המחאה לשיוויון בנטל
המחאה למען שוויון בנטל היא מחאה אזרחית ישראלית למען שוויון בנטל השירות הצבאי בעיקר בעקבות ההתרחבות הגדולה בכמות הפטורים מגיוס הניתנים לתלמידי ישיבות. המחאה מתקיימת בעשרות השנים האחרונות כנגד הפטור והדחייה בחסות חוקים ותיקונים לחוק שירות הבטחון הנפסלים פעם אחר פעם על יד בית המשפט העליון בהיותם לא שוויוניים. המחאה מתבטאת בפעילויות מחאה שונות המיועדות להגביר את מודעות הציבור, הפגנות ופניות לחברי כנסת וממשלה. לאחר מתקפת הפתע ב 7 לאוקטובר 2023 ופרוץ מלחמת חרבות ברזל התחדשו פעולות המחאה לטובת השוויון בנטל השירות ולהפחתת העומס הכלכלי הנובע מיציאתם של דחויי השירות ממעגל העבודה והתמיכה הממשלתית הציבורית הניתנת להם.
רקע[עריכה]
ימי קום המדינה[עריכה]
מראשית התפתחותו של עולם הישיבות, בתקופת בית שני, ועד ימינו עבדו מרבית היהודים, אם בתחום הדת ואם בתחומים אחרים, ורק מיעוט קטן מהם התמסרו לחלוטין ללימוד תורה. עם הקמתה של מדינת ישראל חל שינוי משמעותי במצב זה ומרבית בני הקהילה החרדית החלו לפנות ללימוד ממושך בישיבות. הסיבות שהביאו לכך היו רצונם של החרדים שניצלו מן השואה להקים מחדש את עולם התורה שחרב וההתמודדות הקשה שלהם עם הפיתויים שהציב העולם החילוני, החלוצי של אותה תקופה. אחד התנאים שנדרשו מבחינתם לשם כך היה שחרור הצעירים החרדים מחובת השרות הצבאי, זאת בכדי שלא יחשפו לחברה החילונית. מכשול השרות הצבאי שעמד בפני החרדים עם קום המדינה הוסר בעקבות הסכמתו של ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון, לפטור 400 בני הישיבות משרות זה באמצעות הסדר של דחיית השרות משנה לשנה, הסכמה שנבעה מן הצורך בקונצנזוס לאומי. במשך השנים הלך והתרחב הפטור מגיוס צבאי.[1][2]
בשנת 1958 עוגן הסדר "תורתם אומנותם" במסמך שהוציא מנכ"ל משרד הבטחון ובו נקבעו נוהלי דחיית השירות.[1]
התפתחות הפטור לאחר המהפך ב 1977[עריכה]
בשנת 1977 בעקבות המהפך הפוליטי, הצטרפו החרדים לקואליציה. ההסכמים הקואליציוניים עם ממשלת הליכוד בראשות מנחם בגין שהקימו קואליציה צרה בהשתתפות אגודת ישראל הגדילו את היקף המצטרפים להסדר "תורתו אומנותו" והוסרה מכסת המצטרפים להסדר בעקבות סלידתו של מנחם בגין מקביעת מכסה לכמות הלומדים שהזכירה לו את ה"נומרוס קלאוזוס" שאותו חווה בפולין.[3] בהמשך נקבע שבהגיע תלמידי הישיבות לגיל 28 או עם היוולד להם שני ילדים יאלצו לעבור שירות מקוצר בלבד במידה שיחליטו לעזוב את הישיבות.[1] כתוצאה מהסדרים אלה עלה משנה לשנה מספר מקבלי דחיית שירות. בשנת 2012 הגיע מספר תלמידי הישיבות שנמצאו בהסדר זה לכ-63 אלף, יותר מפי 100 מהכמות בקום המדינה.[4]
