הניהול הציבורי החדש
*צח מזן ועומר אילוז* - *סטודנטים תואר ראשון במדעי המדינה ומנהל ומדיניות ציבורית. כתיבת ערך בנושא הניהול הציבורי החדש*
"הניהול הציבורי החדש" (NPM) הינה גישה במנהל הציבורי בה עקרונות ניהול של המגזר הפרטי מאומצות על ידי המגזר הציבורי. המושג מתייחס לארגון מחדש של גופים ציבורים, בצורה שתוביל את הניהול, הדיווח, והחשבונאות שלהם לגישות קרובות לאלו הנהוגות במגזר הפרטי. המשמעות של אימוץ גישות ושיטות ניהול מהמגזר הפרטי והטמעתן במגזר הציבורי [1], היא תפיסה של האזרחים כלקוחות של המגזר הציבורי[2].
התגבשות[עריכה]
לאחר התגבשות המינהל הציבורי כתחום מחקרי ב-1887 על ידי וודרו וילסון, הבינו חוקרים כי המינהל הציבורי הוא תחום רחב מאד, שרחוק מלהיות נייטרלי מבחינה פוליטית. הוא מושתת על חוקים פורמליים והיררכיה פנימית כדי לתפקד. בירוקרטיה כזו לא תוכל לממש את מטרותיה של ניטרליות, מומחיות ויעילות, וראו את הצורך לפתח מסגרת מושגית חדשה. [3]
המנהל הציבורי המודרני נקרא לחדש ולתקן את עצמו בסגנון המתאים יותר למאה העשרים ואחת ולדרישות הגוברת ליעילות ואפקטיביות גבוהות יותרשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה]. בהסתמך על הניסיון של המגזר העסקי, המתועש והפרטישגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה]. באופן דומה, שינוי מושגי משמעותי הפך את הסגנון ה"ישן" של המינהל הציבורישגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה] לגישה ה"חדשה" של ניהול ציבורישגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה]. ליברליזציה זו של המינהל הציבורי מוכרת כיום כדוקטרינת הניהול הציבורי החדש (NPM) [4]. במובנים רבים, הניהול הציבורי החדש מאמץ אידיאלים מנוגדים למערכת הישנה. מסגרת זו מתרחקת מסוכנויות ציבוריות גדולות שניתן להבחין בהן, ומעדיפה לערב שורה של סוכנויות - ציבוריות ופרטיות - באספקת מוצרים ושירותים ציבוריים [5].
העלייה של הניהול הציבורי החדש נבעה מארבע מגמות מנהליות משמעותיות:
- ניסיונות להאט ולהחזיר לאחור את הצמיחה הממשלתית והגידול בכוח האדם במגזר הציבורי.
- מעבר לכיוון סוגים שונים של הפרטה והתרחקות ממוסדות ממשלתיים, עם דגש מחודש על סובסידיאריות במתן השירותים.
- פיתוח אוטומציה, במיוחד בטכנולוגיית מידע, בייצור ובהפצה של שירותים ציבוריים.
- פיתוח אג'נדה בינלאומית, המתמקדת יותר ויותר בנושאים כלליים של ניהול ציבורי, עיצוב מדיניות, קבלת החלטות ושיתוף פעולה בין-ממשלתי, במקום המסורת הישנה של התמחויות מדינות בודדות במינהל ציבורי.[6]
גישת הניהול הציבורי החדש הציעה אינטראקציה שונה בין האזרח לבין השלטון הדמוקרטישגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה]. גישה זו מטיפה לצמצום מעורבות הממשל בחיי האזרח ומתבססת על תאוריות כלכלת שוק ועל תרבות כלכלת שוק בארגונים ציבוריים. מתוך כך נובעת תפיסה מרכזית בניהול הציבורי החדש, ולפיה הממשל והמנהל הציבורי נתפסים כמנהלים של ארגון בירוקרטי גדול שהאזרחים הם לקוחותיו. ברוח זו מטרתה המרכזית של הממשלה היא לספק את צורכי האזרחים [7].
