הלכות מדינה (ספר)

הלכות מדינה הוא ספר מאת הרב אליעזר יהודה וולדינברג (בעל שו"ת ציץ אליעזר), העוסק במעמדה ההלכתי וגדרי הסמכות של מדינת ישראל, חוקיה, כוחותיה ושופטיה. ובדרכי הנהגתם על פי ההלכה. שלשת חלקי הספר יצאו לאור במהלך השנים ה'תשי"ב - ה'תשט"ז. בשנת ה'תשס"ז הודפסו שלשת החלקים בכרך אחד מחודש.

רקע

עם קום המדינה החלו מספר פוסקים וגדולי תורה לעסוק בסוגיות הנצרכות להנהגת מדינה יהודית עצמאית. מורכבותם של סוגיות אלו נובעת בעיקר מכך שבמשך קרוב לאלפיים שנה לא נוהלה מדינה כזו, כך שכמעט ואין עיסוק בסוגיות אלו בפוסקים ובספרות ההלכה, והניגשים לפסוק בנושאים הללו נזקקים לסלול את דרכם כמעט מן היסוד. שלשת הבולטים בעיסוקם בסוגיות אלו היו הרב הראשי לישראל - הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, ראש ישיבת מרכז הרב ורבו של כפר הרואה - הרב שאול ישראלי, והרב וולדינברג, אז חבר בית הדין הרבני האיזורי בתל אביב-יפו ולימים חבר בית הדין הגדול.

תפיסת העולם מתוכה נכתב הספר

מטבע הדברים, העיסוק בנושא זה והיחס אליו כתחום נצרך ובעל ערך, נבע מתפיסה ציונית של העוסקים בו, המכירה במדינה ומתוך כך שואפת להנהגתה בדרך התורה. הרב וולדינברג אכן ראה במדינת ישראל התגשמות חזון הנביאים ואתחלתא דגאולה. וכפי שכתב בהקדמתו לספר:

דבר שלח ה' ביעקב ונפל בישראל, גברו עלינו חסדי ה' וזיכרנו אחרי אלפי שנות גלות להחזירנו כבראשונה אל נחלת אבותינו, לחיות חיי עם עצמאי בארצו - אמנם עדיין בחלק מהארץ ובחסר לנו עוד נזר-תפארתנו המקדש מלך עיר מלוכה תל-התלפיות שכל פיות פונים אליו.

גם במבוא הספר כתב:

בשוב ה' את שביתנו כאפיקים בנגב וזיכה אותנו ברינת הקוצר אחרי הזריעה בדמעה, באתחלתא דגאולה, בתקומת מדינתנו על חלק מאדמת קדשינו, עם ממשל עצמי משלנו, אשר למראה הפלאות גם בגויים יצביעו עלינו יאמרו "הגדיל ה' לעשות עם אלה". נפתחו לפנינו אופקי-הלכה חדשים והועמדנו לפני תפקידים גדולים המשתרעים לכדי ממדים רחבים, להתעסק ולהתעמק במקצועות הלכה כאלו אשר עד כה חובת ההתעסקות בהם במשך קרוב לאלפיים שנה הייתה בבחינה של "הלכתא למשיחא", ופתאום כחולמים היינו לראות עין בעין אחד מפלאי אדון הנפלאות איך הפכו כהרף עין לתפקידים ממדרגה ראשונה שחובת מילואם אינה ניתנת להדחה אף לרגע, בהיותם זקוקים לדמיהנ כאויר לנשימה באדר המה מבצרי העוז במבנה חיינו המחודשים ובהוצאתם לפועל תלוי ועומד צביון-המדינה-ומהותה, ומזה עצם קיומה - לבנין עדי עד.

