המספד בירושלים
המספד בירושלים הוא כינוי לנאום הספד שנשא הראי"ה קוק ביפו בוקר יום כ"ד בתמוז ה'תרס"ד (7 ביולי 1904), עם פטירתו של בנימין זאב הרצל, מנהיג התנועה הציונית. עיקרו הוא ההבחנה בין "משיח בן דוד" המייצג את תנועת הבניין הרוחני של עם ישראל – הציבור הנאמן לערכי תורת ישראל במלואם, ובין "משיח בן יוסף" המייצג את תנועת הבניין המעשי של האומה – התנועה הציונית שהרצל עמד בראשה. לדידו של הראי"ה, שתי התנועות מוכרחות לצעוד יחדיו לקראת גאולת ישראל, כאשר בן "משיח בן דוד" בראש.
רקע[עריכה]
ביום כ' בתמוז ה'תרס"ד (3 ביולי 1904) נפטר בנימין זאב הרצל, מנהיג התנועה הציונית, ומי שהוביל את הציונות המדינית לקראת הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, בהיותו כבן 44 שנים בלבד. פטירתו החטופה של המנהיג הציוני הדגול והצעיר היכתה בהלם את יהודי העולם, ובעיקר את אלה מהם שהיו בעלי הזיקה לתנועה הציונית.
בכל העולם נערכו אירועי הספדים לזכרו וכך גם בעיר יפו, אשר נחשבה באותה עת למרכז היישוב החדש ובה התרכזו מרבית אנשי העלייה השנייה. אירועי מספד נוספים נערכו במקביל גם בידי אנשי היישוב הישן בירושלים בבית הכנסת החורבה ביוזמת הרב שמואל סלנט, בבית הכנסת הספרדי הגדול ביוזמת הרב יעקב שאול אלישר ובבתי כנסת נוספים בעיר, וכן ביפו באירוע נוסף, בצפת, ראשון לציון, רחובות, ראש פינה ועוד.[1]
הראי"ה קוק עלה ארצה פחות מחודשיים קודם לכן, ביום כ"ח באייר (13 במאי), והחל לכהן מיד כרבן של יפו והמושבות סביבה. הוא היה ידוע כבעל השקפה ציונית איתנה, אוהד גדול של ישוב ארץ ישראל וכמי שמוצא מסילות ללבבם של כל יהודי הארץ. שניים מנכבדי העיר – אליהו לבונטין שכיהן כמנהל בנק אנגלו פלשתינה בעיר, וחיים אמזלאג ששימש כסגן הקונסול בריטניה בעיר – פנו אפוא אל הראי"ה וביקשו ממנו להשתתף באירוע ההספד המרכזי בעיר. האחרון הספיק עוד קודם לכן לבקר במושבות ראשון לציון ורחובות,[2] והתרשם עמוקות מיכולתו למצוא שפה משותפת עם החלוצים, לחיזוק נאמנותם לתורה ולמצוות.[3]
אירוע ההספד נערך ב-10 בבוקר, כ"ד בתמוז ה'תרס"ד (7 ביולי 1904), יום קבורתו של הרצל בווינה, באולם המרכזי של בנק אנגלו-פלשתינה ביפו. נכחו בו קרוב למאה מוזמנים מראש. הנואמים היו ארבעה: הרב אברהם יצחק הכהן קוק רבה של העיר, חכם יוסף ארוואץ, מרבני העדה הספרדית ודיין בבית הדין המאוחד לעדות בעיר (אביו של אחד ממנהלי הבנק), הרופא והפעיל הציוני ד"ר הלל יפה, והסופר והפעיל הציוני יהושע ברזילי (אייזנשטט). לפי דיווחי העיתונות, נאומו של הראי"ה ארך כשעה.[4]שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
הנאומים עשו רושם עמוק, מתוכם נשארו בהזיכרון איזה ביטויים יפים של הרה"ג קוק [...] [ש]אמר כי התנועה הנוכחית היא בבחינה של משיח בן יוסף, כי העומדים לצד התנועה של משיחות בן דוד צריכים לדעת, כי הרבה עליהם ללמוד בנוגע לסדר ובינה מהראשונים, וכי נגד זה צריכים בעלי התנועה המשיחית היוספית לזכור מה שאמר הקב"ה כי "בן דוד בראש" – לאמור, התורה קודמת לכל.
— שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אבל על מות מתיתיהו הרצל זכרו לברכה, השקפה, שגיאה: זמן שגוי
התגובות לנאום[עריכה]
האירוע נחשב לנקודת החיכוך הראשונה שנתגלעה בין המדיניות הפרו-ציונית המוצהרת של הראי"ה קוק, ובין קנאים מבני היישוב הישן בירושלים. לאחר פירסום דבר הנאומים על הרצל, פורסם פשקוויל בירושלים אשר גינה את המספידים ואת המוספד.[4] הרב צבי יהודה הכהן קוק, בנו של הראי"ה, העיד כי אביו נחלץ לנאום זה, "למרות כמה מבני ירושלים שציערוהו וקינטרוהו על זה ורצו להפריעו מזה".[5] בהתייחסו לגינויים ציין הראי"ה באיגרת לחותנו האדר"ת, רבה של ירושלים, כי נמסר לו ש"אחדים גילו פנים בדברי שלא ככונתי", אולם הוא לא שת לבו לביקורת זו והגן באורך רוח על היענותו לבקשה לנאום ועל תוכנו.[3]
פירסום "המספד בירושלים"[עריכה]
הנאום נכתב מראש בידי הראי"ה קוק במחברת אישית, אשר נקראה לימים "ראשון ליפו",[6] וכפי הנראה נקרא על ידו מן הכתב במהלך האירוע.
בשנת ה'תש"ך (1960), במלאות חצי יובל לפטירת הראי"ה, נדפס המספד לראשונה בכתב העת סיני מבית מוסד הרב קוק.[7] בשנת ה'תשל"ג נדפס הנאום בשנית, מנוקד ומוער, בחוברת "החומר והרוח בגאולת ישראל", בהוצאת "המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה" של ההסתדרות הציונית, בעריכת אליעזר אלינר. שבע שנים לאחר מכן, בשנת ה'תש"מ, נדפס המספד לראשונה בספר נפוץ – בחלקו הראשון של הספר מאמרי הראיה, המקבץ מבחר ממאמריו, נאומיו, הספדיו וכתביו של הרב קוק.
כותרת הנאום – "המספד בירושלים" – נקבעה כפי הנראה בידי הרצי"ה קוק, בנו של הראי"ה ומי שמסר את הנאום לפירסום. הנאום לא נוסח כהספד ולא נישא בירושלים, וכותרתו מבוססת על פסוק בספר זכריה אשר מלווה את המספד. כותרת המשנה היא: "בפטירת הד"ר בנימין זאב הרצל ז"ל, כ' בתמוז תרס"ד".
תוכן הנאום[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
הנאום פותח בלשון הכתוב בספר זכריה (יב, א): שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."בַּיּוֹם הַהוּא יִגְדַּל הַמִּסְפֵּד בִּירוּשָׁלִַם כְּמִסְפַּד הֲדַדְ רִמּוֹן בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן", ומבוסס על דרשת חז"ל עליו במסכת מגילה (ג, א). כאשר נדפס המאמר הוא חולק לחמישה פרקי משנה: שני משיחים, יוסף ויהודה, חילוק הממלכה, חבלי משיח, איחוד הכוחות.
לאורך כל הנאום לא נזכר שמו של הרצל, וכדבריו של הראי"ה באגרתו לחותנו האדר"ת: "וכן בדבריי לא סיפרתי כלל בשבחו של ד"ר הרצל מצד עצמו".[3]
היחס לנאום[עריכה]
בחוגי תלמידיו של הרב צבי יהודה קוק, בנו של הראי"ה, עורך כתביו וראש ישיבת מרכז הרב, מקובל כי שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."מאמר זה נכתב עם עלייתו של הרב ארצה, והוא איננו משנתו האחרונה. אומנם יש בו הרבה בירורים מוסריים חשובים אך מעורבים בהם מספיחי חו"ל. בירורי ההלכה השלמים נכתבו בספר 'אורות'". תלמידו של הרצי"ה, הרב אברהם רמר, ציין כי "מספר פעמים התחננתי לפניו שילמדני את 'המספד בירושלים', והשתמט".[8]
חרף זאת, בעיני רבים נחשב הנאום לאחד מיסודות משנתו של הראי"ה קוק, וכמפתח להבנת יחסו לתנועה הציונית ולעומד בראש.