בשנת 1974 רק 2.4% משנתון הגיוס היו תחת הסדר "תורתו אומנותו". מספר זה הגיע ל-9.2% בשנת 1999 ול-14% בשנת 2007. בשנת 1999 היו 30,414 שוהים בהסדר תורתם אומנותם עד לגיל הפטור מגיוס, רובם הגדול חרדים, ואילו בשנת 2005 נמצאו 41,450 איש במסגרת הסדר זה. על פי מחקר של משרד התמ"ת היו בשנת 2010 62,700 בני אדם שגיוסם נדחה מתוקף הסדר תורתו אומנותו[5]. כדי להיכלל בהסדר תורתו אומנותו על המבקש להיכלל להסדר להתחייב להקדיש את זמנו ללימוד ולא לעסוק בעבודה שמקובל לתת בגינה תמורה. משרד האוצר הציג נתונים המצביעים על עלייה מהירה במספר האברכים והשוהים תחת הסדר תורתו אומנותו. לפי נתונים אלו מספר התלמידים גדל בהיקף של 237% בין השנים 1985–1998, מספר האברכים גדל באותו פרק זמן בשיעור של 354%. על רקע גידול מואץ זה במגזר החרדי ובעקבות החלטת בית המשפט העליון בבג"ץ רובינשטיין, הוקמה ועדת טל.[6][7]
חקיקה ופעולות מחאה בשנות האלפיים[עריכה]
במהלך כל השנים האלו התבטאה המחאה כנגד הפטור הגדל והולך בסדרה של בג"צים החל מתחילת שנות ה 70 ועד לימים אלו של מלחמת חרבות ברזל. החל מ 1999 במהלך הבחירות לכנסת החמש עשרה ובתחילת שנות האלפיים הוליכה את המחאה מפלגת שינוי.
בשנת 2000, החלה מחאה עממית כאשר הוקמה תנועת "התעוררות" ע"י בחורים צעירים יוצאי יחידות לוחמות, ביניהם איתי בן חורין ובועז נול מתוך התנגדות למתווה הדחייה והפטור משירות שהוליכה ועדת טל. [8] ביולי 2000 קיימו אף שביתת רעב בת 8 ימים מול משרד ראש הממשלה במחאה על הכוונה לעגן בחוק את מסקנות ועדת טל. בסיום שביתת הרעב הודיעו כי מאבקם לא הסתיים ויציעו הצעה אלטרנטיבית שתביא לשוויון בנשיאה בנטל. השר מתן וילנאי אמר כי במהלך הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית יילקחו בחשבון הצעות השובתים.[9]
ב-23 ביולי 2002 אושר בכנסת, בעקבות המלצותיה של ועדת טל, חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002,.[10] החוק, שנודע בשם "חוק טל", איפשר המשך מתן דחיית גיוס לבחורי הישיבות בכפוף לתנאים המפורטים בו וניתן לו תוקף לחמש שנים. [6] ב־18 ביולי 2007 החליטה הכנסת על הארכת תוקפו של חוק טל ב-5 שנים נוספות.[11]
בשנת 2007 הוקם הפורום לשוויון בנטל במחאה כנגד מתכונתו של חוק טל ובמטרה לפעול לקידום חלוקה שוויונית של נטל השירות במדינת ישראל, לקידום שרות אזרחי כתחליף לשירות החובה ולפעול לקידום תגמול למי שמשרת שירות צבאי או אזרחי.[8]
ב־21 בפברואר 2012 פסק בג"ץ בדעת רוב שהחוק אינו חוקתי, ולכן אין להאריכו מעבר למועד פקיעתו הצפוי, 1 באוגוסט 2012. בג"צ קרא לכנסת לגבש הסדר חדש, שיתבסס על המסגרת שהוקמה כחלק מחוק דחיית השירות, תוך שהכנסת תתן דעתה לפגמים עליהם הצביע בג"צ, הנובעים מכך שהחוק אינו כולל כל אמות מידה, קריטריונים ויעדים לביצועו, וכן שאינו כולל מרכיב כלשהו של חובת שירות (לא על בסיס של גיל, לא על בסיס של כשירות לשירות ולא על חובת תחליף של שירות אזרחי או השתלבות בעבודה)
בעקבות פסילת החוק הוקמה הוועדה לקידום השוויון בנטל (ועדת פלסנר), ובה עשרה חברים, בהם ח"כים ונציגי ציבור במטרה לגבש חוק חלופי לחוק טל. הוועדה החלה בדיוניה ב-21 במאי 2012,[12] וראש הממשלה ביקש שיגבשו מסקנות עד סוף חודש יולי 2012.