מגמת הספר

קובץ:Eliezer Waldenberg.jpg

מחבר הספר, הרב אליעזר יהודה ולדנברג

מתוך כך הוא קונן על זניחת חוקי התורה וקבל על ההליכה אחר המשפט העות'מאני והאנגלי. וקרא לקבלת חוקי תורה:

"אילו זכינו להבין למהות משמעות מפנה-הדורות הגדול הזה, היינו מתגברים במאמצים גדולים לעשות את שלנו יחד עם התקיף שהתחיל לעשות את שלו. להתחיל למלאות את תעודתנו הנצחית המיועדת לנו ומחכה לפדות וישע! להרים נס-לגוים את אבוקת האור הגדול שלנו אור-סיני להאיר לארץ ולדרים עליה, ולפנינו היה עומד חי חזון הנבואי הגדול של "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה בארחותיו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים ושפט בין הגויים והוכיח לעמים רבים..."

"עכשיו שלדאבונינו עוד לא זכינו להתרומם עם השעה הגדולה ללכת כולנו יחד באור ה', ולא זאת שלא השלכנו את אלילי כספנו ואת אלילי זהבנו שדבקו בנו מכבר ולהכריז הכרזה נמרצת "הסירו את אלהי הנכר אשר בתוככם" - כל הדעות המוקדמות הלקוחות ממקורות זרים, "והטהרו והחליפו שמלותיכם" - בבגדי תפארת של האומה ולתת פאר תחת אפר. אף זאת הוספנו חטא על פשע לעזוב באר מים חיים אשר חפרוהו שרים כרוה נדיבי עם במחוקק במשענותם, ללכת לחצוב בורות בורות שנברים אשר לא יכילו המים, בחיקוי חוקי זרים או בבדיית חוקים מן הלב המתנגדים לחוקות עולם, בת קול מנהמת כיונה וצווחת ככרוכיה "הוי החוקקים חקקי אוון ומכתבים עמל כתבו"..."

""זכרו תורת משה עבדי אשר ציויתי אותו בחורב על כל ישראל חוקים ומשפטים", הקיפו אותה ארחות חייכם, שהכל יהא מוקף מבית ומחוץ בהליכותיה הליכות אלי מלכי בקודש, כי תורת נצח היא ובאוצר כלי חמדתה טמון וצפון תורת ההשתלמות המוסרית הכי גבוהה לא למעני כי אם למענכם לטוב לכם כל הימים, כי ישוב ה' לשוש עליכם כאשר שש על אבותיכם."

תוכן הספר

לאורך החיבור מתווה הרב וולדנברג את היסודות התורניים של המדינה, את הגדרות היסוד, את מוסדות המשטר ואופי הצבא, ועוסק בסוגיות ציבוריות. למעשה החיבור הוא מניפסט להקמת מדינת התורה.

הספר מחולק לשלושה חלקים:

חלק ראשון

בשער הספר נכתב כי הספר:

כולל מחקרי הלכות וברורי דינים על השופט והמשפט וכח סמכות השיפוט בזמנינו, הסמיכה ומשפט המלוכה בישראל, משפטי עונשים וחוקי מדינה

