המכון למחשבה ישראלית
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 581: attempt to index field 'wikibase' (a nil value). המכון למחשבה ישראלית הוא מכון מחקר או צוות חשיבהשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה] פוסט ציוני הדוגל במדינת כל אזרחיה אשר הוקם ב-2021 על-ידי ההיסטוריון של המדע פרופ' אבנר בן-זקן והתעשיין בועז אמיתי ופועל לדבריו "לחולל מחשבה ישראלית חדשה באמצעות יצירת פעילות מחקרית המתמקדת בבעיות המבניות של החברה הישראלית, והפצתה לציבור הרחב על-מנת לעצב שיח ציבורי חדש הממוקד ביצירת חזון לישראל חדשה" והוא פועל במקביל לתנועת "תנועה ישראלית", אשר הוקמה בספטמבר 2019 ומוגדרת כ"תנועה אזרחית הפועלת במרחב הפוליטי ובונה תשתיות לצמיחתה של מנהיגות פוליטית על בסיס אזורי".
עיקר המימון[עריכה]
עיקר מימון פעילות המכון מתקבל מבועז אמיתי, תעשיין מייסד חברת קוואזר לפיתוח וייצור מכשירים אלקטרוניים רפואיים.
עמדות המכון[עריכה]
המכון למחשבה ישראלית טוען כי הדרך לחלץ את ישראל מהמבוי הסתום והמשבר החוקתי היא באמצעות עקרונות הפעולה הבאים:
1. קיבוע גבולות
2. מעבר לשיטת בחירות אזוריות
3 כתיבת חוקה
דרכי פעולה[עריכה]
המכון למחשבה ישראלית מקיים פעילות מחקרית הממוקדת בזיהוי בעיות מבניות של מדינת ישראל. המכון מקיים סמינר דו-שבועי, בו מתקיימות הרצאות ציבוריות בהן יוצגו מחקרים עם מבט מבני המציע כיוון ליצירת ישראל חדשה.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה]
בכל שנה, מתקיימת הועידה השנתית של המכון למחשבה ישראלית המורכבת מפאנלים רבים העוסקים בבעיות מבניות ובהשתתפות חוקרים ואישי ציבור עם מבט אלטרנטיבי על המציאות הישראלית.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה]
הרצאות בולטותשגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.[דרושה הבהרה][עריכה]
20 אפריל, 2021 – פרופ' דוד לוי-פאור, "קפיטליזם כחול לבן" – הקפיטליזם הישראלי לא צמח מלמטה למעלה, אלא למעשה נולד ועודנו יוזמה של המדינה.
27 אפריל, 2021 – פרופ' תמר הוסטובסקי-ברנדס, "ממשבר חוקתי לחוקה עכשיו" – יש להפסיק את משחק 'הורדות הידיים' בין הרשות השופטת למחוקקת. אין להסתפק בחוקי יסוד ובחקיקת חוק יסוד החקיקה, יש לכתוב חוקה שמשקפת הסכמה לאומית.
11 מאי, 2021 – פרופ' חביבה פדיה, "מרחב מקום וזמן, תנודות ומאבקים באתרי הזהות של הישראליות"– לא רק קטגוריות לאומיות ודתיות, אלא גם גאוגרפיות מפרקות את הישראליות לשבטים שבטים. כדוגמה לכך, הפניה של הציונות הדתית להר הבית, למקום המגלם גאולה בזמן, ולחזרה ליהדות ראשונית פולחנית.
31 מאי, 2021 – אלוף (מיל.) יצחק בריק – "כשלים מבניים ותפיסתיים במבצע שומר החומות[1]" – לצה"ל יש כשל מבני שבו הרמטכ"ל הוא גם מפקד זרוע היבשה וגם ראש המטה, כשל זה מתבטא בכך שזרוע היבשה הוא חלש ללא מפקד בולט, ועניין זה הוביל בשנים האחרונות להישענות בלעדית על חיל האוויר, וכתוצאה מכך לחוסר יכולת להכריע עימותים צבאיים. לטענתו יש להקים זרוע יבשה שלא הרמטכ"ל מפקד עליה אלא אלוף בכיר, כך שיווצר שווי משקל בין זרוע היבשה, האוויר והים והרמטכ"ל יעסוק בתיכלול פעולת הזרועות השונות.