הוועדה כללה נציגים ממפלגות הקואליציה למעט נציגי המפלגות החרדיות (ש"ס ויהדות התורה) שהחרימו את הוועדה. לקראת סיום עבודתה, כחודש וחצי לאחר שהוקמה, הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על פירוק הוועדה, זאת לאחר שמספר נציגים ממפלגות הקואליציה פרשו ממנה. חרף זאת, פרסם ח"כ פלסנר, יו"ר הוועדה, את המלצותיו.
לאחר הבחירות לכנסת בינואר 2013 והרכבת ממשלת נתניהו השלישית, הוקמה בעקבות ההסכם הקואליציוני ועדת שרים בראשותו של יעקב פרי, שהמליצה על תוכנית גיוס אשר לפיה יהיו פטורים מגיוס רק 1,800 "מתמידים" בכל שנתון [13][14]והכינה הצעת חוק בתחום זה. חוק זה חוק השוויון בנטל אושר בכנסת שנת 2013.[15]החוק קבע כי צעירים חרדים יתגייסו בהדרגה לשירות צבאי ואזרחי לפי מכסות (5,200 מתגייסים ב-2017). אם לא ימולאו המכסות, ב-2017 תחול חובת גיוס על כל חרדי מגיל 21, למעט 1,800 "עילויים" - כולל סנקציות פליליות.[16]
בשנים 2012 - 2015 התקיימו פעילויות מחאה רבות ביוזמת הפורום לשוויון בנטל, לאחר פסילת חוק טל ובעקבות חקיקת חוק השוויון בנטל שהחל בדחיית ההחלטה על גיוס חרדים בארבע שנים.[17][18][19][20]. חלק מהפעילויות התבצעו תחת הכותרת "מחאת הפרייארים" או "מאבק הפרייארים".[21] [22]פעילויות הפורום קיבלו תמיכה מחברי כנסת ממפלגות שונות.[23] כפי שנחשף, תרומתו של איש העסקים דאז ניר ברקת ושר הכלכלה מטעם הליכוד בממשלת ישראל ה-37 כיום סייעה להניע את פעילויות הפורום בתחילת דרכו.[24] יואב קיש, שר החינוך מטעם הליכוד בממשלת ישראל ה-37 החל את דרכו הציבורית כאחד מראשי מאבק המילואימניקים לשוויון בנטל והשתתף כנציג הציבור בדיוני ועדת פלסנר.[25][26]
בנובמבר 2015, כמה חודשים לאחר שהוקמה ממשלת ישראל השלושים וארבע וברקע של אישור תקציב המדינה, הוכנס תיקון לחוק שרות הבטחון בהתאם להסכמים הקואליציוניים בין הליכוד והמפלגות החרדיות שהתנו את תמיכתן בנתניהו בדחיית החוק.התיקון שאושר בכנסת איפשר את דחיית יישום חוק השוויון בנטל בשש שנים (לשנת 2023), ולמעשה הסיר מעל צעירים חרדים את חובת הגיוס לצה"ל. בנוסף בוטלו למעשה הסנקציות הפליליות במקרה שהחרדים לא היו עומדים ביעדי הגיוס. זאת, משום שבלשון התיקון לחוק נקבע כי הסמכות לחלוקת פטורים מגיוס תהיה בידי שר הביטחון, שיוכל לעשות זאת כראות עיניו "על פי יעדי הממשלה."[16]
פחות משנתיים לאחר מכן, ב-2017, בעקבות פנייה לבג"צ קבע בית המשפט כי החוק החדש גורם לפגיעה בשוויון ובזכות לכבוד האדם. עם זאת ההחלטה הייתה לבטלו רק בחלוף שנה מפרסום ההחלטה, כדי שבפרק זמן זה תוכל המדינה להסדיר בדרך אחרת - הפעם חוקתית - את מעמד לומדי התורה. בהמשך האריכו השופטים, לבקשת המדינה, את תוקפו מספר רב של פעמים, בין היתר בגלל המשבר הפוליטי בשנים 2022-2019. [27]
תוקפו של חוק זה פקע סופית ב 1 ביולי 2023 וכך בוטלו הדחייה והפטורים לצעירי המגזר החרדי שנהנו מהם במשך עשרות שנים כך שמאותו רגע הם נכללים בחוק שירות ביטחון ומחוייבים בגיוס לצה"ל.