עקרונות[עריכה]
ברוב המחקרים על הניהול הציבורי החדש נזכרים חמישה עקרונות ליבה: [8]:
- צמצום - צמצום גודל והיקף הממשלה: גישת הניהול הציבורי החדש קוראת לצמצום המגזר הציבורי והעברת חלק מתפקידו למגזר הפרטי, לביזוריות, לאימוץ שיטות וגישות ניהול מוצלחות מהמגזר הפרטי אל המגזר הציבורי ולהטמעתן בו, וכן לסיגול תרבות ניהול ״עסקית״ ותחרותית בארגוני המנהל הציבורי. צמצום מתייחס גם למאמצים של ממשלות לצמצם את עלויות והוצאות התקורה שלהן ללא קשר להזזת עומס כלשהי. במתכונתה השכיחה ביותר, פירוש הדבר הוא צמצום הבירוקרטיה, כפי שנמדדת על ידי גודל התקציבים ומספר עובדי המדינה.
- ניהוליות - שימוש בשיטות פעולה עסקיות בממשלה: ניהוליות מתייחסת לשימוש באידיאולוגיה ובשיטות עסקיות בטיפול בעובדי ציבור. הפוליטיקאי מצפה מעובדי הארגון להיות קשובים ויעילים בביצוע הנחיות, האחריות מואצלת לרמות הנמוכות ביותר האפשריות, שבהן אחריות מובטחת לכאורה על ידי כלים כמו הסכמי ביצוע, יעדי שירות לקוחות ומאפיינים אחרים של המגזר הפרטי.
- ביזור - התקרבות קבלת ההחלטות אל מקבלי השירות: ביזור הינה העברת תפקידים וסמכויות מגוף מרכזי לגופי מנהל מקומיים או לדרגים נמוכים יותר [9]. הניהול הציבורי החדש מתמקד בשתי גישות בביזור: האחת, העצמה בהענקת סמכויות הדרושות לעובדים כדי לבצע את עבודתם במינימום הפרעות. והשנייה, האצלת סמכויות לרמות נמוכות יותר בהיררכיה.
- דה-ביורוקרטיזציה - ארגון מחדש של הממשלה כדי להדגיש תוצאות ולא תהליכים: הקטנת הסרבול הממשלתי ופישוט תהליכים. תפיסה זו מבקשת לשנות את דפוס הפעולה של ארגונים ציבוריים לכזה המדגיש תוצאות על פני תהליכים, שירות על פני נהלים, השתתפות על פני היררכיה ומערכות פתוחות על פני מערכות סגורות. הקניית כיוון של שירות לקוחות בסוכנויות ציבוריות, בצירוף צעדים להפחתת הביורוקרטיה.
- הפרטה - הקצאת סחורות ושירותים ממשלתיים לחברות חיצוניות: הקצאת סחורות ושירותים קולקטיביים עם מינימום של מעורבות ממשלתית והעברת בעלות ושליטה מהמדינה לגופי שוק. העדפה של מענה מהמגזר הפרטי, ולא הממשלתי, למתן שירותים. הפרטה היא לא תפיסה דו-קוטבית (בעלות ממשלתית מול בעלות פרטית), אלא עשויה להתרחש לאורך רצף נרחב של אפשרויות.
היסטוריה[עריכה]
המושג ״ניהול ציבורי חדש״ הוצע בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 כחלק מתהליכי רפורמה שהחלו במנהל הציבורי במדינות מערביות שונות בעיקר באותו עשור. בתקופה זה עמדו רוב מדינות המערב מול מציאות שדרשה שינוי [10]. אחת הבעיות העיקריות הייתה שבמרבית המדינות לא היה לממשל ידע ניהולי שנדרש כדי להיענות לדרישות הציבור וכדי ליישם מדיניות ציבורית מעשית הנושאת פירות בזמן. הדבר הוביל לקריאה לשינויים נרחבים בדרך ההפעלה של המנגנון הציבורי והממשל. הייתה זו קריאה לחשיבה מחדש על דרך הניהול ועל הצורך ליזום רפורמות ניהוליות שישפרו את ניצול המשאבים הציבוריים [11].
