המנזר הרוסי (גוש עציון)
דיר שאער, המוכר בעיקר בתור "המנזר הרוסי"היה מנזר רוסי-אורתודוקסי ובית הארחה לצליינים שנבנה על הר בגובה של 954 מטרים (המכונה "ההר הרוסי"), ואחד המשלטים החשובים בגוש עציון במהלך הקרבות על הגוש במלחמת העצמאות.
ארכאולוגיה[עריכה]
על פסגת "ההר הרוסי" ובמורדותיו נתגלו שרידים ארכאולוגיים של מקוואות, מערות קבורה, כנסייה ביזנטית מהמאה ה-9 עם רצפת פסיפס ובה כתובת הקדשה ביוונית, מערות חצובות בסלע עם עיטורי צלבים (המבוססות על מערה טבעית שהורחבה בעת העתיקה לצרכים חקלאיים[1]), שרידי בית בת וכן אבן מיל רומאית המציינת את המיל ה-13 בדרך שבין ירושלים לחברון. במדרון הצפוני מערבי ישנה מנהרה תת-קרקעית באורך של כ־40 מטר. חרסים נמצאו באחת המערות, מהתקופה הישראלית, מהתקופה ההלניסטית, מהתקופה הרומית, מהתקופה הביזנטית ומהעת המודרנית.
תולדות המנזר[עריכה]
במאה ה-19 הגבעה נרכשה על ידי הכנסייה הרוסית, וב-1892 הוקם במקום מנזר, שבו התגוררו כמה נזירים שעסקו בחקלאות, וכן השתכנו בו צליינים ועולי רגל רוסים שהיו בדרכם לחברון. המנזר חדל לתפקד לאחר תקופה לא ארוכה.
במהלך פרעות תרפ"ט, מצאו מקלט במנזר תושבי היישוב העברי הסמוך מגדל עדר (שננטש וחרב בפרעות)[2], שם הגנו עליהם ערבים תושבי בית אומר.
בשנים 1932–1936 רכשה חברת "אל ההר" של שמואל צבי הולצמן שטחים בסמיכות להר הרוסי. הולצמן השיג את אישורו של מושל ירושלים ג'יימס אדוארד פרנסיס קמפבל, ושל ראש הכמרים בכנסייה הרוסית, לחכור את המנזר. קבוצת פועלים יהודים הגיעה למנזר והשתכנה בו, בעת שהכשירו את הקרקע לעליית קיבוץ כפר עציון לקרקע.
במלחמת העצמאות[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
ערך מורחב – הקרב על גוש עציון
בינואר 1948, השתלטו על המנזר הרוסי כוחות של הלגיון הערבי, וממנו תקפו את גוש עציון[3].
מפקד גוש עציון במלחמת העצמאות, עוזי נרקיס, חכר את המנזר וסביבותיו מהכנסייה הרוסית בירושלים, ולאחר מכן כבש את המקום והקים בו משלט[4]. המשלט חלש על כביש ירושלים-חברון, על כביש הגישה אל הגוש ועל עמק ברכה, ולכן היה בעל חשיבות עליונה בעבור מגיני הגוש, והוא היווה חלק משרשרת משלטים שנועדה לשמור על הגוש (ראו מפה). את הפיקוד על המשלט קיבל במרץ 1948 איש החי"ש המשורר צבי בן יוסף, שאף כתב שיר על המנזר[5]. המשלט הפך בסיס להתקפות על כלי רכב ערביים שנעו בכביש הראשי.
ב-12 באפריל 1948, בעקבות תקיפה של לוחמים גוש עציון על כלי רכב ערביים בכביש ירושלים חברון, פתח הלגיון הירדני בהפגזה ובהתקפה על המנזר הרוסי, ולוחמים כפריים מהאזור ניסו להסתער על המנזר, אך נהדפו.
קרב 4 במאי[עריכה]
הקרב המשמעותי הראשון על המנזר וסביבתו אירע בכ"ה בניסן, 4 במאי, כתגובה על ירי יהודי לעבר תחבורה ערבית בציר ירושלים-חברון. עם שחר הופגז המתחם באש תותחים ומשוריינים (של הצבא הבריטי[6]) שאליהם הצטרפו המוני כפריים מהסביבה, בשיתוף פעולה של הבריטים שטענו כי ברצונם להבטיח תנועה חופשית לירושלים לכשיעזבו. לאחר שעות של לחימה עיקשת, עלה בידי התוקפים לכבוש את המנזר, אך עם רדת הערב שבו כוחות ההגנה והשתלטו על המנזר. בסיכומו של הקרב נמנו לכוחות המגן 12 חללים, עשרה מתוכם בגזרת המנזר, וכ-25 פצועים. על פי דיווחים בעיתונות העברית, לערבים נמנו 30 הרוגים ו-50 פצועים[6].