חוק לימוד התורה[עריכה]
בהסכמים הקואליציוניים להקמת ממשלת ישראל השלושים ושבע, הובטח למפלגות החרדיות על פי דרישתן לקדם חוק יסוד שלפיו יהיה פטור גורף מגיוס והטבות משמעותיות ללומדי תורה: "לעניין זכויותיהם וחובותיהם יראו במי שקיבלו על עצמם להתמסר ללימוד תורה כמי שמשרתים שירות משמעותי". [28] בהתאם הגישה יהדות התורה ביולי 2023 הצעת חוק יסוד לימוד תורה[29][30]. הצעת החוק הוגשה מיד לאחר חקיקת החוק לביטול עילת הסבירות ונועדה לטפל בפקיעת תוקפו של חוק הגיוס מ 2015 [31]
היוזמה לחקיקת חוק זה שהתלוותה ונתמכה בפעילות "הרפורמה המשפטית" עוררה כעס בציבור שכיוון אליה את חלק מפעילויות המחאה כנגד המהפכה המשפטית. כתוצאה מהמחאה הודיע הליכוד במועד הגשת הצעת החוק כי לא תקודם. [29] באוגוסט 2023 דרשו יהדות התורה ודגל התורה לחוקק פסקת התגברות כוללת כדי לעקוף התערבות של בג"ץ.[32] בספטמבר 2023 הודיע ראש סיעת יהדות התורה יצחק גולדקנופף כי מפלגתו קיבלה הוראה חד משמעית מהרבנים "ללכת עם חוק הגיוס עד הסוף" תוך דרישה לעמידה בהסכמים הקואליציוניים.[33] מערכת הבטחון הביעה התנגדות נחרצת להצעת החוק. בסקר של המכון למחקרי בטחון לאומי הייתה התנגדות של 68 אחוז מהנסקרים לחוק גיוס לפיו חרדים יהיו פטורים באופן גורף משירות חובה.[34] הצעת החוק נועדה לקידום כהצעת חוק פרטית של יהדות התורה בתחילת מושב החורף. אך לפני תחילת מושב זה בוצעה מתקפת הפתע של החמאס בשמחת תורה בתאריך ה 7 לאוקטובר 2023 והחלה מלחמת חרבות ברזל.
מלחמת חרבות ברזל[עריכה]
ב-2023, לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל הוקם "מטה המילואימניקים לשירות שווה" על ידי יאיא פינק [35] ו"פורום לוחמים.ות לשוויון בנטל" בראשות האלוף במיל׳ נעם תיבון.
בפברואר 2024 התקיימה בכנסת ישיבה בנושא שירות חרדים בצה"ל של הוועדה לביקורת המדינה ובה הייתה הסכמה של כל הנוכחים (בהיעדרות חברי כנסת מהקואליציה) על הצורך בגיוס חרדים הן מהסיבה הכלכלית והן מהנימוק של שוויון בנטל.[36] באותו מועד הוציא פורום ההייטק למען ישראל בכנסת נייר עמדה הפונה לחברי קבינט המלחמה וקורא לשוויון בנטל.[37]
במרץ 2024 הוכן מתווה לחקיקת "חוק הגיוס", לפיו בחורי ישיבות ש'תורתם אומנתם' יהיו פטורים מגיוס. לבחור חרדי שאינו עומד בהגדרת 'תורתו אומנותו' תינתן אפשרות לבחור אם לשרת בצבא או לשרת במסגרות התנדבותיות כדוגמת איחוד הצלה, משטרה וכדומה. מתווה זה קיבל לראשונה הכרה פומבית של רבני הציבור החרדי[38].