הראשונות שאימצו את העקרונות אשר עליהן התבססה בהמשך הגישה היו בריטניה וארצות הברית, ובעקבותיהן הצטרפו למגמה ניו-זילנד ואוסטרליה. בחלוף השנים אומצו עקרונות אלו במדינות דמוקרטיות רבות בכל רחבי העולם. נחיצותו של השינוי התעצמה עוד יותר על רקע גירעונות תקציביים כבדים אליהם הגיעו מדינות רבות, וכן נוכח שביעות רצון נמוכה מאוד של האזרחים משירותי המגזר הציבורי. כחלק ממגמה זו החלו ממשלות לחפש אחר דרכים חדשות לאספקת שירותים: מדיניות הפרטה בולטת, העסקת קבלני משנה, שיתופי פעולה בין מגזרים שבעקבותיהם הצטמצמו תפקידיו של המגזר הציבורי, ומי שתפס את מקומו במידה רבה היו ארגוני המגזר הפרטי והמגזר השלישי. כל אלו ביטאו את צמצום תפקידה של המדינה, ובמידה רבה את הגדרתו מחדש של המנהל הציבורי [12].
הגישה מזוהה במקומות רבים עם אידיאולוגיה ניאו-ליברלית, אולם היא בהחלט אינה נחלתו של הימין הכלכלי בלבד, כפי שנהוג לסבור בטעות. גישת הניהול הציבורי החדש גרמה לכך שגם מפלגות סוציאל-דמוקרטיות שונות הבינו כי קיימת ״דרך שלישית״, אשר תשלב ערכי תחרותיות ושוק חופשי עם הרצון לספק לאזרחים סל אוניברסלי ונדיב של שירותים ומוצרים ציבורים. אלו ואלו ביקשו לייעל שירותים ציבורים ולהופכם לאיכותיים יותר באמצעות יישומה של הגישה הזו [13]. הצורך לתת מענה הולם לצורכי האזרחים היה הערך המוצהר המוביל והמטרה העיקרית של גישת הניהול הציבורי החדש [14].
התפתחויות במאה ה-21[עריכה]
אחד העקרונות החשובים של רפורמות הניהול הציבורי החדש הוא שיפור האיכויות והמקצועיות של עובדי ציבור. הרצון לשפרם קשור ללחץ הגובר מצד הציבור ומצד פוליטיקאים שמייצגים את הציבור כלפי הדרג הניהולי בארגוני המגזר הציבורי, כאשר הדרישה לשיפור היא קבלת שירות טוב יותר, מבלי להגדיל את ההוצאה הציבורית. יישום ערכי ניהול המגזר הציבורי וארגוניו על פי עקרונות של שקיפות ואחריותיות כחלק מגישת הניהול הציבורי החדש הגבירו את הביקורת הציבורית. חלק ניכר מביקורת זו מכוון כלפי איכות ומיומנות כוח האדם וחלק אחר מכוון כלפי הנכונות והרצון לשרת את הציבור [15].
הצורך בשיפור המגזר הציבורי ובהשתכללותו נובע במידה רבה גם מרמת האמון הנמוכה של האזרחים בממשל ובביצועיושגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרוש מקור]. איכות שירות גבוהה מובילה לשביעות רצון רבה, שלטענת שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרוש מקור] מסוגלת לגרום לחיזוק הדמוקרטיה על ידי הגברת האמון. אמון בממשל מחזק את המערכת הדמוקרטית ומייצב אותהשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרוש מקור]. השתתפות האזרחים בתהליכי הערכתם של המגזר הציבורי אף מגדילה את האמון בממשל, ועשויה להגדיל גם את האמון בסוכני הממשל, משום שהיא מגדילה את רמת האינפורמציה הקיימת בקרב האזרחים ואת ההזדהות שלהם עם החלטות מדיניות ועם תוצאותיהן [16].שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה]
הצורך לאזן בין הביורוקרטיה היעילה לבין התנהלות דמוקרטית פתוחה עשה את הניהול הציבורי לכלי בעל עוצמה המנווט את קובעי המדיניות. האינטרס הניהולי העלה לבמה בעלי עניין אחרים, נוסף לאלה הממשלתיים; עם אלה נמנים אזרחים כלקוחות או כשותפים, חברה אזרחית, יזמי מדיניות, שחקני המגזר הפרטי, משקיעים, מממנים, תורמים, ובעידן הדיגיטלי גם שחקנים וירטואליים, בּוֹטים ובינה מלאכותית [17].