בהספד לחללי הקרב טבע מפקד גוש עציון, משה זילברשמידט ("מוש"), את הסיסמה שליוותה את המגינים בגוש, "תשובתנו נחושה נצח ירושלים!"[7].
קרב 12 במאי[עריכה]
ב-12 במאי, (ג' באייר ה'תש"ח), הגיע מכיוון מזרח טור משוריינים ירדניים. באותו הזמן, כוחות ההגנה בגוש הנצור היו דלים ומותשים, וסבלו ממחסור חמור באספקה ותחמושת. המנזר הרוסי היה המשלט הראשון שקידם את פני התוקפים, והתנהל בו קרב עקוב מדם. מפקד הגוש, "מוש", הגיע בעצמו להשתתף בהגנה על המנזר, והוא זה שהורה ללוחמים לסגת מהמנזר לכיוון כפר עציון. במהלך הקרב והנסיגה נהרגו 19 לוחמים, בהם "מוש" ומפקד המשלט צבי בן יוסף. נפילת המשלט פתחה את הפתח לנפילתו של כל הגוש ביום המחרת.
לאחר המלחמה[עריכה]
לאחר המלחמה ערכה משלחת בראשות הרב הראשי לצה"ל שלמה גורן מבצע לליקוט עצמות חללי המלחמה שנשארו מעבר לקווי האויב, ובהם החללים במנזר הרוסי.
הירדנים הרסו את המנזר לחלוטין, והקימו במקום בסיס צבאי.
כיום[עריכה]
כיום, נמצאים במקום שרידי מערות ששימשו למגורי הנזירים ושרידים ספורים נוספים. לאחר מלחמת ששת הימים הוקמה במקום אנדרטה לזכר הלוחמים שנפלו במנזר ובסביבותיו[8].
הבסיס הצבאי הירדני הפך להיות משכנה של חטיבת עציון ומפקדת התיאום והקישור של בית לחם.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- שלמה בן שלום, מערת המנזר הרוסי, בתוך: עמוס פרומקין (עורך), "נקרות צורים: עלון המרכז לחקר מערות, גיליון 13, תשמ"ו, 138 - 148.
- מערת נזירים – המנזר הרוסי, באתר תיירות גוש עציון.
- תמונות מסיור באתר המנזר
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אפרת פורשר, לשבור את שתיקת המנזר, באתר ישראל היום, 17 באפריל 2015
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ ראו אצל בן שלום
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.דוד דרבקין, על קבר האחים של קדושי חברון, דואר היום, שגיאה: זמן שגוי
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.כיצד קצרו המגינים בהרי חברון במאות הרבות של התוקפים הערבים, הבוקר, שגיאה: זמן שגוי חלק א; שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.כיצד קצרו המגינים בהרי חברון במאות הרבות של התוקפים הערבים, הבוקר, שגיאה: זמן שגוי חלק ב
- ↑ ההר הרוסי, באתר עמוד ענן
- ↑ אליהו הכהן, 'וְיָדַעְתָּ, הַבָּחוּר, הַמִּשְׁלָט הַזֶּה אָרוּר': השיר האחרון של צבי בן-יוסף, בבלוג "עונג שבת", 26 באפריל 2021
- ↑ 6.0 6.1 תבנית:הצפה
- ↑ יוחנן בן-יעקב, גוש עציון במלחמתו, באתר בית ספר שדה כפר עציון
- ↑ אנדרטה לזכר הנופלים במנזר הרוסי וסמוך אליו במלחמת העצמאות, באתר יזכור
קטגוריה:מלחמת העצמאות: גוש עציון קטגוריה:ישראל: כנסיות ומנזרים רוסיים פרבוסלביים קטגוריה:הרי יהודה: כנסיות ומנזרים קטגוריה:הרי יהודה: אנדרטאות למלחמת העצמאות
This article "המנזר הרוסי (גוש עציון)" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:המנזר הרוסי (גוש עציון). Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