• שער א' - שופטים ושוטרים, הכולל תשעה פרקים: צו מינוי שופטים לבני נח, עצת יתרו למינוי שופטים, צו מינוי שופטים לבני ישראל, מצוות המינוי בזמן הזה, כח השיפוט בזמן הזה על קנסות ודיני נפשות, כיצד ממנים את השופטים, דיון על פי כללי חוקי התורה, דיון על פי אשר גזרו והנהיגו התנאים והאמוראים, מצוות מינוי השוטרים ותפקידם.
• שער ב' - סמיכת זקנים, הכולל שבעה פרקים: יסוד הסמיכה, סדר הסמיכה, מקום הסמיכה, ביטול הסמיכה והנהגת סמיכת החכמים בימינו, לחידוש סמיכת הזקנים, בירור שיטת הרמב"ם בחידוש סמיכת הזקנים, בירור שיטת הפוסקים בידוש סמיכת הזקנים.
• שער ג' - מלכות ישראל, הכולל ששה פרקים: מינוי מלך, מלכות בית דוד, מלך המשיח, מינוי נשיא ודינו, משפט המלוכה, דינא דמלכותא דינא.
• שער ד' - חבישה בבית הסוהר וגדריו, ועונש גירוש, הכולל חמשה פרקים: מאסר עד לבירור המשפט, מאסר בתורת אמצעי, מאסר בתורת עונש, חבישה בבית סוהר בשבת, גירוש מן המדינה.
• שער ה' - הפורשים מדרכי ציבור ודיניהם, הכולל חמשה פרקים: ישראל שנשא נכרית ופירש מדרכי ציבור ותורת ישראל אם מתעסקים עמו בקבורה לאחר מותו, הביאור של "אין מתעסקים עמו בכל דבר", אבילות ההורים והקרובים של הפורשים מדרכי ציבור, אמירת קדיש על הפורשים מדרכי ציבור, חיוב אבילות כשיש מקום לחשוב שהפורשים מדרכי ציבור שבו בתשובה לפני מותם.
• שער ו' - ענשי גוף וממון בתוקף כח ממשלתי, הכולל שני פרקים: חוקים מדיניים, שופטים תורניים למשפטים מדיניים.

חלק שני

בשער הספר נכתב כי הספר:

כולל מחקרי הלכות ובירורי שיטות בדיני חוקי המלחמה והצבא הישראלי

• מבוא מאת הרב צבי פסח פרנק, רבה של ירושלים: "בדבר גיוס נשים ובני תורה ויתר עניינים המסתעפים מהספר".
• שער א' - הצבא בישראל, הכולל שלושה פרקים: אימון צבאי, צבא קבע, צבא מילואים.
• שער ב' - הצביון הרוחני של הצבא, הכולל חמשה פרקים: ייחוד הציוויים למחנה צבא, קדושת המחנה, שמירת הלשון במחנה, טהרת המחנה, לימוד תורה במחנה.
• שער ג' - חיובי ופטורי הגיוס לצבא, הכולל שמונה פרקים: חובת הגיוס, גיל הגיוס, שבט לוי, לומדי תורה, מיוחסים במלחמה, גיוס נשים, נשא אשה או חינך בית או חלל כרמו, בעלי מומין.
• שער ד' - סוגי המלחמה, הכולל שלושה פרקים: גדרי הסוגים, מלחמת מצוה, מלחמת רשות.
• שער ה' - המלחמה, הכולל תשעה פרקים: מטרת המלחמה, הכרזת מלחמה, משוח מלחמה - דיבורו אל הצבא וההכנות האחרונות לקראת הקרב, שלא לירא במלחמה, החוזרים מעורכי המלחמה, קריאה לשלום ותנאי הכניעה, שימת מצור, הסתערות המלחמה, שבויי מלחמה.
• שער ו' - הרוגי מלחמה, הכולל ששה פרקים: וניקיתי דמם לא ניקיתי, מקום הקבורה, טומאת כהנים, סדר קבורתן, "הרוגי לוד", קבורת הרוגי האויב.
• שער ז' - גיטי מלחמה, הכולל שני פרקים: קדמות התקנה, נוהג התקנה בזמנינו.
• שער ח' - איסור והיתר במלחמה, הכולל שלושה פרקים: מאכלות אסורות, יפת תואר, "ארבעה דברים פטרו במחנה".
• שער ט' - כיבושי המלחמה, הכולל שני פרקים: קנייני הכיבוש, חלוקת שלל המלחמה.
• שער י' - מלחמת הגנה והתקפה בשבת, הכולל __ פרקים: מלחמת הגנה, חזרה מהחזית, מלחמת התקפה,

חלק שלישי

בשער הספר נכתב כי הספר:

כולל מחקרי הלכות ובירורי דינים בדרכי הנהגת השלטון המדיני, גדרי וסדרי בחירה, תקנות והסכמות הציבור, גירות ועניינים שונים