בישראל[עריכה]
לאורך השנים, התקשתה ממשלת ישראל להוביל ולאמץ רפורמות במגזר הציבורי, והצליחה לאמץ מעט מאוד רפורמות הקשורות בניהול הציבורי החדש. היו לכך מספר סיבות:
- שליטה ריכוזית במינהל הציבורי היא אחד המאפיינים המרכזיים של מדינת ישראל
- ישראל סובלת מחוסר משילות, כלומר חוסר יכולת של נבחרי הציבור לכפות יישום של מדיניות ציבורית.
בחלקה, נעוצה בעיה זו באתגרים הביטחוניים המורכבים של ישראלשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה]. לכן, גם אם היה רצון אידיאולוגי לקדם רפורמות במינהל הציבורי, התנאים המבניים עדיין מנעו מנבחרי הציבור הישראלי לממש אותם [18].
לאורך השנים המליצו ועדות שונות וקבוצות חשיבה שונות, ממשלתיות ולא ממשלתיות, על רפורמות במינהל הציבורי, אך ניסיונות ליישם המלצות אלו בדרך כלל נכשלו. בשנת 1994 חווה המינהל הציבורי בישראל את הניסיון הרציני היחיד לרפורמה אמיתית כאשר נציב שירות המדינה החדש דאז, יצחק גל-נור, הציע תוכנית לשילוב היעד הכולל של שירות המדינה החדש עד שנת 2000 עם שינויים סלקטיביים קצרי טווח [19].
במחקר שנעשה על ידי מזרחי, ויגודה-גדות וכהן (2007)שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה] [20] שבחן את את הקשר בין אמון הציבור וכיצד הוא מעריך את ביצועי המנהל הציבורי, נמצא כי בבתקופה שבין ??? ולבין ??? עברה החברה הישראלית תהליכי שינוי משמעותיים בכל הנוגע למדיניות חברתית שפעלה לצמצום תוכניות רווחה ולצמצום מעורבות הממשלה באספקת שירותים בסיסיים. תהליכים אלה הביאו לשינוי בהתנהגותם של שחקנים שונים, אשר נכנסו לריק שנוצר כתוצאה מנסיגתה של המדינה. תהליכי הצמצום הרבים לא פסחו על ארגונים המספקים לציבור שירותי רווחה ובכך השפיעו אף על ביצועיהם. חוסר שביעות רצון האזרחים בישראל ממוצרים ושירותים ציבוריים רבים השתקף בירידה באמונם כלפי המוסדות המספקים אותם.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה]
יישום הרפורמה[עריכה]
דוגמאות בולטות ליישום הרפורמה הן:
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
ביקורת[עריכה]
לעיתים קרובות, העקרונות של הניהול הציבורי החדש והמדיניות השלטונית הנובעת מהם, מאתגרים עקרונות, נורמות וערכים סוציאל-דמוקרטיים שונים בבריטניה, בארצות הברית ובדמוקרטיות מערביות רבות אחרות. אך בפועל, הניהול הציבורי החדש לא פעל מספיק כדי לעודד ולשלב רעיונות של שיתוף פעולה או שותפות בין אזרחים למגזר הציבורי ולא הצליח ליישם נושאים אלו בחשיבה ניהולית מודרנית [21]. אחת הביקורות החשובות יותר נוגעת להתמקדות החזקה בתפוקה וביעילות, המעודדת התעלמות מחשיבותם של ערכים ציבוריים אחרים, כמו שוויון וערכים דמוקרטייםשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה][22].
