הצעה מזכה
בדיני חוזים, הצעה מזכה היא הצעה שאין בה אלא כדי לזכות את הניצע, חזקה עליו שקיבל אותה (סעיף 7 רישא לחוק וסעיף 170 רישא להצעת חוק דיני ממונות).
מאפייניה של ההצעה המזכה[עריכה]
אף על פי ששתיקה כשלעצמה אינה מהווה בדרך-כלל קיבול, שונה הדין לגבי הצעה מזכה. הצעה כזו ניתן לקבלה על- ידי העדר תגובה, מכוח חזקת הקיבול. על מנת שתחול חזקת הקיבול נדרש כי ההצעה תהא כזאת "שאין בה כדי לזכות". תנאי הכרחי לתחולת החזקה הוא העדר של חיוב לצד ההנאה שבהצעה1. מניח החוק כי כאשר ההצעה נועדה לטובתו של הניצע, גבוהה יותר ההסתברות שהוא יקבלה מאשר שלא יקבלה, ולכן אין צורך בעשיית מעשה שיש בו ביטוי חיצוני להסכמת הניצע לקבל את ההצעה. אין הוא חייב בהודעת קיבול, ולא נדרשת ממנו כל התנהגות אחרת אשר תעיד על קיבול2. כדי שהצעה תיחשב כמזכה עליה להיות נקייה מחיובים חוזיים, בין הצדדים לחוזה לבין עצמם. חיובים חיצוניים, מכוח החוק, אינם שוללים מהצעה את מהותה כהצעה מזכה שעליה חלה חזקת הקיבול. חזקת הסכמה קיימת גם על חוזה לטובת צד שלישי ועל מקבל מתנה. אולם, שלא כמו לגבי חזקת קיבול והצעה מזכה, ההנאה והזיכוי של המוטב או של מקבל המתנה יכולים להיות מלווים בחיוב.3 הסדר מסוג זה בסוגים שונים של עסקאות, כגון עסקאות חסד בהן קיימת הסתברות גבוהה כי הניצע יסכים לקבל את טובת ההנאה.
לדוגמה- סעיף 3 לחוק המתנה הקובע: "חזקה על מקבל המתנה שהסכים למתנה, זולת אם הודיע לנותן על דחייתה תוך זמן סביר לאחר שנודע לו עליה".4
הערות שוליים[עריכה]
1. גבריאלה שלו דיני חוזים – החלק הכללי, לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי (דין, תשס"ה-2005). 2. דניאל פרידמן ונילי כהן חוזים כרך א 233 (1991). 3. גבריאלה שלו, לעיל ה"ש 1. 4. דניאל פרידמן ונילי כהן, לעיל ה"ש 2.
This article "הצעה מזכה" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:הצעה מזכה. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