8 יוני, 2021 – פרופ' אווה אילוז – "פופוליזם כפוליטיקה של טינה"[2] – טינה הפכה לרגש מניע לתנועות פופוליסטיות, אך אלה הן אידאולוגיות פגומות המפנות לשנאת זרים ומנציחות את התיסכולים, במקום ליצירת עולם המבוסס על ערכים אוניברסליים אשר יש ביכולתו למנוע את העוולות שהולידו את תסכול ההמונים.
22 יוני, 2021 – מר מרדכי כהן – "אזוריות וביזור: מבנה שלטוני חדש לישראל" – מבנה היחסים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי פגום, יש בו כפילויות רבות. יתרה מכך, ריבוי הרשויות המקומיות, המבוססות בחלקן על חלוקה דמוגרפית מעמיק את השסעים בחברה, מייצר מערכת לא יעילה, ופוגע ביכולת להענקת שירות לאזרחים. יש להקים רובד שלטוני חדש, רובד ביניים, של כ-20 אזורים אשר יאגדו בתוכן כמה עשרות של רשויות מקומיות, יאשר איגוד משאבים, סמכויות מקומיות לפיתוח, ערבוב אוכלוסיות ושירות הולם לאזרחים.
3 יולי, 2021 – פרופ' אבנר בן-זקן, "לקראת רפובליקה ישראלית: מבט היסטורי-מדעי" – המחשבה הרפובליקנית (לפיה האזרחים הם הריבוניים), נולדה במאה ה-17 מתוך השראה של הוגים אירופאיים מ'הרפובליקה העברית' שבתנ"ך. הציונות לא נוסדה מתוך מחשבה שכזו, אלא כתוצר לתופעה אזרחית במזרח ומרכז אירופה של מפקדי אוכלוסין אשר כימתו וסימנו את היהודים. מפקדים אלה עוררו גלי אנטישמיות שאופיינה בתיאוריות של 'יהדות העולם' כפי שנשקפה ממפקדי האוכלוסין. הציונות נולדה כתגובה לכך, ולכן המדע שעמד מאחורי הפרויקט הציוני הייתה הסטטיסטיקה. כך שישראל לא נולדה כ'רפובליקה עברית' ומרבית אזרחיה מרגישים כנטל על המדינה או כאורחים. הסיבה לכך, נטועה בשילוב של חזון אחד-העם, בדבר הצורך בהקמת 'חברת מופת' בארץ ישראל (ולא מדינה ככל המדינות כפי שהציע הרצל) ביחד עם פרקטיקות של סלקציה והדרה סטטיסטיות שהובלו על-ידי ארתור רופין. התוצר היה חברה שבה קבוצה קטנה ושלטת תופסת עצמה כחברת מופת, המייצרת מסננות תרבויות וסטטיסטיות שנועדו להרחיק את מרבית האזרחים מעמדות של סמכות ואחריות.
צוות[עריכה]
מר מרדכי כהן, יוצא מנכ"ל משרד הפנים. עמית מחקר בכיר במכון למחשבה ישראלית
פרופ' חביבה פדיה, מרכזת המחקרים העוסקים בדת ומדינה. עמיתה בכירה במכון למחשבה ישראלית
ד"ר תמר הוסטובסקי-ברנדס, מרכזת המחקרים העוסקים בממשק בין מערכת המשפט למדינה.
פרופ' דוד לוי-פאור, עמית מחקר בכיר במכון למחשבה ישראלית. מרכז המחקרים בכלכלה פוליטית בישראל.
פרופ' אווה אילוז, עמיתת מחקר בכירה במכון למחשבה ישראלית. מרכזת המחקרים בחברה ובמדינה. עמיתה במכון לרציונליות באוניבריסטה העברית.
פרופ' אבנר בן-זקן, עמיתת מחקר בכירה במכון למחשבה ישראלית. פרופ' להיסטוריה של המדע, ראש המכון ומרכז המחקרים על מדע ישראלי, והיסטוריה ישראלית.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
[שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.https://israelithought.co.il/ אתר האינטרנט הרשמי] של המכון למחשבה ישראלית (בשגיאת לואה ביחידה יחידה:wikidata בשורה 335: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).) - שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.580714384 המכון למחשבה ישראלית, באתר "גיידסטאר ישראל"
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
קטגוריה:ישראל: עמותות קטגוריה:מכוני מחקר חברתי בישראל קטגוריה:תל אביב-יפו: עמותות
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.גילוי נאות: כתיבת ערך זה נעשתה תמורת תשלום.
This article "המכון למחשבה ישראלית" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:המכון למחשבה ישראלית. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
|
This page exists already on Wikipedia. |