ביקורת נוספת היא הישענות על תיאוריות כלכליות שאינן תואמות אספקת מוצרים כמו בריאות, חינוך ושירותי רווחה. אלו אינם מוצרי צריכה כמו בשוק הפרטישגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרוש מקור] והתמקדות בתהליכי שיפור, הפחתת עלויות ניהוליות ופנים ארגוניים דרך אוטומציה או צמצום כוח אדם משפיעה ישירות על השירות והיעילות. למשל חווית השירות במסעדה מורכבת גם מאיכות המזון, אך גם מהאינטראקציה בין הלקוח למלצר. כך שצמצום כוח האדם במוצר ציבורי עלולה לפגוע באזרח. הבחנה זה תרמה להתפתחות הפוסט הניהול הציבורי החדש [23].
Post-New Public Management - פוסט הניהול הציבורי החדש[עריכה]
היעד העיקרי של רוב רפורמות הניהול הציבורי החדש התמקד בשיפור היעילות, התקשרות בקבלנות, הפרטת אספקת השירותים ואימוץ שיטות ניהול מהמגזר הפרטי הכוללות הכוונה מבוססת תוצאות. במסגרת הניהול הציבורי החדש, מילאו פוליטיקאים מילאו תפקיד של קביעת יעדים (מדיניות), בעוד שעובדי הציבור היו אמורים להיות מנהלים אוטונומיים שנמדדים באמצעות מדדי ביצוע ותמריצים מבוססי תפוקה [24]. תהליכים אלו הובילו לביקורת ולחשיבה מחודשת על רפורמת הניהול הציבורי החדש, ולהתבססות רפורמות פוסט הניהול הציבורי החדש (PNPM)[25].
הסיבות להתגבשות רפורמת הפוסט npm [26]:
- המבקרים טענו כי הניהול הציבורי החדש לא הצליח לעמוד בהבטחה המרכזית שלו ליעילות. הרפורמה לא הפגינה ביצועים כלכליים טובים יותר לעומת מדינות שאימצו מעט מהרפורמות, אם בכלל. יתרה מכך, עלויות העסקאות הקשורות לרפורמות הניהול הציבורי החדש עלו בהרבה על היתרונות של התוכנית. לבסוף, טענו כי החתירה של הניהול הציבורי החדש ליעילות הובילה לירידה באיכות, לעלייה באי-שוויון חברתי ולא הייתה לה השפעה על הפחתת העוני והשחיתות.
- היחלשות השליטה הפוליטית - ביזור סמכויות היה שנוי במחלוקת ולמעשה התגלה כחסרון. פוליטיקאים ועובדי מדינה בכירים איבדו שליטה על הממשל עקב פיצול תפקידים, העברת סמכות למגזר שלישי והפרטה של שירותים ציבוריים וכך שנשללה מהם במידה רבה היכולת לשלוט בצוותי המנהל[27].
- תיאום לקוי - דבר שהוביל לעתים קרובות את המנהלים הציבוריים להתעלם מהבעיות של תיאום.
- שינויים מתמשכים בסדר העולמי, במיוחד הגידול בפיגועיםשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה] שיצר צורך גובר בשליטה, תיאום וריכוזיות.
המטרה העיקרית של הרפורמות הפוסט-NPM הייתה למנוע את ההתפוררות והפיצול שנוצרו במסגרת ה-NPM ולהחזיר שילוב ותיאום רוחביים במינהל הציבורי. עקרונות הפוסט-NPM כוללים: תערובת של שירותים ורשתות אספקה פנימיות מבוססות שוק, מיומנויות חוצות גבולותשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה], יעדים משולבים, סגנון ניהול הוליסטי מבוסס-לקוח, מניעת משוא פנים ואימוץ נורמות אתיות, מיקוד בתהליך וריכוזיות חזקה יותר. עקרונות אלו הובילו לשילוב חזק יותר בין המגזר הציבורי לבין המגזר הפרטי והשלישי, והגדילו את היכולת של השלטון המרכזישגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה] [28].
