היסטוריה של בת ים
בת ים היא עיר במחוז תל אביב בישראל אשר הוקמה בשנת 1926. העיר גובלת בראשון לציון מדרום, בחולון ממזרח ובתל אביב-יפו מצפון. בת ים הוכרזה כעיר בשנת 1958.
הקמת העיר[עריכה]
מקימי בת ים היו מקבוצת "בית וגן" הדתית מתל אביב אשר קראו ליישוב תחילה כשם התנועה שאליה השתייכו. 13 המשפחות הראשונות התיישבו במקום בשנת 1926. במאורעות תרפ"ט פונו התושבים על ידי הצבא הבריטי[1]. בחלק מהבתים השתכנו חיילים בריטים.
בשנת 1932 חזרו התושבים לבית וגן. העלייה מגרמניה הביאה להתפתחות התעשייה בבית וגן ומספר תושביה גדל. בשנות ה-30 הוקמו חמישה מפעלי תעשייה שסיפקו תעסוקה לתושבים: "פאקא" - לייצור אלכוהול, פחמן דו-חמצני ושמרי אפייה, "דפוס לוין-אפשטיין", "שמנון" - לייצור סבון ושמן, "השריון" - מפעל מתכת לייצור תבניות ברזל לבניין, מסמרים וחוטי מתכת, ו"כביר" - לייצור בירה.
בשנת 1936 הוכרזה בית וגן כמועצה מקומית. במאי 1937 החליטה המועצה המקומית לשנות את שם המקום לבת ים, בעקבות הצעתו של הסופר אהרן זאב בן-ישי. בין הסיבות לבחירת שם זה היו:
- השם מתאים למיקומה הגאוגרפי של השכונה, המשתרעת לחוף הים וגבוהה הרבה מהחוף ובמקומות שונים דומה לשרטון העולה מהים.
- השם קצר ואינו מכיל את האותיות הגרוניות א' ה' ח' ע' שמבוטאות באופן שונה אצל יוצאי ארצות שונות.
- השם דומה לשם הקודם שהתרגלו אליו התושבים.
- יש בשם זה נטיית-מה מהמקובל בקביעת שם יישוב והוא קשור בהדר הטבע ובאופיו הגאוגרפי, לאחר שהרבו יותר מדי לקבוע ליישובים שמות זיכרון הקשורים באנשים.
השינוי אושר ופורסם רשמית ב-10 בדצמבר 1937[2].
באותן שנים היה בבת ים רק קולנוע אחד, "אורן", ומלון אחד, "לידו". בית הספר היסודי הראשון היה "תחכמוני", שהוקם ב-1936. ב-1950 הוקם בית הספר "ראשונים ממלכתי א'".
בת ים בתקופת קום המדינה[עריכה]
במאורעות 1936–1939 נותקה בת ים מתל אביב שכן הדרך עברה ביפו. בתגובה לכך נסלל על חשבון התושבים כביש מחולון. הכביש היה מתכסה לעיתים קרובות בחול ועם הירגעות המצב הפוליטי הוא נזנח והקשר חודש דרך יפו. עם פרוץ מלחמת העצמאות נפתח הכביש מחדש והונחו עליו רשתות ברזל למניעת כיסויו בחולות. הנסיעה עליו נעשתה באוטובוסים ממוגנים עם שמירה היקפית. כביש זה נסלל בתוואי הנוכחי של הרחובות דב הוז וקרן קיימת לישראל והוא הציל את בת ים מניתוק בחודשים הראשונים למלחמת העצמאות.
מלחמת העצמאות בבת ים הייתה למעשה מלחמת עמדות, הפגזות וצליפות. הערבים הקימו בגבול בת ים כ-70 עמדות ופילבוקסים. בתוכם ישבו צלפים שצלפו על רחובות בת ים. ליישוב הערבי השכן ג'בליה היה יתרון טופוגרפי על בת ים. 11 מתושבי העיר נהרגו מצליפות אלה. הקרבן הראשון היה ילד בן 9, עמוס רוזנצווייג, שנפצע קשה מיריות ב-22 בדצמבר 1947 ונפטר על שולחן הניתוחים בבית החולים "הדסה" בתל אביב. פינה לזכרו נמצאת במוזיאון מורשת בת ים. מתרסים הוקמו לרוחב הרחובות וכל בית בוצר בשקי חול. חלק מהתושבים, בעיקר אלה שגרו סמוך לג'בליה, עזבו את בתיהם ואלה הפכו לעמדות מבוצרות. מדי פעם ביצעו הערבים חדירות לבת ים; פעם הצליחו לחדור ולהניח חומר נפץ בבית המועצה המקומית במרכז היישוב ובפעם אחרת הצליחו לחדור לעמדת "קינג ג'ורג'" (כיום כיכר המגינים) ולהרוג שני לוחמי הגנה. במאמץ רב תחת אש, בוצר קו החזית על ידי גדר תיל ומיקוש. לעמדות הובאו צלפים מיומנים שחיסלו את צלפי האויב הערבי בג'בליה.