• שער א' - השלטון המדיני, הכולל מבוא - "שלטון מדיני בישראל", ושלושה פרקים: חיים מדיניים, הקו השלטוני לחיים מדיניים, צורת השלטון.
• שער ב' - דרכי הנהגה של מנהיגים ומונהגים, הכולל חמשה פרקים: אחריות התפקיד, קבלת המינוי, הליכות המנהיגים, עוסקים בצרכי ציבור בחיוב קריאת שמע ותפילה, יחס הציבור כלפי מנהיגיו.
• שער ג' - הגדרות במעמדם של הבוחרים והנבחרים, הכולל שלושה פרקים: היש חיוב על נבחרי המדינה לערוך משאל עם על עניינים מיוחדים העולים על הפרק, שבועת הנבחרים אם מחייבת את הבוחרים, השתתפות בבחירות וישיבה במוסדות המדינה כשהרוב קובע בניגוד לרוח התורה.
• שער ד' - סדרי בחירה, הכולל שבעה פרקים: רוב ומיעוט, בחירות יחסיות, זכות בחירה, זכות להיבחר (- סגולת הנבחרים, הגיל, נשיאה בעול עם הציבור), בחירת אינם בני ברית, טוהר הבחירות, תקופת הכהונה ועבירה על תנאי הנבחרים.
• שער ה' - ענייני נוהל, הכולל שלושה פרקים: דרכי הכרעה, אופן ההצבעה, העדרות צירים.
• שער ו' - חילוקי תפקידים ופיטורין, הכולל שני פרקים: הטלת תפקיד ואופני החילוק, יכולת פיטורין.
• שער ז' - תקנות והסכמות הציבור, הכולל חמשה פרקים: ציבור ויחיד, תוקף החלטות הציבור ונבחריו, ספק במשמעות תקנה, כללים בתקנות קהל, מדינה ואנשיה.

התגובות לספר

הספר זכה להוקרה והערכה רבה מאת כמה מגדולי ישראל באותה תקופה, כשביניהם רבה של ירושלים הרב צבי פסח פרנק - שאף מסר לרב וולדנברג קונטרס שחיבר בדבר גיוס נשים כדי שיצרפו לספר, הקונטרס הודפס בסוף חלק ב' של הספר. הרב שלמה זלמן אויירבך כתב עם קבלת חלקו השני של הספר: "הנני להודות לו בזה עבור ספרו הנכבד הלכות מדינה חלק ב' שקבלתיו בשמחת לב בערב שבת קודש והיה לי לעונג שבת בעייני בו כמה שעות, ואגיד לו נאמנה ששמחתי לראות איך שהוא חופר במעמקים לגלות מצפונים ולמצוא מקורי הלכות".

פרשיית הדפסת הספר

כאמור, עצם כתיבת הספר, כמו גם חלק מהכרעותיו ומשנתו ההלכתית בנושא, נבעו מתוך תפיסת התקופה כאתחלתא דגאולה וראייתה של מדינת ישראל כמלכות ישראל במימדים מסויימים. הדבר היה לצנינים בעיני צאצאיו, אשר בעקבות אביהם, בנו היחיד הרב שמחה ולדנברג, השתייכו לחוגי העדה החרדית המתנגדת בקנאות למדינה. ומפני כך הם התנגדו לאחר מותו להספיס את הספר, תוך ניצול של זכויות היוצרים העומדות לרשותם מתוקף ירושתו. ומאחר ושלשת כרכי המהדורה הראשונה שהוספה בידי המחבר עצמו אזלו - לא היה ניתן להשיג את הספר.

במלאות שלושים יום לפטירתו הודפס הספר באופן מחתרתי, במטרה למנוע תביעות משפטיות, ועד היום לא נודע מי עומד מאחורי ההדפסה. הוא נמכר בדרכים לא רשמיות והעותקים כולם אזלו במהירות כאשר התפשטה השמועה על האפשרות להשיגו. יורשי המחבר הגישו תביעה לבית הדין של העדה החרדית במטרה למנוע את הפצת הספר.