הבדלים עיקריים בין רפורמות NPM ופוסט-NPM:[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה]
| NPM | P-NPM | |
| מטרות עיקריות | שיפור יעילות | שיפור יעילות |
| שיפור ביצועים כלכליים | שיפור ביצועים כלכליים | |
| שיפור איכות ואספקת השירותים הציבוריים | שיפור איכות ואספקת השירותים הציבוריים | |
| חיזוק אחריותיותשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה] | צמצום אי שוויון חברתי ועוני | |
| חיזוק השליטה הפוליטית | ||
| מאפיינים עיקריים | קידום קבלנות | יותר תיאום |
| הפרטת אספקת השירותים | יותר ריכוזיות | |
| סוכנויות ומפעלים בבעלות המדינה | יותר תיאום אופקישגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה] | |
| מוכוונות צרכנית | עוד סוכנויות ומפעלים בבעלות המדינהשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה] | |
| תחרות | שילוב | |
| אימוץ שיטות ניהול של המגזר הפרטי | ניטרול התפוררות/פיצולשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה] | |
| מוכוונות מבוססת תוצאה | אסטרטגיות פרגמטיות ו/או הוליסטיות יותר | |
| צמצום אסדרה | נטייה בין אירגוניתשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה] | |
| הגברת התיאום בין הממשלה ושחקנים אחרים | שירותים פנימיים מבוססי שוקשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה] | |
| גמישות המנהלים | רשתות משלוחיםשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה] | |
| חדשנות | כישורים חוצי גבולות | |
| תיאום אנכי וארגונים חד-תכליתיים | מטרות משולבות | |
| חוסר משוא פנים ונורמות אתיותשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה] | ||
| מיקוד בתהליך | ||
| התמקדות במאמצי ממשל בעלי הכוונה תרבותית |
ראו גם[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- שם סופר, שם ספר, שם הוצאה, תאריך הוצאה
קישורים חיצוניים[עריכה]
- התוכן בקישור, באתר (שם האתר)
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ מזרחי, שלמה, ויגודה-גדות, ערן, & כהן, ניסים (2007). הניהול הציבורי החדש (NPM) : אמון הציבור, השתתפות אזרחית והערכת ביצועים - בחינה השוואתית של שירותי בריאות וקופות חולים בישראל אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בית הספר לניהול, המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית.
- ↑ חיים כהן, & וערן ויגודה-גדות (2012). ציבור ורפורמה בעידן של ניהול ציבורי חדש: בחינה אמפירית של תדמית ארגונית, של שביעות רצון ושל עמדות הציבור כלפי רפורמה בארגונים ציבוריים Poliṭiḳah (Jerusalem), 21, 94–122.
- ↑ Marshall, G.S., Abresch, C. (2016). New Public Management. In: Farazmand, A. (eds) Global Encyclopedia of Public Administration, Public Policy, and Governance. Springer, Cham. https://doi.org/10.1007/978-3-319-31816-5_1867-1
- ↑ Vigoda, E. (2003). New public management. Encyclopedia of public administration and public policy, 2, 812-816.
- ↑ Marshall, G.S., Abresch, C. (2016). New Public Management. In: Farazmand, A. (eds) Global Encyclopedia of Public Administration, Public Policy, and Governance. Springer, Cham. https://doi.org/10.1007/978-3-319-31816-5_1867-1
- ↑ Hood, C. (1991). A public management for all seasons? Public administration, 69(1), 3-19.
- ↑ חיים כהן, & וערן ויגודה-גדות (2012). ציבור ורפורמה בעידן של ניהול ציבורי חדש: בחינה אמפירית של תדמית ארגונית, של שביעות רצון ושל עמדות הציבור כלפי רפורמה בארגונים ציבוריים Poliṭiḳah (Jerusalem), 21, 94–122.
- ↑ Hays, S. W., & Kearney, R. C. (1997). Riding the crest of a wave: The National Performance Review and public management reform. international Journal of public administration, 20(1), 11-40
- ↑ https://hebrew-academy.org.il/keyword/%D7%91%D6%BC%D6%B4%D7%96%D6%BC%D7%95%D6%BC%D7%A8/
- ↑ מזרחי, שלמה, & כהן, ניסים (2015). מבוא למינהל וניהול ציבורי (מהדורה זמנית. ed.). האוניברסיטה הפתוחה.