בתגובה לדיונים אודות חוק הגיוס והאפשרות שבני ישיבות יגויסו לצבא במסגרתו, אמר הראשון לציון יצחק יוסף בשיעורו בבית הכנסת היזדים ב-9 במרץ 2024: "יש בחורים שהולכים שם למילואים, לא כולם זוכים ללמוד תורה. כולם זכו להיות אברכים שפטורים מהצבא? אבל שבט לוי פטור מהצבא. לא לוקחים אותם, בשום פנים ואופן. יהיה מה שיהיה. אם יכריחו אותנו ללכת לצבא – ניסע כולנו לחוץ לארץ. נקנה כרטיסים... אין דבר כזה". דבריו עוררו סערה.[39]
בעקבות הדברים במהלך מסיבת עיתונאים שכינס "פורום לוחמים.ות לשוויון בנטל" וארגון "אחים לנשק" ציין האלוף במיל' נועם תיבון כי "בתרחיש של שתי חזיתות, חסרות לצה"ל שלוש אוגדות, 10,000 חיילים, לא ניתן להסכמים שקשורים להישרדות פוליטית לפגוע בביטחון ישראל. אני קורא לחברי הכנסת מכל הסיעות לפעול למען ביטחון ישראל ולגיוס חרדים לצה"ל עכשיו כפי שדורש שר הביטחון"[40] [41] בהמשך למסיבת העיתונאים התקיימה הפגנה למען שוויון בנטל בהשתתפות מעל 10000 משתתפים.[42]
הערות שוליים[עריכה]
This article "המחאה לשיוויון בנטל" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:המחאה לשיוויון בנטל. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
- ↑ 1.0 1.1 1.2 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יאיר שלג, הדתיים החדשים - מבט עכשווי על החברה הדתית בישראל, ירושלים: כתר, 2000
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מנחם פרידמן, החברה החרדית - מקורות, מגמות ותהליכים, ירושלים: מכון ירושלים לחקר ישראל, 1988
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.חיים בנשק, מזכיר ממשלת בגין חוזר ל'מהפך', כל הזמן - חדשות הציבור החרדי, 2016-06-21
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.חיים לוינסון, יאיר אטינגר, 22% מהחרדים שקיבלו פטור מגיוס עובדים בניגוד לחוק, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2011
- ↑ 6.0 6.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.נעמי מי-עמי, גיוס תלמידי ישיבות לצה"ל וחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם ("חוק טל"), הכנסת - מרכז המחקר והמידע, 2007-02-28
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.דו"ח הועדה לגבוש ההסדר הראוי בנושא גיוס בני ישיבות בראשותו של השופט צבי א' טל, הכנסת, 2002
- ↑ 8.0 8.1 שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יגיל לוי, המחאה שלא הייתה – על מחאת נטל הגיוס, האוניברסיטה הפתוחה, 2014
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.חברי תנועת התעוררות הפסיקו את שביתת הרעב - וואלה חדשות, וואלה, 2000-07-04
- ↑ חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002, ס"ח 1862 מיום 1 באוגוסט 2002
- ↑ ההצבעה על הארכת חוק טל באתר הכנסת
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אופיר בר-זהר, החלופה לחוק טל - הוועדה לקידום השוויון בנטל התכנסה לראשונה, ללא נציג ערבי, באתר הארץ, 21 במאי 2012
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שלמה צזנה, ועדת פרי אישרה הטלת סנקציות פליליות על חרדים משתמטים, ישראל היום, 2013-05-29
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.חזקי ברוך, ועדת פרי אישרה: סנקציות פליליות על משתמטים, ערוץ 7, 2013-05-29
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.N12 - ברוב של 67 מול מתנגד אחד: אושר חוק השוויון בנטל, N12, 2014-03-12
- ↑ 16.0 16.1 שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.איך הצליחו המילואימניקים לגייס 20 אלף איש להפגנה?, mako, 2012-07-08