ההיסטוריון ד"ר יוסי אבנרי ציין כי פרשת "המספד בירושלים" הייתה סמן הדרך הראשון בהנהגתו הרבנית של הראי"ה קוק כרב ציוני עצמאי בארץ ישראל.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
בהתנהגות הרב בפרשת המספד ניתן להצביע על מספר מאפיינים העתידים לחזור בפעילותו הציבורית: [א] הרב לא היה נכון לבטל דעותיו בפני השקפות הרווחות בקרב חלק מציבור הקנאים של הישוב הישן הירושלמי. [ב] הוא לא התחמק מהכרעות העלולות להיות כרוכות במאבק ציבורי. [ג] הוא לא נגרר לתגובות פומביות על גילויי דעת שהופצו נגדו, וניסה לשמור על פרופיל נמוך של הסכסוך. [ד] בנשוא השנוי במחלוקת הביע הרב דעתו במירב הזהירות כדי למנוע החרפת מתחים.
— 'הרב קוק ויחסיו עם היישוב הישן בתקופת "העליה השניה"', שרגאי, כרך ב, מוסד הרב קוק תשמ"ה, עמ' 13
לקריאה נוספת[עריכה]
- ד"ר צבי ירון, 'על הרצל', משנתו של הרב קוק, ירושלים תשל"ד, עמ' 282–284
- פרופ' דב שוורץ, 'הציונות הדתית והרצל: דגמים של תדמית', בתוך: הרצל אז והיום: 'מדינת היהודים' במדינת היהודים, אבי שגיא וידידיה שטרן (עורכים), מכון הרטמן 2008, עמ' 294–301; וכן בתוך ספרו מאחדות לריבוי: סיפורה של התודעה הציונית הדתית, מוסד ביאליק תשע"ח, עמ' 91–97
- משה גולצ'ין, 'מאלנד לנוילנד: הרצל בין שומקום לבין אוטופיה', בתוך: הרצל אז והיום: יהודי ישן, אדם חדש?, אבי שגיא וידידיה שטרן (עורכים), מכון הרטמן 2008, עמ' 75–83
- הרב ראובן רז, 'משיח בן יוסף ומשיח בן דוד במשנתם של ה"שפת אמת" והרב קוק', הרב קוק בין חסידים ומתנגדים, ירושלים תשע"ו, עמ' 119–141
- הרב שאר ישוב כהן, 'הספד הראי"ה על הרצל', אור ישראל וקדושו, ירושלים תשע"ח, עמ' 278–281
- הרב אורי שרקי, 'מניטו קורא את הראי"ה' – מבוא לספר מספד למשיח? מאת הרב יהודה ליאון אשכנזי, ירושלים חש"ד, עמ' 8–16
- "The Lamentation in Jerusalem" – המספד בירושלים, מתורגם לאנגלית בתוספת מבוא והערות בידי הרב בצלאל נאור, המעין 206 [נג,ד]
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ תבנית:המצפה
- ↑ תבנית:חבצלת
- ↑ 3.0 3.1 3.2 ראו מכתבו הנרחב אל חותנו האדר"ת, מיום כ"ט בתמוז ה'תרס"ד. נדפס לראשונה בתוך: גנזי הראי"ה ג, עמ' 16–18 (גנזי הראי"ה א-ו, עמ' 70–72); לשלושה באלול, מכון הרצי"ה תשס"ג, מילואים, עמ' קח-קיד; ועוד. המכתב פורסם לראשונה בהשמטות שונות. ראו ספרו של הרב יעקב פילבר כוכבי אור, ירושלים תשס"א, עמ' 157-174.
- ↑ 4.0 4.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.א. ח. הלוי הורביץ, יפו, השקפה, שגיאה: זמן שגוי
- ↑ לשלושה באלול, מכון הרצי"ה תשס"ג, עמ' מא, סי' כח
- ↑ מחברת זו הובא לראשונה בשם זה בידי מכון הרצי"ה, ה'תשס"ד, ושוב בכרך הראשון של פנקסי הראי"ה, תשס"ח, עמ' רלג (למעשה, בספר זה לא נדפס המאמר אלא צוין בקצרה שכאן נכתב, ונדפס במלואו במאמרי הראיה). כמו כן נדפסה בקבצים מכתב יד קדשו, כרך א, הוצאת המכון לגנזי הראי"ה, תשע"ה (המאמר בפרק סה1, עמ' קט-קטז).
- ↑ סיני [כג, ז-יב], כרך מז, ניסן-אלול תש"ך, עמ' שכז-שלא
- ↑ גדול שימושה, עמ' נט. השוו: הרב ד"ר יואל בן-נון, המקור הכפול: השראה וסמכות במשנת הרב קוק, בית מורשה תשע"ג, עמ' 212–213, המצביע על זרעי גישת "המספד בירושלים" במחברות הראי"ה שנכתבו בעודו בבויסק.
This article "המספד בירושלים" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:המספד בירושלים. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
|
This page exists already on Wikipedia. |