- ↑ ויגודה-גדות, ע (2022). התחדשות הניהול הציבורי: העתיד כבר כאן? ניהול הממשל בעידן שלאחר מגפת הקורונה. בתוך י׳ דורון (עורך), ביטחון סוציאלי (גיליון 117). הביטוח הלאומי.
- ↑ מזרחי, שלמה, & כהן, ניסים (2015). מבוא למינהל וניהול ציבורי (מהדורה זמנית. ed.). האוניברסיטה הפתוחה.
- ↑ מזרחי, שלמה, & כהן, ניסים (2015). מבוא למינהל וניהול ציבורי (מהדורה זמנית. ed.). האוניברסיטה הפתוחה.
- ↑ Vigoda, E. (2003). New public management. Encyclopedia of public administration and public policy, 2, 812-816
- ↑ מור-אטיאס, ר׳ ויגודה-גדות, ע׳ (2016). מוטיבציה לשירות ציבורי:מצב התיאוריה וכיווני התפתחות. בתוך א׳ רשף (עורך), הרבעון לחקר ארגונים וניהול משאבי אנוש (מהד׳ שניה, עמ׳ 26-39). המרכז לחקר ארגונים וניהול המשאב האנושי.
- ↑ מזרחי, שלמה, ויגודה-גדות, ערן, & כהן, ניסים (2007). הניהול הציבורי החדש (NPM) : אמון הציבור, השתתפות אזרחית והערכת ביצועים - בחינה השוואתית של שירותי בריאות וקופות חולים בישראל אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בית הספר לניהול, המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית.
- ↑ ויגודה-גדות, ע׳ (2022). התחדשות הניהול הציבורי: העתיד כבר כאן ? ניהול הממשל בעידן שלאחר מגפת הקורונה. בתוך י׳ דורון (עורך), ביטחון סוציאלי (גיליון 117). הביטוח הלאומי.
- ↑ Cohen, N. (2016). Forgoing new public management and adopting post‐new public management principles: The on‐going civil service reform in Israel. Public Administration and Development, 36(1), 20-34.
- ↑ Cohen, N. (2016). Forgoing new public management and adopting post‐new public management principles: The on‐going civil service reform in Israel. Public Administration and Development, 36(1), 20-34.
- ↑ ויגודה-גדות, ע (2022). התחדשות הניהול הציבורי: העתיד כבר כאן ? ניהול הממשל בעידן שלאחר מגפת הקורונה. בתוך י׳ דורון (עורך), ביטחון סוציאלי (גיליון 117). הביטוח הלאומי.
- ↑ Vigoda, E. (2003). New public management. Encyclopedia of public administration and public policy, 2, 812-816.
- ↑ מורלי-שגיב, & שמיד, הלל (2018). רפורמה במחלקות לשירותים חברתיים: תמונת מצב, הישגים וקשיים ביישום שינויים בשירותי רווחה Society and Welfare, לח(1), 175–203.
- ↑ Osborne, S. P., Radnor, Z., & Nasi, G. (2013). A new theory for public service management? Toward a (public) service-dominant approach. The American Review of Public Administration, 43(2), 135-158.
- ↑ Cohen, N. (2016). Forgoing new public management and adopting post‐new public management principles: The on‐going civil service reform in Israel. Public Administration and Development, 36(1), 20-34.
- ↑ Reiter, R., & Klenk, T. (2019). The manifold meanings of ‘post-New Public Management’–a systematic literature review. International review of administrative sciences, 85(1), 11-27.
- ↑ Cohen, N. (2016). Forgoing new public management and adopting post‐new public management principles: The on‐going civil service reform in Israel. Public Administration and Development, 36(1), 20-34.
- ↑ Reiter, R., & Klenk, T. (2019). The manifold meanings of ‘post-New Public Management’–a systematic literature review. International review of administrative sciences, 85(1), 11-27.
- ↑ Cohen, N. (2016). Forgoing new public management and adopting post‐new public management principles: The on‐going civil service reform in Israel. Public Administration and Development, 36(1), 20-34.
This article "הניהול הציבורי החדש" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:הניהול הציבורי החדש. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
|
This page exists already on Wikipedia. |