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.הפורום לשוויון בנטל מחדש את המאבק באי-שירות החרדים: "סחטנות פוליטית", www.maariv.co.il, 2015-11-04
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ארי גלהר ואחיקם משה דוד, הפורום לשוויון בנטל: "חוק פרי גרוע מחוק טל", מקור ראשון, 2013-05-29
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ישי כהן, גם החילונים לא מרוצים מחוק הגיוס, כיכר השבת, 2014-02-17
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.חמישה ח"כים אימצו הצעת הפורום לשוויון בנטל לשירות חרדים, Hiddush
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.נחשף: תרומתו של ברקת היא שהניעה את "הפורום לשוויון בנטל" - בחדרי חרדים, www.bhol.co.il, 2015-07-02
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.פגישת נציגי המילואימניקים עם ראש הממשלה, ישראל היום, 2012-04-12
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.חליפה ריקה מתוכן: סיבובי פרסה הם השם הנרדף של יואב קיש, www.zman.co.il, 2024-03-22
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.N12 - יהדות התורה מקדמת את "חוק יסוד: לימוד תורה", N12, 2023-07-25
- ↑ 29.0 29.1 שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."יחשבו כמי שמשרתים שירות משמעותי": יהדות התורה הגישה חוק שישווה לימוד תורה לשירות צבאי - וואלה חדשות, וואלה, 2023-07-25
- ↑ שגיאת תסריט: היחידה "citation/CS1" אינה קיימת.
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.החרדים לא מתפשרים: חקיקת חוק גיוס ופסקת התגברות - או שאין ממשלה, www.maariv.co.il, 2023-08-15
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.סערת חוק הגיוס: גולדקנופף מבהיר - "קיבלנו הוראה ללכת עד הסוף", www.maariv.co.il, 2023-09-14
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.כמעט שליש מההורים: אם חוק הגיוס יחוקק נעודד את ילדינו לא לשרת, www.maariv.co.il, 2023-09-13
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found."אחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?": ה"פשקווילים" של מחאת המילואימניקים בבני ברק - וואלה חדשות, וואלה, 2024-03-13
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.פרוטוקול 98 של הוועדה לביקורת המדינה, שירות חרדים בצה"ל - דוח ביקורת שנתי 62–דיון מעקב, www.knesset.gov.il, 2024-02-21
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.פורום ההייטק למען ישראל, נייר עמדה - פורום ההייטק בישראל קורא לשוויון בנטל, www.knesset.gov.il, 2024-02-21
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.חנני ברייטקופף, מסתמן: זה חוק הגיוס המהפכני שגדולי ישראל הליטאיים יסכימו עליו - בשיתוף עם ש"ס, באתר כיכר השבת, 14 במרץ 2024
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יצחק טסלר, מורן אזולאי, רועי רובינשטיין, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.judaism/article/rjtfaectp הרב הראשי יצחק יוסף: "אם יכריחו אותנו ללכת לצבא, ניסע כולנו לחוץ לארץ", באתר ynet, 9 במרץ 2024
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מרב סבר, בארגון אחים לנשק מחריפים את המחאה: "ב-7.10 זה נגמר, מה שהיה לא יהיה", www.israelhayom.co.il, 12 במרץ 2024
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.מחאת המילואימניקים ומשפחות הלוחמים לגיוס חרדים: "75 שנות אי-שוויון הסתיימו" - וואלה חדשות, וואלה, 2024-03-12
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.ההפגנה למען השוויון בנטל: יותר מעשרת אלפים משתתפים מחו בת"א, www.maariv.co.il, 2024-03-14