המדפיסים נסמכו על הרב דב ליאור שפסק להם: "אבל אין להם זכות למנוע את חידושי התורה מהציבור. כל הבעיה יכולה להיות ממונית ולא רוחנית, ע' שו"ת משיב דבר (לנצי"ב מוולוז'ין) חלק א סימן כד, שאפילו למחבר עצמו אין זכות למנוע תורה מרבים. היותה ואתה סבור שהיורשים לא רוצים בכלל להדפיס ולזה אין להם זכות, יהיה מותר לך ולחבריך להפיץ את הספרים מהדפוס שהיה בשנת תשי"ב ואינך זקוק להסכמתם". כלומר - שהיכולת ההלכתית להחזיק בזכות ההדפסה היא רק אם הם שומרים אותה כדי שיוכלו להדפיס בעצמם בבלעדיות. אך אם היא נועדה בעיניהם כדי למנוע אפשרות של הפצת הספר - אין זה ברשותם.

גם המחבר עצמו כתב בספרו שו"ת ציץ אליעזר (חלק כ' סימן נ"א): "לדעתי מכיון שלשון האזהרה שבספריהם היא 'שאין להדפיס ספריהם ללא רשותם' ולא הזכירו גם 'וללא רשות יורשיהם' מזה מוכח שלא כוונו לאסור רק לכל ימי חייהם אבל לאחר מיכן יוכלו להדפיסם גם ללא קבלת רשות מיורשיהם, דאם לא כן, היו מזכירים ומפרטים גם "ללא רשות יורשיהם"... מה שנמצא בספרים שהמחבר מדפיס וגוזר שלא ידפיסו עד זמן מוגבל, הוא לאו מפני שאין בו כח לאסור עולמית, דבשלו אדם רשאי לגזור שלא ידפיסו עולמית בלתי רשותו או באי כוחו, רק שאדרבא המחבר בעצמו רוצה שידפיסו ספריו אחר שיזכה למכור ספריו... ואם כן דון מינה גם לנידוננו, דמאחר שלא הזכירו שלא ידפיסו גם "ללא רשות יורשיהם", שכוונו באזהרתם רק "ללא רשותם בלבד" כל ימי חייהם, אבל לאחר מיכן הרשות נתונה להדפיס לכל מי שירצה להדפיסם... מקובלת גם השערת כבוד תורתו, שאילו ידעו שאחרי מותם לא ישאר זכר לתורתם כמעט ברור שבכהאי גוונא היו חפצים מאד שספריהם יודפסו שוב ויופצו ברבים"

קישורים חיצוניים

• הספר (מהדורת תשי"ב-תשט"ז) באתר hebrewbooks: חלק א, חלק ב, חלק ג
• אזכרה לבעל הלכות מדינה וערב עיון בנושא: עצמאות משפט התורה במדינת ישראל
• הרב דוב ליאור על משנתו
• הלכות מדינה:אזכרה ועיון במשנתו של הגאון בעל 'הלכות מדינה' - 13 שנה לפטירתו של ה"ציץ אליעזר" הגאון הרב אליעזר וולדינברג זצ"ל:
  • הרב דוב ליאור: משנתו הציבורית של הרב וולדינברג
  • הרב עידו רכניץ: תיאוקרטיה ודמוקרטיה במשנתו המדינית של הרב וולדינברג
  • הרב יעקב יקיר: עיון בעקרונות אמנת גביזון מדן לאור משנתו של הרב וולדינברג
  • הרב יאיר קרטמן: השבת משפט התורה למדינה
• ערוץ 7, ה'ציץ אליעזר' נלחם על דמותה הרוחנית של מדינת ישראל, באתר ערוץ 7

הערות שוליים

This article "הלכות מדינה (ספר)" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:הלכות מדינה (ספר). Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.

This page exists already on Wikipedia.

---

 Facebook Page

🐤 Twitter Follow us on Twitter !

Read or create/edit this page in another language

• הלכות מדינה (ספר) in English