הטפת דם ברית
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.
 |
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
| |
הטפת דם ברית הוא טקס הנעשה כתחליף לטקס הברית מילה במקרים בהם אין אפשרות לבצע את טקס הברית מילה הרגיל, כגון בתינוק שנולד כשהוא מהול, או בגוי מהול שרוצה להתגייר.
ישנם דעות שאף במקרים בהם נעשתה הברית מילה באופן פסול, כגון על ידי מי שאינו כשר למול או בזמן שאינו כשר למילה, יש חיוב להטיף דם ברית.
מקור הדין[עריכה]
בתלמוד הובאה מחלוקת בית שמאי ובית הלל האם יש חיוב להטיף דם ברית, ונחלקו התנאים באיזה מקרה נחלקו בית שמאי ובית הלל:
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
ערלתו ודאי דוחה את השבת, ולא נולד כשהוא מהול דוחה את השבת, שבית שמאי אומרים: צריך להטיף ממנו דם, ובית הלל אומרים: אינו צריך.
אמר רבי שמעון בן אלעזר: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על נולד כשהוא מהול שצריך להטיף ממנו דם ברית, מפני שערלה כבושה הוא. על מה נחלקו? על גר שנתגייר כשהוא מהול. שבית שמאי אומרים: צריך להטיף ממנו דם ברית, ובית הלל אומרים: אין צריך להטיף ממנו דם ברית"— שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קל"ד, עמוד ב'
בתלמוד אף הובאה דעה שלישית בעניין מחלוקת בית שמאי ובית הלל:
שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.בדף תבנית:ציטוט/style.css אין תוכן.
רבי אלעזר הקפר אומר: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על נולד כשהוא מהול - שצריך להטיף ממנו דם ברית. על מה נחלקו? לחלל עליו את השבת: בית שמאי אומרים: מחללין עליו את השבת; ובית הלל אומרים: אין מחללין עליו את השבת
— שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'יחידה:PV-options' not found.שגיאת תסריט: היחידה "ספרי קודש" אינה קיימת.תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קל"ה, עמוד א'
בראשונים מצאנו להלכה ארבע דעות האיך לפסוק במקרה של גוי וקטן מהולים:
לדעת בעלי התוספות אין צריך הטפה כלל.
הרי"ף פוסק ששניהם (גר מהול וקטן שנולד מהול) צריכים הטפת דם ברית, וכן פסק גם הרמב"ם.
בעל המאור ורבנו חננאל פוסקים כשמואל - שקטן מהול צריך הטפה אך גר מהול אינו צריך.
השאילתות ו'בעל הלכות גדולות' פוסקים ההיפך - גר מהול צריך הטפה, אך תינוק אינו צריך הטפה.
גוי -
קטן - להלכה תינוק שנולד מהול חייב בהטפת דם ברית. לרוב הראשונים הטפה זו נובעת מספק שמא נמצאת אצלו עורלה כבושה, ולכן אין מברכים עליה.
המאירי (מגן אבות, יד) הקשה: "והדברים מתמיהים, והרי הקטן אף הוא נכנס תחת כנפי השכינה בברית"! לכן לדעתו יש לברך על עצם הכניסה לכנסת ישראל בהטפת דם ברית כאשר אין מילה
הרמב"ן סובר שבהטפת דם ברית של גר מברכים, ומסביר את הטעם: "שאין הטפת דם זו מפני ספק, אלא ודאי חייבין אנו להטיף מהם דם זו של ברית, ובה נכנסין תחת כנפי השכינה; אבל בישראל שנולד כשהוא מהול כיון שאינו צריך להטיף אלא מפני ספק ערלה כבושה הורו הגאונים ז"ל שאין מברכין, שאין זו מילה"... מכאן שגם הרמב"ן מסכים שבמעשה המילה מתקיימת כריתת ברית, אך הם נחלקו בשאלה האם יש צורך בכריתת ברית עבור מי שנולד ישראל.
תוקף החיוב[עריכה]
גדר הטפת דם ברית
באחרונים דנו האם בהטפת דם ברית ישנו חיוב שיצא דם או לא.
יש שדייקו מדברי רש"י בגמרא בשבת (קלד, א ד"ה וכרכי) שיש מצווה בעצם הטפת הדם, ושהברית בינינו לבין הקב"ה באה לידי ביטוי בעיקר בדם המילה.
האחרונים דנו לגבי שני מקרים - מילה בעזרת מכשיר שמונע יציאת דם, ומילה בעזרת קרני לייזר. ראה בעניין זה שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ב סימן קיט; שם יו"ד ח"א סימן רכג; הרב נחום רבינוביץ בשו"ת שיח נחום סימן סו. לגבי מילה באמצעות לייזר ראה בשו"ת מנחת יצחק ח"ח סי' פט שאוסר, ובמאמרו של ר' יוסף ולפיש "ברית מילה באמצעות לייזר", אסיא נו עמ' 10-19, שמעלה להתיר, ושצריך להקפיד שתצא טיפת דם.
מקרים בהם נצרכת הטפת דם[עריכה]
לדעת הרמ"א ביסמן רסב ישנם עוד מקרים בהם יש להטיף דם ברית:
- עבר ומל בלילה - צריך לחזור ולהטיף ממנו דם ברית. אך הוסיף שהמל תוך שמונה ימים - אינו צריכים הטפה.
הש"ך התקשה בדברי הרמ"א מדוע יש לחלק בין שני המקרים, ולכך חולק וסובר בשבני מקרים אלו יש חיוב להטיף דם ברית מחמת שהמילה נעשתה בפסול.
באחרונים כתבו ליישב את דעת הרמ"א[1] כיון שהטפת דם ברית תוך שמונה כשרה אם כן אחד המל תוך שמונה אינו יוצא ידי חובתו מצד המילה אלא מצד הטפת הדם שבוצעה.
אך המל בלילה - אינו יוצא ידי חובה מצד מילה או מצד הטפת הדם. כפי שהבאנו לעיל את שיטת הרמב"ם - הוא אינו סבור כך, שכן לדעתו הטפה צריכה להיות דווקא ביום השמיני - בדיוק כמו הברית עצמה.
בסימן רסב פוסק הרמ"א שגוי שמל - יש לחזור ולהטיף את דמו. אם נבין כגר"ח - שהטפה מועילה תוך שמונה - נצטרך להבין שהטפה היא במקום מילה, אך בעלת אופי שונה.
להלכה[עריכה]
גוי מהול - הוא מחלוקת הפוסקים האם צריך להטיף דם ברית או לא. ולכך מספק יש להטיף אך ללא ברכה.
קטן
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
This article "הטפת דם ברית" is from Wikipedia. The list of its authors can be seen in its historical and/or the page Edithistory:הטפת דם ברית. Articles copied from Draft Namespace on Wikipedia could be seen on the Draft Namespace of Wikipedia and not main one.
|
This page exists already on Wikipedia. |
- ↑ כך כתב רבי חיים סלוביצ'יק