לוחמי חטיבת גבעתי ביצעו שתי פעולות התקפיות נגד ג'בליה:
- מבצע חנן ב-13 בפברואר 1948
- מבצע תל-חי ב-23 במרץ 1948 (יום תל-חי)
במבצעים אלה נהרסו בתים שהיו עמדות ערביות בולטות ונגרמו להם אבידות בהרוגים ופצועים.
הערבים הפעילו נגד בת ים מלחמת התשה בתקווה שעם הפלישה של מדינות ערב הם ייכנסו לבת ים. אולם מבצע חמץ של ההגנה והתקפת האצ"ל על יפו גרמו למנוסה כללית מיפו. כוחות ההגנה נכנסו לג'בליה ללא קרב.
לאחר קום המדינה[עריכה]
בשנות ה-50 של המאה ה-20 הגיעו לבת ים גלי עלייה גדולים ושטחי המועצה המקומית גדלו. בשנת 1958 היא הוכרזה כעיר. סופר היידיש שלום אש התיישב בעיר בשנותיו האחרונות. לאחר פטירתו בשנת 1957 שימרה עיריית בת ים את ביתו. אחד הרחובות החשובים בעיר נקרא על שמו של אלי כהן, המרגל הישראלי שהוצא להורג בסוריה בשנת 1965 והיה תושב בת ים.
במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 התיישבו בעיר עשרות אלפי עולים חדשים מברית המועצות, המהווים כיום כ-30% מכלל תושבי העיר[3].
החל משנת 1995 מתקיימים בבת ים פסטיבלים לתיאטרון רחוב. משנת 1995 ועד שנת 1999 פעלה בעיר התזמורת הסימפונית בת ים בניצוחו של דוד קריבושי. כמו כן, החל משנת 2008 מתקיימת בבת ים הביאנלה הבינלאומית לאדריכלות הנוף העירוני. מטרתה העיקרית של הביאנלה לעורר שיח ציבורי רחב בשאלת הפעולות העירוניות המשפיעות על איכות החיים בעיר. הביאנלה עוסקת בחוויה העירונית ובפעולות אשר בכוחן להפוך את העיר למקום איכותי, אופטימי, חי ותוסס. התערוכה, שנערכת אחת לשנתיים ברחבי בת ים, מציעה תשובות לסוגיות בתחום הנוף העירוני. בתערוכה מוצגות גישות אורבניות חדשניות, המבוססות על תרבות עירונית בת-קיימא ועל שיתוף פעולה בין מתכננים, אמנים, תושבים ואנשי העירייה.
בסוף 2010 וראשית 2011 סערה בת-ים כשבהפגנות שנערכו בה נשמעו קריאות נגד התיישבות ערבים בעיר, כשהדגש הוא החשש מפני התבוללות של נערות יהודיות[4].
בספטמבר 2011 התגלו עוגנים עתיקים מהתקופה הביזנטית בחוף ימה של בת ים[5].
באוקטובר 2012, נהרס כליל, בפיצוץ מבוקר, בית המלון שעל שפת ימה של בת ים, מלון סאן. המלון החל את ראשיתו כמלון מרינה. במקום ייבנה בית מלון בן ארבעים קומות.
איחוד בת ים ותל אביב יפו[עריכה]
כבר בשנת 2009, הוקמה על ידי משרד הפנים ועדה לחקר גבולות בין חולון, בת ים וראשון לציון. הוועדה קבעה שיש פערים גדולים בין בת ים והערים השכנות בכל הקשור במשאבי קרקע ושימושים עסקיים במקרקעין. עם זאת היא לא המליצה לשנות את הגבולות בין הערים[6].
