, Rob (July–August 1997). "Who was Thomas Breakwell?". Baháʼí Journal (United Kingdom). Archived from the original on 26 February 2008. Retrieved 2008-02-18.
- Fazel, Seena; Danesh, John (1995). "Baháʼí scholarship: an examination using citation analysis". Baháʼí Studies Review. 5 (1). Retrieved 2009-10-20., Table 4: Most cited Baháʼí books, 1988-1993.
- Momen, Moojan; Smith, Peter (1989). "The Baha'i Faith 1957–1988: A Survey of Contemporary Developments". Religion. 19: 63–91.
- Kingdon, Geeta Gandhi (1997). "Education of women and socio-economic development". Baháʼí Studies Review. 7 (1).
- .One Country - In the United Kingdom, Bahá'ís promote a dialogue on diversity
- Baha`i World News Service - Six Baha'is arrested in Iran; one worked for Shirin Ebadi's rights organizations.
This article "הקהילה הבהאית באנגליה" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:הקהילה הבהאית באנגליה. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