במרץ 2014, הגישה עיריית בת ים עתירה לבג"ץ נגד משרד הפנים ונגד הערים תל אביב-יפו, ראשון לציון וחולון, וזאת בדרישה להקים ועדה לחלוקת הכנסות בין בת ים לשכנותיה. טענותיה של בת ים היו כי בשל שטחה הקטן אינה יכולה להתרחב ולהגדיל הכנסותיה באמצעות ניצול שטחים נוספים למסחר. על פי הנתונים שהציגה העירייה לבג"ץ, התקבולים מהיטלי השבחה ופיתוח בשנת 2012 היו 1,066 שקלים לתושב בתל אביב, 626 שקלים בחולון ורק 265 שקלים בבת ים. כמו כן, ההוצאה העירונית לתושב בעיר מפגרת בשיעור של בין 20% ל-90% לעומת הערים חולון, ראשון לציון ותל אביב[7].
בעקבות העתירה הקים שר הפנים גדעון סער באוגוסט 2014, ועדת חקירה לבחינת איחוד העיר בת-ים עם תל אביב-יפו, או להעביר תקציבים מעיריית תל אביב לעיריית בת ים, כפי שדורשת עיריית בת ים[8]. הוועדה הייתה אמורה לפרסם המלצות ביניים כבר בתחילת 2015, אבל לאחר שהחליף גלעד ארדן את גדעון סער כשר הפנים בנובמבר 2014, החליט לעקב את עבודת הוועדה ולסייע לעירייה ישירות מתקציב המדינה[9].
בנובמבר 2016, הגישה הוועדה את המלצותיה לאחד את תל אביב ובת ים בתוך שנתיים (עד למועד הבחירות לרשויות המקומיות בנובמבר 2018) לשר הפנים אריה דרעי (שנכס לתפקיד בינואר 2016, לאחר התפטרותו של סילבן שלום מהממשלה), חברי הוועדה הגיעו למסקנה שאיחוד יועיל לתושבי בת ים, שמשלמים ארנונה גבוהה יותר מתושבי תל אביב ומקבלים בתמורה פחות שירותים[10]. אך ביוני 2017, הודיע שר הפנים אריה דרעי כי הוא שוקל לאמץ את המלצות הוועדה אך האיחוד יתבצע רק לקראת הבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2023[11].
בפברואר 2018, שוב הגישה עיריית בת-ים בקשה למשרד הפנים לשינוי גבולותיה עם שכנותיה הערים חולון וראשון לציון ולספח שטחים מהם. שטחים שהם בעלי פוטנציאל להגדיל את הכנסותיה מארנונה בכ–100 מיליון שקל בשנה ולייצר לבת ים בסיס כלכלי יציב ללא מענקי איזון ממשלתיים[12].
ראו גם[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
- ↑ תאריכון אירועים באתר העירייה
- ↑ יוסף אוליצקי: מול עיר עוינת
- ↑ עובדות ומספרים באתר עיריית בת ים
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.חיים לוינסון, שוב מפגינים בבת ים: "הערבים הם אסון טבע", באתר הארץ, 18 בינואר 2011
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.דליה מזורי, אוצר במעמקים: נמצאו שלושה עוגנים עתיקים, באתר nrg, 12 בספטמבר 2011
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אילן ליאור, מונתה "ועדת חקירה" שתבחן איחוד בין תל אביב־יפו לבת ים, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2014
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אריק מירובסקי, עיריית בת ים תובעת להעביר לה 250 מיליון שקל לשנה מהכנסות עיריית תל אביב, באתר הארץ, 1 ביולי 2015
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.הילה ציאון, שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.articles/0,7340,L-4555750,00.html הוקמה ועדה לבחינת איחוד ת"א עם בת-ים, באתר ynet, 6 באוגוסט 2014
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אריק מירובסקי, משרד הפנים: לעיריית בת ים נדרש סיוע ממשלתי של עשרות מיליוני שקלים, באתר TheMarker, 14 ביולי 2015
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אילן ליאור, ועדה מטעם משרד הפנים ממליצה לאחד את תל אביב ובת ים, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2016
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.אילן ליאור, דרעי מקדם: איחוד בת ים ותל אביב רק ב-2023; עיריית ת"א נסוגה מההסכם בשל הדחייה, באתר הארץ, 4 ביוני 2017
- ↑ שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.יעל דראל, עיריית בת ים לא מוותרת: מבקשת להתרחב על חשבון ראשון לציון וחולון, באתר TheMarker, 14 בפברואר 2018
This article "היסטוריה של בת ים" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:היסטוריה של בת ים. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
